אני עולה לירושלים פעם בשנה מעבר לזה, לא סובל את העיר הזו. לא סובל את האווירה הקריפית שיש בה לא סובל את התחבורה ואת הפקקים ואת ההפגנות. לא סובל אפילו את מזג האוויר (חסרה לי הלחות, מה לעשות אני תל אביבי) הדבר הכי טוב מבחינתי בירושלים זה ה 45 דקות בירידה שבה אני מגיע חזרה הביתה. אבל פעם בשנה אני עולה לירושלים. אירוע היין ה 8 במספר שמאגד בתוכו את מיטב יקבי ישראל בו נחשפים יינות לציבור הרחב והחיבור הזה בין יין ישראלי בגובה העיניים לצרכן הממוצע שמקבל אין ספור טעימות מאין ספור מקומות בארץ ישראל.
אני אישית מאוד ממוקד בטעימות האלה ומחליט מראש מה אני רוצה לטעום כי יש עשרות יינות ואחרי הטעימה החמישית הראש כבר מסתובב ובעצם מאבדים את עניין הטעימה החוויתית וכל שנשאר זה סתם לעבור מיין ליין ואם אתם מגיעים לשם כי זה הבר הכי זול בעיר בשלושת הימים הללו אז אכן תמצאו את עצמכם שותים כמויות עצומות של יין ודופקים את הראש. יותר מתאים לסטודנטים הרבים שמציפים את המקום. לחובבי היין היותר מקצועיים אני מציע להתמקד בטעימה אחת מכל יקב על מנת להכיר ולהתחבר לסיפור שמאחורי היין.
הפעם החלטתי להמליץ על יין אחד מתוך רשימת היקבים שהועברה אלי ואני מקווה שאותם יקבים אכן יביאו את היינות הללו לטעימה ולא יבחרו רק ביינות הזולים של היקב. המלצה קטנה, בדרך כלל מחביאים אנשי היקב את בקבוקי הפרימיום שלהם מתחת לדלפק ומטעימים את האנשים "החשובים". אני מציע לא להתבייש ולשאול האם יש את היין הספציפי שרציתם או האם יש את היין שקיבל ציון כזה וכזה. אם היקב לא יספק לכם את היין וימציא תשובה מצוצה וירצה למזוג לכם יין זול, פשוט תעברו הלאה. יקב שלא מכבד את האירוע הזה ביינות הפרימיום שלו לא ראוי שתטעמו את יינות הקראף שלו בלבד.
השיטה של היקבים להביא יין זול מובנת כמובן, אבל לנו כטועמי יין אסור לנו להסכים ולתת יד לכך.
לא תביאו יינות טובים, לא נשתה את היינות שלכם ולא נבוא בשנה הבאה.
ניב גלבוע מבקר האוכל של ערוץ עשר מצטרף אלי לטעימות על פי רשימתי זו מעניין מה כתבתו תעלה.
בין היקבים המשתתפים:
יקב תבור, יקב פלטר, יקב ברבדו, יקב ויתקין, יקב צ'ילאג, יקב עמק האלה, יקב יתיר, יקב טפרברג, יקב טוליפ, יקב עגור, יקב יפו, יקב בנימינה, יקבי חברון, יקב רקאנטי, יקבי כרמל, יקב דלתון, יקב צובה, יקב ציון, ליקרים לביא, יקב תישבי, יקבי רמת הגולן, יקב קדש ברנע, יקב טורא, יקב גוש עציון, יקב מוני, הר אודם, יקב קטלב, יקב בזלת הגולן, יקב שילה, יקב דומיין ונטורה, יקב מישר, יקב טניא.
יקב תבור: סדרת אדמה- קברנה סוביניון בזלת 2008. (היין המנצח של יקב תבור בו היקב קפץ כיתה לאחר שחרור היין הזה לשוק היין מוגש בטרקלין העסקים ובמחלקת העסקים במטוסים של אל על, יין ששווה טעימה אם יחליט היקב להטעים את פשוטי העם)
יקב פלטר: T-Selection , קברנה סוביניון, 2008: היין שקיבל מהמבקר דניאל רוגוב ציון 94
ואם לא יהיה בנמצא היין הזה אז לבקש לטעום את : פלטר שרדונה 2010 (UNWOODED ) שקיבל מרוגוב ציון 92. ואם היין הזה לא יהיה בנמצא אז סביר להניח שרוגוב קנה את כל המלאי.
יקב ברבדו: BRAVDO Coupage : הבלנד הראשון של היקב. חוויה מעניינת ומרתקת.
יקב ויתקין: ויתקין פינו נואר 2009, כי זה הפינו הטוב ביותר שמייצרים בארץ.
יקב צ'ילאג: סירה 2007, יש פה סירה שמוציא טעמים של ענבים. מה לעשות. נראה שאורנה הצליחה להפשיט את כל בגדיה כשהיא עשתה את הסירה הזה וגרמה לענבי הסירה המשובחים שלה להיות במערומיהם ולא לקבל שום תחפושת של פרי כזה או אחר. נטו ענבים. יופי של יין.
יקב עמק האלה: סובניון בלאן 2010. יין שאוהב אוכל,עשבוני וחומצית מאוזנת סובניון שונה בנוף הישראלי.
יקב יתיר: סובניון בלאן 2010, פרי הדר מדהים שולט בכל לגימה, לימון בוסרי ואשכולית, מעט אננס באפטר טייסט. חומציות מאוזנת ומרירות נעימה. יין קריספי. לפתוח איתו את הערב.
יקב טפרברג: מלבק טרה 2008, כי זה זן יחודי ששני הייננים המשובחים של היקב שיקי ואוליביה מחייכים אחד לשני כשהם לוגמים אותו.
יקב טוליפ: קברנה סובניון רזרב 2008 : תוספת של 10 אחוז קברנה פרנק העניקה ליין אלגנטיות. פרי בשל ועוצמתי והמון תבלינים מרגשים. יין שחובה לטעום אותו.
וויט טוליפ 2010: כי זה יין "לברוז" (משחק מילים שלי של יין לבן ורוזה) לנסות חייבים.
יקב עגור: בלנקה 2010. כי הלבן הזה עושה לי טוב. הוא ממכר, הוא שונה, הוא מצמרר. אל תסתפקו בטעימה בלבד.
יקב יפו: קריניאן 2009 , שנה בחבית, 14 אחוזי אלכוהול, צבע ארגמני עמוק . קרינאן שונה ומיוחד
יקב בנימינה: שרדונה רזרב 2010. יין אלגנטי ועשיר. טעמי פרי הדר עם וניל עדין, רמת חומציות מאוד גבוהה המתאזנת נפלא עם מתיקות הפרי הבשל.
יקב חברון: לא מכיר את יינות היקב
יקב רקאנטי: ספיישל רזרב 2008. זוהי סדרת הפרימיום של היקב, המייצגת את היין הטוב ביותר
שמייצר היקב בכל שנת בציר.
יקבי כרמל: מדיטרניאן 2008, בציר שני ליין הדגל של כרמל. ההשוואה נחוצה עם אחיו הבוגר
מ 2007 . ה 2008 רך, מלטף ונגיש. יופי של יין.
יקב דלתון: זינפנדל, המון עשבי תיבול, פירות שחורים מרתקים, יין כבד וקטיפתי.
יקב צובה: שיראז 2008
שיראז קליל, נעים, ריחות טובים של פרי, צבע סגול בוהק, טעמי ענבי השיראז ממלאים את הפה. היין חמאתי ובעל אפטר טייסט קלוי מעט שמעלה חיוך. יופי של יין לחובבי השיראז המהנה והלא מתחכם.
יקב ציון: שנין בלאן פומה 2009 סדרת ארז VINEYARD SELECTION , פירותי, קריספי, עץ מינורי שהופך את היין לחוויה.
יקב תישבי: ברברה זינפנדל 2006 מכרם בכפר יובל
יין מחוזק עם הקוניאק של תשבי. יין מתוק ועוצמתי, חמאתי ומרענן, בעל מתיקות מאוזנת.
יין קינוח קיצי מאוד. חובה, אבל חובה לטעום.
יקב קדש ברנע: קדש ברנע אלון רזרב :בלנד מעניין מענבי הקברנה סוביניון, מרלו, פטי ורדו ושיראז.
יקב טורא: קברנה סובניון 2005. זכה בטרה וינו במדליית זהב. ישפוט הציבור אם הזהב עדיין שווה את ערכו גם כיום.
יקב גוש עציון: נחל הפירים 2005. זכה בטרה וינו במדליית זהב. ישפוט הציבור אם הזהב עדיין שווה את ערכו גם כיום.
יקב מוני: קְלָרֶט 2009 , בלנד בורדו קלאסי.
יקב הר אודם: קברנה סובניון 2007 (סדרת הר אודם):
יין בעל ניחוחות של פרי בשל, צבע אדום כמעט אטום, היין לעיס מאוד וחמאתי מאוד, עפיצות נעימה ממלאה את חלל הפה, היין עוצמתי החבית תרמה ליין מעט טעמי טוסט קלוי וטעמי קקאו קלילים.
יקב קטלב: שרדונה 2007, 13 חודשי חבית, שנתיים וחצי נוספים בבקבוק. סוג של קלאסיקה צרפתית, חובה לטעום. וששאר עושי השרדונה הפירותי ובעלי ניחוחות מטהרי האוויר יתפוצצו.
יקב בזלת הגולן: קברנה סוביניון 2008 רזרב, על פי דברי היקב היין יכול להתיישן 10 שנים לפחות
קברנה סוביניון 2004 רזרב, על פי דברי היקב היין יכול להתיישן 10 שנים לפחות.
אני מקווה שהיקב יביא את 2 היינות הללו לטעימה השוואתית או שמה הנייר סופג הכל.
יקב שילה: בשקט בשקט מתברר לנו הטועמים כי יקב שילה עם היינן הצנוע עמיחי לוריא מרגש אותנו עם היינות שהוא משיק. יינות עשירים בטעמים נפלאים, מאוזנים בחומציות נעימה ויציבות עוטפת אותם.
יקב דומיין ונטורה: מעניין יהיה לטעום את השרדונה 2010 אחרי שהשרדונה 2009 היה קטסטרופלי.
יקב תניא: קברנה פרנק סדרת הלל.
יקב מישר: היקב הוא יקב משפחתי, ללא חנות, ללא מרכז מבקרים, אפילו ללא פועלים. את היין
מכינים שם באופן הפשוט ביותר בהתערבות מיזערית, רק מה שהפרי נותן.
והאמת יוצא להם יין טוב. להגיע לדוכן, לטעום ולחבק את המשפחה האמיצה הזו.
יקב רמת הגולן: ירדן מוסקט קינוח. לסיים שם את הארוע.
www.adomolavan.co.il