עומרי כספי רצה לנצל את השביתה כעת בליגת ה-NBA כדי לשחק במכבי תל אביב, אלא שכעת מתברר כי "בעיות מיסוי" חוסמות את האפשרות הזאת. מדובר בתיקון חקיקה המגדיר מחדש מיהו תושב חוץ לענייני מס. סוגיה זאת רלוונטית לתושבי ישראל רבים העושים רילוקיישן לחו"ל.
בעיקרון, תושב ישראל, לפי קריטריונים שונים המפורטים להלן, חייב במס בישראל גם על הכנסות שהוא מפיק במדינה זרה. לפיכך, אם עומרי כספי נחשב כתושב ישראל לענייני מס, הוא אמור לשלם מיסים בישראל גם על הכנסותיו מה-NBA. מנגד, אם עומרי כספי אינו נחשב כתושב ישראל לענייני מס, הוא יהיה פטור ממס בישראל על הכנסות שהוא מפיק בחו"ל. להרחבה בנושא קביעת תושבות, ראו: מדריך לתושבות לענייני מס.
מי נחשב "תושב ישראל"?
עומרי כספי, הנמצא רוב הזמן בחו"ל ומגיע רק לביקורים קצרים לישראל, לא אמור להיחשב כתושב ישראל לענייני מס. השאלה היא כיצד בדיוק מחליטים האם אדם מסוים ייחשב כתושב ישראל לענייני מיסים.
ישנם שני מבחנים עיקריים לקביעת תושבות לענייני מסים. הראשון, הוא מבחן "מרכז החיים" הנחשב כמבחן מהותי לקביעה האם פלוני ייחשב כתושב ישראל. סעיף 1 לפקודת מס הכנסה מפרט קריטריונים, אשר אינם מהווים רשימה סגורה לקביעת מקום מרכז החיים, כגון: מקום ביתו הקבוע של היחיד, מקום מגוריו ומקום מגורי משפחתו, מקום עיסוקו, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו, מקום פעילותו בארגונים או מוסדות וכיוב'.
בנוסף למבחן המהותי ("מרכז חיים"), כאמור, ישנו "מבחן הימים". בהתאם לכך, אם אדם שהה בישראל מעל 183 ימים או יותר, הרי שמתקיימת חזקה (הניתנת לסתירה) שהוא תושב ישראל.
בעיקרון, למי שעובר לחו"ל ומעוניין למנוע חשיפה למיסוי ישראלי, כדאי לשהות בישראל פחות מ-183 ימים בשנה, וכן עליו לבטל את מירב הזיקות שלו לישראל, ובין היתר:
- למכור את הבית בישראל או להשכירו לטווח ארוך, ולרכוש ביתבחו"ל או לשכור בית לטווח ארוך.
- לסגור חשבונות בנק בישראל, ולפתוח חשבונות בחו"ל.
- לחסל עסקים בישראל, ולפתוח עסקים אחרים בחו"ל.
- לנתק אינטרסים כלכליים בישראל, ולקדם אינטרסים כלכלייםבחו"ל.
- לבטל חברויות בארגונים שונים ובמפלגות בישראל, ולהירשם לארגוניםאחרים בחו"ל.
- לשמור אסמכתאות המעידות על ניתוק מישראל והשתקעות בחו"ל
התיקון החדש
המחוקק רצה ליצור ודאות לגבי מועד ניתוק תושבותו של יחיד, ולפיכך נקבע כי "תושב ישראל" יהפוך להיות בממד של "תושב חוץ" הפטור ממס בישראל אם יעמוד בשני מספר מבחנים הפרוסים על פני ארבע שנים: בשנתיים הראשונות בוחנים את מספר ימי השהייה, ואילו בשנתיים האחרונות בוחנים את מרכז החיים.
במקרה שבו יחיד שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות בכל שנה, בשנת מס ובשנת המס שלאחריה (להלן: "המבחן הכמותי"), ובשתי שנות המס שלאחר מכן מרכז חייו אינו עוד בישראל (להלן: "המבחן המהותי"), הרי שאותו יחיד ייחשב כתושב חוץ החל מהיום בו עזב את ישראל (או המשיך לשהות מחוץ לה) בשנת המס הראשונה בה שהה מחוץ לישראל יותר מ-183 ימים כאמור.
השלכות המס ברילוקיישן
נכון להיום, עמרי כספי אמור היה לפתוח את העונה השלישית שלו בליגת ה-NBA, והפעם בקבוצת קליבלנד. מאחר ולא עברו עדיין ארבע שנים, הוא עדיין לא השלים את התהליך של רשות המסים לרכישת מעמד של "תושב חוץ". אם הוא היה מגיע למכבי תל אביב כעת, אפילו לתקופה קצרה, הוא היה חושף את עצמו למיסוי ישראלי, גם בגין הכנסותיו מיומו הראשון בארצות הברית. סביר להניח כי רשות המסים לא הייתה מאפשרת חריגה מהכללים כאמור.
ישראלים המבצעים רילוקיישן לחו"ל ומעוניינים לדעת בוודאות שהם הפכו להיות תושבי חוץ הפטורים ממס בישראל, חייבים להישאר בחו"ל במשך לפחות ארבע שנים, כאשר בשנתיים הראשונות לא יהיו בישראל יותר מ-183 ימים, ובשנתיים האחרונות יקפידו על מרכז חיים בחו"ל. עם זאת, בתנאים שונים, ובמיוחד ברילוקיישן למדינת אמנה, גם שהות קצרה יותר בחו"ל תגרום לאי חבות במס בישראל על הכנסות בחו"ל.