פסל החירות ניתן לארצות הברית כשי, מארץ צרפת שבאירופה. הענקת מתנה זו לארה"ב באה ממניעים אשר היו רובם פוליטיים.הצרפתים הרפובליקנים, שחששו מההתחזקות של העם האמריקאי והאימפריה שנבנית סביבו, רצו לבסס את קשרם הברית הגדולה הזו. מבנה פסל החירות: הפסל עשוי משלד ברזל ופלדה שמצופים בלוחות נחושת. הנחושת הייתה מבריקה ובוהקת בעבר, אך עם השנים נוצרה שכבה שהפכה את הצבע של פסל החירות לירוק דהוי. אלת החירות בפסל מחזיקה בידה הימנית לפיד, המסמל את נאורותה של ארצות הברית, ומסמל כביכול מגדלור אשר מאיר את דרכם של אלו הבאים לארה"ב. בידה השמאלית אוחזת לוח שבו כתוב "JULY IV MDCCLXXVI" – זהו תאריך הכרזת העצמאות של ארה"ב (4 ביולי 1776). אחת מ2 רגליה עומדת על שרשראות, זאת כדי לסמל שחרור מכבלי השיעבוד. לראשה מונח נזר בעל 7 חודים שפיציים חדים, כקרני שמש לכל כיוון, ומייצגים את הקרנת החירות ל7 יבשות תבל. הפסל ניצב על כן מסיבי וחזק, שאינו חלק מתכנונו המקורי של היוצר - ברתולדי. הבסיס שמהווה יצירה ארכיטקטונית ויפה בפני עצמה, הוא למעשה תכנון של האדריכל האמריקני ריצ'רד מוריס שנעשה על ידי תרומות של האמריקאים שגויסו באמצעות הודעות בעיתונים של כתב אמריקאי מפורסם.על בסיס פסל החירות יש לוח ברונזה שעליו כתובות מילות השיר "הקולוסוס החדש". השיר הוא של המשוררת היהודיה, אמה לזרוס יפה, שנכתב לכבוד בואו של פסל החירות בשנת 1883.