חפש מאמרים:
שלום אורח
02.03.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

מי רשאי להגיש בקשה להיתר בניה כ ״ עורך הבקשה״ ?

מאת: בנימין קלינגראקטואליה03/05/20222187 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק
"נעשה סדר בתחום פרוץ": האדריכלית רותי שרת על פסק הדין שמסעיר את ענף הנדל"ן המחוזי בחיפה קבע כי אדריכלים בלבד יוכלו לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר במבנים של ארבע קומות ומעלה, בעוד מהנדסים יורשו לעשות זאת רק במבנים פשוטים יותר. מנכ"לית פורום שרת, מנתחת את ההשלכות וקובעת: "מדובר בבשורה גדולה לרשויות המקומיות, לתושבים ולאדריכלים פרויקטים "נעשה סדר בתחום פרוץ": האדריכלית רותי שרת על פסק הדין שמסעיר את ענף הנדל"ן המחוזי בחיפה קבע כי אדריכלים בלבד יוכלו לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר במבנים של ארבע קומות ומעלה, בעוד מהנדסים יורשו לעשות זאת רק במבנים פשוטים יותר. מנכ"לית פורום שרת, מנתחת את ההשלכות וקובעת: "מדובר בבשורה גדולה לרשויות המקומיות, לתושבים ולאדריכלים"בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן | 8:28 אדר' רותי שרת, מנכ"לית פורום שרת מי רשאי להגיש בקשות כעורך ראשי להיתר בנייה ובאילו מבנים? פסק דין שהתקבל בימים האחרונים בבית המשפט המחוזי בחיפה מפזר את הערפל ועושה סדר בסוגיה הבוערת. השופטת תמר שרון נתנאל, קבעה כי אדריכלים בלבד יוכלו לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר למבנים של ארבע קומות ומעלה. מהנדסים לעומתם, יהיו רשאים לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר רק כאשר מדובר במבנים פשוטים בשימושים מוגבלים, כשהכוונה היא למבני מגורים, אחסנה ומלאכה בני פחות מארבע קומות.פסק הדין הוא תוצאה של עתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, על ידי קבוצת מהנדסים והנדסאים – זאת על רקע החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחיפה מספטמבר אשתקד, לפיה רק אדריכלים יוכלו להגיש בקשות להיתרים כעורכים ראשיים, בעוד מהנדסים והנדסאים לא יורשו לעשות כן. לטענתם, החלטת הוועדה המקומית פוגעת באופן חמור בחופש העיסוק שלהם ובפרנסתם, והיא התקבלה ללא בסיס ראוי וללא כל התראה, ומבלי שניתנה להם אפשרות להשמיע את עמדתם. עוד הוסיפו העותרים כי "ועדות מקומיות אחרות אינן מונעות גם כיום הגשת בקשות להיתרי בנייה על ידי מהנדסי בניין והנדסאים כעורכים ראשיים". מנגד, הסבירה הוועדה המקומית בחיפה כי היא אינה הכתובת לטענות, היות והיא "רק מיישמת את הנחיית רשם המהנדסים והאדריכלים במשרד הכלכלה והתעשייה, שהוא הגוף המוסמך לעניין. על העותרים היה לפנות אליו וכן אל מנהל התכנון בפנייה מוקדמת, ומשלא עשו כן – לוקה העתירה באי מיצוי הליכים ולכן יש לסלקה על הסף". בעקבות הגשת העתירה, הגישו התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל, ואיגוד מהנדסי ערים בישראל, בקשות להצטרף כצד להליך. בית המשפט הורה לעותרים להגיש עתירה מתוקנת, אליה צורפו כמשיבים מינהל התכנון, רשם המהנדסים והאדריכלים, איגוד המהנדסים והתאחדות האדריכלים.שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, השופטת שרון נתנאל קיבלה את העתירה באופן חלקי. היא ציינה בפסק הדין כי הוועדה המקומית בחיפה לא הייתה מוסמכת ליצור נורמה חקיקתית חדשה ופרשנות שונה מזו שניתנה על ידה במשך שנים, ללא הליך מסודר וללא קביעת הוראות מעבר. עם זאת, דחתה השופטת את עיקרי טענות העותרים, והציגה פסיקה תקדימית עקרונית לנושא. בהכרעתה לא חסכה השופטת שרון נתנאל ביקורת מרשם המהנדסים והאדריכלים: "תמהתני על כך שהמאסדר, אשר ער לכאוס ולאפליה שיש בהותרת ההחלטה אם לקבל בקשות להיתר שהוגשו על ידי מהנדסים כעורכים ראשיים, אם לאו, בידי הוועדות המקומיות, לא הוציא עד כה, ולא דאג שיוצאו הנחיות מחייבות לוועדות התכנון". עיצוב, אקוסטיקה, איכות מהן המשמעויות של פסק הדין ועד כמה הוא עתיד לייצר גבולות גזרה ברורים? רותי שרת, אדריכלית ומנכ"לית פורום שרת – המספקת ייעוץ בתחום המקרקעין ושירותים הנדסיים ותכנוניים מגוונים למגזר המוניציפלי – מאמינה כי "מדובר בהחלטה דרמטית שעושה סדר בתחום שהיה פרוץ ולא מוגדר דיו". לדברי שרת, "למעשה, רשויות מקומיות לא יכלו עד כה לדרוש שרק אדריכלים יתכננו ויגישו בקשות להיתר, מהסיבה הפשוטה שהחוק לא מנע ממהנדסים לתכנן ולהגיש בקשות גם כן. מצב העניינים הזה יצר מציאות בה ברשויות מקומיות מסוימות גם מהנדסים נהגו להגיש בקשות להיתר כעורכים ראשיים. טוב שכעת השאלה סביב מי רשאי להוביל את התכנון, לשמש עורך ראשי ולהגיש בקשות להיתר, זכתה למענה חד משמעי". "ברמה הפרקטית, המשמעות של פסק הדין היא החזרת האדריכלים לקדמת הבמה – הם האוטוריטה, כלומר הסמכות המקצועית בכל הנוגע להיבט התכנוני על כל המשתמע מכך", מדגישה שרת. "בסופו של דבר אדריכל הוא לא מהנדס ומהנדס הוא לא אדריכל, המקצועות הללו שונים בתכלית. אדריכל מתמקד בתכנון ובעיצוב, המהנדס בקונסטרוקציה – ומן הראוי לייצר הפרדה". שרת מבקשת לחזור אחורה ומשרטטת את תמונת המצב לאורך העשורים האחרונים: "משנות ה-30 ועד שנות ה-50 האדריכלים נתנו את הטון. העניין משתקף בין היתר בסגנונות כמו הבאוהאוס או הסגנון האקלקטי, שהשאירו חותם משמעותי על המבנים שהוקמו באותה התקופה. משנות ה-60 ועד שנות ה-80, מהנדסים קיבלו את המושכות והאדריכלים נדחקו הצידה, דבר שתורגם כמובן גם לאיכות התכנון. בשנות ה-90, כשהחלו להקים מגדלים ומבני ציבור רבי קומות, שוב האדריכלים התבקשו להוביל – וזאת כחלק מההבנה שהחלה להשתרש בקרב הגורמים הפועלים בענף הבנייה באשר לחשיבות התכנון והעיצוב של המרחב הציבורי. יחד עם זאת, ראינו גם פרויקטים שבהם מהנדסים תכננו את המבנים, ואולי זה נבע מרצון של יזמים לקצץ בהוצאות ולחתוך את עלויות האדריכלים".פרויקט מגורים בבנייה. "האדריכלים חוזרים לקדמת הבמה - הם האוטוריטה" (צילום פלאש 90/מרים אלסטר) "צריך להבין", מחדדת שרת, "על אלמנטים חשובים כמו עיצוב ואסתטיקה אחראי האדריכל. פה טביעת האצבע שלו באה לידי ביטוי והיא גם זו שמעניקה למבנים ערך מוסף. התכנון האדריכלי שם דגש גם על הנראות החיצונית של המבנים וההשתלבות במרחב הציבורי, וגם על העיצוב בחללים הפנימיים של המבנים – כלומר מוענקת תשומת לב מקיפה לעיצוב החיצוני ולעיצוב הפנימי, כשהאחד לא בא על חשבון השני. כאשר אדריכלים מודרים מהגשת בקשות להיתר, המסר הוא שאיכות התכנון, האסתטיקה והעיצוב ממלאים לכל היותר תפקיד שולי". "פסק הדין טוב לכל מי שהנראות במרחב בציבורי חשובה לו – יש פה בשורה גדולה הן לרשויות המקומיות, הן לתושבים והן לציבור האדריכלים", מסכמת האדריכלית שרת. "חבל שהיה צריך להגיע עד בית המשפט, אבל עכשיו אנחנו מביטים קדימה בתקווה שאיכות התכנון תהווה נדבך מרכזי בכל מבנה לו יוגש בקשה להיתר". בהתאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל מקבלים גם כן את פסק הדין בברכה: "אין אכיפה כבר עשרות שנים ומי שנפגע הוא הציבור. עמדתנו היא שלא ייתכן שיהיה מבנה כלשהו בישראל שבו לא יהיה מעורב אדריכל. החוק, הפסיקה וגם ההיגיון הפשוט, קובעים כי רק אדריכל שהוכשר, הוסמך והתמחה מקצועית לתכנון אדריכלי במשך למעלה משמונה שנים, יכול להיות עורך הבקשה להיתר. התאחדות האדריכלים מובילה בשנים האחרונות את הסדרת התחום".מי רשאי להגיש בקשות כעורך ראשי להיתר בנייה ובאילו מבנים? פסק דין שהתקבל בימים האחרונים בבית המשפט המחוזי בחיפה מפזר את הערפל ועושה סדר בסוגיה הבוערת. השופטת תמר שרון נתנאל, קבעה כי אדריכלים בלבד יוכלו לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר למבנים של ארבע קומות ומעלה. מהנדסים לעומתם, יהיו רשאים לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר רק כאשר מדובר במבנים פשוטים בשימושים מוגבלים, כשהכוונה היא למבני מגורים, אחסנה ומלאכה בני פחות מlp.vp4.me פסק הדין הוא תוצאה של עתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, על ידי קבוצת מהנדסים והנדסאים – זאת על רקע החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחיפה מספטמבר אשתקד, לפיה רק אדריכלים יוכלו להגיש בקשות להיתרים כעורכים ראשיים, בעוד מהנדסים והנדסאים לא יורשו לעשות כן. לטענתם, החלטת הוועדה המקומית פוגעת באופן חמור בחופש העיסוק שלהם ובפרנסתם, והיא התקבלה ללא בסיס ראוי וללא כל התראה, ומבלי שניתנה להם אפשרות להשמיע את עמדתם. עוד הוסיפו העותרים כי "ועדות מקומיות אחרות אינן מונעות גם כיום הגשת בקשות להיתרי בנייה על ידי מהנדסי בניין והנדסאים כעורכים ראשיים". מנגד, הסבירה הוועדה המקומית בחיפה כי היא אינה הכתובת לטענות, היות והיא "רק מיישמת את הנחיית רשם המהנדסים והאדריכלים במשרד הכלכלה והתעשייה, שהוא הגוף המוסמך לעניין. על העותרים היה לפנות אליו וכן אל מנהל התכנון בפנייה מוקדמת, ומשלא עשו כן – לוקה העתירה באי מיצוי הליכים ולכן יש לסלקה על הסף". בעקבות הגשת העתירה, הגישו התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל, ואיגוד מהנדסי ערים בישראל, בקשות להצטרף כצד להליך. בית המשפט הורה לעותרים להגיש עתירה מתוקנת, אליה צורפו כמשיבים מינהל התכנון, רשם המהנדסים והאדריכלים, איגוד המהנדסים והתאחדות האדריכלים.השופטת שרון נתנאל קיבלה את העתירה באופן חלקי. היא ציינה בפסק הדין כי הוועדה המקומית בחיפה לא הייתה מוסמכת ליצור נורמה חקיקתית חדשה ופרשנות שונה מזו שניתנה על ידה במשך שנים, ללא הליך מסודר וללא קביעת הוראות מעבר. עם זאת, דחתה השופטת את עיקרי טענות העותרים, והציגה פסיקה תקדימית עקרונית לנושא. בהכרעתה לא חסכה השופטת שרון נתנאל ביקורת מרשם המהנדסים והאדריכלים: "תמהתני על כך שהמאסדר, אשר ער לכאוס ולאפליה שיש בהותרת ההחלטה אם לקבל בקשות להיתר שהוגשו על ידי מהנדסים כעורכים ראשיים, אם לאו, בידי הוועדות המקומיות, לא הוציא עד כה, ולא דאג שיוצאו הנחיות מחייבות לוועדות התכנון". עיצוב, אקוסטיקה, איכותמהן המשמעויות של פסק הדין ועד כמה הוא עתיד לייצר גבולות גזרה ברורים? רותי שרת, אדריכלית ומנכ"לית פורום שרת – המספקת ייעוץ בתחום המקרקעין ושירותים הנדסיים ותכנוניים מגוונים למגזר המוניציפלי – מאמינה כי "מדובר בהחלטה דרמטית שעושה סדר בתחום שהיה פרוץ ולא מוגדר דיו". לדברי שרת, "למעשה, רשויות מקומיות לא יכלו עד כה לדרוש שרק אדריכלים יתכננו ויגישו בקשות להיתר, מהסיבה הפשוטה שהחוק לא מנע ממהנדסים לתכנן ולהגיש בקשות גם כן. מצב העניינים הזה יצר מציאות בה ברשויות מקומיות מסוימות גם מהנדסים נהגו להגיש בקשות להיתר כעורכים ראשיים. טוב שכעת השאלה סביב מי רשאי להוביל את התכנון, לשמש עורך ראשי ולהגיש בקשות להיתר, זכתה למענה חד משמעי"."ברמה הפרקטית, המשמעות של פסק הדין היא החזרת האדריכלים לקדמת הבמה – הם האוטוריטה, כלומר הסמכות המקצועית בכל הנוגע להיבט התכנוני על כל המשתמע מכך", מדגישה שרת. "בסופו של דבר אדריכל הוא לא מהנדס ומהנדס הוא לא אדריכל, המקצועות הללו שונים בתכלית. אדריכל מתמקד בתכנון ובעיצוב, המהנדס בקונסטרוקציה – ומן הראוי לייצר הפרדה". שרת מבקשת לחזור אחורה ומשרטטת את תמונת המצב לאורך העשורים האחרונים: "משנות ה-30 ועד שנות ה-50 האדריכלים נתנו את הטון. העניין משתקף בין היתר בסגנונות כמו הבאוהאוס או הסגנון האקלקטי, שהשאירו חותם משמעותי על המבנים שהוקמו באותה התקופה. משנות ה-60 ועד שנות ה-80, מהנדסים קיבלו את המושכות והאדריכלים נדחקו הצידה, דבר שתורגם כמובן גם לאיכות התכנון. בשנות ה-90, כשהחלו להקים מגדלים ומבני ציבור רבי קומות, שוב האדריכלים התבקשו להוביל – וזאת כחלק מההבנה שהחלה להשתרש בקרב הגורמים הפועלים בענף הבנייה באשר לחשיבות התכנון והעיצוב של המרחב הציבורי. יחד עם זאת, ראינו גם פרויקטים שבהם מהנדסים תכננו את המבנים, ואולי זה נבע מרצון של יזמים לקצץ בהוצאות ולחתוך את עלויות האדריכלים".פרויקט מגורים בבנייה. "האדריכלים חוזרים לקדמת הבמה - הם האוטוריטה" (צילום פלאש 90/מרים אלסטר) "צריך להבין", מחדדת שרת, "על אלמנטים חשובים כמו עיצוב ואסתטיקה אחראי האדריכל. פה טביעת האצבע שלו באה לידי ביטוי והיא גם זו שמעניקה למבנים ערך מוסף. התכנון האדריכלי שם דגש גם על הנראות החיצונית של המבנים וההשתלבות במרחב הציבורי, וגם על העיצוב בחללים הפנימיים של המבנים – כלומר מוענקת תשומת לב מקיפה לעיצוב החיצוני ולעיצוב הפנימי, כשהאחד לא בא על חשבון השני. כאשר אדריכלים מודרים מהגשת בקשות להיתר, המסר הוא שאיכות התכנון, האסתטיקה והעיצוב ממלאים לכל היותר תפקיד שולי"."פסק הדין טוב לכל מי שהנראות במרחב בציבורי חשובה לו – יש פה בשורה גדולה הן לרשויות המקומיות, הן לתושבים והן לציבור האדריכלים", מסכמת האדריכלית שרת. "חבל שהיה צריך להגיע עד בית המשפט, אבל עכשיו אנחנו מביטים קדימה בתקווה שאיכות התכנון תהווה נדבך מרכזי בכל מבנה לו יוגש בקשה להיתר". בהתאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל מקבלים גם כן את פסק הדין בברכה: "אין אכיפה כבר עשרות שנים ומי שנפגע הוא הציבור. עמדתנו היא שלא ייתכן שיהיה מבנה כלשהו בישראל שבו לא יהיה מעורב אדריכל. החוק, הפסיקה וגם ההיגיון הפשוט, קובעים כי רק אדריכל שהוכשר, הוסמך והתמחה מקצועית לתכנון אדריכלי במשך למעלה משמונה שנים, יכול להיות עורך הבקשה להיתר. התאחדות האדריכלים מובילה בשנים האחרונות את הסדרת התחום".
 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
קלינגר בנימין יועץ בכיר לתכנון בנייה ורישוי נייד 0523-888813
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת בנימין קלינגר

מאת: בנימין קלינגרמוסדות שלטון25/07/232177 צפיות
הרבה לקוחות מגיעים למשרדינו לאחר שקבלו צו הריסה למצללה או גגון שחשבו בתמימות רבה שבנייתה אינה דורשת היתר בנייה . כן "חוק הפרגולות" תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה קיבל תוקף והרבה עבודות פטורות מהיתר. ההנחיות די ברורות אך הרבה אזרחים לא מודעים למדניות העיריה או המועצה המקומית שצריכים להצמד אליה. כן ויש גם את תוכנית העיצוב הסביבתית .

מאת: בנימין קלינגרדמוקרטיה ושלטון25/07/232312 צפיות
התהליך מחייב אותנו לעבור מספר שלבים עד לקבלת ההיתר. השלב הראשון הוא בדיקת מידע, שלב בו אנו בודקים מול המועצה המקומית האם בכלל קיימת אופציה לתוספת בניה מצד המועצה המקומית ואגף השיכון והבינוי.

מאת: בנימין קלינגרשיפוצים25/07/232403 צפיות
מה ניתן לעשות במקרה של צו הריסה מנהלי צו הריסה מנהלי: בענף הבנייה, כל הליך של בנייה נדרש לאישורים מתאימים. אין זה סוד כי במקרה של היתרי בנייה, מדובר בביורוקרטיה מורכבת ומעייפת שעלולה להתארך חדשים ואף שנים, אך עם זאת אסור להתעלם מחשיבותם ונחיצותם העילאית של היתרי בנייה, אשר מבטיחים בנייה מורשית ובטוחה שעברה את כל הבדיקות הנדרשות וקיבלה היתר.

מאת: בנימין קלינגריזמות עסקית13/12/222615 צפיות
ידוע כי בנייה בשטחים המשותפים בבית משותף, תתאפשר רק בהסכמת 75% ומעלה מכלל דיירי הבניין בבית המשותף, וזאת עפ"י חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. אך מה הדין כאשר דיירים הרחיבו את דירת הגג שלהם תוך ניצול שטח המוצמד לדירת גג זו על חשבון השטח המשותף של הבית המשותף, בלא הסכמה של 75% מכלל דיירי הבית המשותף? ודוק – האם הצמדתו של שטח משותף לדירה, מקנה לבעלי הדירה זכות בנייה בשטח זה?

מאת: בנימין קלינגרחוק ומנהל20/11/222304 צפיות
קיבלת התראה על קנס מינהלי? בנית ללא היתר? חשוב לדעת את החוק בעניין קנסות מנהליים ,קנס קצוב ובעניין שימוש שלא ע"פ היתר הבנייה. חשוב גם לדעת שעומדים בפנייך מספר אםפשרויות בכדי לצמצם את ה"נזק" ולהמנע מקנס מינהלי. וגם אם קיבלת קנס מינהלי עדיין יש מה לעשות- לא סוף פסוק!

מאת: בנימין קלינגרדמוקרטיה ושלטון18/11/222370 צפיות
הרפורמה בתכנון, רישוי ובניה במסגרת תיקון 101 לחוק התכנון והבניה קבעה לוחות זמנים לתהליכי רישוי שונים עבור רשות הרישוי ומכון הבקרה וזאת במטרה לקצר, לייעל ולפשט הליכי רישוי בניה. לצורך כך וכחלק מתהליך הדיגיטציה של שירותי משרדי הממשלה השונים, בשנת 2016 הושקה מערכת רישוי זמין של מנהל התכנון המאפשרת הגשת בקשה להיתר בניה באופן מקוון. תהליך הוצאת היתר בניה לא אמור לארוך זמן רב לפי זמני המערכת, אך בפועל פרק הזמן מתארך כתוצאה מהתנהלות לקויה של הועדות ו/או של המבקש. במאמר זה נציג את פרקי הזמן המפורטים בחוק ואת פרקי הזמן המיושמים במציאות עד לקבלת היתר בניה. נציין שהזמן הממוצע היום לקבלת היתר בניה על פי לשכת האדריכלים הוא מעל שנתיים וחצי, הזמנים הרשומים מטה הם הזמנים של משרדים אשר מומחיותם היא הוצאת היתרי בניה. משרד קלינגר בנימין הינו המשרד היעיל ומהיר ביותר בקבלת היתרי בנייה.

מאת: בנימין קלינגרמו"מ16/11/222153 צפיות
דירת מגורים בראי העליון שדחה את עתירת רשות המסים פה אחד-פסיקה זו מחזירה עשרות אלפי דירות מגורים בישראל להיכנס לגדר דירת מגורים, על פי הפרשנות של החוק במשך עשרות בשנים, לפיה מבחן העל בחוק מיסוי מקרקעין הוא מבחן השימוש, ולא קיומה של תב״ע מתאימה או רישום בטאבו. העליון (14.11.2022), גם הפעם, אישר את החלטת ועדת הערר ודחה את ערעור המדינה בעניין שטיין (ע״א 1073/20): הסוגייה המרכזית שנדונה האם דירת מגורים המשמשת למגורים, ואולם אין לה היתר מתאים כחוק לשימוש למגורים, חרף שימוש בה למגורים ובידיעת העירייה, האם בעת מכירתה ניתן לקבל בגינה פטור ממס שבח או חישוב לינארי מיטיב במסגרת סעיף 48א(ב2) לחוק?

מאמרים נוספים בנושא אקטואליה

מאת: בנימין קלינגראקטואליה25/08/222143 צפיות
ניתן להגיש תכניות פינוי בינוי ישירות לאישור הוועדה המחוזית גם כשיש הסכמה של פחות מ-100% מהדיירים עו"ד אלעזר במברגר, ראש הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הבהיר לאחרונה כי ניתן להגיש תוכנית פינוי-בינוי ישירות לוועדה המחוזית, ללא צורך בהסכמתה של הוועדה המקומית דבר שיכול לסייע להזיז פרוייקיים תקועים.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה22/01/221619 צפיות
רישוי זמין ומידע חיוני בעניין הגשת בקשה לתיק מידע להיתר והליכי הרישוי: כחלק מתהליך הדיגיטציה של שירותי משרדי הממשלה השונים, ביוזמה הנקראת 'ממשל זמין', הוקם ב-2006 אתר רישוי זמין של מנהל התכנון, אשר מאפשר בקשה להיתר בנייה באופן מקוון לחלוטין. המערכת הוקמה בהתאם לתיקון 101 לחוק התכנון והבנייה.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה16/09/211479 צפיות
בית המשפט לעניינים מנהליים בראשל"צ הורה לאחרונה לבטל שני כתבי אישום שהוגשו נגד עברייני בנייה, בנימוק שהמדינה התעלמה מתיקון מס' 66 לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר לסגור תיקים "קלים" בהסדר וללא מעורבות בית משפט.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה19/08/211452 צפיות
מהו רישוי הבנייה? תהליך רישוי הבנייה מלווה את הבונה משלבי תכנון הבנייה ועד לסיום הבנייה. התהליך מתבצע מול הועדה המקומית לתכנון ובנייה. ועדות לתכנון ובנייה נמצאות בפריסה ארצית, לכל ישוב ועדה מקומית לתכנון ולבנייה אליה הוא שייך. לרשימת הועדות והיישובים לחץ כאן תהליך רישוי הבנייה מרכב מ 5 אבני דרך מרכזיות: התקשרות עם עורך בקשה - קבלת מידע להיתר- תכנון - קבלת היתר בנייה - מהלך הביצוע האם תמיד צריך לבצע את כל תהליך הרישוי? לרוב עבודות הבנייה יש לבצע את כל תהליך הרישוי ולקבל היתר בנייה, המהווה אישור מהוועדה המקומית לכך שתכנון הבניין תואם לתוכניות המאושרות ולדרישות הוועדה. ישנן מספר עבודות בנייה שמצריכות דיווח בלבד - פטור מהיתר. גם בפטור מהיתר הבנייה חייבת להיות בהתאם לדרישות הועדה המקומית והתוכניות המאושרות.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה01/06/211276 צפיות
אז מה זה אגרות בניה והיטלי פיתוח? אגרות בניה והיטלי פיתוח, הינם תשלומי חובה המוטלים על ידי רשויות מקומיות ותאגידי מים וביוב, לשם מימון התקנתם ורכישתם של תשתיות ציבוריות בתחומן המוניציפלי כגון: כבישים ומדרכות, תיעול, ביוב וצנרת מים. אגרות בניה והיטלי פיתוח אלו נדרש לשלם מי שהוא בעלים של קרקע ו/או מי שמבקש לבנות על קרקע ו/או בעלים המעוניין להוסיף בניה למבנה קיים. לצורך גביית אגרות בניה והיטלי פיתוח יש צורך בהתקיימותן של עילות (“אירועי מס”) המצויות ברוב חוקי העזר ובכללי דמי ההקמה, אשר במועד התממשות

מאת: אברהם פכטראקטואליה26/05/211130 צפיות
איפה ההסברה הישראלית – ישנה, מנמנמת, מגמגמת ובעיקר מפגרת בזמן אמת. למה אין בישראל – שר הסברה? אם יש מקום לשר מים- יש בוודאות מקום לשר הסברה במשרה מלאה. אבל משחקי אגו – מאבק בין משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה – מונעים זה שנים מינוי חיוני של שר הסברה בארץ, אך בעיקר בחו"ל, במיוחד בימים אלה של אנטישמיות מתגברת.

מאת: אברהם פכטראקטואליה11/05/21980 צפיות
"הר הבית בידינו" – קריאתו ההיסטורית של מוטה גור עם כיבוש העיר העתיקה והר הבית, והנפת דגל ישראל, היה אירוע היסטורי, שבמשך השנים לצערנו נמוג בערפל הפוליטי השגוי, שאת פירותיו משלמים היום. הקרב על ירושלמים – אינו קשור כלל לפרובוקציה של בן-גביר שֵׁייח גָ'רַאח, ולא ליום ירושלים או מצעד הדגלים, שעובר או מתחיל בשער שכם.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica