|
|
|
|
|
|
|
|
תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי- סגירת תיקים בתכנון ובניה בהעדר עניין ציבורי וכדומה שוב נסגר תיק לעבריני בניה
|
|
|
|
|
שוב תודה לתיקון 66: כך נסגר תיק לעברייני בנייהשני כתבי אישום בגין בנייה ללא היתר בוטלו על ידי בית המשפט. הסיבה: המדינה לא יישמה את התיקון לחוק המאפשר להגיע להסדר במקרים "קלים"
בתחילת מאי 2013 נכנס לתוקפו תיקון מס' 66 לחוק סדר הדין הפלילי, המסמיך את המדינה לסגור תיק בהסדר עוד לפני פתיחתו בפועל. עד אז, בתום חקירה של חשוד בעבירה פלילית הייתה המדינה צריכה לבחור בין שתי חלופות: להעמיד את החשוד לדין פלילי או להחליט על סגירת התיק בשל היעדר עניין לציבור, חוסר ראיות או חוסר אשמה.
לאחר התיקון התווספה אפשרו נוספת: כאשר מדובר בעבירות פליליות שעונש המאסר המרבי עליהן לא עולה על שלוש שנות מאסר, יש למדינה אפשרות להגיע עם החשוד להסדר שבמסגרתו יודה בעבירה המיוחסת לו, ויחתום על התחייבויות שונות כגון תשלום לאוצר המדינה, פיצוי לנפגעי העבירה, ביצוע עבודות למען הציבור וכדומה.
בתמורה להודאת החשוד, מתחייבת המדינה לסגור את התיק בעילה של "סגירה בהסדר", ובכך מתקבל פתרון ביניים שלפיו מחד התיק לא ייסגר בשל היעדר עניין לציבור, ומאידך החשוד לא יצטרך להתמודד עם הליך משפטי, ולא תודבק לו סטיגמה של עבריין.
המקרה המדובר קשור בשני כתבי אישום שהוגשו נגד עברייני בנייה ביוני 2013 ואפריל 2014 – שניהם לאחר שהתיקון המדובר כבר נכנס לתוקף. השניים, שהואשמו בבנייה ללא היתר, התלוננו על כך שאף שהעבירות המיוחסות להם ענו על ההגדרה בתיקון, המדינה סירבה להגיע עמם להסדר.
הם פנו לבית המשפט לעניינים מנהליים בראשל"צ בבקשה לבטל את כתבי האישום בנימוק שהמדינה פגעה בזכויותיהם. המדינה, מנגד, התעקשה שהסדר היה גורר קשיים בהסדרת התשלום של העבריינים לוועדות המקומיות.
רשות או חובה?
סגן הנשיאה השופט שמעון שטיין פסק שנימוקי המדינה לא מקובלים עליו. לדבריו, התיקון לחוק אינו מקנה למדינה שיקול דעת בנוגע לעריכת הסדרים, אלא מחייב אותה לפעול לפי הנחיה זו כאשר נסיבות העבירה מאפשרות זאת. סטייה מהנחיות או חוקים, הבהיר, חייבת להיתמך בטעמים סבירים ולא בנסיבות טכניות, שלדעתו מובילות לפגיעה בזכויות הנאשמים.
השופט ציין כי המשמעות של אי הטלת חובה על הרשות לפעול בהתאם להסדר תיצור שוני ואפליה משמעותית בין אנשים העומדים לדין פלילי לראשונה בחייהם, הן במישור הרישום הפלילי, והן במישור הכתם המוסרי השונה המוטל על אדם, בעל עבר נקי, שניהל אורח חיים נורמטיבי, וייתכן שכשל באירוע חד פעמי ופעוט.
לפיכך קבע השופט שטיין כי עבירות הנאשמים נכללות ברשימה שבמסגרת התיקון לחוק, והורה על ביטול כתבי האישום נגדם על מנת שהמדינה תוכל להפעיל שיקול דעת בהתאם לתיקון.
השופט ציין כי במידה שהמדינה תגיע למסקנה שלא ניתן לערוך את ההסדר כמפורט בתיקון, היא תוכל להגיש את כתבי האישום מחדש.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אודות כותב המאמר:
קלינגר בנימין
יועץ בכיר לתכנון בנייה ורישוי
נייד 0523-888813
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאמרים נוספים מאת בנימין קלינגר
|
הרבה לקוחות מגיעים למשרדינו לאחר שקבלו צו הריסה למצללה או גגון שחשבו בתמימות רבה שבנייתה אינה דורשת היתר בנייה .
כן "חוק הפרגולות" תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה קיבל תוקף והרבה עבודות פטורות מהיתר. ההנחיות די ברורות אך הרבה אזרחים לא מודעים למדניות העיריה או המועצה המקומית שצריכים להצמד אליה. כן ויש גם את תוכנית העיצוב הסביבתית .
|
|
התהליך מחייב אותנו לעבור מספר שלבים עד לקבלת ההיתר. השלב הראשון הוא בדיקת מידע, שלב בו אנו בודקים מול המועצה המקומית האם בכלל קיימת אופציה לתוספת בניה מצד המועצה המקומית ואגף השיכון והבינוי.
|
|
מה ניתן לעשות במקרה של צו הריסה מנהלי
צו הריסה מנהלי: בענף הבנייה, כל הליך של בנייה נדרש לאישורים מתאימים. אין זה סוד כי במקרה של היתרי בנייה, מדובר בביורוקרטיה מורכבת ומעייפת שעלולה להתארך חדשים ואף שנים, אך עם זאת אסור להתעלם מחשיבותם ונחיצותם העילאית של היתרי בנייה, אשר מבטיחים בנייה מורשית ובטוחה שעברה את כל הבדיקות הנדרשות וקיבלה היתר.
|
|
ידוע כי בנייה בשטחים המשותפים בבית משותף, תתאפשר רק בהסכמת 75% ומעלה מכלל דיירי הבניין בבית המשותף, וזאת עפ"י חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. אך מה הדין כאשר דיירים הרחיבו את דירת הגג שלהם תוך ניצול שטח המוצמד לדירת גג זו על חשבון השטח המשותף של הבית המשותף, בלא הסכמה של 75% מכלל דיירי הבית המשותף? ודוק – האם הצמדתו של שטח משותף לדירה, מקנה לבעלי הדירה זכות בנייה בשטח זה?
|
|
קיבלת התראה על קנס מינהלי?
בנית ללא היתר?
חשוב לדעת את החוק בעניין קנסות מנהליים ,קנס קצוב ובעניין שימוש שלא ע"פ היתר הבנייה.
חשוב גם לדעת שעומדים בפנייך מספר אםפשרויות בכדי לצמצם את ה"נזק" ולהמנע מקנס מינהלי.
וגם אם קיבלת קנס מינהלי עדיין יש מה לעשות- לא סוף פסוק!
|
|
הרפורמה בתכנון, רישוי ובניה במסגרת תיקון 101 לחוק התכנון והבניה קבעה לוחות זמנים לתהליכי רישוי שונים עבור רשות הרישוי ומכון הבקרה וזאת במטרה לקצר, לייעל ולפשט הליכי רישוי בניה. לצורך כך וכחלק מתהליך הדיגיטציה של שירותי משרדי הממשלה השונים, בשנת 2016 הושקה מערכת רישוי זמין של מנהל התכנון המאפשרת הגשת בקשה להיתר בניה באופן מקוון.
תהליך הוצאת היתר בניה לא אמור לארוך זמן רב לפי זמני המערכת, אך בפועל פרק הזמן מתארך כתוצאה מהתנהלות לקויה של הועדות ו/או של המבקש.
במאמר זה נציג את פרקי הזמן המפורטים בחוק ואת פרקי הזמן המיושמים במציאות עד לקבלת היתר בניה.
נציין שהזמן הממוצע היום לקבלת היתר בניה על פי לשכת האדריכלים הוא מעל שנתיים וחצי, הזמנים הרשומים מטה הם הזמנים של משרדים אשר מומחיותם היא הוצאת היתרי בניה.
משרד קלינגר בנימין הינו המשרד היעיל ומהיר ביותר בקבלת היתרי בנייה.
|
|
דירת מגורים
בראי העליון שדחה את עתירת רשות המסים פה אחד-פסיקה זו מחזירה עשרות אלפי דירות מגורים בישראל להיכנס לגדר דירת מגורים, על פי הפרשנות של החוק במשך עשרות בשנים, לפיה מבחן העל בחוק מיסוי מקרקעין הוא מבחן השימוש, ולא קיומה של תב״ע מתאימה או רישום בטאבו.
העליון (14.11.2022), גם הפעם, אישר את החלטת ועדת הערר ודחה את ערעור המדינה בעניין שטיין (ע״א 1073/20):
הסוגייה המרכזית שנדונה
האם דירת מגורים המשמשת למגורים, ואולם אין לה היתר מתאים כחוק לשימוש למגורים, חרף שימוש בה למגורים ובידיעת העירייה, האם בעת מכירתה ניתן לקבל בגינה פטור ממס שבח או חישוב לינארי מיטיב במסגרת סעיף 48א(ב2) לחוק?
|
מאמרים נוספים בנושא אקטואליה
|
ניתן להגיש תכניות פינוי בינוי ישירות לאישור הוועדה המחוזית גם כשיש הסכמה של פחות מ-100% מהדיירים
עו"ד אלעזר במברגר, ראש הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הבהיר לאחרונה כי ניתן להגיש תוכנית פינוי-בינוי ישירות לוועדה המחוזית, ללא צורך בהסכמתה של הוועדה המקומית דבר שיכול לסייע להזיז פרוייקיים תקועים.
|
|
מי רשאי להגיש בקשה להיתר בניה? הנדסאי בנין, אדריכל, מהנדס , קונסטרוקטור או כולם?
בקשות כעורך ראשי להיתר בנייה ובאילו מבנים? פסק דין שהתקבל בימים האחרונים בבית המשפט המחוזי בחיפה מפזר את הערפל ועושה סדר בסוגיה הבוערת. השופטת תמר שרון נתנאל, קבעה כי אדריכלים בלבד יוכלו לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר למבנים של ארבע קומות ומעלה. מהנדסים לעומתם, יהיו רשאים לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר רק כאשר מדובר במבנים פשוטים בשימושים מוגבלים, כשהכוונה היא למבני מגורים, אחסנה ומלאכה בני פחות מארבע קומות.
|
|
רישוי זמין ומידע חיוני בעניין הגשת בקשה לתיק מידע להיתר והליכי הרישוי:
כחלק מתהליך הדיגיטציה של שירותי משרדי הממשלה השונים, ביוזמה הנקראת 'ממשל זמין', הוקם ב-2006 אתר רישוי זמין של מנהל התכנון, אשר מאפשר בקשה להיתר בנייה באופן מקוון לחלוטין. המערכת הוקמה בהתאם לתיקון 101 לחוק התכנון והבנייה.
|
|
מהו רישוי הבנייה?
תהליך רישוי הבנייה מלווה את הבונה משלבי תכנון הבנייה ועד לסיום הבנייה. התהליך מתבצע מול הועדה המקומית לתכנון ובנייה. ועדות לתכנון ובנייה נמצאות בפריסה ארצית, לכל ישוב ועדה מקומית לתכנון ולבנייה אליה הוא שייך.
לרשימת הועדות והיישובים לחץ כאן
תהליך רישוי הבנייה מרכב מ 5 אבני דרך מרכזיות:
התקשרות עם עורך בקשה - קבלת מידע להיתר- תכנון - קבלת היתר בנייה - מהלך הביצוע
האם תמיד צריך לבצע את כל תהליך הרישוי?
לרוב עבודות הבנייה יש לבצע את כל תהליך הרישוי ולקבל היתר בנייה, המהווה אישור מהוועדה המקומית לכך שתכנון הבניין תואם לתוכניות המאושרות ולדרישות הוועדה.
ישנן מספר עבודות בנייה שמצריכות דיווח בלבד - פטור מהיתר.
גם בפטור מהיתר הבנייה חייבת להיות בהתאם לדרישות הועדה המקומית והתוכניות המאושרות.
|
|
אז מה זה אגרות בניה והיטלי פיתוח?
אגרות בניה והיטלי פיתוח, הינם תשלומי חובה המוטלים על ידי רשויות מקומיות ותאגידי מים וביוב, לשם מימון התקנתם ורכישתם של תשתיות ציבוריות בתחומן המוניציפלי כגון: כבישים ומדרכות, תיעול, ביוב וצנרת מים. אגרות בניה והיטלי פיתוח אלו נדרש לשלם מי שהוא בעלים של קרקע ו/או מי שמבקש לבנות על קרקע ו/או בעלים המעוניין להוסיף בניה למבנה קיים.
לצורך גביית אגרות בניה והיטלי פיתוח יש צורך בהתקיימותן של עילות (“אירועי מס”) המצויות ברוב חוקי העזר ובכללי דמי ההקמה, אשר במועד התממשות
|
|
איפה ההסברה הישראלית – ישנה, מנמנמת, מגמגמת ובעיקר מפגרת בזמן אמת.
למה אין בישראל – שר הסברה?
אם יש מקום לשר מים- יש בוודאות מקום לשר הסברה במשרה מלאה.
אבל משחקי אגו – מאבק בין משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה – מונעים זה שנים מינוי חיוני של שר הסברה בארץ, אך בעיקר בחו"ל, במיוחד בימים אלה של אנטישמיות מתגברת.
|
|
"הר הבית בידינו" – קריאתו ההיסטורית של מוטה גור עם כיבוש העיר העתיקה והר הבית, והנפת דגל ישראל, היה אירוע היסטורי, שבמשך השנים לצערנו נמוג בערפל הפוליטי השגוי, שאת פירותיו משלמים היום.
הקרב על ירושלמים – אינו קשור כלל לפרובוקציה של בן-גביר שֵׁייח גָ'רַאח, ולא ליום ירושלים או מצעד הדגלים, שעובר או מתחיל בשער שכם.
|
|
|
|
|