ההגדה של פסח

Normal 0false false falseMicrosoftInternetExplorer4/* Style Definitions */table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;}

בצד התנ"ך וסידור התפילה, ההגדה היא אחד הספרים, שהשפיעו רבות על דמותו של העם היהודי. מטרת ההגדה היא לאפשר את קיום המצווה "והגדת לבנך" – המעבירה מדור לדור את סיפור יציאת מצרים. ההגדה היא יצירה קולקטיבית של חכמי ישראל במהלך הדורות. מצוות סיפור יציאת מצרים קוימה בישראל דורות רבים לפני שחוברה ההגדה. המסורת של ההגדה נמסרה בעל פה מדור לדור. רק בימי הכנסת הגדולה (המוסד המחוקק היהודי העליון בתקופת בית המקדש השני; מוסד זה התכנס לראשונה במאה החמישית לפני הספירה) החליטו חכמים לאסוף את המסורות שבעל פה של ההגדה והעלו אותן על הכתב.

ההגדה כללה את הרקע ההיסטורי של האבות, הירידה למצרים, הדיכוי והעבדות במצרים, היציאה ממצרים והגאולה. זה היה הגרעין הראשון של ההגדה של פסח, הכתובה בסדר קבוע ומדריכה את הקוראים בה לקיים את מצוות החג לפי סדרן ולספר ביציאת מצרים. במהלך הדורות נוספו על הגרעין הזה של ההגדה פרקים מהתנ"ך, דברי אגדה, תפילות שונות ופיוטים, שחלק מהם אינם קשורים כלל חג הפסח, כגון השירים "חד גדיא" ו"אחד מי יודע" (ראה בסוף ההגדה), שנוספו להגדה כנראה כדי לעורר את הילדים בסיום הסדר, כשהם עייפים ונוטים לישון. דווקא האופי האקלקטי של ההגדה התחבב על העם בכל הדורות וקריאת ההגדה היא מהפעילויות לפסח האהובה על כל המשפחה תוך כדי זמירות ושירים..

Normal 0false false falseMicrosoftInternetExplorer4/* Style Definitions */table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;}

כנגד ארבעה בנים דברה התורה

אחד הקטעים המעניינים בהגדה הוא זה המתאר ארבעה בנים – חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול, ומספר על התייחסותו של כל אחד מהם לשאלת יציאת מצרים.

ארבעת הבנים מייצגים ארבעה סוגים שונים של אנשים בעם ישראל. סיפור ארבעת הבנים מסמל את תהליך ההתבוללות וההתרחקות מהיהדות. ראשיתו באב חכם הנמצא בתוך עולמה של היהדות. בדור הראשון יש לו בן, שהוא חכם, ועדיין מעוניין לשאול שאלות על מנת לדעת. בדורות הבאים יש התרחקות של רשעות, תמימות ובערות (חוסר ידע).

הבן החכם – שיודע ומבין הכול, ואינו זקוק לשאלה כלל. הוא מציג שאלה של טעם כדי להבין את כל עניין יציאת מצרים. ההגדה אומרת, כי את הבן הזה אכן יש ללמד את כל מנהגי הפסח.

רשע – בן שחונך על ברכי מסורת ישראל, אך התרחק ממנה, והוא מתייחס א הסדר כאל דבר מיושן. הוא שואל שאלה קנטרנית: "מה העבודה הזאת לכם?" – כלומר: הוא אינו רואה את עצמו חלק מן הכלל. ועל כך משיבה ההגדה, שאילו היה במצרים, לא היה נגאל.

תם – זהו בן שלא ראה בבית אביו סדר, ואינו מכיר כלל את היהדות. הוא יודע רק שהוא יהודי, וסדר ראה אולי בילדותו בבית סבו. אין הוא מבין במה מדובר, ושואל "מה זאת?" – שאלה המעידה על חוסר ידע.

Normal 0false false falseMicrosoftInternetExplorer4/* Style Definitions */table.MsoNormalTable {mso-style-name:"טבלה רגילה"; mso-tstyle-rowband-size:0; mso-tstyle-colband-size:0; mso-style-noshow:yes; mso-style-parent:""; mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt; mso-para-margin:0cm; mso-para-margin-bottom:.0001pt; mso-pagination:widow-orphan; font-size:10.0pt; font-family:"Times New Roman"; mso-ansi-language:#0400; mso-fareast-language:#0400; mso-bidi-language:#0400;}

ושאינו יודע לשאול – זהו הבן שלא גדל על ברכי המסורת, ואין הוא יודע מאומה על עברו ועל החג. אפילו לשאול אין הוא יודע. על בן זה אומרת לנו ההגדה: "את פתח לו", והסבר לו את משמעות החג, את סמליו ואת מנהגיו.

פעילויות לילדים  בפסח : לא פוסחים על פארק מיני ישראל בפסח 2012...