מעצם הקביעה כי עצם מתן האשראי נתון לשיקול דעת הבנק נגזרת המסקנה כי "ברצותו מחיה וברצותו ממית", מסקנה אליה נחשפים כל יום יותר ויותר לקוחות.
ובכן, אמת כי הבנק רשאי להפסיק את מתן האשראי, בהתאם לשיקוליו העסקיים, אך זכות זו אינה שרירותית, והיא כפופה , בעיקר, לחובת תום הלב המוטלת עליו.
כך, לדוגמא, הפסקת האשראי אינה יכולה להיעשות עקב גחמה אישית של מי מפקידי הבנק כנגד הלקוח, היא אינה יכולה להיעשות ללא סיבה סבירה (הרעה במצב הביטחונות/תזרים מזומנים, יציבות הלקוח וכדו'), והחשוב מכל – ככלל, היא אינה יכולה להיעשות "מהיום למחר": חובת תום הלב מחייבת את הבנק לאפשר ללקוח לתקן את המחדל בגינו ראה הבנק לנכון להפסיק את האשראי, ובכל מקרה חייב הבנק ליתן ללקוח התראה מראש שתאפשר התארגנות בזמן סביר. הבנק חייב לגלות אחריות ואכפתיות לא רק לכספו, כי אם גם למצבו של הלקוח, ולתוצאות הקשות העלולות להיגרם לו (או לעסקו) עם הפסקה מיידית של ברז האשראי. הפרת חובה זו של הבנק, תאפשר ללקוח לתבוע נזקיו מהבנק.
הכלל הבסיסי הוא שהבנק אינו מחויב לתת ללקוח מסגרת אשראי בנקאי וגם אם נתן הבנק מסגרת אשראי ללקוח, הבנק רשאי לשנות אותה.
עקב כוחם הרב של הבנקים, בתי המשפט קבעו מגבלות מהותיות על כוחם ושיקול דעתם של הבנקים, בכל האמור במסגרות האשראי. מגבלות אלה הם חלק מהמגמה הכללית של בתי המשפט בשנים האחרונות להרחיב את החובות שמוטלות על הבנק כלפי הלקוחות.
כאשר הבנק מאיים או פועל לבטל או להפחית את מסגרת האשראי, לבקש שינוי של מסגרת הביטחונות או מעמיד אשראי לפירעון מוקדם, יתכן שהבנק אינו פועל בהתאם לחובות המוגברות המוטלות עליו והלקוח יכול להתנגד לכך.
במקרים שבהם הבנק פעל ללא הצדקה מספקת, או שביצע זאת שלא בדרכים הראויות, וגרם ללקוח נזק, התקדימים המשפטים מראים כי הבנק יחויב לפצות את הלקוח בגין הנזקים שנגרמו לו - ראה תביעות בנקים.
הבנק מחויב לכבד את הסכמיו עם הלקוח לגבי מתן מסגרת אשראי. לכן, אם סוכם בין הבנק ללקוח כי תינתן לו מסגרת אשראי בגובה מסוים, הבנק אינו רשאי לשנות את מסגרת האשראי בצורה שרירותית, אלא אם יש הצדקה לכך בגין שינויים משמעותיים שחלו אצל הלקוח, כגון: שינוי מהותי בעסק, התנהגות לא אמינה וראויה של הלקוח , שינויים שיכול להיות ויעמידו את הבנק בסיכון גבוה, עד כי הלקוח לא יחזיר את האשראים שקיבל מהבנק.
ביהמ"ש מתייחס להסכמי פתיחת החשבון שנהוגים בבנקים, כולל סעיפים שמאפשרים לבנק להפחית או לבטל את מסגרת האשראי לפי שיקול דעתו , כמו לחוזים אחידים אחרים.
ביהמ"ש קבע בפסיקות רבות כי סעיפים כאלה שמקפחים את הלקוחות, הם אינם לגיטימיים, במיוחד כאשר הבנק פועל בשרירות לב וללא הצדקה הנובעת משינוים מהותיים אמיתיים, העלולים לסכן את האשראי שנתן הבנק ללקוח.
הבנק אינו רשאי לשנות באופן פתאומי נוהגים שנוצרו אצלו לגבי לקוח מסוים, נוהגים שחרגו ממסגרות אשראי הפורמאליות ע"פ ההסכמים. כך למשל, אם הלקוח נהג לחרוג ממסגרת האשראי והבנק לא הגיב על כך בהתראות על ביטול המסגרת והחזרת צ'קים, או שהוא אף הגדיל את המסגרת בעקבות החריגות, הבנק לא רשאי לחרוג מהנוהג שהיה מקובל ולבטל באופן פתאומי את מסגרת האשראי הפורמאלית והלא פורמאלית שהייתה נהוגה בפועל.