אם תלחם החוב לביטוח לאומי עשוי להעלם

אם תלחם החוב למל"ל עשוי להעלם

עו"ד מירב אפרים

קיבלתם יום בהיר אחד מכתב מהמוסד לביטוח לאומי המודיע לכם כי עליכםלהשיב לו סכום כסף נכבד מאחר והתברר כי תשלום הגמלאות לחשבון הבנק שלכם,לפני שנים נעשתה בטעות? מסתבר שהמקרה שלכם אינו מקרה פרטי.  מפרסומי המוסדלביטוח לאומי עולה, כי חובות המבוטחים בגין גמלאות אשר שולמו שלא כדיןעומדים על סך של כ- 400 מליון ש"ח. לפיכך הודיע המל"ל לציבור מבוטחיו כילרשותם עומדים  "ימי חסד", במסגרת מבצע שתוקפו יסתיים בחמש עשרה לחודש, בוהם יכולים לשלם את חובם ללא קנסות והצמדה ובפריסה לתשלומים נוחים.

בטרם אצים החייבים לשלם את חובם, עליהם לדעת כי בלא מעט מקרים, פסק ביתהדין כי הדרישה להחזר החוב נובעת מטעות משפטית של המוסד, הרי שהמבוטח פטורמחובת תשלום החוב. במקרים אחרים, בהם החוב נוצר עקב רשלנות של המוסדובנסיבות שאינן קשורות להתנהלות כלשהי של המבוטח או לכוונת זדון מצידו, היהזה המוסד לביטוח לאומי אשר חזר בו מדרישתו.  בשורה התחתונה התוצאה היתהזהה עבור בעל החוב: אין הוא צריך להחזירו.

האם מדובר בקצבת זקנה או שמא בקצבה אחרת?

כך למשל, קרה בתיק תביעתו של  י.ש. מאשדוד,שעלה לישראל בשנת 1991 כשהואבגיל פרישה. עם הגיעו ארצה, כחלק מההטבות של משרד הקליטה החלה להשתלם לולחשבון הבנק, בסכום אחד, קצבת זקנה וקצבת השלמת הכנסה. אותו קשיש אפילו לאנדרש למלא טופס תביעה למוסד לביטוח לאומי, הכל סודר עבורו ע"י משרדהקליטה.   במהלך השנים לא היתה לקשיש אינטרקציה כלשהי עם ביטוח לאומיולמעשה לא היה לו מושג לגבי מהות הגמלה אשר משולמת לו מדי חודש (וכי לאמדובר בקצבת זקנה).  לימים, החל הקשיש לעבוד כשומר בחניון בשכר מינימום. בשנת 2009 כשהוא בן 84, קיבל הקשיש דרישה מביטוח לאומי להשיב לו סכום העולהעל 50,000 ש"ח, בגין קצבאות השלמת הכנסה אשר קיבל שלא כדין. פקידי ביטוחלאומי סירבו לחזור בהם מדרישת החוב ולקשיש לו נותרה ברירה, כי אם לפנותלבית המשפט. במהלך הדיון,  חזר בו המוסד לביטוח לאומי מדרישתו להחזר החוב.

חוב של 270,000 ש"ח נמחק

במקרה נוסף לדוגמא, ח.ב. מבאר שבע, עולה חדשה,  קיבלה מאז עלייתה ארצהגמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי. בשנת 2009 קיבלה ח.ב. מביטוח לאומימכתב דרישה להחזיר סכום של כ- 270,000 ש"ח, בגין קצבאות שקיבלה לטענתהמוסד, שלא כדין.  דרישת התשלום גררה אחריה מכתבי דרישה רבים והתראות לפניעיקולים.  הטענה של ביטוח לאומי היתה כי החל משנת 1991, התגוררה אותה אשהעם "בן זוג" (ללא נישואין) ולא דיווחה על כך לביטוח לאומי.  בבית הדין טענההאשה כי רק בשנת 2003 תוקן סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה, באופן שמגדיר "בניזוג - לרבות איש ואישה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו", והתיקוןחל אך ורק על גמלאות אשר שולמו מיום 01.01.03 ולאחריו. במהלך הדיון חזר בוביטוח לאומי מטענותיו כך שכל החוב נמחק.

האם לשלם את החוב או לפנות להליך משפטי?

בטרם פונה המבוטח להליך משפטי, רצוי כי ראשית דבר, ידע כי במקריםמסויימים ניתן לפנות גם לוועדה לביטול חובות אשר יושבת במוסד לביטוח לאומי,אשר מתפקידה לבחון מקרים של מבוטחים, אשר מטעמים כלכליים, סוציאלים אורפואיים, לא יכולים להשיב את החוב. כחלק מהשיקולים אשר נלקחים בחשבון,מתייחסת הוועדה גם לנסיבות היווצרות החוב. האמנם, לאחרונה, כחלק ממדיניותהמוסד לביטוח לאומי למלא את הקופה הציבורית, נראה כי ידיה של הוועדה לביטולחובות נכבלו אולם יחד עם זאת, יש לזכור כי החלטתה של הוועדה לביטול חובותאמורה להתקבל בהתאם לכללי המינהל התקין. האם הוועדה סירבה להכיר במקרה ככזההמזכה את המבוטח בביטול חובו, יכול המבוטח שסבור כי נעשה לו עוול לפנותלבית הדין, על מנת להעמיד למבחן את ההחלטתה בבית הדין האזורי לעבודה.

לצערי, אין כללי אצבע על פיהם ניתן לקבוע באופן גורף באילו מקרים ביתהדין יטה לטובת המבוטח ובאילו מקרים יפסוק לטובת המוסד לביטוח לאומי. כלמקרה ונסיבותיו הוא ולא ניתן להקיש ממקרה אחד למשנהו.  כמובן שאין האמורמתייחס למבוטחים אשר פעלו במרמה וקיבלו גמלאות תוך ביצוע מעשה רמייהוהתחזות.  להם לא נותר אלא להשיב את מלוא הסכומים במלואם ולנו לא נותר אלאלגנות מעשים אלו, שפוגעים בכל אחד ואחד מאיתנו, הגוזלים את הקופה הציבורית,מקטינים את יכולתו של המוסד להעניק סיוע לנזקקים וגורמים לנימה של סקפטיותמצידו של המוסד לביטוח לאומי, כאשר אנו מגישים תביעות לגיטימיות.

ומה אם מדובר בחוב של דמי ביטוח

כל תושב ישראל מגיל 18 ומעלה, למעט חריגים כגון אישה נשואה שאינה עובדתאו חייל בשירות סדיר שאינו עובד, נדרש לשלם דמי ביטוח לאומי, וזאת בהתאםלהכנסותיו ולמעמדו. בפועל, ישנם לא מעט מבוטחים אשר צברו חוב בגין אי תשלוםדמי הביטוח, הנדרשים להסדיר את חובם מייד. בשנה שעברה, פסק בית הדיןהאזורי לעבודה בנצרת כי על חוב דמי ביטוח חלה התיישנות לפי חוק ההתיישנותלאחר פרק זמן של 7 שנים. בית הדין האזורי השווה בין דמי ביטוח לביטוח לאומילבין ארנונה לרשויות המקומיות, וקבע כי כשם שעל חובות ארנונה חלההתיישנות, יש להחילה גם על חובות דמי ביטוח, שהרי מבחינה מהותית אין הבדלגדול בין הרשות המקומית למוסד לביטוח לאומי, שהרי שניהם גובים כספים אשראמורים לאפשר להם לפעול באמצעותם לטובת האזרחים / המבוטחים, המחוייביםבתשלומם.    משמעות פסק הדין הוא כי חובם של מבוטחים, אשר נוצר לפני למעלהמשבע שנים, פטורים מתשלום. המוסד לביטוח לאומי, לא יכול היה להשלים עםהמשמעות הפיננסית כבדת המשקל של פסיקה זו ולפיכך הוגש ערעור המתנהל בימיםאלה בבית הדין הארצי לעבודה.

ככל שבית הדין הארצי יאמץ את פסיקתו של בית הדין האזורי בעניין התיישנותחוב בדמי ביטוח, תהיה זו בשורה חדשנית ומרחיקת לכת עבור מבוטחים רבים.

הכותבת היא עו"ד , מומחית למימוש זכויות רפואיות ולתביעות מול המל"ל