מי היה ממציא הדפוס? אם הייתם תלמידים טובים והקשבתם למורה בבית הספר, כמו שכולנו עשינו כמובן (לפחות כאשר מסתכלים אחורה ממרומי הגיל), כנראה שהתשובה שנתתם כמעט מיד הייתה- יוהאן גוטנברג. או לפחות, זוהי התשובה שניתנת ברוב המקרים. אך - אם זו הייתה התשובה הנכונה והסופית, לא היה הרבה טעם במאמר הזה... העניין הוא כזה- יוהאן גוטנברג לא המציא את הדפוס כולו, אלא "רק" סוג מסויים של דפוס. הוא לא היה הממציא הראשון בנושא דפוס, וגם לא האחרון. כדי לגלות איזה דפוס היה לפניו, עלינו לחזור אחורה שנים רבות לפני תקופתו של גוטנברג, וגם לצעוד כמה צעדים לכיוון מחוץ לאירופה- רחוק רחוק אל המזרח הקדום, בסין אם נדייק, היכן שהמצאות אינספור הומצאו (משהו שהעולם המערבי נוטה לפעמים לשכוח). בואו נצא יחד אל המסע.
השנה היא 1040 ו-בי שנג הוא תושב סין, אשר לו מיוחסת המצאת התהליך של אותיות דפוס שניתן להזיז. הוא עשה זאת בעזרת תבליטים מפורצלן (חרסינה). דפוס זה נשאר בשימוש במשך 200 שנים בערך, ובמשך אותה תקופה הוא אף הספיק להגיע לקוריאה, שם השתמשו בו שנים רבות, עד שמצאו משהו טוב יותר. הקוראנים המציאו דפוס מתכת בסביבות השנה 1230, מספר שנים לאחר שנכבשו על ידי סין, אשר הפכה את קוריאה למעין פרובינציה שלה. יש להניח שהסינים לא היו כל כך מרוצים מכך שתושבי הפרובינציה הכבושה שלהם עלו עליהם בהמצאותיהם הטכנולוגיות. אך בואו נקח לרגע הפסקה מהטיול שלנו אל המזרח. עלינו לחזור אפילו אחורה יותר אם אנו רוצים למצוא את השימוש המוקדם ביותר לתהליך דפוס.
דפוס על אבן הוא הדפוס הקדום ביותר בהיסטוריה. הדוגמה הראשונה של דפוס זה מתוארכת לשנת 627! דפוס זה היה בשימוש במקומות רבים למדי ברחבי העולם, וחוקרים מצאו אותו במזרח הרחוק ובאירופה. דפוס זה שימש בעיקר עבור ציורים ותמונות, וההנחה הרווחת היא שהסינים רצו שיטה טובה ויעילה יותר בשביל להעלות תוכן מילולי על הכתב, ולכן פיתחו את דפוס הפורצלן.
ידידינו, החרט הגרמני גוטנברג, הוא רק השלישי בהמצאות הדפוס הגדולות, והוא הגיע רק בשנת 1440, 400 שנים שלמות לאחר שהסינים המציאו את דפוס החרסינה. אך יש לציין להגנתו שהוא פיצה על האיחור שלו, על ידי המצאת סגסוגת (תמיסה של יסודות כימיים) מיוחדת במינה שהורכבה מבדיל, עופרת, ומתכת בשם אנטימון. בעזרת התערובת הזאת, גוטנברג פיתח דפוס שהיה עמיד יותר ומאיכות גבוהה יותר מכל דפוס שהיה מוכר בעבר. הוא אף פיתח דפוס שהורכב מגלופות ניידות של כל האותיות והסימנים, מה שהפך את כל העניין למהיר יורת וזול יותר באופן משמעותי. המצאה זו היא שהפכה אותו למפורסם כל כך, משום שהייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה בה ניתן היה להדפיס תוכן מילולי במספר גדול של עותקים, ולמוכרו במחיר שווה לכל נפש. עושה רושם שגוטנברג היה איש מלא מרץ ורעיונות, משום שהוא לא הסתפק בכל ההמצאות שציינו, והמשיך למציאת סוג חדש של דיו שבוסס על שמן, והחליף את הדיו שבוסס על מים אשר היה הדיו היחיד בשימוש עד לאותה תקופה.
לסיכום, אין לגרוע מכבודו של גוטנברג, הוא אכן המציא המצאות רבות וחשובות. אך בפעם הבאה שמישהו שואל אתכם- "מי היה ממציא הדפוס", תדעו שהתשובה קצת יותר ארוכה!