15 מרץ 2011
ללמד בני יהודה ושומרון קשת
מעבר לאבל ולמצוקה שניגרמו לכולנו עקב מעשה הרצח הנורא בערב שבת של משפחת פוגל, ההורים ושלשת ילדיהם בישוב איתמר הרי יש גם להוציא מסקנות לעתיד באשר אין זאת סביר כי אויבינו הערבים ייטהרו אי-מתי מתאוות הרצח והדם השפוך הטבועה בהם והמועצמת עקב הסתה בוטה כנגד יהודים באשר הם.
כיום כבר ברי כי ניתו היה כניראה למנוע את הרצח והאצבע באשר למניעה שלא נעשתה מופנית לעבר פרקליטות המדינה, צה"ל והמופקד עליו שר הביטחון אהוד ברק.
גדר הביטחון של היישוב איתמר לא היתה ערוכה למיקרים של קפיצה מעל הגדר וזאת עקב הנחיית פרקליטות המדינה (שוב השוטם שי ניצן ומשובטיו שם), כי הינה גדר בילתי חוקית ולכן אל לו לצה"ל לערכה כיאות כנגד פיגועים ואל לו להשקיע בה כספים. אנשי "השתלמות המשפטנים של הקרן לישראל חדשה" השורצים במחילות הפרקליטות היכו שוב וגרמו בעקיפין שוב להרג יהודים. כמובן כי נושא פיקוח נפש הדוחה כל טיעון משפטי שהוא בחלד אינו ישים לטעמם. חיסול ההתישבות ביו"ש הינה מטרתם והחיים שיקפדו עקב כך אינם מענינם.
מצלמות טרמיות אשר הותקנו ביישוב ועל צה"ל היה לציידן במכשור ההדמיה הטרמית המתאים אשר היה מאפשר בוודאות רבה מונים רבים לזהות חדירה שאינה אך נגיעה בגדר, שוב לא היו ערוכות למשימתן באשר שוב צה"ל נישמע לפרקליטות השוטמת ושוב נימנע מלהשקיע כספים נחוצים להשמשת הגילוי הטרמי.
בנית הגדר לא הושלמה עד היום מהטעמים המשפטיים הללו וכך בקטע בו נערכה החדירה אין תאורה. התקנתה היתה קרוב לוודאי מרתיעה את הרוצחים מלבצע זממם. כלל תחזוקת הגדר מבוצעת על ידי המועצה המקומית אשר החליטה כי למרות אזלת יד הצבא, פיקוח הנפש הכרוך בכך מחייב את מימון תחזוקת הגדר על ידה.
גם טענות שהושמעו מפי ה"רונים דניאלים" בערוץ-2, שאינו טוב (הערוץ) מפרקליטות המדינה בתחום זה, כי האשמה באי תגובה לנגיעה בגדר נופלת על כיתת הכוננות ביישוב איתמר הינה הסחת דעת והסטת אצבע מאשימה מצה"ל לעבר המתישבים, שהרי אנשי הביטחון ביישוב המופקדים על הגדר אינם שייכים ליישוב אלא לחברת אבטחה פרטית אשר נישכרה על ידי צה"ל והוא שאחראי על אימונם והנוהלים של הפעלתם (אשר כשלו במקרה זה). ולמרות זאת קשה להאשים את אנשי הביטחון השכירים שם באשר הינם מוזעקים להתרעות שוא בין 5-30 פעם ביום ולמרות אחריותו, לא הישמיש צה"ל את מכשור הגילו הטרמי—שהרי חזקו עליו פקודות הפרקליטים, והגיון באשר לפיקוח נפש יצא לנופש ארוך. ובכלל, הרי הנירצחים "היו ראויים" לאשר בא עליהם - תג מחיר פלשתיני על תג מחיר יהודי- כפי שהתבטא מפקד אוגדת יו"ש הנוכחי.
בנוסף, מרבית אנשי היישובים ביו"ש ממילא מזלזלים בצורך להודיע לצה"ל על ארוע פיגוע באשר לטענתם, במרבית המקרים מגיב הצבא על התראה המגיעה מהיישובים תוך שעה בממוצע ובמקרים רבים אינו מגיב כלל ואינו טורח להופיע בשטח (במתכונת רוח-המפקד) ואם כך מה הטעם לטרוח ולהודע לו דבר.
אין זה סוד יותר כי קצונת צה"ל הבכירה שטופה באג'נדת שמאל קיצוני ואכן ניבחרת ומקודמת לתפקידה אך משום כך. היגיעו הדברים לידי כך כי כלל צה"ל כושל מרות בכושרו המקצועי באשר לא הטובים ביותר מקודמים לתפקידי מפתח בצבא אלא בעלי האג'נדה הפוליטית "הנאותה". המדובר בענין סטטיסטי גרידא. כאשר אנו מקדמים אך בעלי אג'נדה פוליטית שמאלנית עד שמאלנית קיצונית הבאים משכבה זניחה בת כ- 20% מכלל הציבור הרי שהברירה הטיבעית הנאותה של המוכשרים אינה נעשית כמובן. גם תרבות הסמוך, השקר, הרמיה והכזב, הפושה בדרגי צה"ל הבכירים הינה תוצאת חבר מביא חבר - חבר מגן על חבר, הנובעת מבחירה אליטיסטית (לכאורה), חד-פוליטית. תוצאות המלחמות החולפות, הן המעידות.
עובדה זו מקרינה אומללות על התנהלות הצבא ביו"ש (כמו גם במלחמות ישראל בעשור החולף). "רוח המפקד" הנושבת מכיוונם של אלופי פיקוד המרכז משך שני העשורים החולפים, כולל הנוכחי, כמו גם כוונת המפקד של הממונים על אוגדת יו"ש לדורותיהם מחלחלת ברמות אלו ואחרות לכל הדרגים עד לאחרון החיילים והשוטרים בשטח (כל הנאמר כאן לגבי הפיקוד העליון הצבאי ישים אחד לאחד גם לגבי פיקוד המשטרה והשב"כ הבכיר).
לעיתים מתגנב החשש ללב כי לאורך שרשרת הפיקוד, החל מלשכת שר הביטחון, עבור דרך מפקדת פיקוד המרכז וכלה בפיקוד אוגדת יו"ש, איבדו הללו את סידרי העדיפויות הנכונים ונישמט מזכרונם כי הינם "צה"ל" דהיינו, צבא-ההגנה-לישראל, לא לפלשתין. לעיתים דומה והללו התבלבלו באויב שלמולם באשר שמו את מתישבי יו"ש כאויבם. הנחישות, האכזריות וחריצות היתר בהתנהלות הצבא והמשטרה כנגד מתישבים יהודים והסלחנות, עצימת העין, מורך הלב והרכרוכיות שאותם אנשי צבא מפגינים ביחסם לפלשתינים אינם מבשרים טובות לתושבי מדינת ישראל. הללו מרמזים כי לפנינו ניצב כאמור לעיל צבא פוליטי בעל אג'נדה, המובל בידי שר ביטחון בעל אג'נדה פוליטית צרה, אישית ובהחלט שאינה כלל-לאומית.
כל עוד שאהוד ברק הינו שר הביטחון יש להוציא מידיו את האחריות (השליטה?) על שיטחי יו"ש. אנו כבר גרסנו בעבר ועומדים על דעתנו גם כיום כי נזקיו של האיש לעם ישראל עולים על תועלתו. בחוכמה ינהג ראש הממשלה בנימין נתניהו אם יצמצם סמכויותיו למינימום הכרחי ואל לו לחדש את מינויו של אהוד ברק לשר ביטחון בקדנציה הבאה של ממשלתו.
הנזק שגורם ברק באיוש קצונה בכירה פוליטית, חד אג'נדתית, נישתית, שמאלנית עד קיצונית מביאה ועוד תביא מונים רבים חורבן ואסון על צה"ל ועם ישראל כולו בעקבותיו. מרביתו המכרעת של המטה הכללי כמו גם מפקדי הפיקודים ומירב מפקדי אוגדות צה"ל אינם רואים עין בעין את מאוויי וצורכי מדינת ישראל ומרבית הציבור בה ודיסוננס זה גורם לשחיקה חמורה באמון הציבור בגוף האמור להיות אמין ללא עוררין, אך לדאבוננו כבר אינו כזה.
הפיתרון לאמור לעיל נעוץ בשינוי רדיקלי-מערכתי-מבני בכל האמור בפעילות צה"ל והמשטרה בשטחי יו"ש.
הפיתרון קיים כמובן אך משום מה טחו עינינו מראותו. אנו חייבים להוציא את צה"ל הסדיר וצבא המילואים משטחי יו"ש ולהקים במקומו 'חטיבות-מרחביות' מאויישות בידי צעירי תושבי יו"ש. אל כל חטיבה תצוות יחידת עילית לתפקידים מיוחדים מבני המקום. במסגרת זו ימלאו בשלב הראשון בני המתישבים, כולל תלמידי הישיבות (אלה שבתחומי יו"ש ואלו שבתחומי הקו הירוק לפי בחירתם), את חובתם הראשונית לצה"ל במסגרת חוק גיוס חובה, באימון בסיסי ויעודי במסגרת הצבא הסדיר, כאשר עם סיום אימוניהם היעודים ישובצו הללו בחטיבות-מרחביות כדוגמת חטיבה-מרחבית יהודה (חטיבת חברון), חטיבת מרכז יו"ש (חטיבת מרחב ירושלים-רמאללה) וחטיבת שומרון (חטיבת שכם-ג'נין). כל שלושת חטיבות המרחב תאוגדנה במסגרת אוגדת מתישבי יו"ש והפיקוד עליה יבוא בלעדית מקרב המתישבים. ועת יורחב הצורך הביטחוני, תורחב המסגרת האמורה לשתי אוגדות יעודיות ואף שלוש, לא יחסרו חיילים נחושים ונאמנים לשם כך.
עם הגיע יומם לצאת למילואים, ימשיכו צעירי המתישבים המשתחררים מתקופת השרות הסדיר לשרת בחטיבות המרחביות כמתואר לעיל בכל שיטחי יו"ש במסגרת שרות מילואים תיקני.
במסגרת מתכונת חטיבות-המרחב לא יעסוק יותר צבא סדיר בעל מבנה מקובל בביטחון שוטף במרחב יו"ש (כמו גם לא יהיה מעורב בגרוש מתישבים בכל אופן שהוא – אם ואם). גם כוחות המשטרה הכחולה ומג"ב יצומצמו ביותר ויופנו למילוי תפקידם המוזנח זה מכבר – ביטחון אזרחי ישראל בקו הירוק. כל מטלות השמירה על הביטחון במרחב יו"ש, מצידו המזרחי של הקו הירוק כולל הגנת הבטן הרכה של מדינת ישראל בין "גדרה לחדרה", תוטל על מתישבי יו"ש עצמם.
היתרונות ברורים.
1. הצבא הסדיר יחדל לעסוק בתפקידי שיטור ושמירת סדר ציבורי ויתפנה לעסוק בתפקידים שלשמם נועד דהיינו, לחימה נטו באיומים על גבולותינו. צפוי כי רמתו המקצועית תעלה עקב כך פלאים. חכם ונאות יהיה לעבור בהדרגה למבנה חטיבה-מרחב החדש בהדרגה, חטיבה אחר חטיבה, עד להשלמת התוכנית.
2. הסיבות לדיסוננס השורה כיום בין המתישבים לצבא יעלם ועמו יעלה חזרה מפלס האמון בין צה"ל למתישבים.
3. מפלס האמון בין המתישבים לאזרחי ישראל השוכנים במסגרת הקו הירוק ישתפר פלאים באשר לא יוותר בסיס לטענות כי צה"ל "שומר על ההתנחלויות". זו מלכתחילה טענה מופרכת ואף ניבזית לכל מי שעיניו בראשו באשר צה"ל אינו שומר רק על ההתישבות ביו"ש אלא מציאותו שם שומרת ראש וראשון על תושבי ישראל בתוך הקו הירוק בשיתופם של מתישבי יו"ש אשר בלעדיה היו חיי בועת תושבי "גדרה לחדרה" הופכים לגהנום רצחני.
4. קיימים אלו צרי המוחין מאזרחי ישראל, אלו אשר מניעיהם קנטרנים גרידא, המחצרצים את הצורך להוציא את צה"ל משטחי יו"ש ולהותיר את המתישבים שם לגורלם (דהיינו, כוונתם ותקוותם לטבח שיערך בהם על ידי רחמני האיסלמיסטים). ובכן, רה-אירגון זה במתכונת חטיבות–המרחב יחל לבנות באורח טיבעי והדרגתי מיליציה לוחמת יהודית ביהודה ושומרון אשר תהווה מגן למתישבים בכל צוקי העיתים המדיניים.
5. הוצאת בני המתישבים מאימונים במסגרת צה"ל הסדיר תחייב (סוף-סוף) את עשרות אלפי החילונים המשתמטים בכל שנה ושנה משרות סדיר, להתגייס ולתרום למדינתם. באשר צה"ל כבר יהיה שלד ריק ואף על עצמו לא יוכל להגן, בהעדרם של הדתיים-חרדים העסוקים בשמירה על עצמם ביו"ש.
6. למותר לציין כי איכות "צבא יהודה ושומרון" המגן על ביתו ומונע לכן ממילא במוטיבציה אדירה, תעלה מונים רבים על איכות צבא ישראל המגיע מבועת "גדרה לחדרה" . עובדה זו תשפר את הביטחון של מתישבינו הזכאים להגנה מתוגברת מעצם ישיבתם במחוז יו"ש.
7. מתישבי יו"ש יהפכו לפתע שייכים למרכז הקונצנזוס באשר הסקטור החילוני יאלץ להכיר בתלותו הקיומית בסקטור הדתי-חרדי (כפי ההולך ומתברר גם כיום). הם יוכרו לבסוף כפי שהם - המגן האנושי של גוש דן ומרבית העם בישראל אשר בכפיות טובה אין קץ מסרב להכיר בעובדה זו.
8. ההפליה הבוטה לטובת הפלסתינים אשר בה נוקט הצבא, יחדיו עם אנשי המנהל האזרח, תעלם ועמה יעלה מפלס הסיכויים להשגת שלום בר קיימא. עדויות רבות מלמדות כי התנהלות גורמי אכיפה שונים ביהודה ושומרון דווקא מעודדת רתיעת הפלשתינים מכניסה לשיחות שלום בנוסח "א-דוולא וו-א-ג'ייש מעאנה" (בנוסף לגורמי חוסיין אובמה ואיחוד אירופי אחרים כמובן).
9. ניראה כי הערכות חדשה זו לא תיצור עומס תקציבי משמעותי נוסף על מערכת הביטחון באשר אותם תקציבים המיועדים כיום לתחזוקת הצבא בשטחי יו"ש יופנו בפשטות לחטיבות המרחביות. נהפוך הוא, הערכות זו אפשר ותוזיל עלויות באשר חלקה של הלוגיסטיקה המעורבת בפעילות הביטחונית המוסבת החדשה ביו"ש תישען על היישובים הקיימים אשר ישמחו וודאי להטות כתף למען ביטחונם המשופר שלהם.
10. אין זאת נעלם מעינינו גם הפן המדיני בשינוי הביטחוני-המיבני המוצע. דווקא נקודה זו חייבת לעודדנו לנקוט בדרך זו, באשר הינה מהווה כעין אמירה נחושה כלפי הפלשתינים אשר מצידה תעזור להורידם מהר יותר מעץ הסרוב עליו טיפסו ולהחזירם לשולחן המשא ומתן.
צפוי כי תוכנית זו "תזכה" להתנגדות גורפת של השמאל הקיצוני בישראל ו"עוזריהם" כגון: מרבית התקשורת, מערכת המשפט ובראשה פרקליטות המדינה ובית המשפט העליון, הפיקוד הבכיר של המשטרה, צה"ל, ושרות הביטחון, האקדמיה ואנשי הצילצולים. הם יתנגדו מסיבות שכולן אינן שייכות לענין דהיינו, מתכונת חטיבות-המרחב החדשה תשמוט את מרביתם של הטיעונים המזינים את תעמולתם המכפישה כנגד ההתישבות הציונית והיהודית ביו"ש וחוסר הלגיטימיות לכאורה (הכלולה בהסתתם הניבזית כנגדנו כולנו), של מדינת העם היהודי בארץ ישראל, ותציגם כפי שאכן הינם, כלי ריק בנוסח "איסטרא בלגינא, קיש-קיש קאריא".
הגיע העת כי נחדל להאזין להם. מניעיהם של חלקם הניכר הינם זרים, הם כבר הביאו משך שני העשורים החולפים את עם ישראל אל סיפו של אבדון. טובת כלל העם בישראל אינה בראש מעינייהם ויש לכן להתעלם מדעותיהם. הבה ונניח להם ברוב טובנו הדמוקרטי לנבוח ולהזות ארסם, שימשיכו לכתוב ולקריין את עצמם, עבור עצמם, נניח להם להתיפח ולקונן על מר גולם איש על כיתפי משובטו. אנו, יהודים-ציונים-ודמוקרטים, עלינו להעביר את שיירת העם היהודי בארץ ישראל למרות שיטנתם.
אהרון רול
amroll@sympatico.ca
www.aaronroll.com
http://www.global-report.com/aroll/