הרשויות בישראל החליטו לצאת במסע נגד השימוש בביטקוין, וזאת בניגוד למגמה במספר מדינות בעולם, כמו קנדה ובריטניה. בהודעה שפורסמה, הרגולטורים - בנק ישראל, משרד האוצר, רשות המיסים, רשות ניירות ערך והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מזהירים את הציבור בדבר סיכונים אפשריים הטמונים בביטקוין. מדובר לדעתי בהודעה בעייתית במיוחד כמפורט להלן. ראו גם: הרגולציה של הביטקוין: מגמות חדשות בעולם
להרחבה בעניין הרגולציה והמיסוי של הביטקוין, ראו: ביטקוין - מדריך מסים
בהודעה של הרשויות מודגש כי הביטקוין ומטבעות וירטואליים הם למעשה קבצי מחשב המשמשים גם כאמצעי תשלום וירטואליים אשר מונפקים על ידי מערכת מחשבים מבוזרת שאינה נמצאת בשליטת גורם מרכזי. עוד מודגש, כי מטבעות וירטואליים ובכלל זה הביטקוין אינם הילך חוקי של אף מדינה, וכי אין בשמם כדי להעיד על מעמדם החוקי כמטבע. לא ברור מהי מטרת האמירה הזאת. אין הבדל חוקי בין מטבעות זהב לביטקוין, ובשניהם מותר לעשות שימוש במדינה.
הביטקוין אינו מתיימר להוות הילך חוקי אלא משמש כאלטרנטיבה למטבעות המונפקים על ידי המדינות. אמנם, אין חובה לקבל ביטקוין כתמורה עבור נכס או שירות או כפירעון של חוב כספי, אך אם צדדים לעסקה מסכימים על תשלום בביטקוין, המדינה לא אמורה להתערב בכך. איסור על מסחר בביטקוין מהווה פגיעה חמורה בזכויות אזרח, ובפרט בזכות הקניין.
בהודעה נאמר גם כי הביטקוין והמטבעות הווירטואליים אינם מונפקים על ידי בנק מרכזי ואינם זוכים לגיבוי של בנק מרכזי הערב לערכם הנקוב של המטבעות המונפקים על ידו ופועל לשימור האמון בהם. מדובר בטענה חלשה, שכן מי שקובע בסופו של דבר את האמון זה האנשים, ולא הבנק המרכזי. ככל שיותר אנשים ישתמשו בביטקוין כך יגדל האמון בו.
בהודעה של הרשויות נאמר כי מאחר ושימוש במטבעות וירטואליים ובכלל זה הביטקוין מאפשר העברתם באופן אנונימי, פעמים רבות תוך עקיפת הצורך בשימוש בגורמים הפיננסיים עליהם חל משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, הרי שמדובר בפעילות בעלת מקדם סיכון גבוה בנוגע להלבנת הון ומימון טרור. טענה זאת בדבר סיכון גבוה בנוגע להלבנת הון בביטקוין מקוממת, שכן אין סיבה לחשוש כי בביטקוין מתקיימת הלבנת הון יותר מאשר במטבעות הרשמיים. כל דבר שיש לו ערך עשוי לשמש להלבנת הון. הטענה בדבר מימון טרור רחוקה מהמציאות. מימון טרור מתקיים היום בחסות ממשלת ישראל המעבירה מיליונים לשלטון החמס בעזה. אולי כדאי להתחיל לבדוק כיצד המדינה עצמה עוסקת במימון טרור במקום בתיאוריות העוצרות את הקידמה.
הרשויות מסבירות בהודעה שלהן כי המאפיינים הייחודיים של המטבעות הווירטואליים עלולים להוות קרקע פורה לפעולות מרמה, כדוגמת "הונאות פונזי" - הונאת ממון שבה מובטח למשקיעים החזר השקעה גבוה במיוחד בפרק זמן קצר, אך למעשה כספי החזר ההשקעה המוצגים כפירותיה, משולמים מכספם של המשקיעים העתידיים ואינם אלא החזר חלקי של הקרן. גם כאן מדובר בטענה מגוחכת הגובלת בפטרנליזם. אמנם קיימים סיכונים מסוימים במטבעות וירטואליים, כמו סגירת בורסת מאונט גוקס, אך מכאן ועד טענת המרמה הדרך רחוקה. רמאויות קיימות בכל דבר ובכל מקום, והן אינן מיוחדות למטבעות וירטואליים או לביטקוין.
טענה בעייתית אחרת של הרשויות בישראל היא שהעסקות במטבעות וירטואליים המבוזרים אינן ניתנות לביטול, ומרגע בו בוצעה מכירה לא ניתן להשיב את הערך ששולם, ואי לכך, השימוש בהם כאמצעי תשלום חשוף להונאות אי אספקת מוצר או שירות, בהן לאחר התשלום לא מועברת על ידי הספק או נותן השירות כל תמורה. גם כאן מדובר בטענה פטרנליסטית. הכלל של "ייזהר הקונה" נכון ביחס לביטקוין כמו כל מוצר או סחורה אחרת. אמנם בכרטיסי אשראי ניתן לבטל עסקאות, אך יש לכך עלות, אשר בסופו של דבר מגולגלת על הצרכן הסופי, דבר שאינו קיים בביטקוין.
הרשויות בישראל לא יכולות לחסום את השימוש בביטקוין ובמטבעות וירטואליים, ולכן הן שואפות לקדם רגולציה. סוחרים במטבעות וירטואליים וביטקוין הרשומים כנותני שירותי מטבע במשרד האוצר, אינם רשומים שם בהקשר של המסחר במטבעות וירטואליים, אלא לגבי פעילות נלווית בלבד. כמו כן, רשות ניירות ערך אינה מפקחת על מסחר בביטקוין ודומיו או בניירות ערך שהנ"ל מהווים את נכס הבסיס שלהם. כדי להצדיק את הרגולציה, בשלב הראשון מכינים נייר עמדה עם כל הבעיות שיש ומפחידים את הצבור. בשלב השני, מגיעים לכנסת עם המלצות חקיקה.
ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה