חפש מאמרים:
שלום אורח
12.10.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

יורש אחר יורש ויורש במקום יורש מה קורה כאשר היורש הראשון הנקוב בצוואה נפטר לפני המנוח? מי יזכה? היורש השני לפי הצוואה או יורשיו של היורש הראשון?

על מנת לרדת לעומק הבעיה שתידון במאמר זה, יש להבהיר תחילה שני מונחים אשר כל מי שמעוניין להניח צוואה, טוב לו שיכירם ויבינם. כאשר אנו מניחים צוואה, החוק מאפשר לנו לא רק לבחור מי יהיו יורשינו, מעטים או רבים, אלא גם לקבוע מדרג של יורשים.

כאשר הצוואה קובעת יורש שני, אשר יירש את מה שיישאר מן העיזבון לאחר פטירתו של היורש הראשון, ככל שאכן יישאר דבר מה מן העיזבון, אזי עסקינן במנגנון של "יורש אחר יורש". יורש ראשון אינו יכול להניח צוואה משלו שנוגדת לצוואה לפיה ירש הוא עצמו את העיזבון, ולהוריש אותו לאדם שאיננו היורש השני. מנגד, היורש הראשון יכול לבזבז את כל העיזבון, ואינו חייב, אם אין הגבלה כזו בצוואה, לשמור חלק ממנו ליורש השני.

מנגד, כאשר הצוואה קובעת יורש חלופי, אשר יקבל את העיזבון במקרה שהיורש הראשון לא יוכל לקבלו, לרוב משום שהיורש הראשון נפטר לפני המוריש בצוואה המקורית, אזי עסקינן במנגנון של "יורש במקום יורש".

למרבה הצער, לעתים קרובות צוואות אינן מנוסחות בבהירות, ולא ברור באיזה מן המנגנונים חפץ המנוח לבחור. להבדל בין סוגי היורשים נפקות רבה לפי החוק. וכל כך למה?

סעיף 49 לחוק הירושה קובע כך:

"זוכה על פי צוואה שמת לפני המצווה, ולא קבע המצווה אדם אחר שיזכה במקומו  - אם בשעת מות המצווה נשארו צאצאים של אותו זוכה, יזכו הם לפי כללי החלוקה שבירושה על פי  דין. בכל מקרה אחר, הוראת הצוואה לטובת אותו זוכה מתבטלת".

סעיף 49 לחוק הירושה יחול במקרה של הסדר של יורש במקום יורש. אך האם הסעיף יחול גם במקרה של צוואה מסוג "יורש אחר יורש"? האם כאשר היורש הראשון נפטר לפני המצווה בצוואה, לא היורש השני הנקוב בצוואה יקבל את העיזבון, אלא יורשיו על פי דין של היורש הראשון? האם זכותו של היורש השני תלויה באריכות ימיו של היורש הראשון?

אם הסעיף חל, כי אז אם יש ליורש הראשון צאצאים  - הם יורשים את העיזבון, ואם אין לו יורשים  - הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת ויירשו את העיזבון היורשים על פי דין של המוריש, קרי מניח הצוואה המקורית. הבעיה היא שעיקרון העל של דיני הירושה – עיקרון כיבוד רצונו של המנוח – יצא נפגע מפרשנות כזו. המוריש לא היה מעוניין בתוצאה כזו, אילו היה יכול לצפותה מראש. הרי הוא קבע את היורש השני כיורש בגלל שהוא לא רצה תוצאה כזאת היינו שלא רצה שיורשי היורש הראשון יירשו אותו,  וכן גם לא רצה שיורשיו שלו עצמו על פי דין יירשו אותו – לכן טרח וכתב צוואה לטובת אחרים, ובחר יורשים שונים מיורשיו לפי דין.

בספרות המלומדים ובפסיקת בתי המשפט ניתן למצוא שתי עמדות מנוגדות. לפי העמדה האחת, יש לאפשר ליורש השני בצוואת "יורש אחר יורש" להוכיח כי כוונת המצווה הייתה להוריש ליורש השני לאחר פטירת  היורש הראשון,  וזאת לא  רק במצב בו  היורש הראשון עודנו בחיים  במות המצווה, אלא גם אם נפטר לפניו. יש לבחון האם ניתן להוכיח כי כוונת המוריש הייתה להעניק ליורש השני את עיזבונו,  גם במקרה שבו היורש הראשון אינו בחיים במות המצווה, והוא למעשה גם בבחינת "יורש במקום יורש", ולא רק "יורש אחר יורש".

לפי גישה זו, אין להחיל את סעיף 49 הנ"ל לחוק הירושה, אלא יש לפרש את צוואת המוריש כך שכשקבע יורש אחר יורש התכוון למצב שבו היורש הראשון יהיה בחיים במות המוריש. ואם המצב אינו כך יש לפרש את ההוראה של יורש אחר יורש כהוראה הקובעת יורש במקום יורש.

גם עמדה נוגדת הובעה, ולפיה תנאי בלעדיו אין לזכיית היורש השני היא זכייתו של היורש הראשון, ולמעשה היותו בחיים בעת פטירת המצווה. לפי עמדה זו חל בסיטואציה זו סעיף 42 (א) לחוק הירושה. אם מת היורש הראשון לפני המוריש, לא זכה הוא בעיזבון. לפיכך אין גם ליורש השני זכות בעיזבון. לפי העמדה שנייה אפוא, חייו של המוריש הראשון מהווים את התחום לזכייתו של היורש השני.

ניתן למצוא פסיקה רבה יותר אשר נקטה בקו הראשון, ואפשרה ליורש השני להוכיח כי כוונת המנוח הייתה להקנות לו את חלקו  בעיזבון לא רק כ"יורש אחר יורש" אלא גם כ"יורש במקום  יורש".  באופן זה, וככל שאכן הוכח כי  כוונת המנוח הייתה שהיורש השני יירש אף במקום הראשון, אם הראשון ילך לעולמו, ולא יורשי היורש הראשון, אזי יוגשם רצונו האחרון של המת, ולא יחול סעיף 49 שלפיו יירשו אותו היורשים על פי דין של היורש הראשון.

בתקדים מעניין נוסף, מצא בית המשפט פיתרון לצוואה לא ברורה, אשר הביאה לתוצאה שאינה משרתת את רצון המורישה, ופירש את הצוואה כקובעת יורש במקום יורש ולא רק יורש לאחר יורש, בכך שפירש את הצוואה כ"צוואה על תנאי". על פי פרשנות זו, היורש הראשון היה אמור לרשת את העיזבון רק  במקרה בו ניתן היה לקיים את התנאי ולהוריש את העיזבון אחריו ליורש השני. דהיינו, העברת העיזבון ליורש הראשון, אשר כאמור נפטר לפני המוריש,  תחול רק כאשר ניתן לבצע את הוראת הצוואה, לפיה לאחר פטירתו, יועבר העיזבון ליורש השני. אם לא ניתן לבצע את התנאי לאור סעיף 49 לחוק, היורש הראשון כלל לא יירש. משלא ניתן לבצע את התנאי, הצוואה לא חלה והיורשות השניות, שבאותו מקרה היו גם יורשות לפי דין של המנוחה, אחיותיה, יירשו את המנוחה על פי דין, ולא ילדיו של בעלה מנישואיו הקודמים.

באותו תיק גם הוכח בבירור כי רצון המנוחה היה כי אחיותיה תירשנה אותה אם בעלה ילך לעולמו לפניה, ולא ילדי בעלה, שלא היו ילדיה. בית המשפט נשען על האסכולה הראשונה לעיל, ופסק כי מדובר בהוראה של סעיף "יורש במקום יורש", למרות שהצוואה למעשה לא נוסחה ככזו. כטעם נוסף, פורשה הצוואה כקובעת כי המנוח, היורש הראשון, ירש את המנוחה על תנאי ומשהתנאי לא יכול היה להתקיים עקב מותו, הרי שהצוואה לא חלה על המקרה דנן ואחיותיה של המנוחה, היורשות השניות בתור, יורשות אותה על פי דין.

למידע נוסף אודות עו"ד אודליה אלטמן

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עורכת דין אודליה אלטמן, בעלת משרד עצמאי, עוסקת בדיני משפחה, נישואין, גירושין וירושה כבר 25 שנה.

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד אודליה אלטמן

מאת: עו"ד אודליה אלטמןדיני משפחה15/04/152211 צפיות
במקרים רבים פוסקים בתי המשפט בישראל סכומי פיצויים עבור נשים אשר נפלו קורבן לאלימות מצד בני זוגן. סכומים אלה יכולים להגיע אף למאות אלפי שקלים. אך מה קורה במקרה בו נדחית התלונה משום שהתברר שהיא תלונת שווא ואין בה שחר? עורכת הדין אודליה אלטמן מספרת על תקדימים בנוגע לתביעות פיצויים של הבעל מן האישה.

מאת: עו"ד אודליה אלטמןדיני משפחה13/02/1312623 צפיות
ידוע כי במצב בו אדם נקלע לחוב, לעתים יעביר את הרכוש בעל הערך שברשותו, דוגמת דירה, לבעלות אשתו או ילדיו כדי שלא יוכלו הנושים לשים עליו את ידיהם. אולם, קיימים מצבים בהם בית המשפט יפסול את העברת הבעלות הזו כלא כשרה. במאמר עמדתו של הדין הישראלי בנושא זה ומסםר תקדימים.

מאת: עו"ד אודליה אלטמןדיני משפחה24/10/122563 צפיות
מאמר זה עוסק בנושא שלום בית. מהו הסכם שלום בית? כיצד מבטיחים שהסכם זה יקויים? מה קורה אם בסופו של דבר כן מתגרשים ועוד שאלות. בנוסף, במאמר מספר דוגמאות על הסכמי שלום בית לא שגרתיים

מאת: עו"ד אודליה אלטמןדיני משפחה23/09/123198 צפיות
מחר אתם מתחתנים – איזה סכום כדאי לכם לרשום בכתובה? עו"ד אודליה אלטמן עונה על כמה שאלות נפוצות הקשורות לכתובה מן הכתובה נובעות זכויות האישה היהודייה לקבל מזונות ומדור מאת הבעל, וכמו כן הכתובה מזכה את האישה בסכום הנקוב בכתובה לעת גירושין. את סכום הכתובה אמורה האישה לקבל לא רק במקרה שבעלה יגרש אותה, אלא גם אם ילך לעולמו.

מאת: עו"ד אודליה אלטמןדיני משפחה29/08/1211494 צפיות
מאמר זה עוסק בביקורים של אב אצל ילדיו לאחר הגירושין ועוסק בשאלות שונות כמן מה ניתן לעשות כאשר האב אינו מגע לראות את ילדיו ומה ניתן לעשות כאשר דווקא הילדים הם אלה שמסרבים לראות את אביהם.

מאת: עו"ד אודליה אלטמןדיני משפחה18/04/1212608 צפיות
ראיון עם עו"ד אלטמן על חמישה כללים לאישה שמתגרשת. אישה שלא מתנהלת נכון בגירושין עלולה להפסיד מאות אלפי ₪, במשפחה ממוצעת, ואפילו מיליוני ₪ במשפחה שחיה מעל הממוצע. היא עלולה להפסיד את המזונות, את הכתובה ואת חלקה ברכוש המשותף. ע"מ למנוע מצב כדאי לקרוא את הכללים של אודליה אלטמן

מאת: עו"ד אודליה אלטמןחוק ומשפט - כללי07/03/123280 צפיות
מאמר מאת עו"ד אודליה אלטמן בנושא חסינות ופרטיות הלקוח. איך בוחרים עו"ד? על מה צריך לשים לב? מהם חובות עו"ד בנוגע לשמירה על פרטיותנו? מה הוא בכלל חסיון לקוח? עו"ד פגע בפרטיות הלקוח, מה ניתן לעשות? האם מותר לעורך הדין שלי להקליט אותי? מה מפרטי מותר לחשוף? מה קורה עם מספר עורכי דין עובדים על התיק שלי? עורך הדין שייצג אותי, חדל לעסוק במקצוע, האם ניתן לו כעת לחשוף את פרטי? אודליה אלטמן חולקת עימנו את נסיונה הרב בתחום עריכת דין והידע אותו צברה במקצוע ועונה על שאלות אלו ונוספות.

מאמרים נוספים בנושא דיני משפחה

מאת: איתמר כוכבידיני משפחה11/05/211626 צפיות
הורים מעוניינים להבטיח את כספם באמצעות החתמת הילד/ה ובן/בת זוגו על הסכם הלוואה, במסגרתו הם יתחייבו להחזיר את הכספים עם גירושיהם או חתימה על הסכם ממון של ילדיהם עם בן/בת הזוג.

מאת: איתמר כוכבידיני משפחה11/05/211440 צפיות
עשרת התנאים אשר הורים יכולים להציב לילדיהם או אף לילדם ובת/בן הזוג המתגוררים בדירה, שההורים רכשו והעניקו במתנה לילדיהם (או הבטחת כספים שהעניקו), המשתנים בהתאם לנסיבות המקרה כדלהלן:

מאת: נועם קוריס משרד עורכי דיןדיני משפחה26/01/201770 צפיות
בית המשפט העליון בפסק דינו של כבוד השופט מ' מזוז, הכריע בימים אלו בעתירה המכוונת נגד החלטות של המשיבים 2-1, בית הדין הרבני הגדול בירושלים ובית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו (להלן: בית הדין האזורי), מיום 14.2.2019 ומיום 12.11.2018 בהתאמה, בהן נקבע כי העותר חייב בגט לאשתו.

מאת: טלדיני משפחה03/06/182124 צפיות
אחד הנושאים המרכזיים בענייני גירושין הינו חלוקת הרכוש. בשיקולים של חלוקת רכוש כל צד מעלה את טענותיו כאשר מטרתו לקבל נתח משמעותי יותר בכלל הרכוש שנצבר.

מאת: רוני הכהןדיני משפחה10/04/181688 צפיות
לכל עורך דין לגירושים יש את הסגנון שלו. כדאי לוודא כי הסגנון שלהם מתאים הן שלך ואת הסגנון הדרוש כדי להגן על האינטרס שלך במהלך ואחרי הגירושים.

מאת: רוני הכהןדיני משפחה28/03/181822 צפיות
איך מסייעים בשלבים הללו של הפירוק הבלתי נמנע כדי ליצור עד כמה שפחות רגעים קשים בהליך מורכב שכזה? פניות אל עו"ד משפחה הן בהחלט צעד נבון

מאת: רוני הכהןדיני משפחה23/10/171878 צפיות
ברגע בו כבר נמצאים על פרשת דרכים לקראת גירושים יש כאלה שיכולים לומר דבר או שניים לגבי איך להתגרש נכון וחשוב להבין את העניין לעומק טרם הקפיצה השירה לתוכו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica