גינות מעוצבות הן חללים חיצוניים, ציבוריים או פנימיים, אשר מאמץ רב הושקע בטיפוחן. ניתוח של הגינות האופייניות למקום מסוים יכול להעיד רבות על החברה ועל התרבות המקומית.
גינות מעוצבות כביטוי להיבטים חברתיים ותרבותיים מקומיים
התייחסות לחללי חוץ שונה מתרבות לתרבות, ולעתים טיול ברחבי העיר יכול לספר על התרבות המקומית יותר מאשר ספרים עבי כרס. גינות מעוצבות, למשל, שונות ממדינה למדינה, וניתן לראות בהן ביטוי להשקפות עולם ולערכים המקובלים במקום.
בתרבות היפנית המסורתית, למשל, גינות מעוצבות הן יצירות אומנות לכל דבר, המשמשות בעיקר להתבוננות ולהתבודדות. לפילוסופיית הזן הייתה השפעה מכרעת על אופי הגינות, אשר מתאפיינות במינימליזם, קומפוזיציה דינמית, הרמוניה ומטען סמלי כבד. בחירה מדוקדקת של אלמנטים ,שילוב של צמחייה עם אבנים, חול ומים, ומיקום מדוייק לכל אלמנט ואלמנט, הופך את הטיול בגינה לסדרה של מבטים שכל אחד מהם הוא יצירת מופת עיצובית. יפן מאופיינת במחסור תמידי בקרקע פוריה, לכן גודלן של הגינות המעוצבות יכול להימדד במטרים מרובעים בודדים. עם זאת, כל גינה ביפן, קטנה ככל שתהיה, היא יקום בפני עצמו.
לעומת זאת, תרבות האיסלאם מאופיינת במופנמות. בארצות ערב נהוג להגדיל משמעותית את השטחים הפרטיים והפנימיים על חשבון השטחים המשותפים והציבוריים, ולטפח רק את החללים הפרטיים. גינות מעוצבות בארצות האיסלאם נמצאות בתוך ארמונות, אך לא ברחובות העיר.
בתרבות המערבית גינות מעוצבות הן חללים פונקציונליים, המשמשים לשהייה נעימה מסוגים שונים: טיולים רגליים, משחקי ילדים, הכנת בשרים על האש, וכך הלאה. נהוג להפריד בין שתי אסכולות עיקריות בתכנון גינות: הגן הצרפתי והגן האנגלי. הגן הצרפתי הוא סימטרי ומאופיין בגאומטריה נוקשה, בעוד שהגן האנגלי נראה טבעי לחלוטין, גם אם היה צריך להביא כל אבן ושתיל במיוחד.
לסיכום, גינות מעוצבות הן חללי חוץ מטופחים ומעוצבים בהתאם לתרבות המקומית השלטת. ניתן לראות בהן ביטוי להיבטים תרבותיים וחברתיים שונים. התפתחותן של הגינות משקפת תמורות חברתיות, שינויים בהשקפת עולם, והרחבה או צמצום של פערים חברתיים.