חפש מאמרים:
שלום אורח
11.08.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

פרשת וָאֶתְחַנַּן: אל איזה אלוהים אתה מתחנן?

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע30/07/2009636 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

פרשת וָאֶתְחַנַּן: אל איזה אלוהים אתה מתחנן? / מוטי לקסמן, תשס"ט 

"ברל כצנלסון אמר פעם, כי 'אלמלא ידע ישראל להתאבל במשך דורות על חורבנו... לא היו קמים לנו לא הס, ולא פינסקר, לא הרצל ולא נורדוי... יהודה הלוי לא היה יכול ליצור את ציון הלא תשאלי?', וביאליק לא היה יכול ליצור את מגילת האש'. חיים ארלוזורוב, מהבולטים שבמנהיגי תנועת הפועלים, הגדיר בתחילת המאה שעברה את ט' באב כ'יום האבל הגדול ביותר של האומה. יום אזכרת הנשמות של גורלו'" [1]. ובכל-זאת, "רק אצל מעטים מקנן עדיין כאב ממשי על חורבן בית המקדש לפני כאלפיים שנה" [2].

אחת האפשרויות להבין זאת היא התחושה שנוהגי אבל חיצוניים בלבד אין בהם לעורר שינוי התנהגותי מצופה. והלא הנביא זעק: "וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל ה' אֱלֹהֵיכֶם" [3]. גם בהלכה כך צווינו: "לא היה שם זקן חכם, מעמידין חכם; לא היה שם לא זקן ולא חכם, מעמידין אדם של צורה ואומר לפניהם דברי כיבושים (פירוש דברים שכובשין ומעוררין הלב לתשובה): אחינו, לא שק ולא תענית גורמים, אלא תשובה ומעשים טובים" [4].

גם פרשת השבוע, פרשת וָאֶתְחַנַּן נפתחת בתחינה מרגשת של משה: "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר [...] אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן" [5]. כך מביע משה את אכזבתו הקשה מאי-כניסתו לארץ המובטחת [6].

ברור שתחינות אבל ט באב ותחינת משה אינן מאותו עולם תוכן. משה מביע רגש אנושי פרטי, בכל-אופן, לא בכך נדון הפעם [7].

הפננו מבטנו לפרשת השבוע כדי לבדוק פן אחד שיש לו השלכה גם לנוהגי האבל בט באב.

הפעם נבחן מספר היבטים בתשובה לשאלה מהו האלוהים שאליו מתחננים?

אמנם, לא נאמר מי הוא אלוהים, אבל ניתן להסיק תובנות אחדות מאיסורים שונים.

משה מזכיר את מעמד הר סיני ומדגיש, חזור והדגש: "וַיְדַבֵּר ה' אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל" [8]. וגם "לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" [9].

עולה שאלה: האם "אֵינְכֶם רֹאִים" מורה על קוצר עיני האדם וחושיו?

אבל במקרא מסופר, מספר פעמים, על תפיסה חושית או על אפשרות תפיסה חושית של אלוהים.

בהתגלות הראשונה של אלוהים למשה בסנה, משה נבהל: :וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה, פָּנָיו, כִּי יָרֵא, מֵהַבִּיט אֶל-הָאֱלֹהִים" [10]. כלומר, לכאורה, משה מסוגל "לקלוט בחושיו" את אלוהים, אבל חושש מכך. לעומת-זאת, הורי שמשון מנהלים דו-שיח ישיר עם מלאך אלוהים [11]. ישעיהו הנביא רואה ושומע את אלוהים וקובע במפורש: "כִּי, אֶת-הַמֶּלֶךְ ה' צְבָאוֹת רָאוּ עֵינָי" [12]. גם הנביא יחזקאל מעלה חזיון בו הוא מתאר את סביבת אלוהים וקובע "וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא, דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו, מִלְמָעְלָה" (יחזקאל א, כו), "כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא, מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד- ה'" [13].

ובכן, לכאורה, אלוהים יכול להיתפס על ידי האדם בחושיו.

האמנם?

דברי אלוהים לאליהו מעלים ספק לגבי אפשרות זו: "וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי ה' לֹא בָרוּחַ ה' וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ ה': וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ ה' וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה" [14]. מכאן, אם אלוהים מופיע ב"קוֹל דְּמָמָה דַקָּה" איך נוכל לשמוע אותו?

לעומת זאת כאשר משה מבקש מאלוהים: "הַרְאֵנִי נָא, אֶת-כְּבֹדֶךָ" [15]. מבהיר אלוהים: "לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת-פָּנָי:  כִּי לֹא-יִרְאַנִי הָאָדָם, וָחָי" [16]. תפיסה שחוזרת גם במקומות נוספים, כמו למשל: "וַיֹּאמֶר מָנוֹחַ אֶל-אִשְׁתּוֹ, מוֹת נָמוּת: כִּי אֱלֹהִים, רָאִינוּ" [17].

אם-כן, התפיסה מטולטלת בין תיאורים על מפגשים עם אלוהים, איסור על תפיסה חושית של אלוהים ואיסור על ייצוג מוחשי של אלוהים.

ובכן, אמונת ישראל צמחה במזרח הקדום שהיה ספוג תפיסה חושית של האלים. אבל החידוש באמונה הישראלית , אמונה באל אחד ויחיד, שאברהם היה הראשון לביטויה, היה "כי המציאות שאנו קוראים לה 'אלוהים' נשגבה מכל ביטוי אנושי" [18].

ובאופן אחר, "וּבָרוּךְ, שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ, אֶת-כֹּל הָאָרֶץ" [19],

אם-כך, איך נבין את התיאורים המוחשיים של אלוהים? אפשרות אחת היא לראות בכך שרידים של תפיסת אלוהים האלילית, או חזיון שהוא בבחינת חלום.

אי-אפשר לתפוס את אלוהים כישות נצחית ומופשטת וגם לתאר אותו באופן מוחש. כל תיאור של אלוהים ולו הקל ביותר פוגם בכוליותו ובנצחיותו.

כך גם ליעד תחינות ותפילות של האדם, גם בט באב.

אם-כך, למי פונה אדם שמקבל את התפיסה של אלוהים מופשט חסר צורה ודמות?

רק לעצמו.

אדם מוצא בתוך רוחו, בתוך חשיבתו, בתוך אמונתו את האלוהים שהוא פונה אליו.

כאשר אדם פועל "בשם אלוהים", רק הוא, רק האדם עצמו אחראי למעשיו ולתוצאותיהם, ולא מלאך ולא אלוהים.

מכאן, אנו יכולים להבין איך בשם אלוהים מכבדים, אוהבים אבל גם שונאים ורוצחים.

וזו לטעמנו המשמעות העמוקה של זעקת הנביא יואל גם של הנחיות ההלכה לגבי תחינה.

כך, בט באב, ובכל יום, בן-אדם, רק אם תפעל כך שכל האחריות של מעשיך היא שלך, תוכל להגיע למטרות הרצויות לך.

הבחירה בידיך, לכן, הגד לי מה אלוהים שאתה מאמין בו ואומר לך מה אפשר לצפות ממך, מי ומה אתה.

הארות ומראי מקום

[1] נדב שרגאי, "קומו ונעלה ציון", הארץ 30/07/09, עמ' 1.

[2] שם, שם.

[3] יואל ב, יג.

[4] אמנם ההלכה כאן היא לגבי תענית בהיעצר גשמים, לדיוננו חשובה ההדגשה על התשובה הפנימית (שולחן ערוך, אורח חיים הלכות תענית סימן תקעט סעיף א).

[5] דברים ג, כג, כה.

[6] וראה גם דברים ד, כא–כב.

[7] המעוניין בדיון כזה ימצאנו במאמר "משה מנהיג בשר ודם" אותו אפשר למצוא בקישור [http://www.notes.co.il/moti/34322.asp].

[8] דברים ד, יב.

[9] שם, טו.

[10] שמות ג, ו2.

[11] שופטים יג, ג–כג.

[12] ישעיהו ו, ה.

[13] שם, כח.

[14] מל"א יט, יא–יב.

[15] שמות לג, יח.

[16] שם, כ.

[17] שופטים יג, כב.

[18] [אלוהים] "בדמות בן-אנוש. סוג זה של התגלות אלוהית, הידוע כהאלהה – אֶפִּיפַנְיָה – היה שכיח למדי בעולם הקדום של עובדי אלילים (קראן ארמסטרונג, ההיסטוריה של אלוהים, ירושלים 2006, עמ' 19.

[19] תהלים ע"ב, יט.

 



תגיות המאמר: אלוהים, תפילה, אדם, מחויבות


 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת מוטי לקסמן

מאת: מוטי לקסמןיהדות01/12/13666 צפיות
מאוד נוח הי לנח, איש צדיק תמים

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע03/10/13886 צפיות
"בְּיָמִים קְדוּמִים קְדוּמִים/ הַכֹּל הָיָה שֶׁמֶשׁ // וְהַכּל הָיָה הָר / וְהַבִּקְעָה בַּחֲלַל הָהָר / וְהַכֹּל הָיָה בִּקְעָה / וְהָהָר בְּחֵיקָהּ. // וְכַאֲשֶׁר אֱלֹהִים גְּדוֹלִים וּרְחוֹקִים / הִזְרִיעוּ תֵּבֵל לָלֶדֶת / רָאוּ כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם רְחוֹקִים / אַגָּדָה אֶל עֶצֶב נוֹלֶדֶת / וְהֶחְשִׁיכוּ פְּנֵיהֶם הָלוֹךְ וְחָשׁוֹךְ / וְעֵינָם הָיְתָה דִמְעָה // וְהַגְּשָׁמִים הֵחֵלּוּ לָרֶדֶת." [א] המבול.

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע07/02/13780 צפיות
פרשת יִתְרוֹ נסתיימה, ונפתחת פרשת השבוע, "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים". עיקר פרשה זו מפרט את היישומים של עשרת הדברות שביטוין כוללני או מקיף. מסביר רש"י: "וְאֵלֶּה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני. אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם". [ג] במלים אחרות, כללים יישומיים לביצוע. זה נראה, אולי סביר. אבל, נא לשים לב. לאחר שמשה קורא בפני העם את כל המשפטים המפורטים בשלושה פרקים על מאה הפסוקים, הוא עורך טכס ברית בין אלוהים לעם-ישראל, "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע29/02/12916 צפיות
בני ישראל, היהודים מצווים למלא אחר תרי"ג מצוות [א]. שלוש מהן קובעות לזכור, לא לשכוח ולהכרית את זכר עמלק [ב]. "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" [ג].

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע04/01/12949 צפיות
"למרות דמותו המושלמת של דוד במסורת ובתרבות, הרי במסופר במקרא וגם בדברי פרשנים, בכל הדורות, יש זיהוי של אלימות בהתנהגויות שונות של דוד המלך" [1]. מה עניין דמותו של דוד המלך לפרשת "וַיְחִי"? שלב, שלב. הדיון יפתח בפרשת השבוע, פרשת "וַיְחִי". זוהי הפרשה החותמת את חומש בראשית גם את סיפור מסכת חייו של יעקב. לקראת פרידתו מן החיים אומר יעקב האב לבניו דברים אחדים.

מאת: מוטי לקסמןחברה ומדינה - כללי19/12/11912 צפיות
חג חנוכה. על החנוכיה מוצבים הנרות, נרות זעירים בגוונים שונים. מברכים: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר חנוכה". "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שעשה נסים לאבותינו, בימים ההם בזמן הזה" [א]. והנרות דולקים, ומאירים בגווני-גוונים. עוד הם מפיצים אור וצבע, ממשיכים לברך ובין השאר נשמע: "וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהן, אלא לראותן בלבד" [ב]. אמירה מיוחדת לאותם נרות חנוכה, שמידתם, בדרך כלל קטנה מנרות רגילים.

מאת: מוטי לקסמןפרשת השבוע01/12/11980 צפיות
הברכה הראשונה בתפילת העמידה נפתחת במלים: "בָ‏רוּ‏ךְ אַ‏תָ‏ה ה', אֱלוֹ‏הֵינוּ‏ וֵאלֹ‏הֵי אֲבוֹ‏תֵינוּ‏, אֱלֹ‏הֱי אַ‏בְרָ‏הָ‏ם, אֱלֹ‏הֵי יִצְחָ‏ק, וְאֱלֹ‏הֵי יַ‏עֲקֹ‏ב". שלושת האבות מוזכרים כאן זה אחר זה לפי סדר הדורות, מהסב המייסד אַ‏בְרָ‏הָ‏ם לנכד יַ‏עֲקֹ‏ב, אבי שנים עשר- השבטים. האם תפקוד הנכד משקף את תכונות הסב? פרשת השבוע מזמנת לנו לבחון את דמות הנכד יַ‏עֲקֹ‏ב מיציאתו מביתו בכנען מפחד עשיו [א] ועד להתנהלותו חזרה לכנען כבעל משפחה ורכוש רב.

מאמרים נוספים בנושא פרשת השבוע

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע18/07/18414 צפיות
תחילת הנאום בפרשתנו, פרשת "דברים", והוא פותח בתוכחות משה לעם רק שאלה תוכחות שנאמרות ברמז וכפי שמפרש רש"י במקום, זה מפני כבודם של ישראל,

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע06/06/18433 צפיות
בשבת נקרא בפרשת השבוע, פרשת "שלח לך", על אחד החטאים הגדולים שחטאו בני ישראל בזמן הליכתם במדבר.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע31/05/18390 צפיות
פרשת השבוע שלנו, פרשת "בהעלותך", פותחת בנושא הדלקת המנורה במקדש ומתוכה ניתן ללמוד עניין חשוב ומהותי בעולם החינוך.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע24/05/18404 צפיות
השבוע חגגנו וציינו את חג שבועות הוא חג מתן תורה.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע16/05/18425 צפיות
בשעה טובה אנו מתחילים השבת את החומש הרביעי, חומש "במדבר".

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע10/05/18433 צפיות
הנה אנו שוב מגיעים לסיומו של חומש "ויקרא". חומש שבחלקו הראשון עסקנו רבות בענייני קדושה כמו קורבנות ועבודת הכוהנים בבית המקדש ובחלקו השני נגעה התורה בפרטי הפרטים של חיי היום יום הלאומיים והחברתיים שלנו כאומה וכבני אנוש.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע25/04/18464 צפיות
רוצים תמיד להגיע לתוצאות. להצלחות. לכבוש יעדים ולהגיע אליהם הכי מהר שאפשר.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica