בגדול, ניתן לומר שהחזרי הלוואה מיישמים בחובם שני אינטרסים סותרים: האינטרס שלכם לשלם כמה שפחות ריבית, והאינטרס הבנקאי/של הגוף החוץ בנקאי – שתשלמו לו כמה שיותר ריבית. בשונה מכלכלות אחרות בעולם, בישראל ממש ברוב המקרים יש יחס ישר-מעריכית בין כמות זמן ההלוואה לכמות הריבית שתשלמו. מדוע ישר מעריכית ולא פשוט "ישר"? משום שבשרטוט גרף "תקופות החזר" ל- "גובה הריבית" אין מכפיל קבוע: זה לא שעל חודשיים הלוואה תשלמו X ₪ ועל 4 חודשים תשלמו 2X.
בישראל הריבית נוסקת כלפי מעלה ככל שתקופת ההלוואה עולה, כשכמה גורמים "קבועים" לכאורה משפיעים על כך: יוקר המחייה, מדד הפריים, ומדדים כלכליים נוספים. המסקנה היא, אפוא, שקיצור משך זמן תקופת התשלומים שלכם ימנע מכם חשיפה גדולה ובלתי צפויה לריבית. מתי כדאי לנו לדגול בעיקרון זה, ומתי בכל זאת שווה לפתוח את הארנק ולאשר לגוף המלווה שלנו תקופת החזר ארוכה יותר?
במוצרים המוגדרים "לכל מטרה" כדאי לקצר ככל האפשר את תקופת ההחזר
המדובר במוצרים שאתם יודעים שאתם צריכים אותם, בין אם אתם הלקוחות הסופיים שלהם, ובין אם אתם ספקים בעצמכם שעתידים למכור את זה ללקוחות. הלוואות עם תקופת החזר קצרה מקטינות את הריבית שתצטרכו לשלם, וכאשר מדובר במוצרים שאתם בוודאות צריכים במאת האחוזים, ואתם בוודאות עתידים להחזיק בהם או להשתמש בהם אין סיבה "לחנוק" את עצמכם עם ריביות גבוהות שהן בדרך כלל נגזרת של תקופת תשלומים ארוכה בהסדר הלוואה לכל מטרה. אלו מוצרים לא בטוח שהם כאלו, ולכן עדיפה תקופת החזר ארוכה? מיד תראו.
בקניית דירה באמצעות משכנתא במצבים מסוימים עדיפה הלוואה ארוכה ויקרה
ניקח מצב בו אדם שאינו בקיא בתחום הנדל"ן: יש ברשותו את כל הכסף, והוא לא צריך הלוואות. אם האדם הזה קונה דירה באזור לא יוקרתי, שצפוי גם להיות נחשל בהמשך, אזי שהוא, ורק הוא, הפסיד מהעסקה הזו. ניקח מקרה אחר ובו הלווה מוותר על ההטבה לקחת 70-75% הלוואת משכנתא, והוא לוקח רק 45%. את השאר הוא משלם לבנק במזומן. גם אז, הוא שילם יותר ממחצית הסכום על דירה שלא בטוח שתניב לו רווחים, והוא המפסיד העיקרי, לא הבנק.
אדם שלקח הלוואה יקרה, במסגרתה גם הלוואה בהיקף 75% מהעסקה ניתנה לו, וגם בתנאי החזר בריביות גבוהות לתקופה ארוכה – עשוי למצוא את עצמו במצב טוב יחסית אם הוא שגה בבחירת אזור המגורים. נניח שהוא מקדיש מכל מרצו למצוא קונה לדירה, לאחר שנודע לו שהוא טעה ברכישה, ולאחר חודשים רבים הוא מוצא את הלקוח שלו – הוא לא הפסיד מזה כמעט דבר: הוא נפרד מ- 25% הון התחלתי, ומכמה אלפי שקלים החזר התחלתי של המשכנתא, והבנק נתן את רוב הכסף על פרויקט עם רמת אטרקטיביות נמוכה: הבנק הפסיד מהעסקה הזו יותר מהלקוח.