יקב אליגוטה: טעימת 4 יינות חדשים של צביקה פנטי : מאת שף אלון גונן

יקב אליגוטה הוא יקב משפחתי הממוקם במושב גן יאשיה בעמק חפר. הגינה המטופחת מזמינה לחוויה של טעימת יין ושמני זית שצביקה פנטי מייצר בדרך כלל בסדרות קטנות של עד 1000בקבוקים לסדרה.
הענבים מגיעים מארבעה אזורי הארץ: רמת הגולן, הגליל העליון, רמת הנגב ועמק האלה. צביקה היינן מעדיף לטפל בכל אזור בנפרד בכל שלב של הכנת היין, ובזמן הנכון הוא מרכיב את הבלנד הרצוי.
טעמתי את ארבעת היינות החדשים של יקב אליגוטה:


קברנה סוביניון רזרב 2007
לענבי הקברנה סוביניון הוספו 15 אחוזי מרלו. היין יושן בחביות עץ אמריקאיות וצרפתיות במשך כשנתיים.
ליין ארומות טובות של פרי מורכב שמתפתח בכוס כל הזמן, יש ציפייה גם לטעם קברנה בשל ומורכב, וכאן יש לדעתי קצת בעייתיות. היין מעט מימי וחסרה בו עוצמה שמתבקשת. היין בעל חמיצות גבוהה מדי, ויש הרגשה כי זה מה שמשתלט בפה.
יש חוסר פרי בקברנה של אליגוטה.


מרלו רזרב 2007
100 אחוז ענבי מרלו מארבע חלקות שונות מרחבי הארץ. 14 אחוזי אלכוהול, גם כאן יש שילוב של חביות אמריקאיות וצרפתיות. המרלו מהחלקות השונות הוכן בנפרד, ובבלנד התקבל שילוב מנצח.
ארומות בשלות של פרי טוב, שיזף בשל ופרי מורכב. מעט טעמי וניל הופכים את המרלו של אליגוטה למאוד מעניין. היין מאוד מורכב, חמאתי ובעל עפיצות טובה.
אחד המרלו-ים הטובים ששתיתי.


קברנה פרנק 2007
יין זני שאין הרבה יקבים שמבקבקים אותו כמו שהוא. בדרך כלל מוסיפים קברנה פרנק על מנת לייצר בלנד בורדו קלאסי.
כדי להתעסק עם הזן הזה בידיעה שאתה מכין ממנו יין זני, צריך הרבה אומץ, ענבים שנבצרים בדיוק בזמן הנכון, ולדאוג שמגדל הענבים ידאג לדילול מסיבי של הכרם. ומה לעשות, יש כאן ניגוד אינטרסים מובהק.
ארומות הקברנה פרנק היו קצת בעייתיות, והתגלו בהן ניחוחות של פרי מעט מעופש. הטעם, מאידך, פיצה על הריח, והתגלו טעמי פרי טוב ועגול, וחמיצות סבירה.
היין מאוד שתי וחמאתי.


סנג'ובזה 2003
זן ענבים שקשה מאוד לעבוד איתו בארץ בכמויות גדולות. הקיאנטי המפורסם מוכר לכולנו כיין איטלקי מספר אחד, והאמת היא שאני לא חובב את הסדרות הנמוכות שלו. הוא תמיד מימי, חסר נוכחות, והחומציות שבו משתלטת ולא נותנת לשום טעם אחר לפרוץ.
ההפתעה של הסנג'ובזה של יקב אליגוטה לא הייתה בגלל היין עצמו, אלה בגלל שלא הוסיפו ליין הזה ביסולפיטים על מנת לשמור על רעננותו ולתת לו עוד שנים.
הביסולפיט משמש בתעשיית היין כחומר משמר. יין מ- 2003 ללא ביסולפיט זה כבר משהו אחר ומיוחד. לדברי צביקה פנטי היינן, אין צורך בביסולפיט כשעובדים עם ענבי הסנג'ובזה, מאחר והחמיצות שבהם מאוד גבוהה ואין צורך להוסיף חומר משמר כלשהו.
בטעימה: היין נוטה לצבע חום ואינו צלול. ריחות טובים של דובדבנים צעירים, תבלינים, פלפל ירוק, ומעט אספרסו; אולם הם לא מחזיקים מעמד לזמן ארוך והריחות מתפוגגים מהר מאוד. טעמי פרי שחור חמצמצים ממלאים את הפה. 
היין בעל גוף בינוני עם סיומת חמצמצה.