תתבוננו על כל בניין. מעבר למעטפת, לעיצוב החיצוני ולצביעה מסתתר לו החלק המהותי ביותר בתוכו- השלד. נכללים תחתיו כל אותם יסודות בנייה מוכרים, לרבות קורות וקירות, תקרה ורצפות, ובכוחם של אלה לאפשר בכלל את המשך התהליך. וכאשר נדרש גורם מקצועי שיתכנן כראוי את כל אלה, הפתרון היחידי הוא מהנדס קונסטרוקציה.
הנה מספר קווים לדמותו של האיש שמכיר את כל מה שמעטפת הבניין מנסה להסתיר תחתיה.
מה עושה מהנדס קונסטרוקציה?
מהנדס קונסטרוקציה, אם כן, אחראי על בסיסו של כל נכס נדל''ני- שלד המבנה. באחריותו תכנון וביצוע הליך מורכב זה, שכולל לרוב מספר שלבים. בין המרכזיים שבהם, ניתן למנות עבודות עפר המכינות את השטח המיועד, יציקות בטון, בניית מעטפת הבניין (קירות, תקרות וכו'), הכנה לתשתיות וכן הלאה.
משימה זו, מטבע הדברים, אינה פשוטה כלל. היא מצריכה ידע הנדסי נרחב, למשל בכל הנוגע לבניית היסודות באופן היציב ביותר, או בהתאמה של המבנה לתנאי הסביבה בה הוא מוקם. יש להתחשב בעומסים אפשריים על המבנה, ולמנוע, חלילה וחס, מקרה של ליקויים שונים בו.
כך נכנס המהנדס לתמונה
במהנדס קונסטרוקציה יכול להיעשות שימוש באינספור מצבים. ראשית, כמובן, הרי שנעזרים בו לביצוע תכנון הבניין בפועל- בין אם מטעם הקבלן ובין אם מטעם בעל הבית. המהנדס יכול לפקח על תהליך הבנייה כולו, ולראות שהוא אכן עומד בכל הסטנדרטים הנדרשים.
תחום אחר בו לוקח המהנדס חלק הוא זה של בדק הבית. שורה של בדיקות אלה, בין אם לבית חדש או מיד שנייה, מצריכה אדם אשר בקיא בחלקי הבניין ה"פנימיים". רק הוא יוכל לגלות, למשל, ליקויים בשלד- ולפעול בהתאם.
מי יכול להיות מהנדס קונסטרוקציה?
תחומי ההנדסה השונים נחשבים לפופולאריים ביותר כיום במוסדות הלימוד, ומגמה זו אינה פוסחת גם על הנדסת הקונסטרוקציה. לרוב, יילמד התחום במסגרת של הנדסת בניין. או ליתר דיוק: כמסלול ההתמחות בסיומם של לימודים מסוג זה.
כמובן שכאשר בוחרים מהנדס קונסטרוקציה, יש לוודא כי הוא אכן מחזיק ברישיון לעיסוק במקצוע, וכן שיש לו את כל האישורים הנדרשים לביצוע הפעולה הנדרשת. בחירה בחברה אמינה החולשת על הבנייה או בדק הבית תבטיח זאת כמעט לחלוטין.