רהיטים עתיקים מתאפיינים בשיטת ריפוד מורכבת ומסועפת. האופן בו מרפדים רהיטים כיום שונה עד מאוד מהדרך בה ריפדו ריהוט עתיק בעבר.
בפוסט זה אנסה להסביר על קצה המזלג את מורכבות השיטה.
פעולת הבסיס הראשונית של הרפד היא קליעה ושילוב רצועות מבד עבה במיוחד בשיטת שתי וערב. את הרצועות היה עליו להדק לבסיס הרהיט (לרוב כורסאות וספות). מעל רצועות אלו היה הרפד מניח שורות של קפיצים בגבהים שונים וזאת בכדי לקבל את הקימור אשר במרכז המושב. הנחת הקפיצים וקשירתם היא כשלעצמה תורה שלמה. במיומנות גבוהה היה הרפד קושר את הקפיצים לאורך, לרוחב, באלכסונים, מעל ומתחת ויוצר מעין מבנה שלם של קפיצים ורצועות בד הקשורים זה לזה. חשיבות רבה יש לקשירה זו שכן הקפיצים אמורים להישאר במקומם, בתוך מושב הרהיט, לאורך שנים רבות ולשאת משקל רב.
עם סיום בניית רשת הקפיצים, פורשים מעל לרשת הקפיצים בד יוטה עבה כאשר מעליו מניחים שיער סוס או עשב ים (תלוי בתקופה). מסביב למבנה המושב היה הרפד תופר את "הסיומת" ויוצר מעין חבל בעובי שני ס"מ. חבל זה בעצם תוחם את המושב אשר מכיל את אותה רשת קפיצים ורצועות בד אותם הזכרנו. לאורך כל חיי הרהיט חבל זה מונע את גלישת הריפוד ושומר על המראה האוטנטי של הרהיט העתיק. זו ההזדמנות להזכיר כי כל הרהיטים העתיקים רופדו בעבודת יד מלאה.
מלאכת הריפוד טרם הסתיימה. עתה פורש הרפד את הבד העליון ומצמיד אותו לדפנות הרהיט בעזרת סרט דקורטיבי או שורת מסמרים מפליז הצמודים זה לזה.
כיום קשה מאוד למצוא בעלי מקצוע שעובדים ומרפדים בשיטה זו. רפד המכבד את מקצועו ואת הרהיט העתיק ינסה ככל האפשר להיצמד לאוטנטיות וינסה לשמר כל פריט שיסיע בעדו בעת שיחזור וריפוד רהיט עתיק. למרות שקיימים כיום אמצעי עזר לריפוד, רפד שמתמחה ויודע לרפד בסגנון עתיק יבחר לרכוש את המוצרים הטובים גם אם ברוב המקרים יהיו יקרים יותר בתנאי שיעידו על גימור ואיכות גבוהים יותר של הרהיט. עבודה כזו תצטיין לאורך זמן בנוחות, מראה ועיצוב של בעל מקצוע המכבד את הרהיט העתיק.