לווה נוסף בהלוואת משכנתא-הוא לווה ולא ערב

בית המשפט השלום קבע כי הלווה הנוסף הוא ערב לכל דבר ולא לווה נוסף, על כל המשתמע מכך. על כך הוגש ערעור וערעור שכנגד לביהמ"ש המחוזי.

בית המשפט המחוזי בחיפה הפך ההחלטה וקבע, כי יש להכיר בחוזה בנק- לווה נוסף, וכי לא מדובר בחוזה פסול הנוגד את תקנת הציבור. הכנסת לווה נוסף לחוזה ההלוואה, כך נקבע, הינה אחת הדרכים לסייע לזוגות צעירים לרכוש דירה.

בקשתם של בני זוג לקבל הלוואה מהבנק על מנת לרכוש דירה נדחתה, לאחר הכנסותיהם התגלו כנמוכות מדי. הוסבר להם כי יוכלו לקבל משכנתא, אם יצרפו לווה נוסף בעל הכנסה שוטפת גבוהה יותר, ובעקבות זאת, אחיה של האישה צורף כלווה נוסף. משלא פרעו בני הזוג את ההלוואה כסדרה, הגיש הבנק תביעה נגד בני הזוג ונגד הלווה הנוסף. לטענת הלווה הנוסף, לא הוסבר לו על מה הוא חותם והיה ברור לו שהוא חותם כ'ערב' בלבד.

בית משפט השלום קבע, כי אמנם האח חתום כלווה נוסף ואף הבין על מה חתם, אך יש לראותו כערב בלבד, וזאת כיוון שלמעשה משמש הלווה הנוסף כבטוחה נוספת להחזר החוב, כך שהחתימה כלווה נוסף היא מעין פיקציה אשר נועדה לאפשר לבנק לעקוף את חוק הערבות.

סגנית הנשיאה, השופטת וסרקרוג ביטלה את החלטת בית משפט השלום, וקבעה:

"חוזה בנק-לווה נוסף, אינו חייב להיות פיקציה. הורה או קרוב המבקש לקבל הלוואה עבור בנו או קרובו, באמצעות משכון הדירה הנרכשת, מדוע לא יוכל להיחשב כלווה נוסף. הכלל צריך להיות עקרון חופש החוזים. החריג - התערבות המחוקק במקרים חריגים בהם סוג של צדדים לחוזה הזקוקים להגנת יתר של המחוקק. מאחר שמדובר בחריג לעקרון חופש החוזים, ראוי כי החריגים יוגדרו על ידי המחוקק.

למעשה, יש כאן עסקה בה מעורבים מקבלי ההלוואה, הבנק, ובנוסף, האינטרס הציבורי-הכלכלי להסדיר מערכת יחסים זו, תוך הבהרה כי המתחייב צריך למלא אחר ההתחייבויות, במיוחד כאשר הבנק עמד על גילוי נדרש קפדני כלפי הפרט המעורב, ודאג גם לאינטרס הציבורי-הכלכלי,  שהלווה יכול לעמוד בהחזר.

בנסיבות אלה, דין הערעור להתקבל."

לפיכך, נקבע כי הלווה הנוסף ידע והבין כי הוא חתום כלווה, ולכן זכאי בנק לפעול מול הלווה הנוסף ככל לווה אחר ולא כערב.