חפש מאמרים:
שלום אורח
29.01.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה'

מאת: הרב יוסף קרסיקפרשת השבוע27/02/2012724 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

ב"ה.

"שולחן-הפורים"

רשמים ממשתה היין

 

לפי מדרשי חז"ל, הקבלה והחסידות

לאור תורת חב"ד

מאת

הרב יוסף קרסיק

שליח הרבי

ורב אזורי בת חפר - עמק חפר

"הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה'" "משנכנס אדר מרבים בשמחה" בין שמחה להוללות; שמחה יהודית וגויית; שכרות מותרת ואסורה פתיחה - על שמחה מוגזמת; על סגולות השמחה

השמחה הגדולה שהיתה השבוע "עד דלא ידע" במשתה היין של פורים כמצוות המגילה לעשות מפורים "יום משתה ושמחה" - פותחת את הדיון במהות השמחה.

בספר שמואל (ב, ו,טז) מסופר על דוד המלך השמח, "מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי יְהֹוָה .. (כ) אַחַד הָרֵקִים", התלהבותו וריקודיו, גרמו לאשתו, מיכל בת שאול, ללעוג לו - "וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ", על שאינו נוהג כמנהג המלכים המרצינים פנים ונוהגים בכובד-ראש, ואילו הוא שמח בצורה "מוגזמת", אך למעשה השמחה היא שגרמה לו שימלוך לנצח [ואילו היא שלעגה לשמחתו, נענשה ומתה ערירית, ללא ילדים].

פסוק מפורש בתהילים "עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה". בקבלה ובחסידות מפליאים בשבח השמחה, הפורצת גדרות וגבולות, מונעת עכבות, מבטלת גזירות ומרוממת את האדם (להיות מלך על עצמו, לשלוט על יצריו ותאוותיו).

אבל יש להבין, איך ניתן לצוות על רגשות הלב לשמוח? אדם שעצוב ומר לו איך יוכל לשמוח?

גם צריך להבין במהות השמחה: מותר לשתות ולהשתכר או אסור? אם שכרות זה דבר טוב - מדוע זה מצווה רק בפורים, ואם זה רע - מדוע בפורים זה כן מצווה?

היתכן שמחה וכעס? שמחה וקנאה?

בשעת התרגשות ושמחה מסוגלים להצטער? לכעוס? וודאי שלא. אז למה לעיתים בעת שמחה גדולה, כמו בחתונה, כועסים, נעלבים ומקנאים?!

פתגם עממי אומר "תסתכל על חצי הכוס המלאה ולא על החצי הריק" - ולכאורה הלא החצי נותר ריק והשמחה אינה ממלאת אותו, אז איך אפשר לשמוח? אדם שיש לו חובות כספיים, אומרים לו שמח בשל הדברים הטובים שיש לך (חצי הכוס המלאה), אבל כיצד יוכל להתעלם ולשכוח מחובותיו, וכי שמחה מסלקת חובות? וכי שמחה מרפאת חוליים ומשכיחה מכאובים?

התשובה היא - כן! בשמחה לא מתעלמים או שוכחים מחצי הכוס הריקה, השמחה ממלאת את הריק! שמחה אינה משכיחה צרות היא מוחקת אותן! שמחה אינה משכיחה בעיות, היא פותרת אותן!

שמחה מרפאת, מבטלת גזרות ומסירה עיכובים

לשמחה כוח אדיר ומרומם, בשמחה אמיתית האדם כאילו יוצא מעצמו והוא מתעלה "טפח מעל הקרקע", לשאוב כוחות חדשים ולמלא מיכלים וכוחות ריקים או עצובים. שמחה היא מילה נרדפת ל"התרוממות".

לכן בעת שמחה אמיתית שוכחים מדאגות ומטינה וכעס לשונאים, לא בשל שכחה ואי-שימת לב (כי שקועים ומרוכזים בדבר אחד ואין הדעת פנויה להרהר בצרות), אלא כי בעת השמחה משתנים ומתהפכים, נעשים כאילו אדם אחר: איש חדש נוצר כאן בעת השמחה. לכן שמחה משרה שלווה ורוגע. הכוח להיות איש חדש נוצר על-ידי השמחה של ההתעלות ורוממות הרוח.

שמחה פותחת צינורות שפע עילאיים הגורמים לריפוי מחלות והשלמת החסר בגשמיות וברוחניות, ואין זה אפקט פסיכולוגי בלבד (אף שגם בכך יש משהו), אלא ענין וכוח רוחני-נפשי - פתיחת שפע אלוקי, התעלות והתרוממות, בזכות ובכח השמחה.

בין שמחה להוללות – שמחה הכוח להשתנות ולהתהפך

שני מיני "שמחה": 1) שמחה יהודית. 2) שמחה גויית. למרות שבמבט חיצוני שניהם דומים, פנים שמחות ועליזות וכו',  הבדל תהומי ביניהם:

שמחה יהודית משכיחה את "הענינים הקטנים", הדאגות, הטרוניות והכאבים והופכת את האדם למציאות חדשה, שטוב ונעים להימצא בקרבתו, אין כעסים, יש חיוך, אהבה ושמחה לכל אדם, גם את השונאים, הוא מחבק ואוהב, לזה קוראים "שמחה";

שמחה גויית היא נפילה לתוך ה"יישות" העצמית, המגדילה ומנפחת את האנוכיות, להוסיף ולשקוע בתוך עצמך ולגלות כוחות ותכונות אפלים החבויים במעמקי כוחות היצר-הרע, לכן בעת זו, אוי-ואבוי למי שיעז לפגוע בו, הוא אדם שלא נעים להמצא בקרבתו, גם אוהביו עלולים להעליב ולפגוע, לזה קוראים "הוללות".

שמחה פורצת גבולות ופותחת סכרים: בשמחה יהודית נפרצים הגבולות כלפי מעלה, מתעלים ומתרוממים וכך שוכחים את היישות והגאווה העצמית; ובשמחה גויית נפרצים הגבולות כלפי מטה, מתבהמים ומתגשמים, וכך מתנפחת היישות והגאווה העצמית. 

שני מצבים בשמחה - להכות חבר ולחבק שונא

הכל מכירים את הציווי לשמוח "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", אך האם כוונת הדברים לשיכרות מטורפת ואיבוד-חושים מוחלט עד ששוכחים מי המן ומי מרדכי? מי הצורר שבקש להשמידנו ומי הרבי הקדוש האוהב את כולנו? האם בשמחה צריכים לאבד עשתונות עד לאיבוד ההבחנה בין טוב לרע? בין צדיק לרשע? בין מתוק למר?

בדרך הרמז והדרוש, "המן" ו"מרדכי" הם שמות-תואר יחסיים: מרדכי הוא אדם מאוד אהוב והמן הוא אדם מאוד שנוא, בעת השמחה צריך לשכוח את ההבדל ביניהם, אך שתי צורות לשכחה, בהתאם לשני מיני השמחה:

בשמחה יהודית אוהבים את כולם, גם את ה"המנים", ובשמחה גויית יכולים לשנוא את כולם, גם את ה"מרדכיים": בשכרות יהודית מחבקים ומנשקים את כולם, את האהובים ואת השנואים בשל הענווה וההתעלות של כוח השמחה, ובשמחה גויית עלולים להכות את כולם גם את השונאים וגם את האוהבים, בשל ההתבהמות וההתגשמות של האלכוהל המגלה את עומק הגסות והאנוכיות.

בשמחה אין הבדל בין המן למרדכי, "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", או שגם מרדכי שווה להמן, או שגם המן שווה למרדכי.

שכרות גורמת קפיצה ורוממות ולא נפילה

שמעתי פעם מאחד המשפיעים הזקנים (בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד) ששמחה ושיכרות יהודית גורמת להתרומם ולקפץ ושמחה גויית גורמת למעוד וליפול על הקרקע. והדברים מסמלים את מהותה הפנימית של השמחה: שמחה יהודית מרוממת את האדם מעל צרכיו וקשייו ולא מפילה אותו לקשייו.

זו התשובה לשאלה מהי שכרות קדושה או טומאה? הדבר תלוי בסוג השכרות שמרוממת ושמביאה לחיבה ואהבת כל אדם מצוות הפורים ושיכרות אחרת אסורה.

שמחת חודש אדר, שמחת הלך דוד ושמחת הגאולה

לכן חודש אדר הוא חודש השמחה, כי עבודת החודש היא "ונהפוך הוא" להתהפך ולהשתנות לטובה בכל הענינים והכוח לבצע זאת הוא על-ידי השמחה המרוממת.

דוד המלך השלים את המהפך הגדול של הפיכת "ארץ כנען" ל"ארץ הקודש" בכיבוש כל הארץ וירושלים והכנה לבנין המקדש, ואף זאת בכוח השמחה.

משיח יבצע את המהפך הגדול ביותר בבריאה, הוא יגלה את האלוקות והקדושה שבכל דבר שבטבע, והדרך להשיגו הוא בכוח השמחה.

אומר הרבי:

הגיע העת לשמחה הכי אדירה והכי עצומה - השמחה לקראת בוא הגאולה האמיתית והשלימה:

אב שמח לקראת שמחת בנו והוא יתן לו מלא הטנא כל-טוב בשעה שבנו מצוי בשמחה, כך גם הקב"ה אבינו אב הרחמן בשעה שישראל מצויים בשמחה - הוא יעניק להם שפע כל טוב וייענה וימלא את כל בקשותינו להיטיב עמנו בכל המצטרך בגשמיות וברוחניות, בבני חיי ומזוני רוויחי, בגאולה השלימה.

 

תגובות והערות-הארות יתקבלו בשמחה, למייל  ryk613@gmail.com

                                                                                                        אתר : www.torah.in/he1

שבת שלום!

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

הרב יוסף קרסיק שליח הרבי ורב אזורי בת חפר - עמק חפר לקבלת המייל ישירות ולתגובות והערות-הארות שיתקבלו בשמחה, למייל: rabayyk@zahav.net.il www.torah.in/he

052-5990060

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת הרב יוסף קרסיק

מאת: הרב יוסף קרסיקפרשת השבוע27/02/141648 צפיות
כל בני-ישראל ממש, אנשים, נשים וגם ילדים, תרמו מכספם ורכושם למען הקמת המשכן, עליו מסופר בפרשתנו. למרות שלא הוטלה חובה על הילדים, שכן אין חיובים ומצוות מהתורה על ילדים, אלא רק על מבוגרים,

מאת: הרב יוסף קרסיקפרשת השבוע17/02/14517 צפיות
ארבעים יום בהר סיני למחרת מעמד מתן תורה, עלה משה רבנו ״למרום", להר סיני, לקבל את עשרת הדברות כתובות על שני לוחות אבנים, וכן ללמוד את שאר כל תרי״ג מצוות התורה הקדושה

מאת: הרב יוסף קרסיקפרשת השבוע01/07/13924 צפיות
פתיחה: על מי יש לחשוש שיתנהג ברשלנות ויסכן חיים - מי שיש לו היסטוריה בעייתית והוא כבר הרג נפש בשגגה, או מי שהעבר שלו נקי לחלוטין ומעולם לא שפך דם:

מאת: הרב יוסף קרסיקפרשת השבוע26/06/13687 צפיות
בפרשתינו מצווה התורה לחלק את הארץ לשנים-עשר חלקים ולתת לכל שבט משנים-עשר השבטים חלק אחד בארץ, כולל שבטי מנשה ואפרים שכל אחד מהם יקבל חלק נפרד, אבל שבט לוי לא יקבל חלק ונחלה בארץ, כי ה? ?חלקם ונחלתם?, הם קיבלו נחלה רוחנית קדושה לעבוד בבית המקדש ואינם צריכים נחלה גשמית.

מאת: הרב יוסף קרסיקפרשת השבוע22/04/13863 צפיות
בפרשתינו מצווה התורה על ספירת העומר, לספור 49 ימים מיום שני של פסח ואת היום החמישים לקבוע לחג - "חג השבועות", ככתוב "וספרתם לכם ממחרת השבת .. שבע שבתות תמימות תהיינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום גו'".

מאת: הרב יוסף קרסיקפרשת השבוע20/03/13695 צפיות
מצווה מיוחדת בליל הסדר "והגדת לבנך" לספר לילדינו את סיפור השעבוד, הגלות והגאולה של אבותינו מארץ מצרים. לפנינו ט"ו אמרות לשולחן הסדר בניחוחות של גאולה העתידה במהרה בימינו בביאת משיח צדקנו

מאת: הרב יוסף קרסיקיהדות29/01/13720 צפיות
הדלקת נרות כל ערב שבת קודש היא חובה וזכות גדולה ונפלאה, להביא אור ושמחה לבית היהודי, כבר על היהודיה הראשונה - שרה אמנו, מספר המדרש שהיא הדליקה נרות בערב שבת וחז"ל קבעו זאת כמצווה וחובה לדורות,

מאמרים נוספים בנושא פרשת השבוע

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע18/07/18310 צפיות
תחילת הנאום בפרשתנו, פרשת "דברים", והוא פותח בתוכחות משה לעם רק שאלה תוכחות שנאמרות ברמז וכפי שמפרש רש"י במקום, זה מפני כבודם של ישראל,

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע06/06/18330 צפיות
בשבת נקרא בפרשת השבוע, פרשת "שלח לך", על אחד החטאים הגדולים שחטאו בני ישראל בזמן הליכתם במדבר.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע31/05/18304 צפיות
פרשת השבוע שלנו, פרשת "בהעלותך", פותחת בנושא הדלקת המנורה במקדש ומתוכה ניתן ללמוד עניין חשוב ומהותי בעולם החינוך.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע24/05/18301 צפיות
השבוע חגגנו וציינו את חג שבועות הוא חג מתן תורה.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע16/05/18316 צפיות
בשעה טובה אנו מתחילים השבת את החומש הרביעי, חומש "במדבר".

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע10/05/18329 צפיות
הנה אנו שוב מגיעים לסיומו של חומש "ויקרא". חומש שבחלקו הראשון עסקנו רבות בענייני קדושה כמו קורבנות ועבודת הכוהנים בבית המקדש ובחלקו השני נגעה התורה בפרטי הפרטים של חיי היום יום הלאומיים והחברתיים שלנו כאומה וכבני אנוש.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע25/04/18356 צפיות
רוצים תמיד להגיע לתוצאות. להצלחות. לכבוש יעדים ולהגיע אליהם הכי מהר שאפשר.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica