חפש מאמרים:
שלום אורח
25.04.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

הצורך בהתעוררות רוחנית מעולם לא היה כל כך דחוף כמו עכשיו

מאת: יואב זילכההארה04/02/20131856 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק
‏יום שלישי, 13 בנובמבר 2012 התפתחות אישית
הצורך בהתעוררות רוחנית מעולם לא היה כל כך דחוף כמו עכשיו כמו שאדם אשר עומד לטבוע זקוק לאוויר, ככה אנחנו זקוקים להתעוררות. היום, עכשיו, בתקופה הזו, התודעה האנושית בשלה לכך יותר מתמיד. נדרשת מידה בסיסית של מודעות בשביל להבחין בסבל האנושי בכל מקום. כל עוד האגו מנהל את חיינו, ישנן שתי אפשרויות לסבול: האחת, כשאנחנו לא משיגים את מה שאנחנו רוצים. והשנייה, כשאנחנו משיגים את מה שאנחנו רוצים. "איך זה ייתכן?" אתם עלולים לשאול. "אם אני משיג את מה שאני רוצה, למה שאסבול?" התשובה היא פשוטה והיא מתחלקת לשתי רמות: ראשית, גם אם תשיגו את מה שאתם רוצים, זה לא יישאר שלכם לנצח, מכיוון שהכל ארעי, שום דבר ביקום הזה לא קבוע. במוקדם או במאוחר, תצטרכו להיפרד ממה שהשגתם בדרך זו או אחרת ("אני" יצטרך להיפרד מ"שלי"). אבל הסבל לא מתרחש רק ברגע הפרידה, הוא מתרחש כל הזמן. מדוע? כי בין אם אתם מודעים לכך או שלא, יש בכם פחד לאבד את מה שהשגתם, הפחד שהרגע "הקסום" הזה ייגמר. והפחד הזה מתחיל לחלחל בנפשכם כבר מרגע ההישג (למרות שזה לא תמיד נראה או מרגיש ככה). שנית, קץ הסבל לעולם לא יגיע בעקבות כך שתשיגו את מה שאתם רוצים. וזאת מהסיבה הפשוטה שהרצון הבלתי פוסק (ההרגל להשתוקק) הוא אחד מהגורמים העיקריים לסבל. כשאתם משיגים את מה שאתם רוצים, אתם עלולים לחוות עונג רגעי כלשהו, אבל עונג זה, מהנה ככל שיהיה, הוא רחוק מאוד מהמצב המכונה "קץ הסבל" (הגדרתו הפשוטה והעמוקה של הבודהא לביטוי 'הארה'). תסתכלו מסביבכם ותראו את המגוון הרחב של צבעי הסבל בכל מקום. פיתחו את העיתון, צפו במבזק החדשות היומי, או אפילו הסתכלו על הבעות הפנים של האנשים שבהם אתם נתקלים באוטובוס, בפקק, בעבודה, בסופר. מה אתם רואים? בלבול, חוסר אונים, אלימות בשלל צורות, מלחמה, פחד, חרדה, משחקי כוח, דאגה, מתח, לחץ, דיכאון, אשמה, חרטה, מרמור, כעס, קנאה, תאווה, חוסר נוחות, חוסר שביעות רצון, תסכול, שעמום ועוד. כל אלה הם רבדים שונים של סבל. היום אנחנו בשלים יותר מתמיד להתעוררות. למה? כי נמאס לנו לסבול. אבל יותר מכך, נמאס לנו להיות מאושרים רק כי צריך. ליותר ויותר אנשים נמאס לשחק את המשחק של "הכל בסדר, הכל דבש". איזה דבש ואיזה נעליים? מרור! הצעד הראשון הוא להודות ולהכיר במה שקיים ואם מה שקיים כרגע זה סבל, אז זה מה שיש כרגע וחשוב להכיר בזה. אם לא נהיה מודעים לסבל, למה שנרצה להתעורר. כל עוד אנחנו מייפים ומקשטים את החלום, למה שנרצה להתעורר ממנו? ברגע שנבין שמדובר בסיוט, התודעה תהיה נחושה להתעורר. אבל יש עוד משהו חשוב שעלינו להכיר בו, וזה שאת הרוב הגדול של הסבל שאנחנו חווים, אנחנו יוצרים בעצמנו. או ליתר דיוק,הסבל הזה הוא בלתי נמנע כל עוד האגו מנהל את חיינו. ולנו יש תפקיד בכך. מהו האגו? האגו מסמל את מצב התודעה הנוכחי של רוב בני האדם. זהו העצמי השקרי שנוצר ומתחזק בכל פעם שאנחנו מזדהים עם המחשבות והרגשות שלנו ושואבים את תחושת העצמי שלנו מהמוח. אם כן, ממה אנחנו מתעוררים? ולמה חשוב שנתעורר בהקדם? אנחנו מתעוררים מהחלום. ככל שתפתחו את היכולת להקשיב למחשבות שלכם, כך תתקרבו לגילוי של התובנה הבאה: אנחנו לא ישנים וחולמים רק בלילה, אנחנו ישנים וחולמים כל היממה. התודעה במצבה הרגיל קופצת ממקום למקום, ממחשבה למחשבה, מצורה לצורה. זהו החלום, זוהי השינה, ואנשים מבלים חיים שלמים מבלי להיות ערים כמעט אף פעם. ההתעוררות היא במקרה הזה מילה נרדפת לשחרור. שחרור ממה? שחרור מהסבל, שחרור מההזדהות של התודעה עם צורה. שכן, הזדהות זו היא מקור הסבל. החלום מסמל מצב של חשיבה כפייתית ובלתי רצונית, מצב שבו למעשה איננו חושבים כלל וכלל. המוח חושב אותנו. החשיבה שהיא כלי, השתלטה על בעליה וכעת היא אוחזת בנו, היא שולטת בנו. מה הייתם אומרים, אם הייתי אומר לכם שהמספריים השתלטו על הספר, או שהמטוס השתלט על הטייס או שמכסחת הדשא השתלטה על הגנן? קצת מסוכן, לא? אז מה תגידו אם אומר לכם שהחשיבה השתלטה עליכם? זה מאוד מסוכן. וזה בדיוק החלום שממנו עלינו להתעורר. בימים אלה אנחנו חווים תהליך התפתחותי של התודעה האנושית, אשר מוזן משתי תנועות מנוגדות: האחת היא התנועה שמסמלת את התחזקות תודעת האגו ולפי כך את התגברות הסבל האנושי. המחלה הנפשית שבה חולים רוב בני האדם מגיעה בימים אלה למצבים הקיצוניים, הבעייתיים והמסוכנים ביותר שלה. מצד שני, יש תנועה נוספת. זוהי התנועה שמסמלת את התעוררות התודעה לטבע האמיתי והטהור שלה. זוהי ההתעוררות הרוחנית שאנחנו חווים בעולם כרגע. יותר ויותר אנשים נפתחים למימד הרוחני, יותר ויותר אנשים קוראים, הולכים לסדנאות, מקשיבים למורים רוחניים, מתרגלים מדיטציה, יוגה ועוד. השילוב הזה בין שתי התנועות המנוגדות (לכאורה) יוצר מצב של בשלות אידיאלית לטרנספורמציה אמיתית. אבל התנועות האלה הן לא מנוגדות כל כך כפי שאנחנו חושבים, אלא יותר משלימות זו את זו בצורה כזו שהאחת לא הייתה קיימת ללא השנייה. האגו משקף מצב מקולקל או מעוות של המוח האנושי. סוג של הפרעה תפקודתית בתודעה. וההתגברות של מצב זה והפיכתו לעוד יותר מקולקל ומעוות, היא שלב הכרחי בדרך להתפוגגות שלו. כפי שהסברתי במאמרים קודמים, תהליך זה מתואר במילים הפשוטות הבאות: הסבל שנוצר על ידי האגו בסופו של דבר הורס את האגו. או במילים אחרות: הסבל שנוצר בעקבות הזדהות עם צורה, מכלה את ההזדהות עם צורה. כך שברמה עמוקה יותר אנחנו מגלים שאין כאן שתי תנועות, אלא תנועה אחת בלבד שמובילה למקום אחד בלבד- להתעוררות. חשוב להכיר בכך ברמה עמוקה, אך לא לגרום לתובנה הזו להפוך אותנו לשאננים. יש לנו יד בדבר! עלינו לבחור בהתעוררות ולעלות על הדרך של אימון ותרגול רוחני כדי שזה יקרה. וככל שיותר ויותר אנשים יתעוררו, כך יהיה קל יותר לכל אדם נוסף להתעורר. זאת מפני שיש מערכת יחסים הדדית בין התודעה האישית לבין התודעה הקולקטיבית. האם לא סבלנו מספיק?

בברכה,
יואב זילכה


אהבתם את המאמר? שתפו את האנשים היקרים לכם. רוצים ליהנות מתכנים, מכלים ומסרטונים מעוררי השראה וגם לקבל במתנה את "המדריך לטרנספורמציה" שיאפשר לכם לגלות מה עוצר אתכם ולהמריא לדרך חדשה בחייכם? לחצו כאן עכשיו!
 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

לחיי ההצלחה שלך! יואב זילכה

יואב זילכה הוא מייסד Mentor Me ומדריך אנשים לצמיחה רוחנית כבסיס להצלחה בחיים ובעסקים ולחיים עשירים בכל המובנים!

אהבתם את המאמר? שתפו את האנשים היקרים לכם.
רוצים ליהנות מתכנים, מכלים ומסרטונים מעוררי השראה וגם לקבל במתנה את "המדריך לטרנספורמציה" שיאפשר לכם לגלות מה באמת עוצר אתכם ולהמריא לדרך חדשה בחייכם? לחצו כאן עכשיו

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת יואב זילכה

מאת: יואב זילכהאימון לאיכות חיים04/02/131321 צפיות
לפני מספר ימים, בעודי יורד מהבניין בו אני גר בדרכי לפגישה, התחלתי לשמוע צעקות במורד הרחוב. אישה אחת צרחה על איש אחד שחנה את רכבו באחת החניות הקרובות לבניין שלה. היא השליכה עליו את כל הקללות האפשריות ואפילו בשלב מסוים היא אמרה לו שאם הוא לא מפנה את האוטו שלו מיד, היא תבעט לו בביצים. מהיכרות שטחית ביותר של האישה הזו, לדעתי אין לה אפילו רכב. מה גם שהחניה בה האיש חנה, אינה חניה שמורה של אף אחד!

מאת: יואב זילכהאימון לאיכות חיים04/02/131456 צפיות
בסוף המאמר הקודם ("מתי בפעם האחרונה בכית מהתרגשות חיובית?") הבטחתי לתת לכם תהליך פשוט שיסייע לכם לגלות מהן 5 התשוקות הגדולות ביותר שלכם. אז הנה אני עומד בהבטחה שלי...אני רוצה לחשוף בפניכם 3 שלבים פשוטים שיאפשרו לכם לצלול פנימה אל תוך הלב ולהבין מה אתם באמת רוצים מהחיים.

מאת: יואב זילכהאימון לאיכות חיים04/02/131256 צפיות
צפייה בטלוויזיה נחשבת לפעילות די נדירה בחיי, אלא אם כן מדובר בסרטים מעוררי השראה או בתוכניות ערכיות שניתן ללמוד מהן דבר או שניים. לאחרונה, מצאתי את עצמי עומד ומזיל דמעות בעודי צופה בילדים קטנים שמוציאים מעצמם קולות גדולים בבית הספר למוסיקה. איך אפשר שלא? אני לא יודע מה איתכם, אבל הלב שלי לא יכול לעמוד בפני כישרון טהור ותמימות של ילד שמבחינתו "הכל אפשרי" זה לא רק סיסמא או קלישאה.

מאת: יואב זילכהאימון לאיכות חיים04/02/131328 צפיות
בטח כבר שמעתם אותי יותר מפעם אחת מדבר על החשיבות של השראה בחיינו. היום בחרתי לכתוב לכם על אחד ההרגלים האהובים עליי, הרגל שזיהיתי אותו אצל הרבה אנשים מצליחים. הרגל חשוב שיכול להצית את ליבנו בכל פעם מחדש ולעורר בנו את ההשראה לה אנחנו זקוקים בעקביות. ההרגל הזה נקרא "שיחות משמעותיות" והוא התבהר לי מאוד כאשר יום אחד נתקלתי במשפט הבא: "מוחות קטנים מדברים על אנשים, מוחות ממוצעים מדברים על אירועים, מוחות גדולים משוחחים על רעיונות".

מאת: יואב זילכההארה04/02/132114 צפיות
כשהייתי בן 16 גיליתי תופעה מדהימה בעת שביליתי שעות רבות בעבודתי כאורז בסופרמרקט. כן כן, זו הייתה אחת העבודות הראשונות שלי. 3 פעמים בשבוע, לאחר שהלימודים הסתיימו, הייתי נוסע לסופרמרקט (שעד היום נמצא ברחוב ארלוזורוב בתל אביב), עומד ליד הקופאית ואורז לאנשים את המצרכים שלהם בשקיות. בהתחלה שנאתי את העבודה הזו, הגעתי מהר מאוד למסקנה שלאנשים יש הרבה הערות וזה כלל לא משנה על מה. אבל זו לא הייתה התופעה המדהימה שגיליתי...

מאת: יואב זילכהאימון לרוחניות04/02/131390 צפיות
אתגרי החיים לא פוסחים על אף אחד. זאת למרות שאנחנו מאוד אוהבים להפוך אותם לבעיות אישיות ומיוחדות שיש רק לנו (זה עושה טוב לאגו שלנו). אבל המציאות היא שבמוקדם או במאוחר, כל אחד מאיתנו נאלץ להתמודד עם אתגרים מסוימים: אתגרים פיננסיים, אתגרים בריאותיים, אתגרים במערכות יחסים ועוד. אחת השאלות הפופולאריות ביותר של כל אותם אנשים יקרים שעולים על המסלול של צמיחה רוחנית, היא: "איך אפשר למצוא שלווה פנימית ולהישאר עם שלווה, תוך כדי התמודדות עם אתגרי החיים?"

מאת: יואב זילכהאימון לאיכות חיים04/02/131193 צפיות
לפני מספר חודשים צפיתי בסרטון קצרצר של אחד המורים הרוחניים שהשפעתם עליי הייתה הגדולה והמשמעותית ביותר – אקהרט טול. בסרטון הזה רואים את אקהרט מקבל שאלה בכתב ממישהו שנחשף לתכנים שלו. השאלה הייתה: "איך זה מרגיש להיות אקהרט טול?" (במילים אחרות: כאדם מואר, כיצד אתה חווה את עצמך?). תשובתו החלה בכך שזה מאוד קשה לתאר מכיוון שאין יותר מדי מה לתאר. "יש פשוט תחושה של הכרה חובקת כל, איזשהו מרחב של מודעות, חלל...ישנה זהות חיצונית (צורה), אבל היא בפריפריה". ואז הוא סיים עם משפט שלדעתי ממחיש יותר מהכל את הת...

מאמרים נוספים בנושא הארה

מאת: shmolikהארה14/01/153013 צפיות
כל כך הרבה פעמים אנו מרגישים מבואסים וחסרי מוטיבציה, אנו מרגישים כי אין יותר כח לעשות שום דבר, אפילו לשינה. וזה מכיוון שאנו בחיים אך איננו חיים את חיינו במלואם אלא בין עבודה לעבודה וגם אז בקושי.

מאת: יואב זילכההארה04/02/132114 צפיות
כשהייתי בן 16 גיליתי תופעה מדהימה בעת שביליתי שעות רבות בעבודתי כאורז בסופרמרקט. כן כן, זו הייתה אחת העבודות הראשונות שלי. 3 פעמים בשבוע, לאחר שהלימודים הסתיימו, הייתי נוסע לסופרמרקט (שעד היום נמצא ברחוב ארלוזורוב בתל אביב), עומד ליד הקופאית ואורז לאנשים את המצרכים שלהם בשקיות. בהתחלה שנאתי את העבודה הזו, הגעתי מהר מאוד למסקנה שלאנשים יש הרבה הערות וזה כלל לא משנה על מה. אבל זו לא הייתה התופעה המדהימה שגיליתי...

מאת: יואב זילכההארה04/02/131792 צפיות
הסבל קיים. זוהי עובדה שככל שהיא לא נעימה, אי אפשר להתעלם ממנה או לברוח ממנה. הסבל מתחיל כבר עם לידתנו אל העולם. אנחנו מגיחים מתוך רחם אמנו לאחר שמופעל עלינו לחץ אדיר שהוא בטוח לא נעים ומה הדבר הראשון שאנחנו עושים כשאנחנו יוצאים? בוכים! ואם אנחנו לא בוכים (זה מה שקרה איתי אגב, על פי הסיפורים של הוריי), אז מישהו צובט אותנו כדי שנבכה. הבכי הוא אחד הסימנים לכך שאנחנו בחיים. הלידה היא טראומה קשה.

מאת: יואב זילכההארה04/02/131764 צפיות
הפעם נתחיל בסיפור...לפני כ-2,600 שנה, במקום בו ניצבת היום העיר מומבאי (לשעבר "בומביי", העיר הגדולה ביותר בהודו והשנייה בגודלה בעולם) חי זקן מתבודד, אדם רב-קדושה. כל מי שפגש אותו העריץ אותו בשל טוהר נפשו ורבים סברו כי הוא הגיע לשחרור מלא.

מאת: אשרם במדברהארה19/10/128647 צפיות
רטריט בשתיקה ומפגש יוצא דופן, עם מנחי "הסנגהה מהתעוררות להארה", דיה והרידס, המנחים תהליך עומק חוויתי, המוביל להתעוררות, לחופש מהסבל ואשליית המיינד ולהכרה בטבע ההארה.

מאת: יגאל כהןהארה17/04/128539 צפיות
שאלה: אם התורה אמת מדוע יש הרבה יהודים שלא מקיימים אותה? ביניהם דוקטורים ופרופסורים ואנשים חכמים ואקדמאים? תשובה: תמצית תשובה: אם התזונה הטבעית היא הכי בריאה מדוע יש הרבה שנוהגים בניגוד להדרכותיה? אם העישון מסוכן (עד כדי כך שכתוב על כל חפיסה "העישון הורג" או "העישון מסרטן" וכו') אם כן מדוע כל כך הרבה מעשנים?

מאת: יגאל כהןהארה17/04/128341 צפיות
גם אדם שינסה ללמוד במשך שנים רבות את הידע האנושי המצוי כיום בעולם, עדיין לא יוכל לדעת מהי הדרך הנכונה לחיות. כמות הידע בעולם היא כמעט אינסופית וגם אם אדם יחיה וילמד במשך אלף שנה עדיין לא יגיע לפסיק מהידע שיש על העולם, רק בורא עולם אינסופי י

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica