חפש מאמרים:
שלום אורח
23.09.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

למה לחיות? כמה גישות

מאת: חגי הופרפילוסופיה24/02/20165705 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

קהלת א2: "הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל"[1]

למה לחיות?

זו שאלה נצחית, אך דומה שעדיין לא מצאו לה תשובה מספקת. להלן אסקור כמה גישות בקשר אליה.

סיימתי עכשיו לקרוא את "וידוי" של טולסטוי, מתוך התרגום החדש (2015) "לב טולסטוי – כתבי הגות" בהוצאת כרמל, בה המחבר מעלה את השאלה הזו. הוא מונה חלק מגדולי עולם שעסקו בה בעבר – שלמה בקהלת (או נאמר מחבר קהלת), בודהה ושופנהאואר. הוא עצמו מגיע לתובנה כי הערך נמצא בחייהם הפשוטים של האיכרים וכי המשמעות נמצאת אצל אלוהים, בחיפוש אחריו ובקשר עימו.

אלוהים זו באמת התשובה הראשונה, לפחות של האדם המאמין. אם הוא ברא את עולמנו כנראה יש לך סיבה מסוימת, תכלית, אף שאנו לא לגמרי מודעים אליה. כמו כן, הוא אסר את ההתאבדות ואף את הנזק העצמי – "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", לפי פרשנות חז"ל. וחז"ל אף מוסיפים את מה שלא כתוב בתורה – שיש עולם הבא שבו מקבלים שכר ועונש. גם קהלת אומר (אם זו אינה תוספת מאוחרת): קהלת יב13: "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם".[2]

הבעיה בגישה הזו היא, ראשית, שעליך להאמין באלוהים לשם כך, ושנית, שעדיין לא ברור לך מהי מטרת חייך, אף כי אתה מניח שיש כזו. כלומר, זה לא באמת עונה על השאלה, ויש אנשים שזה לא יספק אותם.

אותו הדבר עם הבודהיזם. לפי הבודהיזם, אנו שבויים בעולם התמורות של הסבל וההנאה, שכל עוד נשאר משועבדים להם נמשיך להתגלגל לעולם הזה ולסבול. הפתרון הוא לנתק מגע, תודעתית, ולהגיע לנירוואנה, מעין התעלות מעל הדברים הקיימים.

הבעיה כאן היא, ראשית, שעלינו להאמין בגלגול נשמות לשם כך, ושנית, שגם זה לא עונה על השאלה, מה מטרת כל המסע הזה?

כנגד אלה, גישה חילונית מובהקת היא גישת אפיקורוס היווני. לפיו מטרת החיים היא הנאה, הן זו החושית, והן, בעיקר, זו הרוחנית. נראה שרבים מהאנשים מחזיקים בגישה הזו, גם אם אינם מודים בה בפה מלא.

אך גישה זו כלל לא עונה על השאלה – מה הערך בכל ההנאות האלה אם לבסוף מגיע המוות? ועוד, שנראה שבחיים האלה רב הסבל על האושר, רגעי האושר הם מעטים, כפי שמראים לא מעט מחקרים. ובכל אופן, יש סבל בצד ההנאה.

גישה פילוסופית יוונית אחרת היא של סוקרטס, כפי שמובא על-ידי אפלטון. הוא סובר שעלינו לאהוב את המוות, כי הוא מעלה אותנו מעולם החומר השפל לעולם האידיאות הטהורות.[3]

אך אם כך, מדוע לא להתאבד? מה יקשור אותנו לעולם כל עוד אנו חיים, ושוב, לשם מה כל זה?

אחרי אפלטון בא אריסטו. אריסטו החזיק בדעה שלכל דבר יש ארבעה סיבות – החומרית, הצורנית, הפועלת והתכליתית. הסיבה התכליתית אומרת שלכל דבר בטבע יש ייעוד, ולכן, נוכל להניח, גם לאדם יש ייעוד. גם הרמב"ם במורה נבוכים של חוזר על גישה זו.

ואולם, עם פריצת המדע האמפירי במאה ה-16 לא עוד מדברים על סיבה תכליתית של דברים – לשם מה הם פועלים, אלא רק על הסיבה הפועלת – מה מניע אותם?

עוד טוען אריסטו, כי לכל דבר יש את מצב השלמות שלו ויש גם מצב של חוסרים והיעדרים בשלמות, ולכך אחזור בהמשך.

נקפוץ הרבה קדימה.

טולסטוי דיבר גם על שופנהאואר. שופנהאואר ניסח בנמרצות את הבעיה[4], אך האם הוא מצא תשובה לה? איני בקי מספיק בשביל לומר, אך דומה שתשובתו היא להיות שווה-נפש לחיים, להסתכל עליהם ממרחק בטוח.[5] קדמו אותו בתשובה הזו הסטואים הקדמונים – סנקה, מרקוס אורליוס וחבריהם, ודומה שגישה זו גם מאוד קרובה לבודהיזם.

אך האם היא פותרת את הבעיה? נראה שלא, אלא שהיא רק מעמעמת אותה, בעוד שלא ברור כלל אם ניתן לבצע את המהלך הזה ואם זה בכלל רצוי ומועיל.

אותו הדבר עם האקזיסטנציאליסטים בהמשך. היידיגר דיבר על כך שרק חיים עם ידיעה פעילה של עובדת המוות הקרב יכולים להיות חיים אותנטיים, וזה שייך יותר לניסוח השאלה שהעלנו. ואלבר קאמי ב"המיתוס של סיזיפוס" של אומר, כי השאלה למה לא להתאבד היא השאלה הפילוסופית המרכזית, ובסוף הספר הוא אף מנסה לענות עליה ואומר – "עלינו לדמות לעצמנו סיזיפוס מאושר".[6] אולם כיצד ובמה יהא סיזיפוס מאושר – נשאר מוקשה.

והנה נראה שהמדעים החדשים, הביולוגיה האבולוציונית והפסיכולוגיה, מציעות לנו תשובה חדשה. נבדוק גם אותה.

לפי הגישה האבולוציונית מינים, פרטים ונטיות שאינם מתאימים להישרדות פשוט נעלמים. המטרה הראשית של הפרטים בטבע היא פשוט להמשיך ולהתקיים ולהמשיך את קיום הגנום שלהם על-ידי צאצאיהם. מכאן ניתן להבין שמחשבות עגומות ומורבידיות, המובילות במקרים רבים להתאבדות, הן בעלות פוטנציאל גדול שלא לשרוד.

ואולם, אנו רואים שהנטיות האלה שורדות, בדיוק כפי שהנטיות ההומוסקסואליות, אף על פי שאינן מובילות להתרבות, ממשיכות לשרוד.

ובכל אופן האבולוציה אומרת לנו משהו עמוק יותר, שהטבע באופן כללי – בלי להתייחס לחריגויות – לא מטפח תכונות שאינן מועילות לו. מחשבות אובדניות אינן מועילות לו ובאמת אחוזים קטנים בלבד לוקים בהן. הטבע יוכל לספוג זאת, כל עוד אלו לא הרוב. תחת זאת, הוא מזרים לבני האדם כוחות חיים, כוחות של ארוס וליבידו, המניעים אותם קדימה. ובאמת, רוב האנשים כלל לא חושבים על השאלה למה הם חיים במהלך חיי היומיום שלהם, רק חריגים מעלים את השאלה הזו, או רבים יותר בגיל ההתבגרות בלבד, או בהמשך כשאלה תיאורטית בלבד.

ואולם, במקום "מחשבות אובדניות" הייתי יכול לכתוב "מחשבות קיומיות", והאדם בכל זאת פיתח את התודעה שלו לכדי אפשרות לחשוב מחשבות כאלה, גם אם הערך ההישרדותי שבהן לא ברור כלל. ואדרבה, זהו מותר האדם והחלק היותר נעלה שבו. נראה, אם כך, שהשאלה בעינה עומדת.

לבסוף, ובכיוון דומה, באה הפסיכולוגיה. מתוך אורח חשיבה דומה, כאמור, היא מסיטה את כיוון השאלה – זו אינה שאלה על העולם, אלא על האדם. כלומר, יש להתבונן על האדם ומה שמציק לו ולאו-דווקא לענות על השאלה ישירות. ההיגיון כאן הוא שאדם בריא בנפשו כלל אינו מתייסר עם השאלה הזו, אלא הוא חי מתוך אינרציה פנימית. כאן אנו גם חוזרים לגישה של אריסטו שהשארתי פתוחה, גישת השלמות, שהפסיכולוגיה הזו לדעתי מושפעת ממנה וממחזרת אותה.

יש בגישה הזו קסם רב. הרי החיים נועדו שיחיו אותם, בין בגישה הדתית ובין בגישה האבולוציונית נעדרת האל, ועל כן נראה שכל מחשבה שמערערת עליהם מקורה בתקלה כלשהי במערכת ולא מעבר לכך – תקלה שניתן לתקן. אולי חוסר סרוטונין פשוט. ואולם, גישה זו מתעלמת מהעובדה שכבר הזכרתי, שמחשבה עמוקה על עצם קיומך היא מותר האדם, והיא, אוסיף עכשיו, "צלם אלוהים" שבו. רוב יצירות האמנות הגדולות, נראה לציין, צמחו מתוך מודעות זאת. אף כי גם כאן הפסיכולוגים ימהרו לציין את הקשר בין אמנות ושיגעון, אך חיינו היו תפלים למדי בלי ה"שיגעון" הזה.

השאלה, אם כך, בעינה עומדת. ואולי היא כלל לא אמורה להיענות. יש סוג שאלות פילוסופיות לדעתי שאמורות להישאר ללא מענה סופי, מעין "שאלות הנצח" (כשם ספר שפעם קראתי), שאם יענו סופית שוב לא נוכל לשוב ולהתדיין עליהן ונצא נגרעים. ואולי גם זה תירוץ לא משכנע...[7]


[1] ראו מאמר "הכל הבל": http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t3101_1.html

[2] ראו מאמרי "תשובה למאמר הכל הבל": http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t3112_0.html

[3] ראו מאמרי: אפלטון והתנ"ך: נצחיות הנשמה:

http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t3103_3.html

[4] ראו מאמרי: שופנהאואר והתנ"ך: פסימיות:

http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t3102_4.html

[5] בדרך זו נקטתי אף אני פעם ב"מכתב למתאבדת": http://www.reader.co.il/article/136675/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%9C%D7%9E%D7%AA%D7%90%D7%91%D7%93%D7%AA

[6] ראו מאמרי: קאמי, סארטר והתנ"ך: עול החיים הסיזיפי: http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t3101_10.html

[7] ראו גם ביקורתי על הספר "קץ האושר:

http://nuritha.co.il/he/node/26182/critic#internal-26927

וגם ביקורתי על הספר "חפץ תחת השמים":

http://nuritha.co.il/he/node/25904/critic#internal-25905

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

חגי הופר

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת חגי הופר

מאת: חגי הופראקטואליה04/03/161208 צפיות
עכשיו זו פרשת סתיו שפיר ואראל סג"ל, אך מחר זו תהיה פרשה אחרת עם אותו סגנון. כדאי שנלמד את המנגנון.

מאת: חגי הופרפוליטיקה 10/01/161710 צפיות
הימין מחזיק באידיאולוגיה של ארץ ישראל השלמה שהובטחה לאבות, והשמאל מחזיק באידיאולוגיה של הישמעות לחוק הבינלאומי המורה להשיב שטחים כבושים ולחובה המוסרית שלכל אדם יהיו זכויות בסיסיות, שכוללות גם זכות בחירה וייצוג, אבל אלה ואלה מכופפים את האידיאלים הנעלים שלהם בפני המציאות והריהם ריאליסטים-פרגמטיסטים.

מאת: חגי הופרספרות13/10/151230 צפיות
"איינשטיין" הוא ביוגרפיה רחבה הסוקרת את חייו ועבודתו של גאון המדע בן המאה העשרים, אלברט איינשטיין, והוא עושה זאת בצורה רהוטה ומעניינת מאוד. הנה מספר ידיעות מתוך הספר

מאת: חגי הופראקטואליה02/10/151028 צפיות
זה עתה (אתמול) נודע לנו על מותם המצער של הזוג הנקין בפיגוע ירי, כאשר הם משאירים אחריהם ארבעה יתומים. כל לב דואב לנוכח ידיעות אלה. אך אי-אפשר להתעלם מתגובותיהם של ימנים רבים לאירוע. בצד הכאב, באה גם האשמה. אני מצאתי שני סוגים עיקריים שלה:

מאת: חגי הופרדייטינג14/08/151079 צפיות
ומהי מטרתי? לדעתי אפשר להפיק מכאן עצה טובה לזוגיות, כלומר יש לנסות לחקות את האלה בשלוש התכונות האלה: קיים, יכול וחכם

מאת: חגי הופרפוליטיקה 05/07/151769 צפיות
ראשית אומר כי איני חושב שבדברים הבאים אחדש הרבה, שהרי הסכסוך הישראלי-פלסטינאי כה ממשוך שהכול כבר נאמר עליו ותמונת המצב ידועה. ובכל זאת.

מאת: חגי הופרספרות13/06/151037 צפיות
סקירת שלושה ספרים: גברים ממאדים נשים מנגה, התאהבות, אהבה זה כל הספר

מאמרים נוספים בנושא פילוסופיה

מאת: אבי בכרפילוסופיה09/01/182360 צפיות
התבונה המעשית על פי קאנט ומדוע נכשלים כל הניסיונות לתיאודיציה? קאנט בנסותו לענות על השאלה הזאת מתחבט באותה קושיה שמעולם לא נתנה מנוח לחלק המאמין של האנושות, והיא התהייה על צדקתו המוחלטת של האל. בעיית התיאודיציה (צירוף המלים היווניות "תיאוס", שמשמעה אל, ו"דיקֶה", שפירושה צדק), כפי שנוהגים לכנותה בשיח הפילוסופי, עוסקת בניסיון לפתור את המתח הבלתי נסבל בין הרוע והסבל שמלווים את עצם קיומנו בארץ ובין הטוּב המושלם המיוחס לאל אשר ברא את העולם ומושל בו.

מאת: אבי בכרפילוסופיה06/01/182258 צפיות
כאשר כתב אפלטון את משנתו על מבנה המשפחה כפי שתפס זאת בעת ההיא, היה לו ברור ששלטונות יוון לא יאהבו את הנאמר בלשון המעטה מכיוון שהיא סתרה את מטרת המשפחה על פי תפישתם ועל פי מה שהטיפו, אשר על כן אפלטון מנסה לעדן במעט את משנתו ולמתנה באופן שתתאים יותר לתכתיבי השליטים ואמונתם בכדי למנוע את קצפם עליו, וכך נתפשת המשפחה על פי אפלטון כפי שאני מביא זאת במאמר זה בתוספת היגדים פילוסופיים שונים של אפלטון בנושא משפחה, חברה, מדינה אוטופית וכל מה שמסביבם.

מאת: shmolikפילוסופיה17/11/143209 צפיות
כולנו רוצים הצלחה בחיינו, ובכדי להצליח צריך לפעול. אך מה צריך לעשות בשביל לפעול - מוטיבציה, וזהו הדבר אותו אני מבקש להעביר אליכם הקוראים במאמר זה, מוטיבציה.

מאת: אבישי פולקפילוסופיה02/01/147933 צפיות
סוקרטס - פילוסוף יווני שחי לפני כ-2500 שנה. הוא לא הותיר אחריו כתבים כלשהם, וידיעותינו עליו מגיעות מתיאורים חיצוניים, בעיקר תיאוריו כפי שהוא מופיע ביצירותיו של תלמידיו. סוקרטס עסק בעיקר בתורת המידות ובענייני ניהול החברה והמדינה.

מאת: אבישי פולקפילוסופיה02/01/147909 צפיות
ניטשה הוגה דעות, מבקר תרבות, משורר ומלחין גרמני,אשר תהילתו נודעה לימים כפילוסוף מחשובי זרם האקזיסטנציאליזם וכחוזה הפוסטמודרניזם. ניטשה נולד בשנת 1844, למשפחה נוצרית אדוקה.

מאת: אלכס ז'בוטינסקיפילוסופיה15/01/139281 צפיות
רוצים לבדוק עם אתם מתאימים זה לזה? בואו תראו מהכוכבים אומרים לקבלת פרוספקט חדש.

מאת: בולי טייספילוסופיה27/11/127613 צפיות
כולם מדברים על מדינת רווחה אבל למה זה קיים. למה רוצים את זה. מה היתרון ומה ההבדלים בין התפיסות השונות של מדינת הרווחה.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica