עילת עושק המיעוט – אי שוויון בחלוקת משאבי החברה

מאמר זה הינו מאמר משלים למאמרנו הקודם בסדרה "קיפוח המיעוט בחברה" בו נידונו סוגיות שונות הקשורות לקיפוח המיעוט. במאמר זה נרחיב קצת את הדברים ונתמקד בעיקר בסוגיית אי השוויון בחלוקת משאביה של החברה ואפשרות השימוש בעילה של קיפוח לפתרון סכסוכים (שלא ניתן לפתור בדרכים אחרות) בין בעלי השליטה בחברה.

קישור למאמר המלא (כולל פסקי הדין המוזכרים בו)

קיפוח המיעוט:

באופן כללי ייאמר כי סעיף 191 לחוק החברות הוא הסעיף הדן בהתנהלות מקפחת של ענייני החברה. בתי המשפט התייחסו בהקשר זה בעיקר למקרים בהם בעלי מניות הרוב מנהלים את החברה תוך פגיעה בזכויותיו של המיעוט ומנצלים לשם כך את היתרון שיש להם בהצבעות החברה. קיפוח המיעוט הינו מצב של חלוקת משאבים בלתי הוגנת בין בעלי מניות הרוב בחברה לבין בעלי מניות המיעוט בה.

בע"א 2699/92 ניסים בכר נ' ת.מ.מ תעשיות מזון, פ"ד נ (1) 238 (1996), קבע בית המשפט: "קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בלתי הוגנת במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות המיעוט בה. נגישותם של בעלי רוב המניות לעמדת כוח, העולה על זו של המיעוט והרצון למנוע שכח זה יופעל בצורה פוגענית..."

בע"א 3051/98 דרין נ' חב' השקעות דיסקונט בע"מ, פ"ד נט (1) 773 (2004) הוסיף וקבע בית המשפט:" עילת הקיפוח היא עילה... שעניינה ביקורת על הפעלת כוח השליטה של הרוב כלפי המיעוט."

המלומדת, א' חביב-סגל,  בספרה דיני חברות, הוצאת Balance4 הפקות בע"מ, 2007, בע' 610   כותבת לעניין קיפוח המיעוט: "...הדוקטרינה של עושק המיעוט התפתחה על יסודה של הקונסטרוקציה הקניינית, קרי, על יסודו של האיסור המסורתי בדין ליטול מאדם את קניינו ללא הסכמתו. בהתאם, מתמקדת הגדרתו המסורתית של מושג העושק ב"העברת עושר", המביאה לדילול זכויותיו של המיעוט: כאשר עורך הרוב פעולות המביאות להעברת עושר מידיו של המיעוט לידיו של הרוב, נחשב הדבר לעושק המיעוט. באופן דומה, גם כאשר מנצל הרוב את שליטתו על החברה על מנת להעביר עושר מידיה של החברה לידיו של הרוב נחשב הדבר לעושק המיעוט. העברת עושר מידיה של החברה לידיו של הרוב מקטינה את שווייה של החברה, וכתוצאה מכך, גם את שווי חלקו של המיעוט בה. לבסוף, הרובריקה השלישית של עושק המיעוט היא כללית יותר, וכוללת פעולות שעורך הרוב שאינן "מן הצדק ומן היושר

כאמור במאמרנו הקודם במהלך השנים "התרככו" המבחנים שמפעיל בית המשפט על מנת להכריע בטענות בדבר קיפוח המיעוט וכיום אין צורך להוכיח מרמה, פגיעה בציפיות לגיטימיות, ידיעה על פגיעה בזכויות או ידיעה שהרוב נהג בחוסר תום לב. הדגש כיום הינו על התוצאה ולא על המניע להתנהלותו של הרוב שהביא לקיפוחו של המיעוט. לפיכך יכיר בית המשפט בקיפוח גם אם מניעי הרוב היו כשרים, אך בפועל קופח המיעוט, ראה ע"א 2699/92בכר ניסים נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים (פורסם בנבו), ראה גם ספרה של ד"ר צ' כהן, בעלי המניות בחברה - זכויות תביעה ותרופות (לשכת עורכי הדין, תשנ"א): "בחברה שהיא מעין שותפות קיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה. לכן, התנהגות הפוגעת בציפייה זו עשויה לשמש בסיס לתביעה בגין קיפוח". (שם בעמ' 284). ראה גם פסק דינה של השופטת ה. גרסטל בה"פ (תל-אביב-יפו) 746/03 אטינג יונתן נ' ספקטור אבנר, (תק-מח 2004(2),;7266 )

כזו היא גם גישתו של י. כהן בספרו "דיני חברות" (כרך ב' 1991) 454: :"עותר המבקש את סעד הקיפוח אינו חייב להוכיח כי המקפחים פעלו תוך ידיעה שהם פוגעים בזכויותיו, או כי הם ידעו שהם פועלים בחוסר תום לב. בית המשפט יבדוק האם אדם סביר היה מסיק מהנסיבות ומהתנהגות המקפחים, כי הם אכן נהגו בדרך מקפחת".

לסיכום:

ניתן לומר כי קיפוח המיעוט בחברה יכול ללבוש צורות שונות ומגוונות לרבות אי חלוקת דיבידנדים, הענקה של משכורות ו/או הטבות החורגות מהמקובל, תגמול חברת אם או חברת בת של בעלי הרוב בצורה החורגת מהמקובל, אי מסירת מידע בנוגע לחברה, מכירת מניות החברה בסכום שאינו ריאלי לטובת בעלי מניות הרוב, דילול מניותיה של החברה המקפח את בעלי מניות המיעוט בה ועוד כהנה וכהנה.

בכל המקרים הנ"ל, ובמקרים דומים מעניק לבתי המשפט סעיף 191 לחוק החברות את הכלים לתקן את המעוות ולהושיע את בעלי מניות המיעוט מקיפוחם על ידי הרוב בחברה. כאמור לעיל, סעיף 191 אף לכלי בידי בית המשפט על מנת לפתור סכסוכים בין בעלי מניות אשר הביאו לקיפאון בפעילותה של החברה.

במקרים מסוימים, כאשר לא ניתן עוד ליישב את המחלוקות בין הצדדים וכאשר המשך העבודה בין הצדדים אינו אפשרי יותר וכאשר הדבר מתאפשר מבחינת חוסנה של הכלכלי של החברה יכול ויקבע בית המשפט כי על אחד הצדדים (בד"כ בעלי מניות הרוב) לרכוש את מניותיו של הצד השני – על כך תוכלו במאמר משרדנוקיפוח המיעוט – אכיפת בעלי מניות הרוב לרכוש את מניות המיעוט.

הבהרה

דברי ההסבר אשר פורטו במאמר זה הובאו בצורה חלקית, תמציתית ובכלליות. בשום מקרה אין לראות בהם את נוסח החוק. אין המאמר דלעיל מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ובכל מחלוקת בענייני חוזים מומלץ בחום לפנות לעורך דין המתמחה בדיני תאגידים על מנת להבטיח את כל זכויותיכם ע"פ הדין.

בר אל ירון, עו"ד

בר אל ושות, משרד עו"ד