מה קורה כאשר אחד הצדדים להסכם ממון שנחתם בין בני זוג, טוען כי חתם על הסכם הממון כתוצאה מניצול שניצל בן הזוג את חולשתו הגופנית או השכלית. המונח "חולשה, איננו במקומו, שכן ראוי לדבר על מצוקה אמיתית. קשה ויוצאת דופן.
חולשה שכלית, אין הכוונה למצב של חולה נפש. לגבי אדם שהתברר שבשעה שחתם על ההסכם היה חולה נפש, קיימים חיקוקים אחרים, שמהותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. מי שהיה במצב משפטי כזה, שמחמת מחלת הנפש שלו, או ליקוי השכלי שלו ( פיגור שכלי ), אפשר וכל הפעולות המשפטיות שעשה יהיו פסולות ומבוטלות מעיקרן, ובכלל זה אף הסכם ממון עצמו. המדובר במצב שונה.
הכוונה היא שאחד מבני הזוג היה במצב של רפיון שכל ולא של חוסר הבנה או חוסר תפיסה סתמית של ההתקשרות הרלבנטית בהסכם הממון. פער השכלתי משמעותי שבין שני בני הזוג, לגבי זה נקבע שאיננו מספיק כדי לבסס את טענת המצוקה השכלית.
במונח חולשה גופנית, אין המדובר בחולשה פיסית רגילה, הנובעת ממזג אויר קשה, חם ולח, חמסין וכיו"ב. כלומר צד שיטען כי היה במצב של מצוקה גופנית בשעה שחתם על הסכם הממון, כגון שבחדר שבו חתמו לא היה מזגן, לא היה מים וכיו"ב, טענתו לא תיצלח, כיוון שמצב כזה איננו אמור להשפיע על רצונו של המתקשר וחופש הבחירה שלו, אם לחתום או להימנע מלחתום על הסכם הממון. רק חולשה גופנית בדרגה גבוהה וחריגה, המגיעה לכדי שלילת הרצון של אחד מבני הזוג, תיחשב לקבילה בהקשר הזה.
חוסר ניסיון של אחד מבני הזוג יכול להתייחס לכלל ההתקשרויות שלכם, באופן כללי. לרוב הזוגות הצעירים אין, מן הסתם, ניסיון בהסכמים משפטיים. ואולם, אין די בחוסר הניסיון של אחד מכם, שחתם על הסכם הממון, על מנת שיטען לאחר מכן כי חתם בגלל חוסר ניסיונו, ולכן הוא מבקש מבית המשפט סעד של ביטול ההסכם, או לפחות של הסעיפים המקפחים אותו.
בנוסף, לא מספיקה טענה של חוסר מומחיות, כלומר, שאחד מבני הזוג יאמר, אינני מומחה, או אינני מבין בסוגייה הזו שבהסכם הממון דבר וחצי דבר.
חוסר ניסיון כולל בורות, חוסר הבנה ותמימות. מדובר בחוסר ניסיון המאפיין את אחד מבני הזוג, ונובע ממגבלות חברתיות ואו חינוכיות שלו, ולא בחוסר שיקול דעת, או בטעות כלכלית שעשה בשעה שחתם על הסכם הממון. אין די בחוסר התנסות, אלא המדובר באיזו שהי תכונה הטבועה באופיו ובמנטליות של אחד מבני הזוג שהתקשר בהסכם הממון המקפח אותו.