ההתפתחות הטכנולוגית המואצת של ענפי הרפואה השונים בשנים האחרונות מחוללת מהפכה גם בתחום רפואת השיניים. צעירים ומבוגרים שאיבדו את כל שיניהם ונאלצו להתשמש בשיניים תותבות, יכולים כעת להמיר את התותבת הנשלפת בתותבת קבועה, שנצמדת ללסת. במילים אחרות: ללכת עם להרגיש בלי. בשיטה החדשה, שפיתח ד"ר פאולו מאלו מפורטוגל, כבר התמחו כ-20 רופאי שיניים ישראליים.
התותבת הנשלפת בדרך כלל לא יציבה, זזה ממקומה וגורמת פעמים רבות למבוכה, לדיבור לא ברור ולקשיים באכילה. השיטה החדשה מקבעת את התותבת בלסת לצמיתות, כך שכל התופעות שנלוות לתותבות הנשלפות נעלמות.
בשיטה החדשה, המטופל מגיע למרפאת השיניים, והרופא שולף מפיו את התותבת ומעביר אותה לסריקת סיטי. במקביל, עושים סי.טי גם ללסת. המחשב מכמת את התוצאות של שתי הסריקות ו'מניח' את התותבת שעל גבי הצג של הדמיית הלסת. הרופא צופה במתרחש על המסך, וקובע את מיקומם האופטימלי של השתלים, שיוחדרו לעצם הלסת דרך התותבת, לשם קיבוע. אחרי שרופא השיניים קבע את מיקום השתלים באמצעות המחשב, נשלחת הסריקה הממוחשבת לחברת השתלים בשבדיה, שם מעבירים אותה הטכנאים לשבלונה. רופא השיניים בישראל מקבל את השבלונה המדוייקת שנבנתה מנתוניו של המטופל - תותבת ובה ארבעה עד ששה חרירים, שמיועדים לשתלים (ברגים). בשלב הבא, מצמיד הרופא את השתלים, שמורכבים בה לחניכיים. הטיפול מתבצע בהרדמה מקומית, ובמהלכו 'מלביש' הרופא את השבלונה על הלסת, ובזכות השתלים היא הופכת לקבועה.
השתלה בלי פתיחת חניכיים
חידוש נוסף של השיטה הוא שמדובר השתלת שיניים שבה השתלים מוחדרים ללסת בצורה אלכסונית. עד לפני זמן לא רב, הדעה הרווחת בקרב קהילת רופאי השיניים הייתה, שצריך להחדיר השתלים ישר, כי האלכסון יפעיל עליהם עמוס יתר, ויגרום להשתלה להיכשל. אבל הניסיון שנצבר עד כה מהשיטה החדשה, גרם לרופאים להבין שהם טעו בהנחת היסוד שלהם.
השיטה של ד"ר מאלו חוסכת את הצורך בפתיחת החניכיים. כשמדובר בלסת עליונה, הגישה החדשה גם חוסכת את הצורך בהרמת סינוס, עם כל הכרוך בכך. התוצאה היא שלמטופל אין יותר חך עשוי מפלסטיק, שאותו 'קיבל' יחד עם התותבת. הדיבור שלו הופך לברור, המנשך הנוח לא מגביל באכילה והתחושה בפה היא טבעית לחלוטין, היא מתאימה גם למי שסובלים מספיגה חלקית של עצם הלסת.
עד כה עברו את הטיפול החדש בארץ כבר מאות אנשים והצלחתה צוברת תאוצה.