חפש מאמרים:
שלום אורח
08.11.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

המקדש שמעבר לקורבנות

מאת: אלחנן שילהיהדות08/08/20112040 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

דווקא כשביקרתי במקדש הזהב של הסיקים באמריצר שבהודו חשתי עד כמה חסר לנו מקדש – מרכז רוחני שיאחד את האידיאה הדתית והלאומית ויביא להתרוממות רוח.

אני מתמקד דווקא במקדש זה בגלל שלושה היבטים הקיימים בו: (א) בדומה ליהדות, הדת הסיקית היא דת מונותיאיסטית שאין בה פסלים אלא רק ספר קדוש; (ב) בדומה למקדש הישראלי, אין אצל הסיקים ריבוי של מקדשים במקומות שונים אלא מקדש אחד מרכזי לכולם; (ג) במקדש הסיקי אין הקרבת קרבנות.

עצם קיומו של מקדש מסוג זה מלמד אותנו על האפשרות של מקדש ללא עבודת הקרבנות. במאמרו של ד"ר משה מאיר "אבלות על מה שלא ישוב", שנכתב לרגל ט' באב תש"ע, נכתב שאילו לא נחרב המקדש על ידי הרומאים הוא "היה מת בשיבה טובה בעתו ובזמנו". ואולם, כשמסתכלים על התהליכים שקרו במזרח הרחוק רואים שרק תרבות הקרבת הקרבנות מהחי מתה "בשיבה טובה". שפיכות דמים של בעלי החיים שאין הא-ל זקוק להם נעלמה, אבל מקדשים פעילים חיים וקיימים. משה מאיר מקריב את בית המקדש על מזבח הקרבנות. בגלל "מסורת ההתנגדות לקרבנות שיסודה בדברי הנביאים" (והמשכה כידוע ב'מורה הנבוכים', התולה את הציווי של הקרבנות במנהגי אותה תקופה) נמחק גם הרצון לחידוש המקדש.

אותם תהליכים שקרו במזרח הרחוק (החלפה של קרבן מהחי בקרבן מהצומח או ביטול גמור של הקרבנות) ניתן למצוא גם בעולמה של מחשבת ישראל. למרות שאצל הרב קוק האידיאל של קרבן מהצומח בא רק אחרי חידוש קרבנות מהחי (אוצרות ראי"ה, ח"ב, תשמ"ח, עמ' 754-755; ולאחרונה בקבצים מכתב יד קדשו, כרך שני, תשס"ח, בויסק א', אות ח' עמ' ט"ו–ט"ז), תלמידו, ר' דוד כהן, "הנזיר", שהיה צמחוני בעצמו, מעלה את האפשרות (אחרי מלחמת ששת הימים) שהעיכובים בבניין המקדש נובעים מהרצון לעבור ישירות לקרבנות מהצומח (מתוך כת"י, מחלקה 3 תיק מס' 319. לא ניתנה לי רשות לפרסם). גם חזונו של הרב חיים הירשנזון (שהתכתב עם הרב קוק בנושא) עוסק במקדש נטול קרבנות: "אין רשות ליחיד או ליחידים לבטל חוק מחמת מחשבתם שעבר תועלתו, כי חוק אשר עבר תועלתו מתבטל מעצמו [...] כמנהג הקרבנות בעמים אשר כמעט בזמן אחד פסק מכל העמים המנומסים יחד" (מושגי שוא ואמת, עמ' 71); "בית המקדש ישוב לנו [...] לא להקרבת קרבנות לזבח ותודה, רק לבית תפילה לשירה וזמרה" (מלכי בקודש, חלק ו', עמ' 96).

רתיעה אחרת מבניין המקדש נובעת מהימצאות 'כיפת הסלע' במקום המקדש. על אף זכותנו ההיסטורית על הר הבית, איננו מצליחים לממש זכות זו. ניתן להמשיך ולחכות לנס, אולם להערכתי המצב העכשווי יימשך גם במאות השנים הבאות. גם אם יהיה יהודי שיצליח בפעולת טרור לפגוע במקום, ממשלת ישראל תתנצל ותבנה את המקום מחדש.

הציפייה לבניין המקדש בהר הבית לא מובילה לשום מקום. גם המחשבה שניתן למקם את המקדש על ההר לצד כיפת הסלע היא מתכון לפיצוץ ואינה ריאלית. הפתרון היחיד האפשרי הוא הקמת המקדש מחוץ להר הבית, על רחבת הכותל או במקום אחר בעיר ירושלים. אני מניח שאנשים רבים ירימו גבה כיצד אני מוותר על מקום מקדשנו, אבל אני מציע לתת לזמן לעשות את שלו. אולי בעוד כמה מאות שנים תהיה נכונות גדולה יותר לקבל הצעה מסוג זה, שזרעיה ייטמנו לעת עתה עמוק באדמה. סוד כוחה של הציונות והצלחתה הוא ביכולת שלה להתפשר ולממש חלומות גם כשהם חלקיים. אפשרות זאת הועלתה כבר בנוגע לשאלה היכן עומד המקדש שהרצל מתאר באלט-נוילנד, אולם אז, היא הפכה לכלי ניגוח בידי אחד העם ולא כאופציה ממשית.http://benyehuda.org/ginzburg/Gnz063.html

יתרון נוסף שיש בהצעה זו הוא שמבחינת הקטגוריות ההלכתיות ייחשב המבנה כבית כנסת וסוגיית הקרבנות תהא מנוטרלת. ייתכן שיד ההשגחה היא שהביאה לבנייתה של פרובוקציה במקום מקדשנו, כך שלא תתאפשר הקרבת קרבנות, אלא רק בנייה של מקדש – מקום מפואר שאליו יעלו המוני יהודים שלוש פעמים בשנה, מקום שבו דרך הפאר האסתטי והמוזיקלי והאחדות הלאומית נוכל להחזיר את אותה רוחניות דתית-לאומית שאבדה לעמנו.

elchshilo@gmail.com

פורסם במוסף 'שבת', 'מקור ראשון', ה' באב תשע"א, 5.8.2011

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת אלחנן שילה

מאת: אלחנן שילהתאולוגיה07/12/143086 צפיות
אדם שהפנים תפיסה מודרנית של חירות איננו יכול לקבל את התפיסה הדתית של האדם כמשועבד לאל. הפתרון המוצע הוא אימוץ תפיסת אלהות היונקת מהפרשנות הקבלית של הרב קוק לקבלה ואף הולכת צעד מעבר לה. תפיסה זאת גם שוברת את החייץ שבין דת ומוסר ובין חיים דתיים וחיי חול.

מאת: אלחנן שילהתאולוגיה29/01/1418423 צפיות
מאמר זה בא לתת אלטרטיבה לתפיסה המסורתית של הרעיון "העם הנבחר" ו"עם סגולה", עבור מי שאיננו מקבל תפיסה זאת מבחינה מוסרית או מבחינה תיאולוגית. תוצג תפיסת עם סגולה שמסתמכת על הפריצה הדתית מוסרית של המונתאיזם בעבר והן על חזיון קיבוץ הגלויות בהווה, היכולות לתת פרשנות חדשה למושג, היכול לתת משמעות גם עבור מי שיצא מגבולות האורתודוכסיה.

מאת: אלחנן שילהתאולוגיה14/09/133085 צפיות
מאמר זה בא לתת אלטרנטיבה לקיום מצוות רך יותר יותר מזה שמציעה האורתודוכסיה. מיועד עבור מי שכבר לא מאמין בדוגמות האורתודוכסיות ונמצא במצב מפורק ומעוניין לבנות בניין חדש ולהתחבר למסורת היהודית.

מאת: אלחנן שילהמדעי החברה - כללי31/05/122248 צפיות
מכיוון שלפי ההלכה גיור ילדים ותינוקות לא מצריך קבלת מצוות, ניתן לפתור את משבר הגיור על ידי הקמת בתי דין בבתי חולים שיגיירו תינוקות שמוגדרים כ'חסר דת'. עד אז, צריך לפריט את בתי הדין ולהקים בית דין שיגיר ילדים ותינוקות. לאחר שיהיו מאות מתגיירים זה יגרום גם להפעיל לחץ להכיר בגיור גם מטעם המדינה.

מאת: אלחנן שילהמדעי החברה - כללי12/10/113154 צפיות
הנראטיב הפוסט-מודרני מטלטל כבר עשרות שנים את כל שהאנושות הגיעה אליו בעידן המודרני. באמצעות התבוננות שבורחת מסיסמאות, ניתן להכיל את הטוב שבו ולשמר את הישגי המודרנה. המאמר בוחן באילו מקרים הפוסט-מודרניזם עובר את גבולו ויש להשתמש במתודות מודרניות ובאילו מקרים יש להשתמש במתודות פוסט-מודרניות, מתוך מטרה להצעיד אותנו לשלב חדש שיכלול בתוכו יסודות מודרניים ופוסט-מודרניים גם יחד, וייתן אלטרנטיבה חדשה.

מאת: אלחנן שילהתאולוגיה11/11/109793 צפיות
המאמר בא לתת אופציות ביניים בין אורח חיים דתי-הלכתי ובין קיום חילוני. אופציות שונות מאלו המוכרות כיום (מסורתיות, קונסרבטיבים ורפורמים). הוא מציג כמה דגמים של אותם אופציות ביניים ומעגן את הבסיס הפילוסופי-הגותי שעומד מאחורי אותן אופציות. בנוסף, הוא עומד על התהליכים חברתיים שעוברים על החברה הישראלית כלל והציונות הדתית בפרט.

מאת: אלחנן שילהזהות07/11/104753 צפיות
המאמר מתאר את המצב העגום הקיים בנוגע לסוגיית העולים שאינם יהודים לפי ההלכה ומבקש לתת פתרון שונה מפתרון הגיור שכשל במבחן התוצאה. החלק הראשון של המאמר עוסק בשינוי התודעתי שיש לעשות בכל הנוגע לתפיסת 'מיהו יהודי'. שינוי זה יכשיר את הקרקע לאימוץ הפתרון המעשי ממפורט בחלקו השני של המאמר. הפתרון בנוי על הכלל ההלכתי של "חזקת יהדות" בנישואין. כשם שאצל ממזרים מופעל מנגנון מכוון של הטמעה כך גם בנוגע למצוקה זו יש ללכת לפתרון דומה. את בתי הדין המנהלים חקירות הוכחת-יהדות יחליף גוף אלטרנטיבי שיערוך חופות בלי לשאול שאלות, בהתאמה לדרכה המקורית של ההלכה בסוגיות כאלה. כך נמנע את הקרע שמאיים לשסע את החברה, ונעצים את הזהות הלאומית, היהודית-ישראלית.

מאמרים נוספים בנושא יהדות

מאת: בתיה כץיהדות01/12/19107720 צפיות
האם יש פסוקים בתורה שבכתב המדברים על תורה שבעל פה?

מאת: בתיה כץיהדות01/12/195996 צפיות
טענות של דתות אחרות. ומאין לנו שהיה זה באמת אלוקים שנתן את התורה לישראל?

מאת: בתיה כץיהדות01/12/196042 צפיות
בתורת ישראל. בכל דת תמיד היתה שגורה האמונה במנהיג אחד שרק אליו התגלה האל וכל מי ששכל בראשו יבין מיד שקל לשקר ולהמציא תורה באופן כזה. לעומת זאת, בתורת ישראל אנו רואים התגלות לאומית לעם שלם, מעמד הר סיני.

מאת: בתיה כץיהדות01/12/196074 צפיות
מאין לנו שיש תכלית לחיים שלנו ולא באנו הנה רק כדי ליהנות.

מאת: בתיה כץיהדות01/12/196046 צפיות
לאלוקים אין בורא. משום שאלוקים הוא היוצר את התהליך של "בורא ונברא"/"נולד ומוליד", הוא עצמו אינו שייך לתהליך אותו יצר. עצם זה שאלוקים יצר את כח המשיכה לא אומר שאלוקים עצמו כפוף אליו. האם יש הסבר "מדעי" יותר מדוע לאלוקים אין אלוקים?

מאת: בתיה כץיהדות01/12/196045 צפיות
אם לא ניתן לדמיין את האלוקים אז איך ניתן להאמין בו? מהו בעצם אלוקים אם כך?

מאת: בתיה כץיהדות01/12/196071 צפיות
המדע כידוע לכל, משרת אותנו בטכנולוגיה, מציאת תרופות למחלות, וביחוד נוחות. זאת הסיבה שרוב האנשים החליטו לבחור ולדבוק במדע ובממסד המדעי, כי הם ראו בו את המייצג הבלעדי של הידע והקידמה המשרתים אותנו בחיינו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica