דואר זבל, או "ספאם", הוא דואר הנשלח לקהל נמענים רחב ללא אישורם, תוך כדי הצפה של תיבת הדואר במסרים פרסומיים. מושג זה מתייחס לכל דרכי העברת המסרים, בין אם בדואר, פקס, טלפון או SMS. לרוב, כאשר מדברים על "ספאם", מתייחסים לדואר האלקטרוני.
לפי הנתונים שפרסמה נציבות האיחוד האירופי, בשנת 2003 שימש דואר הזבל כדרך פופולארית ביותר לפרסום באינטרנט, כאשר נפח ה"ספאם" המופץ באמצעות מיילים היווה כ50% מכלל התעבורה העולמית של הודעות דואר אלקטרוני. תופעה זו עוררה בעיות של אבטחת מידע, חדירה למחשבים ללא רשות, הפצת וירוסים, ופגיעה בבתי עסק כיוון שאלה נאלצו לבזבז זמן ומשאבים כדי למנוע את הודעות הספאם. בארה"ב למשל עמדו הנזקים שגרמה להם תופעת הספאם על כ10 מיליארד דולר ב2004. במצב זה, תופעה זו נחשבה כמטרד יותר מאשר כדרך מוצלחת לשיווק באינטרנט.
עקב הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתרחבות תופעת דואר הזבל, תוקן חוק חדש הקובע שאין להפיץ מסרים פרסומיים בשום דרך ללא הסכמה מראש של הנמען בכתב, על ידי הודעה אלקטרונית או שיחה מוקלטת. עבירה על חוק זה גוררת עימה קנסות כבדים, ובסמכות בית המשפט לקבוע פיצויים בגובה של עד 1000 ₪ עבור כל הודעה שנשלחה ללא הסכמת הנמען.
חוק זה אינו דורש ויתור מוחלט על העברת פרסומים במייל, אלא נותן הגבלות שבסופו של דבר רק מועילות להעברת המסר הפרסומי של בית העסק, ומונע רגשות שליליים של נמענים "מוצפים" כלפי העסק.
קיימות דרכים שונות להעביר את המסרים הפרסומיים של בית העסק בתפוצה רחבה ובהתאם למסגרת החוק.
ניתן להקים מועדון לקוחות אליו נרשמים גולשים דרך האתר ומשאירים את פרטי המייל שלהם לקבלת ניוזלטר.
ניתן להציע הרשמה למועדון הלקוחות תוך כדי פגישה עם לקוחות המעוניינים ברכישת מוצר או שירותים מהעסק.
כמו כן, ניתן לבקש מהנמען פרטים אישיים במהלך רכישה או מו"מ לרכישה של שירות או מוצר, ולהודיע לו שפרטיו ישמשו בעתיד לצורך דיוור פרסומי.
חשוב מאד לאפשר לנמען סירוב קבלת הודעות נוספות, גם לאחר שנתן את אישורו לקבלתן, וישנם בתי עסק רבים שעושים זאת על ידי הצבת קישור בכל דואר פרסומי, שבהקלקה עליו הנמען מוציא עצמו ממועדון הלקוחות של הארגון.