חפש מאמרים:
שלום אורח
01.12.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

אם תלחם החוב לביטוח לאומי עשוי להעלם

אם תלחם החוב למל"ל עשוי להעלם

עו"ד מירב אפרים

קיבלתם יום בהיר אחד מכתב מהמוסד לביטוח לאומי המודיע לכם כי עליכםלהשיב לו סכום כסף נכבד מאחר והתברר כי תשלום הגמלאות לחשבון הבנק שלכם,לפני שנים נעשתה בטעות? מסתבר שהמקרה שלכם אינו מקרה פרטי.  מפרסומי המוסדלביטוח לאומי עולה, כי חובות המבוטחים בגין גמלאות אשר שולמו שלא כדיןעומדים על סך של כ- 400 מליון ש"ח. לפיכך הודיע המל"ל לציבור מבוטחיו כילרשותם עומדים  "ימי חסד", במסגרת מבצע שתוקפו יסתיים בחמש עשרה לחודש, בוהם יכולים לשלם את חובם ללא קנסות והצמדה ובפריסה לתשלומים נוחים.

בטרם אצים החייבים לשלם את חובם, עליהם לדעת כי בלא מעט מקרים, פסק ביתהדין כי הדרישה להחזר החוב נובעת מטעות משפטית של המוסד, הרי שהמבוטח פטורמחובת תשלום החוב. במקרים אחרים, בהם החוב נוצר עקב רשלנות של המוסדובנסיבות שאינן קשורות להתנהלות כלשהי של המבוטח או לכוונת זדון מצידו, היהזה המוסד לביטוח לאומי אשר חזר בו מדרישתו.  בשורה התחתונה התוצאה היתהזהה עבור בעל החוב: אין הוא צריך להחזירו.

האם מדובר בקצבת זקנה או שמא בקצבה אחרת?

כך למשל, קרה בתיק תביעתו של  י.ש. מאשדוד,שעלה לישראל בשנת 1991 כשהואבגיל פרישה. עם הגיעו ארצה, כחלק מההטבות של משרד הקליטה החלה להשתלם לולחשבון הבנק, בסכום אחד, קצבת זקנה וקצבת השלמת הכנסה. אותו קשיש אפילו לאנדרש למלא טופס תביעה למוסד לביטוח לאומי, הכל סודר עבורו ע"י משרדהקליטה.   במהלך השנים לא היתה לקשיש אינטרקציה כלשהי עם ביטוח לאומיולמעשה לא היה לו מושג לגבי מהות הגמלה אשר משולמת לו מדי חודש (וכי לאמדובר בקצבת זקנה).  לימים, החל הקשיש לעבוד כשומר בחניון בשכר מינימום. בשנת 2009 כשהוא בן 84, קיבל הקשיש דרישה מביטוח לאומי להשיב לו סכום העולהעל 50,000 ש"ח, בגין קצבאות השלמת הכנסה אשר קיבל שלא כדין. פקידי ביטוחלאומי סירבו לחזור בהם מדרישת החוב ולקשיש לו נותרה ברירה, כי אם לפנותלבית המשפט. במהלך הדיון,  חזר בו המוסד לביטוח לאומי מדרישתו להחזר החוב.


חוב של 270,000 ש"ח נמחק

במקרה נוסף לדוגמא, ח.ב. מבאר שבע, עולה חדשה,  קיבלה מאז עלייתה ארצהגמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי. בשנת 2009 קיבלה ח.ב. מביטוח לאומימכתב דרישה להחזיר סכום של כ- 270,000 ש"ח, בגין קצבאות שקיבלה לטענתהמוסד, שלא כדין.  דרישת התשלום גררה אחריה מכתבי דרישה רבים והתראות לפניעיקולים.  הטענה של ביטוח לאומי היתה כי החל משנת 1991, התגוררה אותה אשהעם "בן זוג" (ללא נישואין) ולא דיווחה על כך לביטוח לאומי.  בבית הדין טענההאשה כי רק בשנת 2003 תוקן סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה, באופן שמגדיר "בניזוג - לרבות איש ואישה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו", והתיקוןחל אך ורק על גמלאות אשר שולמו מיום 01.01.03 ולאחריו. במהלך הדיון חזר בוביטוח לאומי מטענותיו כך שכל החוב נמחק.

האם לשלם את החוב או לפנות להליך משפטי?

בטרם פונה המבוטח להליך משפטי, רצוי כי ראשית דבר, ידע כי במקריםמסויימים ניתן לפנות גם לוועדה לביטול חובות אשר יושבת במוסד לביטוח לאומי,אשר מתפקידה לבחון מקרים של מבוטחים, אשר מטעמים כלכליים, סוציאלים אורפואיים, לא יכולים להשיב את החוב. כחלק מהשיקולים אשר נלקחים בחשבון,מתייחסת הוועדה גם לנסיבות היווצרות החוב. האמנם, לאחרונה, כחלק ממדיניותהמוסד לביטוח לאומי למלא את הקופה הציבורית, נראה כי ידיה של הוועדה לביטולחובות נכבלו אולם יחד עם זאת, יש לזכור כי החלטתה של הוועדה לביטול חובותאמורה להתקבל בהתאם לכללי המינהל התקין. האם הוועדה סירבה להכיר במקרה ככזההמזכה את המבוטח בביטול חובו, יכול המבוטח שסבור כי נעשה לו עוול לפנותלבית הדין, על מנת להעמיד למבחן את ההחלטתה בבית הדין האזורי לעבודה.

לצערי, אין כללי אצבע על פיהם ניתן לקבוע באופן גורף באילו מקרים ביתהדין יטה לטובת המבוטח ובאילו מקרים יפסוק לטובת המוסד לביטוח לאומי. כלמקרה ונסיבותיו הוא ולא ניתן להקיש ממקרה אחד למשנהו.  כמובן שאין האמורמתייחס למבוטחים אשר פעלו במרמה וקיבלו גמלאות תוך ביצוע מעשה רמייהוהתחזות.  להם לא נותר אלא להשיב את מלוא הסכומים במלואם ולנו לא נותר אלאלגנות מעשים אלו, שפוגעים בכל אחד ואחד מאיתנו, הגוזלים את הקופה הציבורית,מקטינים את יכולתו של המוסד להעניק סיוע לנזקקים וגורמים לנימה של סקפטיותמצידו של המוסד לביטוח לאומי, כאשר אנו מגישים תביעות לגיטימיות.

ומה אם מדובר בחוב של דמי ביטוח

כל תושב ישראל מגיל 18 ומעלה, למעט חריגים כגון אישה נשואה שאינה עובדתאו חייל בשירות סדיר שאינו עובד, נדרש לשלם דמי ביטוח לאומי, וזאת בהתאםלהכנסותיו ולמעמדו. בפועל, ישנם לא מעט מבוטחים אשר צברו חוב בגין אי תשלוםדמי הביטוח, הנדרשים להסדיר את חובם מייד. בשנה שעברה, פסק בית הדיןהאזורי לעבודה בנצרת כי על חוב דמי ביטוח חלה התיישנות לפי חוק ההתיישנותלאחר פרק זמן של 7 שנים. בית הדין האזורי השווה בין דמי ביטוח לביטוח לאומילבין ארנונה לרשויות המקומיות, וקבע כי כשם שעל חובות ארנונה חלההתיישנות, יש להחילה גם על חובות דמי ביטוח, שהרי מבחינה מהותית אין הבדלגדול בין הרשות המקומית למוסד לביטוח לאומי, שהרי שניהם גובים כספים אשראמורים לאפשר להם לפעול באמצעותם לטובת האזרחים / המבוטחים, המחוייביםבתשלומם.    משמעות פסק הדין הוא כי חובם של מבוטחים, אשר נוצר לפני למעלהמשבע שנים, פטורים מתשלום. המוסד לביטוח לאומי, לא יכול היה להשלים עםהמשמעות הפיננסית כבדת המשקל של פסיקה זו ולפיכך הוגש ערעור המתנהל בימיםאלה בבית הדין הארצי לעבודה.

ככל שבית הדין הארצי יאמץ את פסיקתו של בית הדין האזורי בעניין התיישנותחוב בדמי ביטוח, תהיה זו בשורה חדשנית ומרחיקת לכת עבור מבוטחים רבים.

הכותבת היא עו"ד , מומחית למימוש זכויות רפואיות ולתביעות מול המל"ל

 

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד מירב אפרים

עבדה כיועצת משפטית במוסד לביטוח לאומי כעשר שנים.

המשרד מתמחה במימוש זכויות רפואיות וכספיות מול ביטוח לאומי, ייצוג בפני ועדות רפואיות וניהול הליכים נגד ביטוח לאומי בבתי הדין לעבודה.

אתר:  http://www.lawgate.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד מירב אפרים

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי16/07/112113 צפיות
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, גמלת שמירת הריון משולמת כאשר אשה נעדרת מעבודתה בתקופת ההריון, בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי12/03/111295 צפיות
אדם אשר חווה אירוע מוחי בעקבות אירוע חיצוני של דחק נפשי בלתי רגיל בעבודה, עשוי להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה. בפסק דין אשר ניתן לאחרונה קבע בית הדין הארצי כי האסכולה העדכנית היא כי אירוע כאמור עשוי להיות טריגר לפרוץ אירוע מוחי.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי17/02/111505 צפיות
כאשר מוגש לבית הדין תביעה שעניינה תאונת עבודה, עשוי בית הדין למנות מומחה רפואי אשר יתן חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הליקוי ממנו סובל התובע. בעב"ל 389/09 בעניינו של לגזיאל שמואל, קבע בית הדין הארצי כי ככלל, מומחים המשמשים כפוסקים בוועדות רפואיות, לא ימונו כמומחים – יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי07/02/111461 צפיות
פגיעה בעבודה, המזכה בגמלאות נפגעי עבודה, היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע, כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי. תאונת עבודה היא תאונה אשר ארעה לעובד תוך כדי ועקב עבודה, ולעצמאי, תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו, וכן תאונה אשר ארעה לעובד או לעצמאי בדרך אל העבודה וממנה, ובנסיבות כמפורט בחוק.אימתי תחשב תאונה כ"תאונת עבודה" ?

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי07/02/111645 צפיות
נפגע עבודה אשר נקבעה לו נכות זמנית, ואין ביכולתו באותה תקופה לעבוד בשל הפגיעה ואין לו מקורות הכנסה אחרים, רשאי להגיש תביעה להכרה "כנכה נזקק" בהתאם לתקנה 18א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה ), התשט"ז-1956. ככל שתאושר תביעתו, יוכל הנפגע להינות מהגדלת נכותו הזמנית ל-100% למשך תקופה מירבית של ארבעה חודשים.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי06/02/111647 צפיות
כיצד תחושב גמלת שמירת הריון של אישה אשר בשל הריונה, נאלצה להפסיק עבודתה במקום עבודה אחד, אך המשיכה לעבוד במקומות עבודה אחרים?

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי06/02/111321 צפיות
עם הוספת סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי בשנת 2005, קבע המחוקק תנאי סף לפיהם יקבע אימתי יוכר טינטון כ"פגיעה בעבודה". לשון הסעיף השאירה מקום לפרשנויות שונות של הצדדים, דבר אשר הביא להתגבשותם של מבחנים בפסיקתו של בית הדין הארצי בעניין.

מאמרים נוספים בנושא ביטוח לאומי

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי17/02/163473 צפיות
1. כללי סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי עוסק בתקופת אכשרה לגבי קצבת זקנה וקובע לאמור: "246. תקופת אכשרה (א) תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה; (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;

מאת: sharondan80ביטוח לאומי01/03/152392 צפיות
הפגישה עם הועדה הרפואית בביטוח הלאומי תכלול צוות רופאים מתחום הפציעה לצד אנשי מפתח אשר ישאלו שאלות בגין הנכות ויבקשו הדגמה של פעולות יום, יומיות על מנת לקבוע את דרגת הקושי ואחוזי הנכות המגיעים.

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי25/08/142249 צפיות
פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח חדש), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), שבנספח מזכה בגמלה את מי שנפגע בתאונה וכתוצאה ממנה איבד את כושר התפקוד. הביטוח חל על תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה. "גיל הפרישה" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"הגיל הקבוע לגבר ולאשה, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א' בלוח א'1" . גיל הפרישה לאשה תלוי בתאריך הלידה והוא עומד כיום על גיל 62. גיל הפרישה לגבר היה תלוי בתאריך הלידה וכיום הוא עומד על גיל 67. כלומר, מי שנפגע וגילו מעל גיל הפרישה לא יהיה זכאי לקצבת נפגעי תאונות לפי פרק ו'

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי21/08/142565 צפיות
תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי

מאת: ארז כהןביטוח לאומי26/08/131467 צפיות
מהי מחלת מקצוע? האם רשימת המחלות היא רשימה סגורה? מהי תורת המיקרוטראומה? כיצד עליי לפעול למימוש זכויותיי?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי13/08/131444 צפיות
לא פעם, משרדנו נתקל במקרים בהם הוועדה הרפואית בחרה להעניק לחולים במחלה זו נכות שאינה משקפת את מצבם האמיתי, או התאימה להם דרגת נכות רפואית מפריט ליקוי אחר בשיעור מופחת בהרבה. אז מה כדאי לכם לעשות ?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי30/07/128946 צפיות
תפקידו של התיעוד הרפואי לא מצטמצם רק להוכחת הנזק והטיפול הרפואי לו נזקק הניזוק. אומנם, קיימת חשיבות לכך שהמסמכים הרפואיים יכללו תיעוד רפואי רב ככל שניתן. אך בל נשכח, כי יש בכוחם גם לשפוך אור על המקרה בכללותו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica