קריירה היא התפתחות תעסוקתית לאורך זמן. חוקרים מתעניינים בתפיסות אודות קריירה לאורך השנים ובהשוואה בין אוכלוסיות שונות. בהקשר זה, מחקרים הראו שמבוגרים יותר מסופקים מעבודתם מעמיתהם הצעירים. יש משתנים רבים שמשפיעים על כך כמו וותק, מגדר ועוד. ניכר כי המניעים למעורבות בעבודה הן אחרים. עבור צעירים, מעורבות בעבודה היא מתוך מניע פנימי- הם הדגישו עקרונות פנימיים כמו אתגר, משמעות ומיצוי. לעומתם, מבוגרים הדגישו תגמולים כספיים וצורך לעבוד כדי שיהיה זמן וכסף למנוחה.
לפי אותם מחקרים, נראה שמבוגרים מגיעים לשיא בקריירה ובמשכורת בשנות ה – 40 המאוחרות או ה – 50 שלהם. לרובם עבודה בטוחה יותר מלצעירים, והיו להם הזדמנויות לעבור לעבוד בדברים שיותר מדברים אל ליבם. אין להם צורך בהקדשת כל האנרגיות לעבודה או בחיפוש אחר תוכניות גיבוי . ייתכן וכבר אין לעבודה אותה משמעות פסיכולוגית אבל הם נשארים בשביל ההטבות והפנסיה, ונשארים נאמנים לארגון.
מבוגרים נאלצים להתמודד בשלב כלשהו עם תהליכי זהות רבים שקשורים בין היתר להתמודדות עם הדריכה במקום ועם העובדה שהגיעו לשיא האישי (אך אולי לא לשיא אליו ציפו מלכתחילה להגיע). אותם אנשים בבגרותם מסתכלים על הצדדים החיוביים שבהישגיהם בעבודה ולא על מה שכשלו להשיג. זה יכול להגביר הסתכלות על משפחה ודברים אחרים שלא קשורים לעבודה כמגבירי תחושת מסוגלות עצמית. ייתכן שעל רקע זה מבוגרים יותר מראים יותר סיפוק מהחיים במחקרים.
כמובן שאנשי מקצוע שונים יגיבו אחרת למעמד שהשיגו בעבודתם. אדם שהיה שרת כל חייו, אולי יסתכל באופן אחר על מקצועו מאשר אדם שמנהל יחידת שירות מחשבים , ויניעו אותם תהליכים שונים שקשורים גם לבחירה הא-פריורית במקצוע. בכל מקרה, גם בין אותם אנשי מקצוע שונים רב המשותף על הנבדל.