חפש מאמרים:
שלום אורח
07.08.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

חישוב גמלת שמירת הריון

p { margin-bottom: 2.12mm; }

חישוב גמלת שמירת הריון:

בעב"ל 88/10 נוהא חכים נגד המוסד לביטוח לאומי, דן בית הדין הארצי בחישוב גמלת שמירת הריון של אישה, אשר בשל הריונה, הפסיקה לעבוד במקום עבודה אחד, והמשיכה לעבוד בשני מקומות עבודה אחרים.

המערערת בתיק זה היתה טכנאית רנטגן מוסמכת, אשר עבדה עובר להריונה בשני בתי חולים וכן במכון "מאר". כאשר נודע למערערת על הריונה, נאלצה להפסיק את עבודתה כטכנאית רנטגן בכל המקומות (בשל הסכנה להריון). בבתי החולים נמצאה למערערת עבודה משרדית חלופית, ואילו במכון מאר, לא נמצאה למערערת עבודה חלופית והיא נאלצה להפסיק את עבודתה באופן מוחלט.

המחלוקת בין הצדדים בתיק זה היתה באשר לחישוב גמלת שמירת ההריון של המערערת. האם יש לחשב את שיעור הגמלה בהתייחס לשכרה במכון "מאר" בלבד, תוך התעלמות משכרה בשני מקומות העבודה האחרים אשר בהם המשיכה לעבוד, או שמא יש לקחת בחשבון בעת ביצוע תחשיב שיעור הגמלה, גם את הכנסותיה של המערערת משני מקומות העבודה האחרים בהם המשיכה לעבוד בתקופת שמירת ההריון, ולהפחיתו מהסכום הבסיסי לפיו מחושבת הגמלה.

בית הדין הארצי קבע כי "על פי הוראות החוק, שיעור הגמלה מחושב רק לגבי אותו מקום העבודה, לגביו קיימת זכאות לגמלה לשמירת הריון, שהרי לגבי יתר מקומות העבודה, אין כלל לקחתם בחשבון בהעדר זכאות לגמלה". ומכאן, כי למערערת זכאות לקבלת גמלת שמירת הריון בשווי שכר עבודתה הרגיל, בהתייחס רק לשכרה במקום העבודה לגביו היא זכאית לשמירת הריון, וכיאין להביא בחשבון את שכרה של המערערת במקומות העבודה האחרים, ולהפחיתו מהסכום הבסיסי.

 

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד מירב אפרים

עבדה כיועצת משפטית במוסד לביטוח לאומי כעשר שנים.

המשרד מתמחה במימוש זכויות רפואיות וכספיות מול ביטוח לאומי, ייצוג בפני ועדות רפואיות וניהול הליכים נגד ביטוח לאומי בבתי הדין לעבודה.

אתר:  http://www.lawgate.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד מירב אפרים

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי16/07/112381 צפיות
קיבלתם יום בהיר אחד מכתב מהמוסד לביטוח לאומי המודיע לכם כי עליכם להשיב לו סכום כסף נכבד מאחר והתברר כי תשלום הגמלאות לחשבון הבנק שלכם, לפני שנים נעשתה בטעות? מסתבר שהמקרה שלכם אינו מקרה פרטי.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי16/07/112082 צפיות
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, גמלת שמירת הריון משולמת כאשר אשה נעדרת מעבודתה בתקופת ההריון, בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי12/03/111271 צפיות
אדם אשר חווה אירוע מוחי בעקבות אירוע חיצוני של דחק נפשי בלתי רגיל בעבודה, עשוי להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה. בפסק דין אשר ניתן לאחרונה קבע בית הדין הארצי כי האסכולה העדכנית היא כי אירוע כאמור עשוי להיות טריגר לפרוץ אירוע מוחי.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי17/02/111479 צפיות
כאשר מוגש לבית הדין תביעה שעניינה תאונת עבודה, עשוי בית הדין למנות מומחה רפואי אשר יתן חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הליקוי ממנו סובל התובע. בעב"ל 389/09 בעניינו של לגזיאל שמואל, קבע בית הדין הארצי כי ככלל, מומחים המשמשים כפוסקים בוועדות רפואיות, לא ימונו כמומחים – יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי07/02/111419 צפיות
פגיעה בעבודה, המזכה בגמלאות נפגעי עבודה, היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע, כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי. תאונת עבודה היא תאונה אשר ארעה לעובד תוך כדי ועקב עבודה, ולעצמאי, תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו, וכן תאונה אשר ארעה לעובד או לעצמאי בדרך אל העבודה וממנה, ובנסיבות כמפורט בחוק.אימתי תחשב תאונה כ"תאונת עבודה" ?

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי07/02/111620 צפיות
נפגע עבודה אשר נקבעה לו נכות זמנית, ואין ביכולתו באותה תקופה לעבוד בשל הפגיעה ואין לו מקורות הכנסה אחרים, רשאי להגיש תביעה להכרה "כנכה נזקק" בהתאם לתקנה 18א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה ), התשט"ז-1956. ככל שתאושר תביעתו, יוכל הנפגע להינות מהגדלת נכותו הזמנית ל-100% למשך תקופה מירבית של ארבעה חודשים.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי06/02/111292 צפיות
עם הוספת סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי בשנת 2005, קבע המחוקק תנאי סף לפיהם יקבע אימתי יוכר טינטון כ"פגיעה בעבודה". לשון הסעיף השאירה מקום לפרשנויות שונות של הצדדים, דבר אשר הביא להתגבשותם של מבחנים בפסיקתו של בית הדין הארצי בעניין.

מאמרים נוספים בנושא ביטוח לאומי

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי17/02/163419 צפיות
1. כללי סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי עוסק בתקופת אכשרה לגבי קצבת זקנה וקובע לאמור: "246. תקופת אכשרה (א) תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה; (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;

מאת: sharondan80ביטוח לאומי01/03/152354 צפיות
הפגישה עם הועדה הרפואית בביטוח הלאומי תכלול צוות רופאים מתחום הפציעה לצד אנשי מפתח אשר ישאלו שאלות בגין הנכות ויבקשו הדגמה של פעולות יום, יומיות על מנת לקבוע את דרגת הקושי ואחוזי הנכות המגיעים.

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי25/08/142210 צפיות
פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח חדש), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), שבנספח מזכה בגמלה את מי שנפגע בתאונה וכתוצאה ממנה איבד את כושר התפקוד. הביטוח חל על תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה. "גיל הפרישה" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"הגיל הקבוע לגבר ולאשה, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א' בלוח א'1" . גיל הפרישה לאשה תלוי בתאריך הלידה והוא עומד כיום על גיל 62. גיל הפרישה לגבר היה תלוי בתאריך הלידה וכיום הוא עומד על גיל 67. כלומר, מי שנפגע וגילו מעל גיל הפרישה לא יהיה זכאי לקצבת נפגעי תאונות לפי פרק ו'

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי21/08/142531 צפיות
תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי

מאת: ארז כהןביטוח לאומי26/08/131430 צפיות
מהי מחלת מקצוע? האם רשימת המחלות היא רשימה סגורה? מהי תורת המיקרוטראומה? כיצד עליי לפעול למימוש זכויותיי?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי13/08/131405 צפיות
לא פעם, משרדנו נתקל במקרים בהם הוועדה הרפואית בחרה להעניק לחולים במחלה זו נכות שאינה משקפת את מצבם האמיתי, או התאימה להם דרגת נכות רפואית מפריט ליקוי אחר בשיעור מופחת בהרבה. אז מה כדאי לכם לעשות ?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי30/07/128899 צפיות
תפקידו של התיעוד הרפואי לא מצטמצם רק להוכחת הנזק והטיפול הרפואי לו נזקק הניזוק. אומנם, קיימת חשיבות לכך שהמסמכים הרפואיים יכללו תיעוד רפואי רב ככל שניתן. אך בל נשכח, כי יש בכוחם גם לשפוך אור על המקרה בכללותו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica