חפש מאמרים:
שלום אורח
13.06.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

עיקר סוד חידוש העולם \\\\המשך שלישי הסיכום

מאת: א.ע עאו'ץ פילוסופיה17/02/20091420 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

ועתה נבאר עניין עיקר סוד חידוש העולם , עניין זה הסוד המופלא הוא נעלם מאד מאד מכל החכמים שדברו בציורו מדעתם ר'ל מהדעת האנושי,ולא השיגו אדם מעולם באמתתו כי אם הנביאים לבדם ע''ה שהשיגו דבר זה כאשר הוא וקבלוהו מהשם והכירוהו,ואמנם אנחנו שמענו הדעות הרבות אשר נחשבו על הקדמות ועל החידוש,ועל כן אנחנו נכתוב תחילה על שני העניינים חלוקה אחת הכרחית,א] והמורה נבוכים ז'ל חלקה לשני חלקים ראשונים, ואנחנו נחלקה לארבעה חלקים בעבור צורך הכרחי,ואע'פ שהכל כוונה אחת ב],והחלוקה ההכרחית היא זאת שאנחנו אומרים ,כי העולם לא ימלט מהיותו ,קדמון,או חדש,או הוא קדמון וחדש יחד,או הוא לא קדמון ולא חדשג] ואחר זאת החלוקה המעולה למבינים נקדים הקדמה אחת,ונחלוק חלוקה אחרת בדומה לזאת,ואע'פ שהיא יותא צריכה לנו מזאת,והיא שאנחנו נאמר שהתורה לא תמלט מהיותה כולה משל קדמון או משל חדש,או משל קדמון וחדש יחד,או משל לא קדמון ולא חדשד]ונחבר זה אל זה עוד דבר ונאמר כי התורה לא תמלט מהיותה,כולה נסתרת או כולה נגלית,או נסתירת ונגלית יחד,או לא נגלית ולא נסתרת כלל,והנראה שהרמז באלו החלוקות לעניינם רבים הנזכרים בשלשת החלוקות שכללנו מפרקי המו'נ ואצטט לך החלוקה והדברים וצריך שתתבונן מדעתך על ההקשר בין הציטוטים,מן החלוקה הראשונה,מה שהוא מקביל [מדוע העדיפו הפילוסופים את המונח עילה וסיבה?]

כבר נתבאר במדעי הטבע 13 מציאות הסיבות לכל דבר שיש לו סיבה, ושהם ארבעה:

החומר והצורה, והפועל והתכלית 14.

ושיש מהם קרובים ומהם רחוקים 15, וכל אחד מארבעה אלו נקרא סיבה ועילה.

 

ומהשקפותיהם 16 אשר איני חולק עליהם, שה' יתהדר ויתרומם הוא הפועל והוא הצורה והוא התכלית, ולפיכך אמרו שהוא יתעלה סיבה ועילה, כדי לכלול שלושת הסיבות הללו, והם שיהא הוא פועל העולם וצורתו ותכליתו.

ועודוממה שאתה צריך לדעת כי ההקדמות אשר הניחום ה"אצוליין" 72 כלומר: ה"מתכלמין" לקיום חידוש העולם, יש בהן מהיפוך העולם 73 ומשינוי סדרי בראשית 74 מה שתשמע, לפי שאני בכל אופן אזכיר לך את הקדמותיהם ודרך למידותם. אבל דרכי זו היא כפי שאתאר לך את כולה עתה.

 

והוא, שאני אומר, העולם לא יבצר משיהיה קדמון או מחודש.

- אם היה מחודש הרי יש לו מחדש בלי ספק, וזה מושכל ראשון, כי המחודש לא יחדש את עצמו אלא מחדשו זולתו, אם כן מחדש העולם הוא ה'.

- ואם היה שהעולם קדמון, הרי חיובי בהכרח בראיה זו וראיה זו שיש שם מצוי - זולת כל גופי העולם - שאינו גוף ולא כוח בגוף, והוא אחד, תמידי, נצחי, אין לו עילה ולא יתכן שינויו, והוא האלוה.

הנה נתבאר לך, כי ראיות מציאות ה', ואחדותו, ושאינו גוף - ראוי לקחתם לפי הנחת הקדמות, שאז תושג ההוכחה בשלמות, יהיה העולם קדמון או מחודש.

 

[עדיף להוכיח מציאות ה' על בסיס הקדמות]

ולפיכך תמצא שאני תמיד בכל מה שחברתי בספרי ההלכות 75, אם נזדמן לי [קכד] הזכרת יסודות, אז אעסוק בקיום מציאות ה', הריני מקיימו בדברים הנוטים לצד הקדמות. לא שאני סובר את הקדמות, אלא שאני רוצה לקיים מציאותו יתעלה בדעתנו 76 בדרך מוכחת, שאין בה ויכוח כלל, ולא נניח את ההשקפה הזו הנכונה 77 רמת המעלה 78 נשענת על בסיס שכל אדם יזעזעהו ויחשוב לנתצו, ואחר יחשוב כי לא נבנה מעולם כלל.

ובפרט כאשר אותן הראיות הפילוסופיות על שלושת הדרישות הללו לקוחות מטבע המציאות הנראית לעין, אשר אין להכחישן אלא מחמת התחשבות בהשקפות מסוימות ומן החלוקה השניה
[נגד אריסטו]

אמר, כי החומר הראשון אינו הווה ולא נפסד, ובא להביא ראיה על כך 19 מן הדברים ההווים הנפסדים, ובאר מניעת התהוותו.

וזה נכון, כי אנחנו לא טענו שהחומר הראשון נתהווה כהתהוות האדם מן הזרע, או יפסד כהפסד האדם אל העפר 20, אלא טענו כי ה' המציאו מן האין.

והוא כפי שהוא אחר מציאותו, כלומר: שכל דבר מתהווה ממנו, ונפסד אליו כל מה שנתהווה ממנו, ולא ימצא מעורטל מצורה21, ועדיו מסתיימת ההוויה וההפסד. והוא אינו הווה כהתהוות מה שמתהווה ממנו, ולא נפסד כהפסד מה שנפסד אליו, אלא נוצר 22. וכאשר ירצה יוצרו - מעדירו העדר גמור ומוחלט.

 

וכך בדומה אנו אומרים בתנועה, לפי שהוא הביא ראיה מטבע התנועה, שהיא לא הווה ולא נפסדת.

והדבר נכון, לפי שאנו טוענים כי אחר מציאות התנועה כפי הטבע הזה אשר היא יציבה עליו, אין לשער הויתה והפסדה הוויה כללית והפסד כללי כהויית התנועות החלקיות ההוות, וכהפסד התנועות החלקיות. והוא הדין בכל מה שמחייב טבע התנועה.

וכך הדבר בתנועה הסיבובית שאין לה התחילה23, הוא נכון אחר מציאות הגוף העיגול הנע בסיבוב לא יצטייר בתנועתו התחילה 24.

 

וכך אנו אומרים באפשרות, שהוא מחייב שתקדם לכל הווה 25. שאין זה מתחייב אלא במציאות הזו היציבה, אשר כל מה שמתהווה בה מתהווה הוא ממצוי מסוים. אבל הדבר הנברא מן ההעדר, אין שם דבר שירמוז עליו לא בחוש ולא בשכל, שאז תקדם לו אפשרות.

 

וכך אנו אומרים גם במה שהשמים אין בה נגדיות, 26 שזה נכון. פרט לכך שאנחנו [ר] לא טענו כי השמים נתהוו כהתהוות הסוס והדקל 27, ולא טענו שהרכבן מחייב להם הפסד כצומח וכחי מחמת הנגודים שבהם.

ועוד [לשונות חכמים על זמן לפני הבריאה]

אבל מה שתמצא לשונות מקצת החכמים בקביעת זמן מצוי קודם בריאת העולם, הוא תמוה מאוד 12, כי זוהי השקפת אריסטו, אשר ביארתי לך 13 שהוא סבור כי אין לתאר לזמן התחלה.

 

וזה מוזר. ואשר הביא את האומרים לידי דבר זה, לפי שמצאו 'יום אחד' 14 ו'יום שני' 15. והבין אומר דבר זה את העניין כפשטו, וחשב16 שאם לא היה שם גלגל מקיף ולא שמש, אם כן באיזה דבר שוער יום ראשון, לפיכך אמרו בלשון זה:

יום ראשון 17 אמר רבי יהודה ב"ר סימון מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן,

אמר ר' אבהו מכאן שהיה הקב"ה בורא עולמות ומחריבן.

וזה יותר מוזר מן הראשון.

ואתה התבונן מה שהוקשה להם, והוא מציאות זמן לפני מציאות השמש הזו, ויתבאר לך תירוץ זה שהוקשה על שני אלה בקרוב 18, אלא אם כן 19 רצו שני אלה לומר שלא יתכן בלי סדר זמנים מקודם לכן, וזוהי דעת הקדמות, וחלילה לכל בעל דת מזה.

 

ואין אימרה זו לדעתי אלא כעין אימרת ר' אליעזר 'שמים מהיכן נבראו?' 20.

 

ועוד
אבל אם יסבור אדם את הקדמות לפי ההשקפה השניה אשר ביארנו, 15 והיא השקפת אפלטון, והיא שגם השמים הווה נפסדות, הרי אין אותה ההשקפה סותרת יסודות הדת ולא ימשך ממנה הכחשת הניסים אלא אפשרותם16, ואפשר לבאר את המקראות לפיה וימצאו לה דמויים 17 רבים בפסוקי התורה וזולתה, שאפשר להתלות בהן ואף ללמוד מהן, אבל אין שום דוחק שיביא אותנו לכך, אלא אילו הוכחה אותה ההשקפה, אבל כיון שלא הוכחה, לא השקפה זו 18 נטה אליה, ולא לאותה ההשקפה האחרת19 נפנה כלל, אלא ניקח 20 את המקראות כפשוטם, ונאמר כי התורה הודיעה לנו דבר אשר לא יגיע כוחנו להשגתו 21, והניסים מעידים על אמתת דברינו.

 

ומן החלוקה השלישית [ידיעת ה']

דבר מוסכם לדברי הכל, שהוא יתעלה לא יתכן שתתחדש לו ידיעה, עד שידע עתה מה שלא ידע אותו מקודם 1, ולא יתכן שיהו לו ידיעות רבות חלוקות 2 ואפילו לדעת סוברי התארים 3.

 

וכיון שהוכח דבר זה, אמרנו אנו קהל התורתיים, כי בידיעה האחת יודע הדברים הרבים החלוקים 2, ובשינויי הנודעים אין הידיעות משתנות ביחס אליו יתעלה כפי שהדבר ביחס אלינו 4.

וכן אמרנו, שכל הדברים הללו המתחדשים ידעם לפני היותם, ולא חדל להיות יודע אותם, ולפיכך לא תתחדש לו ידיעה כלל, כי ידיעתו שפלוני הוא עתה נעדר ועתיד להמצא בזמן פלוני וישאר מצוי משך כך ואחר כך יעדר, הרי כאשר נמצא אותו האיש כפי שקדמה ידיעתו אותו לא נוספה שם ידיעה ולא נתחדש מה שלא היה ידוע לפניו, אלא נתחדש מה שלא חדל להיות ידוע שיתחדש כפי שנמצא עתה.

 

ומתחייב לפי דעה זו, שתהא הידיעה שייכת בהעדרים ומקיפה גם מה שאין לו סוף, ולכן באנו לידי דעה זו ואמרנו, כי ההעדרים אשר קדם בידיעתו להמציאם והוא יכול להמציאם, אין מן הנמנע שתהא ידיעתו שייכה בהם.

אבל מה שלא ימצא כלל, זהו ההעדר המוחלט כלפי ידיעתו אשר אין ידיעתו שייכה בו, כמו שאין ידיעתנו אנו שייכה במה שהוא נעדר אצלנו.

אבל ההיקף 5 במה שאין לו סוף יש בו קושי 6, ונטו מקצת בעלי העיון לומר כי הידיעה שייכה במין, ומתרחבת על שאר אישי המין מבחינה מסוימת, זוהי השקפת כל תורני כפי מה שמביא אליו לחץ העיון.

 

אבל הפילוסופים החליטו בדבר ואמרו, שאין ידיעתו שייכה בהעדר, ואין ידיעתו מקפת מה שאין לו סוף, וכיון שאינה מתחדשת לו ידיעה, בטל הוא שידע דבר מן המתחדשים. נמצא אם כן שאינו יודע כי אם הדבר הקיים שאינו משתנה. [שיח]

 

ומקצתם נתעורר לו ספק אחר ואמר, ואפילו הדברים היציבים, אם ידעם הרי נעשו לו ידיעות רבות כי בריבוי המודעים 7 יתרבו הידיעות, כי לכל ידוע ידיעה מיוחדת לו, ואם כן אינו יודע כי אם עצמו.

 

ואשר אני אומר שכל מה שנכשלו בו כולם, סיבתו מפני שעשו בין ידיעתנו וידיעתו יתעלה יחס, ורואה 8 כל כת בדברים הנמנעים בידיעתנו, ומדמים כי כך מתחייב בידיעתו, או יקשה עליו הדבר.

וראוי מאוד להוכיח את הפילוסופים בשאלה זו יותר על כל אדם, כי הם אשר הוכיחו כי עצמו יתעלה אין בו רבוי, ואין לו תואר מחוץ לעצמו, אלא ידיעתו הוא, והוא ידיעתו.

והם אשר הוכיחו כי תקצרנה דעותינו מלהשיג אמיתת עצמותו כפי שהיא כמו שביארנו 9. והיאך חשבו שישיגו ידיעתו, וידיעתו אינה דבר מחוץ לעצמותו ? אלא אותו קוצר היכולת עצמו אשר תקצרנה דעותינו מלהשיג עצמותו, הוא הקוצר מלהשיג ידיעתו את הדברים היאך היא, ואין אותה הידיעה מסוג ידיעתנו שנקיש אליה, אלא דבר נבדל בתכלית ההבדל.

 

וכשם שיש שם עצמות מחויבת המציאות, ממנה נתחייב כל נמצא לפי השקפתם 10, או היא העושה כל שזולתה אחרי ההעדר לפי השקפתנו11, כך אנו אומרים, כי אותה העצמות משיגה כל מה שזולתה, ולא נעלם ממנה דבר כלל מכל מה שימצא, ואין שיתוף בין ידיעתנו וידיעתו, כשם שאין שיתוף בין עצמותינו ועצמותו.

 

אבל הטעה כאן שיתוף שם ה'ידיעה'. כי השיתוף הוא בשמות בלבד, וההבדל באמתתו. ומחמת כך מתחייבים הזרויות, כיון שדמו שהדברים המתחייבים לידיעתנו מתחייבים לידיעתו 12.

 

ועוד

והנני מסדיר לך את הדברים כסדרן 8. כיון שהיה יסוד התורה שהעולם מחודש, ושהנברא תחילה איש אחד ממין האדם והוא אדם 9, ושהזמן שעבר מקדם מאדם למשה רבנו אלפים וחמש מאות שנה בקירוב, [ת] ואילו נאמרה להם ההודעה הזו בלבד, היה האדם אז ממהר להסתפק, במצאו את בני האדם נפוצים בקצווי התבל בכללותה, ועמים שונים 10, ולשונות שונות רחוקות זו מזו מאוד.

לפיכך סילק את הספק הזה ביחסו את כולם והסתעפותם והזכרת שמות אותם המפורסמים 11 פלוני בן פלוני, וימי חייהם, והודעת מקום מגוריהם, והסיבה שגרמה להפצתם בקצווי תבל, והסיבה שגרמה לשינויי לשונותיהם 12, ושהייתה ראשיתם במקום אחד, ושפה אחת לכולם, שכך צריך להיות כיון שכולם בני איש אחד.

עד כאן ממה שראיתי בכוונת אלו ארבעת החלוקות בעניין הקדמות וכפי שיתבאר,ונחזור לעניין ונשוב לדבר בעניין החלוקה הראשונה המסומנת באות ב] ואומר כי לפ השכל האנושי לא יתכן להיות העולם ''לא קדמון ולא חדש''בהיותינו חושבים שם קדמון על זמן שעבר מדובק בשנים מורים על חזרת הגלגל פעמים אין תכלית למספרם,שהזמן אשר עליו נחשוב הקדמות אינו אלא מספר תנועות הגוףהמתגלגל בסיבוב,והרגעים הם חלקי השעה,והשעות הם חלקי היום והלילה,והימים והלילות הםחלקי השבוע,והשבועות הם חלקי החדש,והחדשים הם חלקי השנה,והשנים הם אצלינו חלקי השמיטה שהיא שבע שנים,והשמיטות הם חלקי היובל שהם שבע שבעיות ושנה אחת שהיובל חמשים שנה,והיובלות הם חלקי הזמן והזמן הוא שם כללי לכל עת נספרת,והפילוסופים לא השיגו סוד היובל ושמיטה כלל כי הוא דבר אלהי לא אנושי מושכל ולא מוסכם,אבל השיגו שאר החלקים המיוחסים לתנועות השמש והירח והכוכבים והמזלות,וחברו למה שאמרנו עניין מולדות ותקופות,וייחסו החדש לירח והשנה לשמש,והסכימו על היות מחזור הירח מתגלגל בסימנים קבועים,והם אי''ב תשצ''ג אשר לכל חודש וחודש הוצג,וזאת הדרך היא אצלנו מקובלת,והיא אמיתית,וחשבו החדשיםהפשוטים,גם המעוברים,חלקי המחזורהשהוא בי''ו תקצ''ה,אשר לכל מחזור ומחזור נמצא, והמחזור הוא י'ט שנה למספר תנועות הירחים,וגם כן עשו למחזור החמה על פי אלד''א בלה''ו של תקופת ניסן ,וחשבו כ''ח שנים מחזור וגם זה מקובל אצלינו שהוא כן,ואתה יודע כי הדמיון אינו יכול לצייר כי אם דבר גופני,והזמן הוא מושכל ואינו מדומה ולא ימצא בלתי מחשבת מספר עתים,וגם לא יושכל בלתי תנועה ואין תנועה בלתי גוף, והגוף מורגש,וגם הוא מדומה,וכן התנועה היא מורגשת וגם מדומה,והיא נחשבת פרטית לכל גוף מתנועע, ואם כן לפי זה העניין שם קדמון נופל על גוף נמצא בלתי ראשית זמן מותחל בהתחלה קבועה אלא בהתחלה תמידית,וזה כולו נמשך אחר השגת הגוף המורגש המצוייר [מו'נ פרק ע'ב] בשכל האנושי אשר לא יתכן העדרו באחד מן הזמנים השלשה,[להוציא מסברת המותכלמין בעניין הזמן כפי שנתבאר בההקדמה השלישית

היא אמרם שהזמן מחובר מרגעים 29. כוונתם שהם זמנים רבים שאינם סובלים את החלוקה מחמת קוצר מידתם. 30

וגם הקדמה זו הכרחית להם מחמת ההקדמה הראשונה, והוא, שהם ראו בלי ספק הוכחות ארסטו 31 אשר הוכיח בהן כי המרחק והזמן והתנועה המקומית שלושתן שוין במציאות, כלומר: שיחסם זה לזה יחס שווה, ושבהתחלק אחד מהם יתחלק השני, ולפי אותו היחס.

ואז ידעו בהחלט שאם היה הזמן רצוף 32 וסובל החלוקה ללא סוף, הרי חיובי בהחלט שיתחלק החלק אשר הניחו שהוא בלתי מתחלק 33. וכך אם נניח שהמרחק רצוף, חיובי בהכרח התחלקות הרגע מן הזמן, אשר הניחו שהוא בלתי מתחלק, כמו שבאר ארסטו בשמע, ולפיכך הניחו כי המרחק בלתי רצוף אלא מצורף מחלקים אליהם תסתיים החלוקה. וכך הזמן יסתיים אל רגעים שאינם סובלים חלוקה.

למשל, השעה האחת דרך משל ששים דקות, והדקה ששים שניות, והשניה ששים שלישיות, הרי יסתיים הדבר לדעתם אל חלקיקים, או עשיריות דרך משל או יותר קטן מהם שאינו מתחלק כלל ואינו סובל חלוקה, כמו המרחק, והרי נעשה הזמן אם כן בעל הנחה 34 וסדר.

 

ואינם יודעים אמיתת מהות הזמן כלל, וראוים הם לכך 35, לפי שאם מומחי הפילוסופים באו במבוכה בעניין הזמן, ומקצתם לא השכיל עניינו, עד שגאלינוס אמר שהוא עניין אלוהי שאין אמיתתו ניתנת להשגה, כל שכן אלה שאינם שמים לב לטבע דבר מן הדברים. [קלד]

 

ועתה שמע מה שמחייב אותם 36 לפי שלוש הקדמות אלה וקבעוהו לדעה להם.

אמרו התנועה היא היעתקות עצם בודד מאותם החלקיקים מעצם בודד אל עצם בודד הסמוך לו.

וחיובי אם כן שלא תהא תנועה יותר מהירה מתנועה, כפי הנחה זו 37. אמרו, זה שתראה שני נעים מסיימים 38 שני מרחקים שונים בזמן אחד, אין סבת הדבר מפני שתנועתו של זה שעבר את המרחק היותר ארוך תנועה יותר מהירה, אלא סבת הדבר מפני שהתנועה הזו אשר אנו קוראים אותה איטית נשתלבו בה עצירות רבות, ואותה שאנו קוראים אותה מהירה נשתלבו בה עצירות פחות.

וכאשר הקשו עליהם בחץ אשר נורה מקשת דרוכה 39 -

אמרו: וגם זה נשתלבו בתנועתו מעצורים. וזה שנדמה לך שהוא נע תנועה רצופה הוא מטעות החושים 40, לפי שהחושים יעלם מהם הרבה ממושגיהם 41, כפי שהניחו בהקדמה השתים עשרה.

 

אמרו להם: האם ראיתם כאשר נע הרכב 42 סבוב שלם, האם לא הקיף החלק אשר בשפתו מרחק העיגול הגדול באותו הזמן עצמו אשר עבר בו החלק אשר הוא קרוב למרכזו את העגול הקטן? נמצא שתנועת החיצון יותר מהירה מתנועת העגול הפנימי, ואינכם יכולים לומר כי אותו החלק נשתלבו בתנועתו עצירות יותר, מפני שהגוף כולו אחד ומחובר, כלומר: גוף הרכב 42.

והייתה תשובתם שחלקיו מתפרקים בשעת הסיבוב, ויהיו העצירות המשתלבים בכל חלק הסובב קרוב למרכז יותר מן העצירות אשר נשתלבו בחלק שהוא יותר רחוק מן המרכז.

 

אמרו להם: והיאך אנו רואים את הרחיים גוף אחד שאינו משתבר בפטישים, וכאשר סובב מתפרק, ועם מנוחתו יתדבק וייעשה כמו שהיה, ומדוע לא יושגו חלקיו מפורקים 43.

והשתמשו בתשובת דבר זה בהקדמה השתים עשרה עצמה, והיא שאין להתחשב בהשגת החושים אלא בהכרע 44 השכל.

 

ואל תחשוב כי זה שהזכרתי לך הוא המוזר ביותר המתחייב משלש הקדמות הללו, אלא המתחייב מסברת מציאות החלל הריק יותר מתמיהה ומוזרה. ואין זה שהזכרתי לך מעניין התנועה גדול בזרותו מהיות אלכסון המרובע שווה לצלעו לפי השקפה זו, עד שאמר אחד מהם כי המרובע דבר בלתי מצוי 45.

 

כללו של דבר, כי לפי ההקדמה הראשונה יבטלו כל הוכחות ההנדסה לגמרי 46.

וייחלק הדבר בהם לשני חלקים:

- מקצתן יהיו בטלים באופן מוחלט, כגון סגולות השוני והשיתוף בקווים ובשטחים 47, והוית קוים "מנטקה" 48 ובלתי "מנטקה" 48, וכל מה שנכלל בעשירי של אקלידס 49, וכל הדומה לכך.

- ומקצתם תהיה הוכחתם בלתי מוחלטת כאמרנו רצוננו לחלוק קו לשני חצאים, לפי שאם היה מספר [קלה] עצמיו נפרד 50 אין חלוקתו אפשרית לפי הנחתם.

 

ודע כי יש לבני שאכר 51 ספר התחבולות המפורסם, ובו למעלה ממאה תחבולות כולן מוכחות והוצאו לפועל 52. ואילו היה חלל ריק מצוי, לא תתכן מהן אף אחת, והיו בטלים הרבה מפעולות העברת המים 53. ובויכוחים על קיום ההקדמות הללו ודומיהן בלו ימיהם.

ואחזור לבאר עניני יתר הקדמותיהם הנזכרות לעיל.] אשר לא יתכן העדרו באחד מן הזמנים, השלשה המושכלים בשכל אנושי נחלקיםלשלשה חלקים ,והם הוה והיה ויהיה תמיד,והם בשכל האלהי שלשתם נכללים בכלל אחד והוא הנקרא''הוה תמיד'',בלתי עבר ובלתי עתיד,[עיין בפרקי ההשגחה],כי השכל האלהי הנפרד אינו נופל תחת זמן עבר ולא תחת זמן עתיד,כי אלה השנים הם יורו על תנועות ובהם יבחן הזמן [עיין במ'ש אבל מה שתמצא לשונות מקצת החכמים בקביעת זמן מצוי קודם בריאת העולם, הוא תמוה מאוד 12, כי זוהי השקפת אריסטו, אשר ביארתי לך 13 שהוא סבור כי אין לתאר לזמן התחלה.

 

וזה מוזר. ואשר הביא את האומרים לידי דבר זה, לפי שמצאו 'יום אחד' 14 ו'יום שני' 15. והבין אומר דבר זה את העניין כפשטו, וחשב16 שאם לא היה שם גלגל מקיף ולא שמש, אם כן באיזה דבר שוער יום ראשון, לפיכך אמרו בלשון זה:

יום ראשון 17 אמר רבי יהודה ב"ר סימון מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן,

אמר ר' אבהו מכאן שהיה הקב"ה בורא עולמות ומחריבן.

וזה יותר מוזר מן הראשון.

ואתה התבונן מה שהוקשה להם, והוא מציאות זמן לפני מציאות השמש הזו, ויתבאר לך תירוץ זה שהוקשה על שני אלה בקרוב 18, אלא אם כן 19 רצו שני אלה לומר שלא יתכן בלי סדר זמנים מקודם לכן, וזוהי דעת הקדמות, וחלילה לכל בעל דת מזה. ,] ,ןאמנם ההוה אינו מורה על זמן כלל כי אין ההוה בעל תנועות ,ואם כן אינו בעל זמן בשום פנים אבל יורה לדמיון מנוחה [עיין בפרק השני מן החלוקה הראשונה לשיטה הראשונה],ועל דרך האמת אין להוה מנוחה ולא תנועה אבל מציאות קיים בלתי שינוי,[יעוין שם בשיטה השניה],כי כל תנועה שינוי ויציאה מן הכח אל הפועל,ועל כן ההויות אצל אמונתינולא יתכן לומר שנבראו ,שהן עשר הוויות שמהן התחייבו עשר ספירות,שהאחד מהן שליח ציבור מנהיג והוא העשיריואמנם ראשית ההויות הוא השם ית' והוא בעצמו אמצע ההויות והוא בעצמו סוף ההויות[יעוין במ'ש שהשם הוא צורת העולם בחלוקת הפרקים הראשונה] ויש בהויות נפלאות עליונותוכן בספירות וכן במרכבות וכן באדם ועל כן לא יתכן לומר על''הגלגל ועל מה שבתוכו''שאינו לא קדמון ולא חדש, אחר שהוא גוף!והנה א'כ בטלה החלוקה האחקונה שהיא הרביעית ונשאר לגלות לך סוד אחר דרך הצעה, והוא שהקבלה בידינו היא שגלגל ערבות [יעויין בחלוקה הראשונה פרק ''רכב''] נברא בתרע''ו שהם שמות כ''ו פעמים כ''ו,והוא התשיעי המקיף בכל[עיין בחלוקת הפרקים הראשונה פרק ''אחור''] וגלגל האדם הוא העשירי,והעשירי יהיה קדש ליי' [נראה שהעניין רומז על ההקבלה למה שנתבאר לעיל בעניין הספירות,שהאחד מהן שליח ציבור מנהיג והוא העשירי],וכל דבר שבקדושה אינו פחות מעשרה וסוד זמ''ן ,אמו''ן,כולל ארבע אותיות, ומלא הוא זי''ן מ''ם נו''ן ובודו נון זמנים והוא סוד היובל חמשים שנה,והסוד הוא יבל חמשים שנה חסר ו''ו כתיב והוא סוד מ''בואין ספק בכ'''ך שהם כ''ף ,וכף בסוד נו''ן וכלל זמן מלא הוא[בגי'] ''החומר'' וסודו ''נברא'' ,כי החמר נברא בלא ספק כמו שאגיד לך בסוד ''נו''ן''-בי''ת ר''ש אל''ף יו''ד מ''ם-כי כל החמרים נבראים ''בצורה'' והבן זה מאד [יעויין בחלוקת הפרקים הראשונה שזכרנו לעיל ודרך הקשרם לחלוקה השנייה במעשה בראשית בתחילת הפרק ובפרק שאחריו בעניין השבת] ועל כן תמצא ''גלגל'' מלא מעיד ואומר במספרו -''אנ''י נבר''א'' ,והבן גם זה שעניינו אנ''י-עצ''ם המ''ח ואומר-אנכ''י ''ע''ץ החיי''ם'' ואם אתה חכם תבין מדעתך ונשוב לןמר עוד שהיות הגלגל קדמון לבד ,מבלתי חידוש מציאותו הוא שקר,כי אין זה אלא מדומה[יעויין בחלוקת הפרקים הראשונה בעניין המחלוקת ''בסיבה ועילה'' בסוף הפרק דברי המותכלם] אבל על כל פנים יש בו צד חידוש ונופל עליו חידוש, והתנועות המתחדשות בו הם לעדות,שאחר שהתנועה מחודשת ,הנה העצם מחודשואם אין זה החידוש חידוש מוחלט מפני שנאמר שכל תנועה מחודשת כבר קמה לה תנועה מחודשת גם כן, ולמחודשת מחודשת ,והנה אם ילך זה אל לא תכלית,כל התנועה המחודשת בחלקי הגוף המתנועע,חדשה ביא מצד וקדמונה היא מצד,כלומר קדמה זו לזו בזמן,וכאשר קדמה התנועה החלקית שעברה אתמול על דרך משל, הנה היום התנועה היומית החלקית התחדשה, והתנועה של יום מחר היא נמצאת בכח, ובהגיע יום מחר הנהו מחודש,והוא היום שכבר קראנוהו אתמולמחר,ואם תאמר שהגוף נושא התנועות לא התחדש לפי זה הדעת כי הוא כללי,[כשיטת הפילוסופים] הנה בהמצא התנועה מחודשת די לנו בחידוש דבר כפי מה שתשמעועל זה הסוד אנו אומרים ביוצר ''המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית''ואנו אומרים בכל יום שבו ראש השנה ''היום הרת עולם''ואנו אומרים עוד ''זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב'',וזה אצלינו סוד גדול מאד,והנה יום ראש השנה הוא יום ראש החדש השבעי והבן זה כי כוונתי להסתיר ולגלות,ולגלות ולהסתיר,כי האמת עמוק מאד למשכילים כל שכן לפתאיםואם כן אין העולם קדמן לבד שתנועותיו לעדות ברורה על חידושו כאשר זכרנוואין חשש לחשוב אם קצתו חדש וקצתו קדמון,כי אנחנו מאמינים כי העולם כולו אחד נקשר קצתו בקצתו כגוף האדם על דרך משל,והא כל גוף בכלליו ובפרטיוואל תחשוב שזה הדעת כדעת המדברים האומרים בזמן המחודש בעתות,מה שאמרנו שאנחנו נאמין שהזמן כולו מדובק ונאמין גם הטבעים ולא נאמין שינויים,אלא בעת מאמר השם לנביא להצדיק דברו בהרגשת העין לרואים[יעויין בחלוקה השניה והשלישית בפרקים השייכים בכאן]ובזה השינוי מספיק להאמין התפתחות זמן נברא ותנועה מחודשת ,וגלגל יש מאין,והשגחה בבני אדם,וגמול ועונש להם כמשפט החכמה הרצונית הישרה, והנה נשארו עור שתי דרכים והם היות העולם חדש לבד ומספר שנותיו אצלינו ה'תשס'ט או היות העולם קדמון מצד וחדש מצד ואם הוא חדש לבד אין צורך לדבר בו ,שכל דבר המורה בתחילת מחשבה פשטי התורה שהם אמת הלא משל כלל נאמינהו מיד בלי ספק כאשר הוא,והנה זה די בו ואם הוא קדמון מצד וחדש מצד,הנה אין צורך לנו בו לדברים כי צד החידוש מספיק לאמת בו פשטי תורתינו,ואם יורה צד הקדמות על נסתרו לא נפסיד כלום ר''ל על סתרי תורה ,כי הכוונה כולה לאמת האמת בהשגה ולהרחיק מחשבת שוא מהלבבות שאם היה העולם קדמון והיינו מאמינים בחידושו כך היה זה שקר ,כמו שהיה שקר אם הוא חדש ונאמין קדמותואלא שאחר שנאמין התפתחות חידוש כאשר העידה התורה האמיתית בסוד ''בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ'' די לנו בוואם אונקלוס גלה ''בקדמין'' פירושו בהתחלה כדברי הרב, ואם כתוב בירושלמי ''בחכמתא'' הרי,התחלה וסוד ראשי''ת, קדמו''ת קדמונ''ו הקדו''ם,וזה יורה שהשם המציא העולם בחכמתו מאין ועשאו יש,וכן סודו-תא''ר י''ש ואחר שהוא כן לא נחוש להכריע אחת מאלו הדרכים השנים זו על זו ולהורות איזו היא האמת השתתיהן ועוד אכלול לך מה שאמרתי למעלה ,והוא שתדע כי היות ציור העולם חדש לבד'או קדמון וחדש יחד ,ואע'פ שנראה ששני העניינים הפכים ולא ימצאו בנושא אחד בזמן אחד, ר'ל הוית דבר אחד קדמון וחדש יחד הוא דבר נמנע לשכל האנושי להשיגו אבל עם כל זה ידענו שהנביא משיג אמתתו על צד ההגדה והסיפור שהגיד לו ה' ית' בקבלת הנבואה שמסר לו ועל כן די לנו בהגדת הנביא לנו אמיתת זה בספרו,ובתת לנו זה בקבלה גם כן מפה אל פה,וזו הדרך לא יתכן לזולת הנביא להשיגו,ולו גברה ורבתה חכמתו מחכמת כל בני קדם ומחכמת שלמה המלך עליו השלום ואחר שביארתי לך כל דעתי בזה ,אדבר בעניין החלוקה השנית המסומנת לעיל באות ג] על היות התורה משל קדמוני, כעניין אמרם ז'''ל התורה קדמה לעולם אלפים שנה מטעם הכתוב שבא במשלי ''ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום משחקת לפניו בכל עת'' בכל עת-בדי''ו נשפ''ע, כלומר בשכר המורה שפ''ע ונבוא''ה ,שסודם-מו''ת וחיי''ם וכן שעשועי''ם-לשו''ן קוד''ש וכן יו''ם יו''ם-ו''ו ימי''ם ואמנם משחקת ''מחשקת'' לפניו בכל עתועל כן נאמר כי עניין היות כל התורה משל לא קדמון ולא חדש זה לא יתכן, שאחר שמציאות הדבר הנרקא אצלינו תחילה הוא כ''ב אותיות התורה שהם קדש קדשים,הם נמצאות בלבות בני אדם,ושהדיבור נוצר בחמשה מקומות הפה,וגם נמצאים מצוירים בספרים והוא מושכל ראשון שהשנים רצון בני אדם הוא העילה הקרובה למציאותם בספרים שהם כתבום בלא ספק, ובדיבור פיהם הרצוני אם כן כבר יוודע מהם גם כן שאותו הדיבור הנמצא בפנימיות הלב מחודש , הוא נשאר כפי הנושא אותו ואם תאמר שהמין האנושי קדמון הנה גם כן התורה משל קדמון,ואם האדם חדש הנה התורה משל חדש ואם כן לא יתכן לומר שהתורה היא לא משל קדמון ולא משל חדש וכן תאמר עוד ממה שאמרנו שאם העולם קדמון התורה משל קדמון וכבר ביארתי לך שאין העולם קדמון מוחלט,ואם כן אין התורה משל קדמון מחודש ודי לך בזה ומאלה הדרכים שזכרתי לך תבין הדבר שחברתי אל ההקדמה המסומן לעיל באות ד] והוא שהתורה בלא ספק נגליה אמת גמור ונסתריה אמת מוחלט ושניהם דבר אחד באמתתם[דהיינו עניין חדוש העולם שנתבאר עניינו להגיע לזאת הדעת והם ד' טעמים נסתרים במורה נבוכים לסיבת הוכחת מציאות השם ית' מעניין הקדמות וארבעתם כסדר 'הפועל'החומר'הצורה'והתכלית וביארנו בזאת האחרונה עניין התכלית] והבן והשתכל בזה הסוד מאד ,ובדבריו עד שתבין בכוונה כראוי לעיון שמחוייבים לעיין בעניינו,ומעתה נשאר לישב הקושיה הנזכרת במאמר ''מהי חכמת הקבלה'' ולא יקשה בעינך שהדבר סותר שיטת קביעת המושכלות לשיטה הששית, מאחר ויש לנו צורך גדול יותר לחמשת השיטת יחדיו לעניין אחר הקשור לפאראדיגמת המשפט הנבדל ,פלטפורמת החוקה ה2 הבינ'ל הכוללת

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

קבלה ופילוסופיה ומה שבנייהם מאת א,ע,עאו'ץ

מהי חכמת הקבלה?ומדוע המקובלים מנסים להסבירה?והאם הם מבינים 

מהי? תיכנון מערכות חוק משפט וחוקה בינ''ל מתקדמות-מאת בראון&גרין&וויט

http://plato-parmenides2.area.co.il

http://plato-parmenides3.area.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת א.ע עאו'ץ

מאת: א.ע עאו'ץ שיווק רשתי12/06/091735 צפיות
לפרויקט הרמב'ן -דרוש מנהל שיטת שיווק

מאת: א.ע עאו'ץ שיווק רב שכבתי11/06/091801 צפיות
לשלב הראשון תינתן אפשרות לרכישת אחוזים משלב הפרויקט השני ולשלב השני,אשר הם המשקיעים היותר כבדים תינתן אפשרות לרכישת אחוזים מן השלב השלישי

מאת: א.ע עאו'ץ מוסדות שלטון09/06/091918 צפיות
,יתכן למתבונן היטב ,כי יש אפשרות מעתה לחלק בין החוקה ה1 שהשטחים יוכרו בה כאוטונומיה נפרדת מדינית,לבין החוקה ה2 שיתכן בה שילוב פעולה משותפת ,במסגרת מדינית אחת כולל החלת ריבונות מסוימת השייכת לתחום החוקה ה2 הנז'',ונמצא כי אפשר לקרוא למצב זה מדינה דו לאומית,ואפשר לקרוא למצב שתי מדינות ,ואפשר לקרוא למצב מדינה יהודית ודמוקרטית,ואפשר לקרוא למצב נורמליזציה תוך שמירת המצב הקיים,כך שכל הצדדים יצאו מרוצים בסופו של יום

מאת: א.ע עאו'ץ כלכלה25/05/091901 צפיות
נעסוק עתה בהשלכה הכלכלית הנובעת מקיום שתי מערכות אלו,לעניין החוקה ה1 [הטבעית] תתאים יותר מערכת כלכלית,בנוסח,קומוניזם אלטרואיסטי - חברה המתנהלת על פי עקרונות של שוויון וצדק חברתי, ואילו לחוקה ה2, תתאים מערכת כלכלית,בנוסח,על-פי התאוריה הקפיטליסטית,

מאת: א.ע עאו'ץ פסקי דין16/04/092066 צפיות
\\הנה לפי מה שכתבנו לעיל לעניין הגדרת העדות אשר מרכיבות את פסיפס הזהות הישראלי יתכן כי יש ללמוד מפס''ד זה כי יש זכות לכל עדה ומנהגיה זכות הגדרה,וכפי שיטת הגאון ר' יצחק ראצאבי,קמעא קמעא לא בטיל,ישומו של ספק דין שכזה יוכל להתממש במחוז האוטונומי ,וכפי שהזכרנו לעיל באריכות,בכאן חוברים יחד כמה עניינים האחד הוא חיבור עניין הגדרת המדינה ,ומהו חוק ומתקבל מושג חדש ''מדינה על פי חוק''כמו כן ,תתבטל הסתירה הקיימת במערכת המשפט הסותרת את סעיף 3 של אמנת מונטווידאו ,אשר בעצם סותרת במהותה את קיומה הפוליטי העצמי של מציאות המדינה,השני חוברים יחדיו מושג ה''מדינה ע''פ חוק'' עם שיטת שלשת החוקות ברמה הפרטית,וכהכנה לשיטה הכוללת הנז' בפארדיגמת המשפט הנבדל,שלשת מושגים אלו יחדיו מולידים מושכל חדש, והוא עניין שינוי שיטת המשטר ,אשר בסופו של יום יניב את הקרקע הדרושה לרעיון המובא בעניין יוזמת השלום ''נוסחת ירושלים ''\\\

מאת: א.ע עאו'ץ פילוסופיה02/04/092610 צפיות
אנו יכולים, אם כן, לקוות שאורך הזמן בו בני-האדם מתקדמים יתקצר וילך, והרעיון של שלום נצחי יתקרב בהתמדה אל מטרתו

מאת: א.ע עאו'ץ אקטואליה29/03/098859 צפיות
וכך הצורות הטבעיות 24 ההוות הנפסדות 25, נמצאם אם נתחקה אחריהם, שבהכרח קדמה להם צורה אחרת המעתדת את החומר הזה לקבל את הצורה הזו, וגם אותה הצורה השניה קדמה לה אחרת, עד שיסתיים 26 לצורה האחרונה, שהיא הכרחית במציאות הצורות האמצעיות הללו, אשר אותן האמצעיות הם סיבת הצורה הזו הקרובה

מאמרים נוספים בנושא פילוסופיה

מאת: בתיה כץפילוסופיה02/12/195960 צפיות
כידוע, כל הנסיונות ליצירת חיים, אפילו הפשוטים ביותר, מחומרים שאינם חיים, נכשלו. מעולם לא הצליחו ליצור במעבדה אפילו תא חי בודד אחד, ומפליא הדבר, בהתחשב בכך שיצירת החיים לא היתה צריכה מחשבה לפי דעתם, אלא רק "מזל".

מאת: בתיה כץפילוסופיה02/12/195950 צפיות
מה המדע יודע על תחילת החיים? האם זמן יכול ליצור בעלי חיים מחומר דומם? כיצד יכל להיווצר התא הראשון, והאם אבולוציה היא בכלל אפשרית? במאמר זה נגלה ביחד את התשובות.

מאת: בתיה כץפילוסופיה03/11/191070 צפיות
במאמר על התנין וציפור התנינן הצגנו סימביוזה בין התנין לציפור המקננת בתוך שיניו כדי לאכול את שאריות המזון. האם אבולוציה מסוגלת ליצור סימביוזה בין בעלי חיים, או שרק תכנון עומד מאחורי הדברים?

מאת: אבי בכרפילוסופיה09/01/183882 צפיות
התבונה המעשית על פי קאנט ומדוע נכשלים כל הניסיונות לתיאודיציה? קאנט בנסותו לענות על השאלה הזאת מתחבט באותה קושיה שמעולם לא נתנה מנוח לחלק המאמין של האנושות, והיא התהייה על צדקתו המוחלטת של האל. בעיית התיאודיציה (צירוף המלים היווניות "תיאוס", שמשמעה אל, ו"דיקֶה", שפירושה צדק), כפי שנוהגים לכנותה בשיח הפילוסופי, עוסקת בניסיון לפתור את המתח הבלתי נסבל בין הרוע והסבל שמלווים את עצם קיומנו בארץ ובין הטוּב המושלם המיוחס לאל אשר ברא את העולם ומושל בו.

מאת: אבי בכרפילוסופיה06/01/183759 צפיות
כאשר כתב אפלטון את משנתו על מבנה המשפחה כפי שתפס זאת בעת ההיא, היה לו ברור ששלטונות יוון לא יאהבו את הנאמר בלשון המעטה מכיוון שהיא סתרה את מטרת המשפחה על פי תפישתם ועל פי מה שהטיפו, אשר על כן אפלטון מנסה לעדן במעט את משנתו ולמתנה באופן שתתאים יותר לתכתיבי השליטים ואמונתם בכדי למנוע את קצפם עליו, וכך נתפשת המשפחה על פי אפלטון כפי שאני מביא זאת במאמר זה בתוספת היגדים פילוסופיים שונים של אפלטון בנושא משפחה, חברה, מדינה אוטופית וכל מה שמסביבם.

מאת: חגי הופרפילוסופיה24/02/166963 צפיות
למה לחיות? זו שאלה נצחית, אך דומה שעדיין לא מצאו לה תשובה מספקת. להלן אסקור כמה גישות בקשר אליה.

מאת: shmolikפילוסופיה17/11/144296 צפיות
כולנו רוצים הצלחה בחיינו, ובכדי להצליח צריך לפעול. אך מה צריך לעשות בשביל לפעול - מוטיבציה, וזהו הדבר אותו אני מבקש להעביר אליכם הקוראים במאמר זה, מוטיבציה.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica