חפש מאמרים:
שלום אורח
28.06.2022
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

מי רשאי להגיש בקשה להיתר בניה כ ״ עורך הבקשה״ ?

מאת: בנימין קלינגראקטואליה03/05/2022193 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק
"נעשה סדר בתחום פרוץ": האדריכלית רותי שרת על פסק הדין שמסעיר את ענף הנדל"ן המחוזי בחיפה קבע כי אדריכלים בלבד יוכלו לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר במבנים של ארבע קומות ומעלה, בעוד מהנדסים יורשו לעשות זאת רק במבנים פשוטים יותר. מנכ"לית פורום שרת, מנתחת את ההשלכות וקובעת: "מדובר בבשורה גדולה לרשויות המקומיות, לתושבים ולאדריכלים פרויקטים "נעשה סדר בתחום פרוץ": האדריכלית רותי שרת על פסק הדין שמסעיר את ענף הנדל"ן המחוזי בחיפה קבע כי אדריכלים בלבד יוכלו לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר במבנים של ארבע קומות ומעלה, בעוד מהנדסים יורשו לעשות זאת רק במבנים פשוטים יותר. מנכ"לית פורום שרת, מנתחת את ההשלכות וקובעת: "מדובר בבשורה גדולה לרשויות המקומיות, לתושבים ולאדריכלים"בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן | 8:28 אדר' רותי שרת, מנכ"לית פורום שרת מי רשאי להגיש בקשות כעורך ראשי להיתר בנייה ובאילו מבנים? פסק דין שהתקבל בימים האחרונים בבית המשפט המחוזי בחיפה מפזר את הערפל ועושה סדר בסוגיה הבוערת. השופטת תמר שרון נתנאל, קבעה כי אדריכלים בלבד יוכלו לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר למבנים של ארבע קומות ומעלה. מהנדסים לעומתם, יהיו רשאים לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר רק כאשר מדובר במבנים פשוטים בשימושים מוגבלים, כשהכוונה היא למבני מגורים, אחסנה ומלאכה בני פחות מארבע קומות.פסק הדין הוא תוצאה של עתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, על ידי קבוצת מהנדסים והנדסאים – זאת על רקע החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחיפה מספטמבר אשתקד, לפיה רק אדריכלים יוכלו להגיש בקשות להיתרים כעורכים ראשיים, בעוד מהנדסים והנדסאים לא יורשו לעשות כן. לטענתם, החלטת הוועדה המקומית פוגעת באופן חמור בחופש העיסוק שלהם ובפרנסתם, והיא התקבלה ללא בסיס ראוי וללא כל התראה, ומבלי שניתנה להם אפשרות להשמיע את עמדתם. עוד הוסיפו העותרים כי "ועדות מקומיות אחרות אינן מונעות גם כיום הגשת בקשות להיתרי בנייה על ידי מהנדסי בניין והנדסאים כעורכים ראשיים". מנגד, הסבירה הוועדה המקומית בחיפה כי היא אינה הכתובת לטענות, היות והיא "רק מיישמת את הנחיית רשם המהנדסים והאדריכלים במשרד הכלכלה והתעשייה, שהוא הגוף המוסמך לעניין. על העותרים היה לפנות אליו וכן אל מנהל התכנון בפנייה מוקדמת, ומשלא עשו כן – לוקה העתירה באי מיצוי הליכים ולכן יש לסלקה על הסף". בעקבות הגשת העתירה, הגישו התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל, ואיגוד מהנדסי ערים בישראל, בקשות להצטרף כצד להליך. בית המשפט הורה לעותרים להגיש עתירה מתוקנת, אליה צורפו כמשיבים מינהל התכנון, רשם המהנדסים והאדריכלים, איגוד המהנדסים והתאחדות האדריכלים.שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, השופטת שרון נתנאל קיבלה את העתירה באופן חלקי. היא ציינה בפסק הדין כי הוועדה המקומית בחיפה לא הייתה מוסמכת ליצור נורמה חקיקתית חדשה ופרשנות שונה מזו שניתנה על ידה במשך שנים, ללא הליך מסודר וללא קביעת הוראות מעבר. עם זאת, דחתה השופטת את עיקרי טענות העותרים, והציגה פסיקה תקדימית עקרונית לנושא. בהכרעתה לא חסכה השופטת שרון נתנאל ביקורת מרשם המהנדסים והאדריכלים: "תמהתני על כך שהמאסדר, אשר ער לכאוס ולאפליה שיש בהותרת ההחלטה אם לקבל בקשות להיתר שהוגשו על ידי מהנדסים כעורכים ראשיים, אם לאו, בידי הוועדות המקומיות, לא הוציא עד כה, ולא דאג שיוצאו הנחיות מחייבות לוועדות התכנון". עיצוב, אקוסטיקה, איכות מהן המשמעויות של פסק הדין ועד כמה הוא עתיד לייצר גבולות גזרה ברורים? רותי שרת, אדריכלית ומנכ"לית פורום שרת – המספקת ייעוץ בתחום המקרקעין ושירותים הנדסיים ותכנוניים מגוונים למגזר המוניציפלי – מאמינה כי "מדובר בהחלטה דרמטית שעושה סדר בתחום שהיה פרוץ ולא מוגדר דיו". לדברי שרת, "למעשה, רשויות מקומיות לא יכלו עד כה לדרוש שרק אדריכלים יתכננו ויגישו בקשות להיתר, מהסיבה הפשוטה שהחוק לא מנע ממהנדסים לתכנן ולהגיש בקשות גם כן. מצב העניינים הזה יצר מציאות בה ברשויות מקומיות מסוימות גם מהנדסים נהגו להגיש בקשות להיתר כעורכים ראשיים. טוב שכעת השאלה סביב מי רשאי להוביל את התכנון, לשמש עורך ראשי ולהגיש בקשות להיתר, זכתה למענה חד משמעי". "ברמה הפרקטית, המשמעות של פסק הדין היא החזרת האדריכלים לקדמת הבמה – הם האוטוריטה, כלומר הסמכות המקצועית בכל הנוגע להיבט התכנוני על כל המשתמע מכך", מדגישה שרת. "בסופו של דבר אדריכל הוא לא מהנדס ומהנדס הוא לא אדריכל, המקצועות הללו שונים בתכלית. אדריכל מתמקד בתכנון ובעיצוב, המהנדס בקונסטרוקציה – ומן הראוי לייצר הפרדה". שרת מבקשת לחזור אחורה ומשרטטת את תמונת המצב לאורך העשורים האחרונים: "משנות ה-30 ועד שנות ה-50 האדריכלים נתנו את הטון. העניין משתקף בין היתר בסגנונות כמו הבאוהאוס או הסגנון האקלקטי, שהשאירו חותם משמעותי על המבנים שהוקמו באותה התקופה. משנות ה-60 ועד שנות ה-80, מהנדסים קיבלו את המושכות והאדריכלים נדחקו הצידה, דבר שתורגם כמובן גם לאיכות התכנון. בשנות ה-90, כשהחלו להקים מגדלים ומבני ציבור רבי קומות, שוב האדריכלים התבקשו להוביל – וזאת כחלק מההבנה שהחלה להשתרש בקרב הגורמים הפועלים בענף הבנייה באשר לחשיבות התכנון והעיצוב של המרחב הציבורי. יחד עם זאת, ראינו גם פרויקטים שבהם מהנדסים תכננו את המבנים, ואולי זה נבע מרצון של יזמים לקצץ בהוצאות ולחתוך את עלויות האדריכלים".פרויקט מגורים בבנייה. "האדריכלים חוזרים לקדמת הבמה - הם האוטוריטה" (צילום פלאש 90/מרים אלסטר) "צריך להבין", מחדדת שרת, "על אלמנטים חשובים כמו עיצוב ואסתטיקה אחראי האדריכל. פה טביעת האצבע שלו באה לידי ביטוי והיא גם זו שמעניקה למבנים ערך מוסף. התכנון האדריכלי שם דגש גם על הנראות החיצונית של המבנים וההשתלבות במרחב הציבורי, וגם על העיצוב בחללים הפנימיים של המבנים – כלומר מוענקת תשומת לב מקיפה לעיצוב החיצוני ולעיצוב הפנימי, כשהאחד לא בא על חשבון השני. כאשר אדריכלים מודרים מהגשת בקשות להיתר, המסר הוא שאיכות התכנון, האסתטיקה והעיצוב ממלאים לכל היותר תפקיד שולי". "פסק הדין טוב לכל מי שהנראות במרחב בציבורי חשובה לו – יש פה בשורה גדולה הן לרשויות המקומיות, הן לתושבים והן לציבור האדריכלים", מסכמת האדריכלית שרת. "חבל שהיה צריך להגיע עד בית המשפט, אבל עכשיו אנחנו מביטים קדימה בתקווה שאיכות התכנון תהווה נדבך מרכזי בכל מבנה לו יוגש בקשה להיתר". בהתאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל מקבלים גם כן את פסק הדין בברכה: "אין אכיפה כבר עשרות שנים ומי שנפגע הוא הציבור. עמדתנו היא שלא ייתכן שיהיה מבנה כלשהו בישראל שבו לא יהיה מעורב אדריכל. החוק, הפסיקה וגם ההיגיון הפשוט, קובעים כי רק אדריכל שהוכשר, הוסמך והתמחה מקצועית לתכנון אדריכלי במשך למעלה משמונה שנים, יכול להיות עורך הבקשה להיתר. התאחדות האדריכלים מובילה בשנים האחרונות את הסדרת התחום".מי רשאי להגיש בקשות כעורך ראשי להיתר בנייה ובאילו מבנים? פסק דין שהתקבל בימים האחרונים בבית המשפט המחוזי בחיפה מפזר את הערפל ועושה סדר בסוגיה הבוערת. השופטת תמר שרון נתנאל, קבעה כי אדריכלים בלבד יוכלו לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר למבנים של ארבע קומות ומעלה. מהנדסים לעומתם, יהיו רשאים לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר רק כאשר מדובר במבנים פשוטים בשימושים מוגבלים, כשהכוונה היא למבני מגורים, אחסנה ומלאכה בני פחות מlp.vp4.me פסק הדין הוא תוצאה של עתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, על ידי קבוצת מהנדסים והנדסאים – זאת על רקע החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחיפה מספטמבר אשתקד, לפיה רק אדריכלים יוכלו להגיש בקשות להיתרים כעורכים ראשיים, בעוד מהנדסים והנדסאים לא יורשו לעשות כן. לטענתם, החלטת הוועדה המקומית פוגעת באופן חמור בחופש העיסוק שלהם ובפרנסתם, והיא התקבלה ללא בסיס ראוי וללא כל התראה, ומבלי שניתנה להם אפשרות להשמיע את עמדתם. עוד הוסיפו העותרים כי "ועדות מקומיות אחרות אינן מונעות גם כיום הגשת בקשות להיתרי בנייה על ידי מהנדסי בניין והנדסאים כעורכים ראשיים". מנגד, הסבירה הוועדה המקומית בחיפה כי היא אינה הכתובת לטענות, היות והיא "רק מיישמת את הנחיית רשם המהנדסים והאדריכלים במשרד הכלכלה והתעשייה, שהוא הגוף המוסמך לעניין. על העותרים היה לפנות אליו וכן אל מנהל התכנון בפנייה מוקדמת, ומשלא עשו כן – לוקה העתירה באי מיצוי הליכים ולכן יש לסלקה על הסף". בעקבות הגשת העתירה, הגישו התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל, ואיגוד מהנדסי ערים בישראל, בקשות להצטרף כצד להליך. בית המשפט הורה לעותרים להגיש עתירה מתוקנת, אליה צורפו כמשיבים מינהל התכנון, רשם המהנדסים והאדריכלים, איגוד המהנדסים והתאחדות האדריכלים.השופטת שרון נתנאל קיבלה את העתירה באופן חלקי. היא ציינה בפסק הדין כי הוועדה המקומית בחיפה לא הייתה מוסמכת ליצור נורמה חקיקתית חדשה ופרשנות שונה מזו שניתנה על ידה במשך שנים, ללא הליך מסודר וללא קביעת הוראות מעבר. עם זאת, דחתה השופטת את עיקרי טענות העותרים, והציגה פסיקה תקדימית עקרונית לנושא. בהכרעתה לא חסכה השופטת שרון נתנאל ביקורת מרשם המהנדסים והאדריכלים: "תמהתני על כך שהמאסדר, אשר ער לכאוס ולאפליה שיש בהותרת ההחלטה אם לקבל בקשות להיתר שהוגשו על ידי מהנדסים כעורכים ראשיים, אם לאו, בידי הוועדות המקומיות, לא הוציא עד כה, ולא דאג שיוצאו הנחיות מחייבות לוועדות התכנון". עיצוב, אקוסטיקה, איכותמהן המשמעויות של פסק הדין ועד כמה הוא עתיד לייצר גבולות גזרה ברורים? רותי שרת, אדריכלית ומנכ"לית פורום שרת – המספקת ייעוץ בתחום המקרקעין ושירותים הנדסיים ותכנוניים מגוונים למגזר המוניציפלי – מאמינה כי "מדובר בהחלטה דרמטית שעושה סדר בתחום שהיה פרוץ ולא מוגדר דיו". לדברי שרת, "למעשה, רשויות מקומיות לא יכלו עד כה לדרוש שרק אדריכלים יתכננו ויגישו בקשות להיתר, מהסיבה הפשוטה שהחוק לא מנע ממהנדסים לתכנן ולהגיש בקשות גם כן. מצב העניינים הזה יצר מציאות בה ברשויות מקומיות מסוימות גם מהנדסים נהגו להגיש בקשות להיתר כעורכים ראשיים. טוב שכעת השאלה סביב מי רשאי להוביל את התכנון, לשמש עורך ראשי ולהגיש בקשות להיתר, זכתה למענה חד משמעי"."ברמה הפרקטית, המשמעות של פסק הדין היא החזרת האדריכלים לקדמת הבמה – הם האוטוריטה, כלומר הסמכות המקצועית בכל הנוגע להיבט התכנוני על כל המשתמע מכך", מדגישה שרת. "בסופו של דבר אדריכל הוא לא מהנדס ומהנדס הוא לא אדריכל, המקצועות הללו שונים בתכלית. אדריכל מתמקד בתכנון ובעיצוב, המהנדס בקונסטרוקציה – ומן הראוי לייצר הפרדה". שרת מבקשת לחזור אחורה ומשרטטת את תמונת המצב לאורך העשורים האחרונים: "משנות ה-30 ועד שנות ה-50 האדריכלים נתנו את הטון. העניין משתקף בין היתר בסגנונות כמו הבאוהאוס או הסגנון האקלקטי, שהשאירו חותם משמעותי על המבנים שהוקמו באותה התקופה. משנות ה-60 ועד שנות ה-80, מהנדסים קיבלו את המושכות והאדריכלים נדחקו הצידה, דבר שתורגם כמובן גם לאיכות התכנון. בשנות ה-90, כשהחלו להקים מגדלים ומבני ציבור רבי קומות, שוב האדריכלים התבקשו להוביל – וזאת כחלק מההבנה שהחלה להשתרש בקרב הגורמים הפועלים בענף הבנייה באשר לחשיבות התכנון והעיצוב של המרחב הציבורי. יחד עם זאת, ראינו גם פרויקטים שבהם מהנדסים תכננו את המבנים, ואולי זה נבע מרצון של יזמים לקצץ בהוצאות ולחתוך את עלויות האדריכלים".פרויקט מגורים בבנייה. "האדריכלים חוזרים לקדמת הבמה - הם האוטוריטה" (צילום פלאש 90/מרים אלסטר) "צריך להבין", מחדדת שרת, "על אלמנטים חשובים כמו עיצוב ואסתטיקה אחראי האדריכל. פה טביעת האצבע שלו באה לידי ביטוי והיא גם זו שמעניקה למבנים ערך מוסף. התכנון האדריכלי שם דגש גם על הנראות החיצונית של המבנים וההשתלבות במרחב הציבורי, וגם על העיצוב בחללים הפנימיים של המבנים – כלומר מוענקת תשומת לב מקיפה לעיצוב החיצוני ולעיצוב הפנימי, כשהאחד לא בא על חשבון השני. כאשר אדריכלים מודרים מהגשת בקשות להיתר, המסר הוא שאיכות התכנון, האסתטיקה והעיצוב ממלאים לכל היותר תפקיד שולי"."פסק הדין טוב לכל מי שהנראות במרחב בציבורי חשובה לו – יש פה בשורה גדולה הן לרשויות המקומיות, הן לתושבים והן לציבור האדריכלים", מסכמת האדריכלית שרת. "חבל שהיה צריך להגיע עד בית המשפט, אבל עכשיו אנחנו מביטים קדימה בתקווה שאיכות התכנון תהווה נדבך מרכזי בכל מבנה לו יוגש בקשה להיתר". בהתאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל מקבלים גם כן את פסק הדין בברכה: "אין אכיפה כבר עשרות שנים ומי שנפגע הוא הציבור. עמדתנו היא שלא ייתכן שיהיה מבנה כלשהו בישראל שבו לא יהיה מעורב אדריכל. החוק, הפסיקה וגם ההיגיון הפשוט, קובעים כי רק אדריכל שהוכשר, הוסמך והתמחה מקצועית לתכנון אדריכלי במשך למעלה משמונה שנים, יכול להיות עורך הבקשה להיתר. התאחדות האדריכלים מובילה בשנים האחרונות את הסדרת התחום".
 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

קלינגר היתרי בנייה, רישוי עסקים וייעוץ מוניציפלי
בית שמאי 7, רמת גן
טל': 3888813 - 052
פקס: 6990134 - 03
דוא"ל: klinger_b@bezeqint.net

|  כניסה לאתר  רישוי וייצוג מול הרשויות

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת בנימין קלינגר

מאת: בנימין קלינגרעסקים - כללי30/05/22106 צפיות
הריני להעלות בפניכם נוהל עבודה, לדיון בהתנגדויות בפני הוועדה המקומית לבקשות להיתרי בניה ולתכניות בנין עיר. נוהל העבודה יועלה לאתר האינטרנט ההנדסי של הוועדה המקומית לתכנון ולבניה. הנכם מתבקשים לפעול מעתה ואילך בהתאם להנחיות המפורטות בנוהל העבודה. הנוהל נערך בהיוועצות עם היועץ המשפטי ומושתת על ההוראות הקבועות בחוק התכנון והבניה התשכ״ה 1965( כהגדרתו בנוהל – חוק התכנון והבניה( ועל הקבוע בתקנות התכנון והבנייה )רישוי בנייה(, תשע״ו 2016( כהגדרתן בנוהל – תקנות רישוי בניה(.

מאת: בנימין קלינגרחוק ומנהל30/05/22110 צפיות
מילון מונחים גולש יקר, האתר של קלינגר רישוי עסקים והתרי בניה מעניק לך מידע כללי עדכני ודינמי , ומידע נקודתי בתחומים ההנדסיים השונים ובהם רשוי ופקוח על הבנייה ותכנון בשילוב מפות גאוגרפיות עדכניות ומדויקות. בחלון זה תוכל לקבל מידע על מונחי יסוד בתחום ההנדסי / גאוגרפי ומידע אודות יכולות המערכת בתחומים שונים. להלן תאור של מספר מונחי יסוד שיקלו עליך את הגלישה

מאת: בנימין קלינגרצבא וביטחון29/05/2255 צפיות
פיקוד העורף מחלקת מיגון לשכת רע"ן הנדסה ורגולציה 80-8703088 :'טל 80-8703850 :פקס כ"ה אייר תשפ"ב 0800 מאי 02

מאת: בנימין קלינגרחברה ומדינה - כללי02/05/22176 צפיות
השקעה בקרקע חקלאית היא נושא שמעניין אנשים רבים וניתן לדון בו בהרבה מאוד אספקטים. קיימים היבטים רבים שצריך לבדוק לבחינת כדאיות השקעה בקרקע כזו ובמאמר זה נתמקד באחד הקריטריונים המרכזיים. ראשית, כשבאים להשקיע בקרקע חקלאית, חשוב לזכור את המובן מאליו, כי מדובר בהשקעה ספקולטיבית בהגדרה. קיים בה סיכון וגם המשקיע צריך להביא בחשבון שהרבה פעמים טווח השקעה עד להפקת תשואה ראוייה הוא ארוך יחסית – הוא לא טווח קצר! לרוב שינוי יעוד לא יתרחש בתוך שנים בודדות. אין בעובדה הזו בכדי לפסול את ההשקעה כקרקע כזו, אבל חשוב לזכור את הדבר.

מאת: בנימין קלינגרבניין ואחזקה - כללי02/05/22177 צפיות
אז מה זה ארנונה ? ארנונה זה מס שמוטל מכוח חוק בכל שנה והוא מורכב לכאורה ממשוואה מאוד פשוטה: "שטח הנכס" כפול "תעריף לכל מ"ר" – המכפלה של שניהם יוצרת בעצם את החיוב השנתי. אבל למען האמת, זה לא כל כך פשוט, וכפי שנציג כאן, הנתונים של "שטח" ו"תעריף" מצריכים בדיקה דקדקנית ועשויים להתפרש במספר אופנים. וכל שינוי קטן במשוואה הזאת יכול להביא להפחתה של עשרות אחוזים בחיוב הארנונה!

מאת: בנימין קלינגראדריכלות09/04/22248 צפיות
הודבק לך צו הריסה מינהלי על הנכס ואולי מצאת אותו זרוק בחצר. אסכם כאן מה שחשוב לדעת על צו הריסה מנהליוהכי חשוב זכרו שעליכם לפעול מהר בכדי לנסות לעקבו או לבטלו. לנו במשרד בנימין קלינגר נסיון מוכח של שנים בנושאי הסדרת עברות בניה וביטול צווי הריסה. צו הריסה מנהלי הוא אחד מהצעדים הקיצוניים ביותר שנוקטת רשות מקומית כלפי תושביה. צו כזה כולל בתוכו לוח זמנים צפוף במיוחד, ועל כן חשוב לפעול כנגדו במהירות האפשרית,תוך מקצועיות ומומחיות, כי הזמן לרעתכם. דרוש יידע נסיון ויצירתיות בהרבה מקרים. מהו צו הריסה מנהלי? ככלל, צו הריסה הוא הוראה של אחד מגופי השלטון להרוס מבנה. צו הריסה מנהלי הוא הוראה כזאת שניתנת על ידי וועדת התכנון והבנייה המקומית, מהנדס הוועדה, או ראש יחידת האכיפה, מכוח סעיף 221 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבנייה).

מאת: בנימין קלינגרעיצוב פנים09/04/22237 צפיות
עיריית תל אביב – יפו חוק התכנון והבניה התשכ"ה 1965 מינהל ההנדסה 1 'עמ 22-0283 פרוטוקול החלטות רשות רישוי דיין משה 151 בצרון 34 בקשה מספר: 0283-22 גוש: 6150 חלקה: 392 תאריך בקשה: 2022/02/20 שכונה: ביצרון ורמת ישראל תיק בניין: 151-0758 סיווג: מסלול מקוצר/הוספת מרחב מוגן דירתי בקשת מידע: 201900843 שטח: 1766 מ"ר תא' מסירת מידע: 2019/06/12 מבקש הבקשה: דווידוביץ אמיר בצרון 34 , תל אביב - יפו 6789481 שיר דווידוביץ אוראל בצרון 34 , תל אביב - יפו 6789481 עורך הבקשה: פרמן אריאל שדה יצחק 57ב, תל אביב - יפו 6706630 תוכן הבקשה ע"י עורך הבקשה

מאמרים נוספים בנושא אקטואליה

מאת: בנימין קלינגראקטואליה22/01/22622 צפיות
רישוי זמין ומידע חיוני בעניין הגשת בקשה לתיק מידע להיתר והליכי הרישוי: כחלק מתהליך הדיגיטציה של שירותי משרדי הממשלה השונים, ביוזמה הנקראת 'ממשל זמין', הוקם ב-2006 אתר רישוי זמין של מנהל התכנון, אשר מאפשר בקשה להיתר בנייה באופן מקוון לחלוטין. המערכת הוקמה בהתאם לתיקון 101 לחוק התכנון והבנייה.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה16/09/21941 צפיות
בית המשפט לעניינים מנהליים בראשל"צ הורה לאחרונה לבטל שני כתבי אישום שהוגשו נגד עברייני בנייה, בנימוק שהמדינה התעלמה מתיקון מס' 66 לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר לסגור תיקים "קלים" בהסדר וללא מעורבות בית משפט.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה19/08/211026 צפיות
מהו רישוי הבנייה? תהליך רישוי הבנייה מלווה את הבונה משלבי תכנון הבנייה ועד לסיום הבנייה. התהליך מתבצע מול הועדה המקומית לתכנון ובנייה. ועדות לתכנון ובנייה נמצאות בפריסה ארצית, לכל ישוב ועדה מקומית לתכנון ולבנייה אליה הוא שייך. לרשימת הועדות והיישובים לחץ כאן תהליך רישוי הבנייה מרכב מ 5 אבני דרך מרכזיות: התקשרות עם עורך בקשה - קבלת מידע להיתר- תכנון - קבלת היתר בנייה - מהלך הביצוע האם תמיד צריך לבצע את כל תהליך הרישוי? לרוב עבודות הבנייה יש לבצע את כל תהליך הרישוי ולקבל היתר בנייה, המהווה אישור מהוועדה המקומית לכך שתכנון הבניין תואם לתוכניות המאושרות ולדרישות הוועדה. ישנן מספר עבודות בנייה שמצריכות דיווח בלבד - פטור מהיתר. גם בפטור מהיתר הבנייה חייבת להיות בהתאם לדרישות הועדה המקומית והתוכניות המאושרות.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה01/06/21909 צפיות
אז מה זה אגרות בניה והיטלי פיתוח? אגרות בניה והיטלי פיתוח, הינם תשלומי חובה המוטלים על ידי רשויות מקומיות ותאגידי מים וביוב, לשם מימון התקנתם ורכישתם של תשתיות ציבוריות בתחומן המוניציפלי כגון: כבישים ומדרכות, תיעול, ביוב וצנרת מים. אגרות בניה והיטלי פיתוח אלו נדרש לשלם מי שהוא בעלים של קרקע ו/או מי שמבקש לבנות על קרקע ו/או בעלים המעוניין להוסיף בניה למבנה קיים. לצורך גביית אגרות בניה והיטלי פיתוח יש צורך בהתקיימותן של עילות (“אירועי מס”) המצויות ברוב חוקי העזר ובכללי דמי ההקמה, אשר במועד התממשות

מאת: אברהם פכטראקטואליה26/05/21774 צפיות
איפה ההסברה הישראלית – ישנה, מנמנמת, מגמגמת ובעיקר מפגרת בזמן אמת. למה אין בישראל – שר הסברה? אם יש מקום לשר מים- יש בוודאות מקום לשר הסברה במשרה מלאה. אבל משחקי אגו – מאבק בין משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה – מונעים זה שנים מינוי חיוני של שר הסברה בארץ, אך בעיקר בחו"ל, במיוחד בימים אלה של אנטישמיות מתגברת.

מאת: אברהם פכטראקטואליה11/05/21685 צפיות
"הר הבית בידינו" – קריאתו ההיסטורית של מוטה גור עם כיבוש העיר העתיקה והר הבית, והנפת דגל ישראל, היה אירוע היסטורי, שבמשך השנים לצערנו נמוג בערפל הפוליטי השגוי, שאת פירותיו משלמים היום. הקרב על ירושלמים – אינו קשור כלל לפרובוקציה של בן-גביר שֵׁייח גָ'רַאח, ולא ליום ירושלים או מצעד הדגלים, שעובר או מתחיל בשער שכם.

מאת: אברהם פכטראקטואליה01/03/21786 צפיות
30 יום לבחירות – הרצים נכנסים לאצטדיון לסיבוב הסופי ואחריו סיבוב נצחון למנצח שיר מזמור. ההצהרות ההבטחות עולות דרגה ומקבלות שדרוג משמעותי ונשמעות אמינות כמו עוגת תפוחים, ללא תפוחים אלא גלעינים. אילו הייתי צריך – לבחור אמצעי בידור לקורונה ולסגרים, הייתי בוחר בהופעות הפוליטיקאים כמו לפיד, בנט, וגנץ כתופעות סטנד-אפ מוצלחות ביותר.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica