חפש מאמרים:
שלום אורח
06.12.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

בא בימים,שכל ימיו מלאים.

מאת: הרב יוסף קרסיקפרשת השבוע30/10/2012556 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

ב"ה.

 

שולחן-השבת

 

מבט מיוחד ומרתק לפרשת-השבוע,

לפי מדרשי חז"ל, הקבלה והחסידות

לאור תורת חב"ד

 

 

מאת

הרב יוסף קרסיק

שליח הרבי

ורב אזורי בת חפר - עמק חפר

פרשת וירא על התקופה הראשונה של אברהם לפני שהאמין בה' "בא בימים" - שכל ימיו מלאים

חזרה בתשובה של אלו שלא זכו להיוולד על ברכי התורה והמצוות נעשית בדרך-כלל בשלבים וצעדים מדודים, אט אט מוסיפים בלימוד התורה ומתחזקים בשמירת המצוות, בדרך כלל ברגע הראשוני של תחילת השינוי לא מקימים את כל התרי"ג מצוות לדקדוקיהם. אין מהפך קיצוני מקצה לקצה בבת אחת, אלא זה תהליך הדרגתי המתמשך חודשים או שנים. עד שבסופו של דבר עולים ומתייצבים בדרך המלך בשמירה מלאה ומוחלטת על כל קוצו של יו"ד בהלכה ובחסידות, בחסדי ה' יתברך.

הדיון הנוכחי יוקדש לבירור הגדרת המצב האישי של המתקרב לה' בזמן הבינים, כשהוא באמצע התהליך ועדיין אינו שומר על כל המצוות כדבעי:

חז"ל מסבירים את כפל לשון הפסוק (בראשית פרק כד, פסוק א) "ואברהם זקן בא בימים" - שהרי "זקן" ו"בא בימים" משמעותם זהה, אדם שחי שנים רבות? - שזיקנה משמעותה אדם שחי שנים ארוכות, ו"בא בימים" משמעותו שהאדם כאילו נכנס לתוך הימים והוא לא עבר עליהם מלמעלה, כלומר שכל יום מימי חייו נוצל בצורה מלאה ולא בוזבז על דברי חלומות ודברי ריקנות והבל. אדם מבוגר שבזבז את חייו נקרא זקן ואדם מבוגר שניצל כל רגע מימי חייו נקרא 'זקן בא בימים'. לכן נאמר על אברהם "בא בימים", כי הוא מימש וניצל כל יום וכל רגע ממאה שבעים וחמש שנות חייו לעבודת ה' ולא ביזבז אפילו יום אחד.

אבל לכאורה זה לא מתאים עם המציאות שרק כשאברהם היה בן ארבעים שנה הוא "הכיר את בוראו" (ויש אומרים בן ארבעים ושמונה), ואם-כן ארבעים שנותיו הראשונים בהם לא הכיר ולא עבד את ה', היו לכאורה ימים מבוזבזים וודאי שלא היו ימים מלאים בתוכן רוחני אמיתי?!

האמת היא שלמרות שאברהם הכיר את ה' בגיל ארבעים, אבל הרבה קודם, מרגע שעמד על דעתו, התחיל לחפש לחקור ולדרוש מי ברא את העולם, הוא התעמק בדעתו שנים רבות עד שהגיע להכרה שיש בורא לעולם - הקב"ה, כמסופר ברמב"ם:

כיון שנגמל (אברהם) .. התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן, ולחשוב ביום ובלילה, והיה תמיה: היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד, ולא יהיה לו מנהיג; ומי יסבב אותו, לפי שאי אפשר שיסבב את עצמו. ולא היה לו לא מלמד ולא מודיע דבר, אלא מושקע באור כשדים בין עובדי עבודה זרה הטיפשים. ואביו ואימו וכל העם עובדים עבודה זרה, והוא היה עובד עימהן. וליבו משוטט ומבין, עד שהשיג דרך האמת, והבין קו הצדק, מדעתו הנכונה; וידע שיש שם אלוה אחד, והוא מנהיג הגלגל, והוא ברא הכול, ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו. וידע שכל העם טועים, ודבר שגרם להם לטעות, זה שעובדים את הכוכבים ואת הצורות, עד שאבד האמת מדעתם; ובן ארבעים שנה, הכיר אברהם את בוראו".

לכן גם השנים הללו - שנות ההכנה להכרה באמת האלוקית, ארבעים שנות החיפוש מיהו הבורא עד לרגע גילוי האמת - חשובות כשנים מלאות ("בא בימים"), שכן הם היו חלק מהתהליך, הבסיס והיסוד שמתוכו הגיע להכרה באמונה בה'.

מכאן לומדים על אלו שלא נולדו על ברכי היהדות והאמונה, וביום מן הימים זכו לגלות את נצוץ הנשמה האלוקית שבהם, והחלו במסע ההתקרבות לה' - שכל אותו זמן שהם מצויים בדרך המסע לעולמות הקדושה, גם בשלבים הראשונים שהם עדיין לא שומרים על דקדוקה של תורה כהלכתה- זה נחשב כזמן של קיום ועשיה אלוקית,שכן הם בדרך הנכונה.

מצוות חינוך רק מדרבנן ולא מהתורה

עיקרון זה - שגם תהליך ההתקרבות לה' נחשב בסופו של דבר כחלק מעבודת ה' - יבאר ענין לא מובן בהלכות קיום המצוות של ילד קטן:

מדין תורה אין מצווה לחנך קטן שלפני גיל שלוש-עשרה, הוא לא חייב ללמוד תורה ולא חייב לקיים מצוות, מצוות החינוך לקטן היא תקנה ומצווה של חז"ל ואינה מצווה מדאורייתא;

ולכאורה מדוע התורה עצמה לא חייבה את הקטן לההתחיל בלימוד ולהתכונן לקיום המצוות שהרי איך התורה יכולה לחייב אותו שמיד בהגיעו לגיל שלוש-עשרה יקיים את המצוות הרי הוא לא למד ולא התרגל לקיימם! נער שבשלוש עשרה שנות חייו הראשונות לא קיים שום מצווה ולא למד אף לא פסוק אחד מהתורה, אינו יכול בבת-אחת ביום בהיר בו הגיע לגיל שלוש-עשרה לבצע מהפך דרמטי וקיצוני ביותר ולהתחיל לקיים את כל המצוות לדקדוקיהם, הרי זה הליך מורכב המתמשך זמן רב, עד שילמד ועד שיתרגל לקיים את כל המצות?!

חייבים לומר שבאמת מדין התורה החיוב לקיים מצוות מגיל שלוש-עשרה הוא מורכב: משמעותו שבגיל 13 יתחיל ללמוד ולהתרגל ללכת בדרך התורה ואם מצד הטבע האנושי נחוץ לו זמן ממושך של לימוד והכנה עד שיוכל לקיים כל המצות, ובינתיים עד שיגמור ללמוד את ההלכות ועד שיתרגל לקיים את המצוות, לא יקיים את הכל כדבעי - אינו עובר בינתיים על חטא בכך שאינו מקיים את המצוות, כל עוד הוא עסוק בלימוד ובהכנה הדרושה לקיום אותה מצוה, כי כשהתורה מחייבת לקיים מצוות החיוב שלה חל רק בדרך טבעית האפשרית לבן-אנוש - שהתורה ניתנה לבני אדם ולא למלאכים בשמים - ואם ההתרגלות לקיומה דורש זמן של לימוד והתרגלות, אין עוברים בינתיים על חטא שעדיין לא הספיקו ללמוד.

דוגמא לדבר ממצות ביעור חמץ בערב חג הפסח:

מדין התורה האדם מצווה לבער את החמץ מחצות יום י"ד ניסן, ערב חג הפסח, ואין מהתורה ציווי לסלק את החמץ לפני חצות היום (הבדיקה באור לארבע עשר היא מתקנת חז"ל), וברגע שמגיע חצות והאדם עוסק בביעור החמץ, אינו עובר על מצוות השבתת חמץ אף שהביעור לוקח זמן ונמצא שיש בידו חמץ גם לאחר חצות בזמן שהוא מתכונן לביעורו - כי הוא עושה ככל יכולתו לבער את החמץ, ככתוב בשולחן ערוך "מתחילת שעה שביעית . . כל רגע ורגע שנמצא חמץ ברשותו ואינו מתעסק לבערו הוא עובר על מ"ע של תורה", אבל אם הוא מתעסק בביעורו הרי ההתעסקות היא חלק מקיום המצוה, ואינו עובר על איסור חמץ.

וכן גם אצל כל ילד קטן שגדל והגיע למצוות, שהחיוב שלו ללמוד תורה ולקיים מצוות מתחיל רק בהגיעו לגיל שלוש-עשרה, וכל הזמן שהוא צריך להתעסק בלימוד והכנה כדי שיוכל לקיים את המצוות כהלכתן ולהזהר ממעשיית עבירות וחטאים, אינו נחשב למבטל מצוות עשה ולעובר על מצוות לא תעשה – כי הוא נמצא בתהליך ההכנה. ולכן אין חובת חינוך מהתורה לפני גיל שלוש עשרה, כי עליו להתחיל מגיל 13.

כשמגיע לגיל שלוש-עשרה ומתחילים בלימוד המצוות - זה נחשב כאילו מקיימים אותם, אף שנמצאים רק בתהליך לימוד להכרתם. וכך גם אברהם אבינו מרגע שעמד על דעתו והתחיל לחפש את הבורא, אף שהתהליך נמשך כ-40 שנה, זה נחשב שכל השנים עבד את ה'. וגם המתקרבים והחוזרים בתשובה, כל הזמן שהם בתהליך של התקרבות נחשב כמו שהם מקיימים את המצוות.

נסיים בלשונו של הרבי: והנה כל האמור שאין מצוות חינוך לקטן זה רק מדין התורה, אבל מדברי סופרים ישנו ציווי וחיוב גמור ללמוד ולחנך את הילדים הקטנים להרגילם לקיום המצוות וללמדם את התורה והלכותיה, והרי "חמורים וערבים דברי סופרים יותר מדברי תורה"" כלומר שיש חביבות מיוחדת דווקא למצוות של חז"ל.

ויש להוסיף, שבעצם במבט יותר כללי קיום המצות בזמן הגלות נחשב ל"חינוך" לגבי קיום המצות אחרי הגאולה, כדברי ה'ספרי' "למרות שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ, היו מצויינין במצוות, שכשאתם חוזרים לא יהיו עליכם חדשים. . הציבי לך ציונים", שכן, "עיקר כל ה­מצוות ליושבים בארץ ה'". ועל-ידי קיום המצוות בזמן הגלות, מ­מהרים ומזרזים את זמן קיום המצוות בתכלית השלמות, כמצות רצונך ב­גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, במהרה בימינו ממש.

מקורות: לקוטי שיחות חלק לה, עמוד 61.

לקבלת המייל ישירות ולתגובות והערות שיתקבלו בשמחה: ryk613@gmaul.com

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

הרב יוסף קרסיק שליח הרבי ורב אזורי בת חפר - עמק חפר לקבלת המייל ישירות ולתגובות והערות-הארות שיתקבלו בשמחה, למייל: rabayyk@zahav.net.il www.torah.in/he

052-5990060

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת הרב יוסף קרסיק

מאת: הרב יוסף קרסיקפרשת השבוע27/02/141633 צפיות
כל בני-ישראל ממש, אנשים, נשים וגם ילדים, תרמו מכספם ורכושם למען הקמת המשכן, עליו מסופר בפרשתנו. למרות שלא הוטלה חובה על הילדים, שכן אין חיובים ומצוות מהתורה על ילדים, אלא רק על מבוגרים,

מאת: הרב יוסף קרסיקפרשת השבוע17/02/14505 צפיות
ארבעים יום בהר סיני למחרת מעמד מתן תורה, עלה משה רבנו ״למרום", להר סיני, לקבל את עשרת הדברות כתובות על שני לוחות אבנים, וכן ללמוד את שאר כל תרי״ג מצוות התורה הקדושה

מאת: הרב יוסף קרסיקפרשת השבוע01/07/13905 צפיות
פתיחה: על מי יש לחשוש שיתנהג ברשלנות ויסכן חיים - מי שיש לו היסטוריה בעייתית והוא כבר הרג נפש בשגגה, או מי שהעבר שלו נקי לחלוטין ומעולם לא שפך דם:

מאת: הרב יוסף קרסיקפרשת השבוע26/06/13670 צפיות
בפרשתינו מצווה התורה לחלק את הארץ לשנים-עשר חלקים ולתת לכל שבט משנים-עשר השבטים חלק אחד בארץ, כולל שבטי מנשה ואפרים שכל אחד מהם יקבל חלק נפרד, אבל שבט לוי לא יקבל חלק ונחלה בארץ, כי ה? ?חלקם ונחלתם?, הם קיבלו נחלה רוחנית קדושה לעבוד בבית המקדש ואינם צריכים נחלה גשמית.

מאת: הרב יוסף קרסיקפרשת השבוע22/04/13843 צפיות
בפרשתינו מצווה התורה על ספירת העומר, לספור 49 ימים מיום שני של פסח ואת היום החמישים לקבוע לחג - "חג השבועות", ככתוב "וספרתם לכם ממחרת השבת .. שבע שבתות תמימות תהיינה. עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום גו'".

מאת: הרב יוסף קרסיקפרשת השבוע20/03/13685 צפיות
מצווה מיוחדת בליל הסדר "והגדת לבנך" לספר לילדינו את סיפור השעבוד, הגלות והגאולה של אבותינו מארץ מצרים. לפנינו ט"ו אמרות לשולחן הסדר בניחוחות של גאולה העתידה במהרה בימינו בביאת משיח צדקנו

מאת: הרב יוסף קרסיקיהדות29/01/13694 צפיות
הדלקת נרות כל ערב שבת קודש היא חובה וזכות גדולה ונפלאה, להביא אור ושמחה לבית היהודי, כבר על היהודיה הראשונה - שרה אמנו, מספר המדרש שהיא הדליקה נרות בערב שבת וחז"ל קבעו זאת כמצווה וחובה לדורות,

מאמרים נוספים בנושא פרשת השבוע

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע18/07/18285 צפיות
תחילת הנאום בפרשתנו, פרשת "דברים", והוא פותח בתוכחות משה לעם רק שאלה תוכחות שנאמרות ברמז וכפי שמפרש רש"י במקום, זה מפני כבודם של ישראל,

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע06/06/18293 צפיות
בשבת נקרא בפרשת השבוע, פרשת "שלח לך", על אחד החטאים הגדולים שחטאו בני ישראל בזמן הליכתם במדבר.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע31/05/18289 צפיות
פרשת השבוע שלנו, פרשת "בהעלותך", פותחת בנושא הדלקת המנורה במקדש ומתוכה ניתן ללמוד עניין חשוב ומהותי בעולם החינוך.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע24/05/18279 צפיות
השבוע חגגנו וציינו את חג שבועות הוא חג מתן תורה.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע16/05/18289 צפיות
בשעה טובה אנו מתחילים השבת את החומש הרביעי, חומש "במדבר".

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע10/05/18304 צפיות
הנה אנו שוב מגיעים לסיומו של חומש "ויקרא". חומש שבחלקו הראשון עסקנו רבות בענייני קדושה כמו קורבנות ועבודת הכוהנים בבית המקדש ובחלקו השני נגעה התורה בפרטי הפרטים של חיי היום יום הלאומיים והחברתיים שלנו כאומה וכבני אנוש.

מאת: דוד דרומרפרשת השבוע25/04/18331 צפיות
רוצים תמיד להגיע לתוצאות. להצלחות. לכבוש יעדים ולהגיע אליהם הכי מהר שאפשר.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica