חפש מאמרים:
שלום אורח
11.12.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

קיום מצוות ללא מצוֶה

מאת: אלחנן שילהתאולוגיה14/09/20132334 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

"כי 'שכר מצוה מצוה', דהיינו שכר המצוה שעושה היא המצוה בעצמה, כלומר רוחניות זו המצוה" (שני לוחות הברית, פרשת תולדות, אות ד).

שומרי מצוות שאינם מחויבים להלכה מודרים ממוקדי הכוח ופעמים רבות הופכים להיות שק חבטות של היהדות האורתודוקסית. מאמרו המתנשא של יהודה יפרח (מוסף שבת של עיתון מקור ראשון, ג' אלול תשע"ג, 9/8/13) נותן דוגמה נאה לתופעה זאת.

הן יאיר שלג  (שם) והן יהודה יפרח עמדו יפה על כך שלא מדובר באנשים מסורתיים. בעבר נתתי למקום הזה שם – "יהדות קיומית". יהודה יפרח כתב שמדובר ב"המצאת אידיאולוגיה", אולם את כינוי הגנאי הזה ניתן להדביק לכל הוגה דעות יצירתי, מהרמב"ם ועד לרב קוק ולרב שג"ר. להלן אציג את הבסיס ההגותי העומד בבסיס תפיסה זו, ואולי אשמש בכך לפה גם בשביל רבים אחרים. חוסר המחויבות להלכה נובע מתוך מצב מפורק. גם לאחר שבונים את הבניין החדש, מה שנבנה איננו תואם את ההלכה. חוסר ההתאמה להלכה לא נובע מתוך עצלות, אלא מפני שזה הקיום המקסימלי שאליו ניתן להגיע. להלן יוצגו פירוק ובנייה של שלוש המצוות המרכזיות ביותר בימינו, תפילה, שבת ומאכלות אסורות.

תפילה

כיצד תקנה אנושית להתפלל שלוש תפילות ביום יכולה להיחשב למצווה אלוהית מחייבת? הציווי "לא תסור" שממנו הסיק הרמב"ם את התוקף של מצוות מדרבנן (הלכות ממרים א, ב) מתייחס לפי פשוטו של מקרא לשפיטה ולפסיקה במצבים שאינך יודע מה הדין בהם, "כי יפלא ממך". הוספה של מצוות עומדת בניגוד לקביעה "לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ". מכאן אנו למדים שלא רק שמצוות מדרבנן אינן מחייבות, אלא שיש מתח ואולי אפילו סתירה בינן ובין התורה שבכתב. לפי הרב קוק החיוב של התורה שבעל פה נובע מתוך "קבלת האומה" (אדר היקר, עמ' לט). תפיסתו יונקת מראיית התורה שבעל־פה כיצירה אנושית מצד אחד, "תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מֻנַּחַת בְּעֶצֶם אָפְיָהּ שֶׁל הָאֻמָּה", וכגילוי אלוהי מצד שני, הבא מתוך האלוהות האימננטית – ספירת מלכות (אורות התורה פרק א'). ואולם, גם מהלך זה חסר בסיס. לדעת השל, יש לשלול קריטריון זה: "העם נהג פעם [...] להשתחוות לבעל. אין לנו לקבל את הסכמת החברה כאבן בוחן להבדיל על פיה בין טוב לרע, [...] כי גם העם [...] עלול לשגות" (אלוהים מאמין באדם, תשע"ב, עמ' 235־236). גם אם נקבל את עמדתו של הרב קוק קריטריון זה לא רלוונטי בימינו, כשכנסת ישראל מפוצלת והאורתודוקסים הם קבוצת מיעוט בעם. נחזור לסוגיית התפילה. ברגע שבו מגיעים לתודעה שהתפילה איננה ציווי אלוהי מחייב, התוקף שלה מפסיק להיות הטרונומי־חיצוני והופך להיות אימננטי – הכרה בערכה. במידה שיש רצון ליצירת קשר קבוע עם אלוהים, יש לתפילה ערך פנימי ומשמעות גם כשהמקיים מודע לכך שהוא איננו מצווה ומחויב לקיימה.

שבת

הזיהוי שבין שמירת השבת בצורתה האורתודוקסית ובין רצון האל הוא בעייתי. לא ברור מתוך פשוטו של מקרא אם איסור המלאכה פירושו לא לעבוד, בדומה לשבת החילונית, או שהוא כולל גם מלאכות שאינן עבודה, כגון ציור. בימינו, האיסור המרכזי ביותר בשבת הוא איסור השימוש בחשמל, שהוא איסור הנשען על כרעי תרנגולת. האם ניתן להגדיר העברת זרם חשמלי כמלאכה? האם חוט להט נחשב לאש ושייך למלאכת מבעיר, או אולי מדובר בתופעה חדשה שאין לה כל התייחסות בתורה ועל כן היא מותרת? עצם התחבטותם של הפוסקים אם איסור חשמל הוא מדין "בונה" או "מכה בפטיש" או שהינו רק איסור מדרבנן – מלמדת שסימנו את המטרה ורק אחר כך ירו את החץ. רצו לאסור, ואחר כך חיפשו את הקטגוריה ההלכתית המתאימה. אבל למעשה, מדובר בתופעה חדשה שלא ניתן לגזור אותה מל"ט אבות המלאכה. גם לאחר המודעות לכך שלא ניתן לדעת אם איסור זה הוא רצון ה', ההימנעות משימוש בחשמל יוצרת תוכן ומשמעות. הרוגע מהעולם הטכנולוגי הרועש מביא לאווירה של קדושה. דווקא בימינו, השבת הדתית יוצרת חוויה רוחנית עוד יותר חזקה מאשר בעבר ועובדה זאת הופכת אותה לרלוונטית יותר מתמיד, כל עוד היא נשמרת בצורה רכה, בלי להתעסק בכל דקדוק של סעיפי "שמירת שבת כהלכתה", היכול להפוך אותה לדבר מעיק. שמירת שבת זאת קרובה לשמירת השבת האורתודוקסית אבל גם שונה ממנה. א) בתחום של דיני טלטול, מכיוון שמבחינת החוויה הסובייקטיבית השבת נשארת אותה שבת בין אם יש חוט שמקיף את המקום שבו אני נמצא ובין אם לאו, אין סיבה להפסיק לטלטל חפצים כשאין עירוב, בחו"ל או בטיול בטבע. ב) לפעמים, במקום שאיסור השימוש בחשמל יביא לאווירה חיובית ולעונג שבת הוא מביא למצוקה. זה יכול להיות שכחת אור במקרר או קצר שהביא להפסקת חשמל. ישנם גם מצבים שבהם לא ניתן לשמור את השבת בתוך העולם המודרני. במהלך שהייה במלון בחו"ל, בכניסה לבניין יש לפעמים דלת חשמלית ואף פתיחת הדלת של החדר נעשית על ידי מפתח אלקטרוני. בנושא זה, ככל שעובר הזמן הדברים רק הולכים ומסתבכים. בחלק מהמלונות ישנם אורות אוטומטיים התלויים בתזוזה בחדר והמפתח האלקטרוני אף אחראי להדלקת האורות בחדר. יהודי אורתודוקסי יכול להגיע למצבים שבהם הוא ייכלא בחדרו כל השבת. לעומת זאת, מי ששומר שבת ללא צו חיצוני – ברגע שייקלע למצוקה ירשה לעצמו לעבור במצבים מסוימים על הלכות שבת. הוא יעשה זאת לא מתוך חולשה, אלא כתוצאה מכך שאיסור חשמל לא נתפס בעיניו כצו אלוהי אבסולוטי, ובמצבים חריגים מן הראוי לעבור עליו. אני מודע לחומר הנפץ שישנה באופציה זאת, ועל כן אני חושב שתפיסה זאת רלוונטית רק לאדם בוגר כשהוא נמצא ללא ילדיו, ורק בגיל מבוגר ניתן למוסרה לדור הבא.

מאכלות אסורות

לפי הגישה האורתודוקסית מדובר בחוק אלוהי שטעמו לא ידוע (יומא סז, ב). ואולם מה יעשה מי שמתחיל לפקפק בהנחה זאת? בשלב הראשון הוא נפגש עם הרמב“ם במורה נבוכים, הנותן הסבר היסטורי לחוקות, ובהמשך הוא קורא שהחזיר היה אסור לאכילה בסוריה, ובמצרים נחשב לתועבה (אנציקלופדיה מקראית, ערך “חזיר“). מכאן באה ההשערה שייתכן שמדובר במורשת תרבותית שנוצרה בתקופה שקדמה למונותיאיזם הישראלי. נוצרו מעין “בגדי המלך החדשים“, שמרוב נשגבותם לא רואים אותם. יש לצעוק צעקה פשוטה: “המלך הוא עירום“. הן לא מובנות בגלל שאין להן מובן, בגלל שאלפי השנים החוצצות בין הזמן שבו התהוו ובין זמננו יצרו את חוסר המובן. לפעמים, חוסר הפשר נוצר דווקא בשלב מאוחר יותר. איסור בשר וחלב היה בראשיתו מובן ונחקק כנגד המנהג האכזרי של אכילת גדי בחלב אמו שנהגו עובדי אלילים (מורה נבוכים, ח“ג פרק מח). רק בעקבות התורה שבעל־פה הוא הפך לחוקה חסרת מובן, להמתנה של חצי יום (ברוב העדות) בין בשר לחלב. בנוגע למצווה זו מתאימים דבריו של שלמה מימון: “כך נעכרה הדת, שלפי מוצאה היתה דת טבעית ומתאימה לתבונה“ (חיי שלמה מימון, תשי“ג, עמ‘ 244). ועתה, לאחר המודעות לכך שייתכן שמדובר במצווה חסרת משמעות, ובהנחה שאני מעוניין להמשיך לקיים את המסורת היהודית, מה אעשה? כאן יכול לבוא לעזרתנו הרב קוק שרואה את הצמחונות כאידיאל לעתיד לבוא ואת מצוות התורה כשלב ביניים עד למימוש חזון זה (אוצרות ראי“ה, ח“ב, עמ‘ 742־754). בשונה מהרב קוק, איני סובר שזו הסיבה המקורית, ומחשבה זאת נראית לי אנכרוניזם אפולוגטי. למרות המודעות לכך שנוצקת כאן משמעות חדשה, המצווה הופכת לרלוונטית מחדש. נוצרת התאמה בין הרצון להתחבר למסורת ובין הפגם המוסרי שיש באכילת בשר. בעוד שבנוגע לעולם הצומח האכילה היא “חגיגה“ ו“עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראתה עינו ולא אכל“ (ירושלמי, סוף קידושין), בעולם החי “חגיגת הבשר“ מצטמצמת למספר מועט של בעלי חיים המותרים באכילה. גם לאחר שמשעינים את איסורי מאכלות אסורות על הצמחונות, לא ניתן להגיע להלכה האורתודוקסית הכוללת המתנה בין בשר לחלב ואיסור אכילה מן הצומח בכלים שבושל בהם בשר טרף, אלא לקיום רך יותר, שייושם רק באכילה מחוץ לבית בשביל לשמור על בית פתוח לכולם. החברה הדתית תולה את קיום המצוות באמונה בדוגמות האורתודוקסיות. טובי בניה יוצאים מהחממה שבה גדלו ומטילים ספק באמיתות שעליהן התחנכו, וחלקם אף עוברים מהמגזר הדתי לחילוני. גם המאמין השלם באמונתו צריך לכבד את מי שנמצא במקום אחר ולאפשר קיום של מגוון אלטרנטיבות. כך תוכל היהדות הדתית להרחיב את גבולה, לכלול בתוכה אוכלוסיות שונות ומגוונות ולשבור את הדיכוטומיה הדתית חילונית הקורעת את עמנו.

(פורסם תחת הכותרת "לא חולשה" במוסף שבת של 'מקור ראשון', י' אלול תשע"ג, 16/8/2013)

elchshilo@gmail.com

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת אלחנן שילה

מאת: אלחנן שילהתאולוגיה07/12/142154 צפיות
אדם שהפנים תפיסה מודרנית של חירות איננו יכול לקבל את התפיסה הדתית של האדם כמשועבד לאל. הפתרון המוצע הוא אימוץ תפיסת אלהות היונקת מהפרשנות הקבלית של הרב קוק לקבלה ואף הולכת צעד מעבר לה. תפיסה זאת גם שוברת את החייץ שבין דת ומוסר ובין חיים דתיים וחיי חול.

מאת: אלחנן שילהתאולוגיה29/01/149828 צפיות
מאמר זה בא לתת אלטרטיבה לתפיסה המסורתית של הרעיון "העם הנבחר" ו"עם סגולה", עבור מי שאיננו מקבל תפיסה זאת מבחינה מוסרית או מבחינה תיאולוגית. תוצג תפיסת עם סגולה שמסתמכת על הפריצה הדתית מוסרית של המונתאיזם בעבר והן על חזיון קיבוץ הגלויות בהווה, היכולות לתת פרשנות חדשה למושג, היכול לתת משמעות גם עבור מי שיצא מגבולות האורתודוכסיה.

מאת: אלחנן שילהמדעי החברה - כללי31/05/121461 צפיות
מכיוון שלפי ההלכה גיור ילדים ותינוקות לא מצריך קבלת מצוות, ניתן לפתור את משבר הגיור על ידי הקמת בתי דין בבתי חולים שיגיירו תינוקות שמוגדרים כ'חסר דת'. עד אז, צריך לפריט את בתי הדין ולהקים בית דין שיגיר ילדים ותינוקות. לאחר שיהיו מאות מתגיירים זה יגרום גם להפעיל לחץ להכיר בגיור גם מטעם המדינה.

מאת: אלחנן שילהמדעי החברה - כללי12/10/112281 צפיות
הנראטיב הפוסט-מודרני מטלטל כבר עשרות שנים את כל שהאנושות הגיעה אליו בעידן המודרני. באמצעות התבוננות שבורחת מסיסמאות, ניתן להכיל את הטוב שבו ולשמר את הישגי המודרנה. המאמר בוחן באילו מקרים הפוסט-מודרניזם עובר את גבולו ויש להשתמש במתודות מודרניות ובאילו מקרים יש להשתמש במתודות פוסט-מודרניות, מתוך מטרה להצעיד אותנו לשלב חדש שיכלול בתוכו יסודות מודרניים ופוסט-מודרניים גם יחד, וייתן אלטרנטיבה חדשה.

מאת: אלחנן שילהיהדות08/08/111380 צפיות
בחלק הראשון מובאות תפיסות הדוגלות בבניין מקדש ללא קורבנות מן החי. בחלק השני מועלה הרעיון של בניית מקדש במקום אחר מאשר הר הבית.

מאת: אלחנן שילהתאולוגיה11/11/109052 צפיות
המאמר בא לתת אופציות ביניים בין אורח חיים דתי-הלכתי ובין קיום חילוני. אופציות שונות מאלו המוכרות כיום (מסורתיות, קונסרבטיבים ורפורמים). הוא מציג כמה דגמים של אותם אופציות ביניים ומעגן את הבסיס הפילוסופי-הגותי שעומד מאחורי אותן אופציות. בנוסף, הוא עומד על התהליכים חברתיים שעוברים על החברה הישראלית כלל והציונות הדתית בפרט.

מאת: אלחנן שילהזהות07/11/103401 צפיות
המאמר מתאר את המצב העגום הקיים בנוגע לסוגיית העולים שאינם יהודים לפי ההלכה ומבקש לתת פתרון שונה מפתרון הגיור שכשל במבחן התוצאה. החלק הראשון של המאמר עוסק בשינוי התודעתי שיש לעשות בכל הנוגע לתפיסת 'מיהו יהודי'. שינוי זה יכשיר את הקרקע לאימוץ הפתרון המעשי ממפורט בחלקו השני של המאמר. הפתרון בנוי על הכלל ההלכתי של "חזקת יהדות" בנישואין. כשם שאצל ממזרים מופעל מנגנון מכוון של הטמעה כך גם בנוגע למצוקה זו יש ללכת לפתרון דומה. את בתי הדין המנהלים חקירות הוכחת-יהדות יחליף גוף אלטרנטיבי שיערוך חופות בלי לשאול שאלות, בהתאמה לדרכה המקורית של ההלכה בסוגיות כאלה. כך נמנע את הקרע שמאיים לשסע את החברה, ונעצים את הזהות הלאומית, היהודית-ישראלית.

מאמרים נוספים בנושא תאולוגיה

מאת: בתיה כץתאולוגיה03/12/1962 צפיות
תיאורית האבולוציה סוברת שבעלי חיים מתפתחים מבעלי חיים פרימיטיביים מהם, בתהליכים איטיים ובמשך מיליוני שנים. למשל, שדג מסוגל להפוך לזוחל וזוחל לציפור או יונק וקוף פרימיטיבי לאדם החושב. אנו נבחון את התיאוריה לפי סעיפים, ונענה על כל ראיה שהללו מציעים לתיאורית ההתפתחות ההדרגתית.

מאת: בתיה כץתאולוגיה03/12/1954 צפיות
במאמר על התנין וציפור התנינן הצגנו סימביוזה בין התנין לציפור המקננת בתוך שיניו כדי לאכול את שאריות המזון. האם אבולוציה מסוגלת ליצור סימביוזה בין בעלי חיים, או שרק תכנון עומד מאחורי הדברים? יהיו אנשים אשר ינסו לבטל את הסימביוזה שבין התנין לתנינן בטענה שעדיין מדובר במקרה נדיר. אך אין זה אומר ששיתוף פעולה קיצוני בין בעלי חיים בטבע הוא נדיר. למעשה, מקרים רבים של שיתוף פעולה קיצוני בין טורף לנטרף מתועדים בטבע.

מאת: בתיה כץתאולוגיה03/12/1965 צפיות
מתוך מיקרוסקופ או אפילו באמצעות עין בוחנת, יתגלו טביעות האצבע כבקעים בתוך העור, רכסים ועמקים מסוטטים, קוים עמוקים המקבילים אלה לאלה. הן גורמות לכך שהידיים שלנו מחוספסות קמעה. הסיבה לכך היא גאונית.

מאת: בתיה כץתאולוגיה02/12/191114 צפיות
לפני פחות ממאה שנה היו מלמדים בבתי הספר כי הג'ירפה מתחה את צווארה ולכן נולדו צאצאיה עם צוואר ארוך יותר. כמו כן היו מספרים כי הדג במים הרדודים רצה מאות ללכת על החוף, ולכן צאצאיו נולדו עם סנפירים-רגליים. זו היתה תיאוריית האבולוציה של פעם, אך עד היום הזה יש אנשים החושבים שזה מה שהאבולוציה טוענת.

מאת: בתיה כץתאולוגיה02/12/1948 צפיות
חלק מהתומכים בתיאורית האבולוציה, מנסים לטעון שהסיכוי שהחיים נוצרו בעצמם הוא יותר טוב מהגרלה בלוטו,

מאת: בתיה כץתאולוגיה02/12/1950 צפיות
בולוציונים טוענים שבצעד אחר צעד, שינויים התרחשו בצורות החיים הפשוטות והסתיימו בסדר המופתי הקיים היום שאפשר רק להתפעל ממנו.

מאת: בתיה כץתאולוגיה02/12/1951 צפיות
יש אנשים החושבים שכל החיים התפתחו מהפשוט מאוד למורכב מאוד. ההשערה הזאת מתגלה כבדיחה גרועה, בבואנו לבחון את מורכבותם של החיים הפשוטים ביותר.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica