חפש מאמרים:
שלום אורח
22.11.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

הימנעות מהבאת עד או ראיה במשפט

צד שלא הביא עד או ראיה שהיו ברשותו

מבוא

הלכה מושרשת היא כי אי הבאתו של עד רלבנטי יוצרת הנחה כי אילו הושמע העד היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב וכי הסיבה לאי הבאתו הינה החשש של בעל הדין מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד .

משכך, הכלל הוא כי צד אשר נמנע מלהעיד עדים מטעמו, נזקף הדבר לחובתו שכן אי-הבאתו של עד רלוואנטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד .

במאמר זה נברר האם כלל זה נאמר אף במקום שצד לא הביא ראיה כלשהיא המצדדת בטענתו ואשר בידו להשיגה.

המסגרת הנורמטיבית

בע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נגד סלימה מתתיהו  נקבעה ההלכה, שעד כה טרם שונתה, על פיה "אי-הבאתו של עד רלוואנטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד. אי-הבאת עד כזה יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו, לפיה עדותו הייתה עלולה לחזק את עמדת הצד שכנגד, אולם זאת הנחה שניתנת לסתירה" .

כאמור, בית המשפט פסק, כי אי הבאת עד העשוי לתמוך בגרסתו של צד, ללא מתן הסבר סביר ומניח את הדעת, מערערת את גרסתו של אותו צד ולפעמים אף שוללת את מהימנותה. מעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו.

כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה.

עוד ציין בית המשפט , כי הימנעות מהזמנה לעדות של עד הגנה, אשר לפי תכתיב השכל הישר עשוי היה לתרום לגילוי האמת, יוצרת הנחה, שדבריו היו פועלים לחיזוק הגרסה המפלילה, בה דוגלת התביעה.

תחולת החזקה אף בהימנעות מהבאת ראיות כלליות

הקביעה שהימנעות צד אחד מהבאת עד מוסיפה משקל לראיותיו של הצד שכנגד אינה דווקא באי הבאתו של עד אלא אף בכל מקרה בו סירב צד אחד להביא כל ראיה "העומדת לרשותו", בדרך זו נקט המחוקק בעניין מינוי מומחים רפואיים על-ידי בית המשפט. קביעת מומחה רפואי על-ידי בית המשפט על-פי תקנה 172(א) לתקנות סדר הדין האזרחי  גוררת בעקבותיה את החובה לעמוד בבדיקה לפי דרישת המומחה  ומי שלא נענה לדרישה "לא ייזקק בית המשפט להוכחה של ענין שברפואה מטעמו לענין הנדון" .

הרציונאל שעומד מאחורי סנקציה זו הוא, מכיוון שהימנעות מדרישה זו לעמוד בפני מומחה מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מדרישה זו, חושש מחשיפת הממצאים שיעלו מדרישה זו, ומשכך הימנעות זו פועלת לרעתו במשקל הראיות ומיטיבה עם הצד שכנגד.

דוגמא נוספת ניתן למצוא בע"א 620/74 יוסף מור נ' פלונית , במקרה בו צד אחד נמנע מלבצע בדיקה גופנית התומכת בגרסתו ואשר עשויה הייתה להוכיח את גרסתו אילו הובאה, נקבע כי הימנעות זו מוסיפה משקל לראיותיו של הצד שכנגד.

דוגמא נוספת ניתן למצוא ע"פ 531/80 ברוך אבוחצירא נ' מדינת ישראל , במקרה בו צד אחד נמנע מלהביא קבלה המוכיחה על משלוח בדואר רשום אשר עשויה הייתה להוכיח את גרסתו אילו הובאה, נקבע כי הימנעות זו מוסיפה משקל לראיותיו של הצד שכנגד.

דוגמא נוספת ניתן למצוא בת"א (חי') 8238-07 נודרי פיצ'חדזה נ' עטא חביב  כאשר בימ"ש קבע כי לא רק הימנעות הבאת עד מהווה חיזוק למשקל הראיות של הצד השני, אלא אף העלמת פרט או עובדה כלשהי, כגון העלמת עובדת קיומו ו/או זהותו של נוסע נוסף ברכב, שהינה עובדה מהותית לכל הדעות, לא רק משליכה על מידת האמון שניתן לייחס בכלל לעדותו של הנהג, אלא היא מעוררת חשד כי יש דברים בגו.

משקלה הראייתי של "הימנעות" נבחן באמת המידה שבה בוחנים "התנהגות מפלילה". הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי, הימנעות זו "מחזקת" את הראיות העומדות לחובת הנמנע, ומחלישה את הראיות המובאות מטעמו להוכחת גרסתו. בדרך זו ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה .

המקרים בהם אין ליישם החזקה, כדלהלן:

1.         במקום שמוזמנים חלק מהעדים הרלוונטיים .

2.         במקום שהעד משמש כראייה לשני הצדדים .

3.         במקום שלא הוזמנו עדים שלא היו מסוגלים להעיד בשל החשש מהפללה עצמי .

4.         במקום שיש הסבר להימנעות מהשמעת עד.

השאלה היא, מהי אמת המידה שיש הסבר סביר לאי הבאתו של העד? המקרים שהוכרו בפסיקה, הם כדלהלן:

א.         עד שאינו בשליטה ואינו בהישג ידו של בעל הדין .

ב.         עד הנמצא בחו"ל .

ג.          עד שנעשה הכל להביאו .

ד.         עד ישיש וחולה המתקשה להגיע לעדות .

ה.         עד שהבאתו כרוכה בגזילת זמן וממון רב .

ו.          עד שסביר להניח שאינו רלבנטי .

סיכום

לסיכום, תחולתה של חזקה זו, הינה בין במשפט אזרחי ובין במשפט פלילי וכדבריה של השופטת בן עתו . זאת ועוד, הקביעה שהימנעות צד אחד מהבאת עד מוסיפה משקל לראיותיו של הצד שכנגד אינה דווקא באי הבאתו של עד אלא אף בכל מקרה בו סירב צד אחד להביא כל ראיה "העומדת לרשותו".

בנוסף, הימנעות בעל דין מלהעיד אף היא יוצרת חזקה וסיוע לצד שכנגד הן באזרחי והן בפלילי, בפלילי ידוע הכלל כי שתיקתו של הנאשם עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות וכדברי המחוקק בסעיף 162(א)  לחוק סדר הדין הפלילי . כלל זה נאמר אף באזרחי, אומנם אינו בחקיקה אך הלכתו נשתרשה בפסיקה .

יחד עם זאת ראוי לציין, כי כדי לקבל הערכה קונקרטית לכל מקרה ומקרה, ראוי  להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום, ובעל ידע נרחב בתביעות מסוג זה.

נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

משרד עורכי דין - מיכאל חוואי

תחומי עיסוק:

עבירות מס והלבנת הון

משפט מנהלי והסדרת מעמד לאזרחים זרים

משפט אזרחי ומסחרי

כתובת האתר ולמאמרים נוספים: http://www.cmichael-law.co.il/

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד מיכאל חוואי

מאת: עו"ד מיכאל חוואיהגירה20/06/131456 צפיות
החוק מונע, בכפוף לחריגים, מתושבי האזור להיכנס אל תחומי מדינת ישראל. בכלל זה, הוטלו, בין השאר, מגבלות גם על איחוד משפחות בין בן זוג ערבי בעל אזרחות ישראלית או תושב קבע בישראל (בעיקר בירושלים) לבין בן זוגו תושב האזור. בבסיס הסדר זה עמד החשש שהשתקעותם של תושבי האזור בישראל באמצעות נישואין ואיחוד משפחות תנוצל לצרכי העימות המזוין.

מאת: עו"ד מיכאל חוואיהגירה20/06/131372 צפיות
בישראל, קיים קושי לא מועט להסדיר מעמדו של אזרח זר שאינו יהודי הרוצה לחיות עם בן זוגו לא אחת נתקלים בני הזוג בקשיים שמציב בפניהם משרד הפנים במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב אף בסירוב שרירותי להסדיר מעמד לבן הזוג הזר וגירושו מהארץ, מה שלעיתים מוביל לתוצאה מצערת של פירוד כפוי בין בני הזוג. קל וחומר כאשר מדובר בהסדרת מעמד לילדו של בן הזוג הזר שנולד מנישואיו הקודמים, במקרה זה הקושי גדל הן מבחינה מהותית והן מהבחינה הפרוצדוראלית

מאת: עו"ד מיכאל חוואיהגירה20/06/131405 צפיות
בישראל בכלל וברשות הפלסטינית בפרט חיים אלפי פלסטינים ששיתפו פעולה עם השב"כ או עם זרועות הביטחון השונים, אלו נקראים בפינו "משתפי"ם", ידוע כי מעל ראשם של המשתפי"ם מרחף גזר דין מוות. לשם כך, קיימת וועדה מיוחדת, הנקראת "וועדת המאוימים", אשר מטרתה לטפל בבקשותיהם של המשתפי"ם, וועדה זו קשורה לזרועות הביטחון ובראשה יושבים בכירים במערכת הביטחון, את החלטותיה היא מעבירה למשרד הפנים.

מאת: עו"ד מיכאל חוואיחוק ומשפט - כללי15/06/13783 צפיות
הסכם שנחתם בין הצדדים וקיבל תוקף משפטי על ידי אשרורו בבית המשפט הרי הוא כפסק דין לכל דבר ועניין, ההסכמים עליהם מקובל להחתים את בית המשפט הם בדרך כלל בהליך גירושין הנקרא "הסכם ממון", או בכל סכסוך ממוני הנקרא "הסכם פשרה". במאמר זה ננסה לפרט את האפשרויות לביטול ההסכם, לאחר שקיבל תוקף של פסק דין.

מאת: עו"ד מיכאל חוואיהגירה14/06/131579 צפיות
בישראל, קיים קושי לא מועט להסדיר מעמדו של אזרח זר שאינו יהודי הרוצה לחיות עם בן זוגו בין שנשוי לו ובין שחי עימו חיים משותפים (ידועים בציבור). במאמר זה נעסוק בבן זוג זר החי חיים משותפים עם ישראלי, נציג את יתרונותיו וחסרונותיו לעומת נישואין, כמו"כ נציג את דרכי הפעולה הפרוצדוראליות.

מאת: עו"ד מיכאל חוואיהגירה14/06/131537 צפיות
בישראל, קיים קושי לא מועט להסדיר מעמדו של אזרח זר שאינו יהודי הרוצה לחיות עם בן זוגו בין שנשוי לו ובין שחי עמו חיים משותפים (ידועים בציבור). במאמר זה נעסוק בהסדרת מעמד לבן זוג אזרח זר הנשוי לישראלי, נציג את יתרונותיו וחסרונותיו לעומת ידועים בציבור, כמו"כ נציג את דרכי הפעולה הפרוצדורליות.

מאת: עו"ד מיכאל חוואיחקירות14/06/13726 צפיות
תופעה בזויה זו של "תלונות שווא", צוברת תאוצה בין היתר אודות להנחיה הקיימת לפיה, לא יינקטו אמצעים פליליים כנגד מתלוננת בגין עבירות אלימות, אונס וכיו"ב. כך מוצאים עצמם רבים וטובים בחקירות משטרה קשות וצולבות במקרה הטוב ואף במעצר במקרה הרע. במאמר זה ננסה להסביר, מה ניתן לעשות כנגד "תלונות שווא" במשטרה, ואיך ניתן ראשית, לעצור תופעה זו, ושנית להיפרע בפיצויים עבור הנזקים ועגמת הנפש הרבה שנגרמה כתוצאה מ"תלונת השווא", שגם במהלך זה כשלעצמו יש בו פן הרתעתי כנגד המתלונן לבל יתלונן שוב לשווא.

מאמרים נוספים בנושא סדר דין אזרחי

מאת: נועם קוריס משרד עורכי דיןסדר דין אזרחי20/02/173207 צפיות
עו"ד נועם קוריס כותב מהם התנאים לאישור תביעה ייצוגית

מאת: רוי ורלסדר דין אזרחי21/10/16743 צפיות
Personal finances can cause stress and difficulty in your life. The following article contains advice to help you some great strategies for getting your personal finances.

מאת: רוי ורלסדר דין אזרחי05/10/16955 צפיות
Saving money is never easy, especially when so many external parties try to get you to keep spending. The next few paragraphs are packed to the brim with money-saving tips in this article will show you some easy ways to save and spend wisely.

מאת: רוי ורלסדר דין אזרחי22/09/151894 צפיות
The primary selling point of term life insurance is that it costs much less than traditional policy. Keep in mind that permanent life insurance serves as a financial asset that never expires, and can be used as something you could borrow against. Term policies, on the other hand, is only good for the amount of time you pay for.

מאת: איתמר כוכביסדר דין אזרחי17/08/151513 צפיות
תצהיר עדות ראשית הינו תצהיר המוגש לבית המשפט בהליך אזרחי כהוראה של השופט המהווה תחליף לעדות ראשית מטעם עד. כך שביום הדיון לא תתנהל חקירה ראשית מול העד, אלא חקירה נגדית וחקירה חוזרת בלבד.

מאת: ענת אמרסדר דין אזרחי06/08/151268 צפיות
כמו בהרבה דברים גם בנושא אישי וכאוב כזה. יש מחסומים וחומות כאשר מגיעים ליום קשה שבו נפטר הולך.

מאת: רוי ורלסדר דין אזרחי06/07/151236 צפיות
While being faced with the higher costs of a lawyer who specializes in the field you need may be overwhelming, the fact is that it will often cost you less in the end. The truth is that general practitioners will have to do lots more research than a specialist, resulting in less hourly fees.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica