חפש מאמרים:
שלום אורח
20.09.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

אפלטון - מבנה המשפחה

מאת: אבי בכרפילוסופיה06/01/20182249 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

המתח הנוצר בין תפיסת המשפחה המקובלת ביוון העתיקה לבין תפישת המדינה האידיאלית של אפלטון הוא בכך שביוון העתיקה האמינו שתפקיד המדינה לעודד נישואים, מוסד המשפחה היה ערך עליון עד כדי כך, שכל אזרח שהיה נותר ברווקותו היה נקנס. על פי תפישת עולמם של היוונים בעת העתיקה, למוסד הנישואים היו בין היתר גם יעדים מדיניים. כדי לצמצם את הפערים בחברה ניתן היה לשדך בין בני-זוג ממעמדות שונים ובלבד שלא יישארו בגפם.

היוונים האמינו שהיסוד החברתי החשוב ביותר הוא יצירת זוגיות ויצירת תא משפחתי בעוד שלמעשה אפלטון בחזון המדינה האידיאלית בעצם מבטל את מוסד המשפחה הקיים אל מול המדינה שאותה שם במקום עליון (זוג נשוי או לא מוליד את ילדיו למען המדינה). אך מנגד שומר אפלטון בקנאות על מעמד הנשים ואף מעצים אותו, כך לדעתו הוא יוצר חינוך טוב יותר ויוצר מספר מעמדות (זאת למרות שהוא מתיימר ליצור שוויון מוחלט).

בנוסף לסתירה זאת אין הוא מתייחס כלל למוסד העבדות שהיה קיים ביוון ושביסודו הרי ביטל כל שוויון ומדוע הוגה חברתי ופילוסוף כאפלטון נוהג כך? על סוגיה זאת אעמוד בהמשך המאמר.

חברה ומשפחה על פי אפלטון כדי לפתור את המתח הנוצר בין תפיסת המשפחה המקובלת ביוון העתיקה לבין תפישת המדינה האידיאלית אותה הוא מציע,  אפלטון מתמקד בעיקר בשלטון שהוא מבחינתו הערך העליון, אפלטון בונה מודל חברתי של חברה יוונית אידיאלית אשר במרכזה המשפחה כפי שנתפשת בעיניו. זו הייתה חברה מעמדית לכל דבר ועניין. הוא חילק, חלוקה מכאנית פשטנית, את החברה לשלושה מעמדות:                                                                                 מפרנסים: עובדי אדמה, בעלי מלאכה וסוחרים,                                                                                                 שומרים – צבא לוחמים,                                                                                                                                     ובני המעמד העליון - המושלים.                                                                                                                      אפלטון מייחס לכל מעמד תכונות אופייניות: למפרנסים איפוק, שיקול דעת וריסון היצרים, לשומרים - גבריות ולמעמד העליון - חכמה.

אפלטון מבקר את המשטרים הגרועים - אוליגרכיה ודמוקרטיה ומפרט את רעותיהם, מה שהוא מציע כחלופה זה הלכה למעשה חיי שיתופיות של המעמדות העליונים, כולל שיתוף בנשים וילדים, על מנת לחסל את מוסד המשפחה המסורתי, ולאפשר להם להתרכז בתפקידם "המדיני" בלבד. מאחר ומעמד זה אינו מייצר, הוא מתפרנס על ניצול מעמד המפרנסים, וחיי השיתוף שלו אינם שיתוף באמצעים ובתהליך הייצור אלא זו שיתופיות (ויש אומרים - קומוניזם) של צריכה.   וכמסקנה מהשיתופיות בהנאה מסתבר גם השיתוף המיני וביטול המשפחה, מאחר והכול נעשה למען המדינה, גם לידות וגידול ילדים כפי שציינתי בפתיח אינם מעניינו של זוג המתחבר כדי לחיות את חייו ביחד, אלא גם כאן גישתו של אפלטון מכאנית – לידת ילדים למען המדינה. תפקיד ההורים הוא רק להוליד את הילדים, אפלטון נמנע מהתיחסות לקשר המתחייב בין ההורים לילדיהם.  לטעמו עדיף לזווג את הגברים הנבחרים עם נשים משובחות, כדי לייצר ילדים משובחים. הרעיון כשלעצמו מפחיד, כי הרי הנאצים, למשל, ניסו אותו הלכה למעשה על מנת לשמר את הגזע הארי.

החברה של אפלטון, שהיה אריסטוקרט באישיותו ובאורח חייו וגם בהכרה האידיאית שלו, היא חברה מעמדית ללא ספק, לא שוויונית. למרות כל הנאמר ביחסו אל מעמד האישה ומקומה בחברה, למשל, היה אפלטון מתקדם מאוד יחסית לזמנו. (אפלטון, "החוקים"), הוא מטיל עליה חובות כמו של הגברים, בעיקר במעמד השומרים, ולכן עליה לזכות גם בחינוך מתאים. חינוך לנשים היה "חידוש" של אפלטון בזמנו (שאגב עורר עליו תרעומת בקרב חוגים רבים בחברה היוונית). כאמור החברה על פי אפלטון חולקה לשלושה מעמדות: המפרנסים: עובדי האדמה ובעלי המלאכה, השומרים: הצבא, שלו מקדיש אפלטון דיון נרחב, ושם מיישם הוא את השיתופיות, והמושלים – המעמד העליון, האליטה, שהם הממשלה, ורצוי שיהיו פילוסופים, או שילמדו להיות פילוסופים במהלך תקופת שלטונם.

על מנת לרכך את ביטול המשפחה העתיקה בפני המדינה המשפחה נשארת מוסד מרכזי בחברה האוטופית של אפלטון וזאת איך? העיר האוטופית מורכבת מבתי אב, הכוללים קרובי משפחה, כי הבנות נישאות ועוברות לבית בעליהן; הבנים נשארים בבתי אבותיהם ונשמעים למצוות ראש בית האב שהוא הגדול מכולם בגיל,כדי שמספר אזרחי העיר לא יתמעט ביותר וגם לא יתרבה למעלה משיעור מסוים, יחוקקו חוקים בסוגיה זאת שתגדיר ותקבע שאין בית אב של פחות מעשרה גדולים ואין מרובה מששה עשר גדולים, שהרי את מספר הקטנים אי אפשר לקבוע מראש. ומה יעשו כדי לשמור על מספר סביר, על פי אפלטון התשובה פשוטה להפליאיעבירו אנשים מבית אב העובר על מספר האנשים, לבית אב החסר באנשים... (ממש חיי קומונה קיבוצית)."הנשים עושות רצון בעליהן, הילדים נשמעים להוריהם" , למרות שהחברה היא שוויונית יחסית, יש הבדל בין "מכובדים" ובין 'בני העם הפשוטים', בין גברים ונשים ובין מבוגרים וילדים. מעמדם של הצעירים הוא הנחות, לפחות מבחינת סדרי הגשת הארוחות ....האוכל,מוגש קודם כל למכובדים.

3.חינוך

לנושא החינוך מקדיש אפלטון מקום רב. אפלטון מפרט מה הם הנושאים שיש ללמד ואת מי. לדעתו מאחר והנפש היא דבר חי, אפשר להזינה או להרעיבה, ועדיף, כמובן להזינה. הצעירים לומדים גם מהסביבה, כמו בהמות הניזונות מהעשב המצוי בסביבה. את התאוות הטבעיות יש לרסן. רוב היצרים ניתנים לאילוף הם עשויים לקבל את מרות 'האני העליון' (פרויד לא היה כל-כך מקורי, אם כן).

את רעתם של חוטאים ופושעים הוא מייחס לעולם, או ליריביו הסופיסטים בני זמנו,שהשחיתום, (את אסכולת הסופיסטים האשים אפלטון כי הם אלו שגרמו להאשמות הכזב שהוטלו על סוקראטס שהיה ידידו ומורו ושבעתיים בסופו של דבר נגזר עליו עונש מוות ועל כך לא סלח להם לעולם). כמו פרויד בזמננו, חילק גם אפלטון את אישיות האדם לשלושה חלקים (וכמוהו הוא התכוון רק לגברים). היסוד הראשון הוא 'התאווה' (דומה ל'איד' של פרויד) אותה צריך החינוך 'לאלף'. ליסוד השני הוא קורא 'גבורה' שחינוך טוב הופכה לאומץ לב ותקיפות וביטחון עצמי, ובהיעדר חינוך הולם היא הופכת לתוקפנות, עריצות ואכזריות. היסוד השלישי הוא 'הפילוסופי'. והוא זה שמרסן את התאווה ואת הגבורה. זו הבחינה התבונית הגוברת על הבחינה הרגשית. מעין 'סופר אגו'. הוא מחלק את האנושות לשלושה סוגים לפי שלושת מרכיבי האישיות:                                                   1. אנשים שבהם התאווה גוברת, עניינם בחיים הוא להרבות נכסים, לספק את תאוות הממון.                                           2. אנשים המצטיינים ב 'גבורה', עניינם הוא כבוד, הצלחה, תחרותית.                                                                          3. אנשים שאצלם היסוד הפילוסופי הוא החזק, עניינם הוא האמת. הם שוחרי החכמה, התבונה והדעת.                     החינוך שואף לאלף את שני המרכיבים הראשונים ולפתח את המרכיב השלישי, הפילוסופיה. (אפלטון, פוליטיאה).אלה המוטיבים העיקריים שב"עזרתם" פותר אפלטון את המתח שנוצר עקב רעיון המדינה האידיאלית אל מול ביטול תפישת המשפחה המקובלת ביוון העתיקה.

סיכום אפלטון, בונה אם כן בנין דמיוני של חברה אוטופית הנראית לו אידיאלית. חברה אידיאלית כזו הינה ערובה לאושר ולצדק, גם של בני האדם כיחידים וגם של החברה כקהילה. הוא מחפש את האושר האישי והחברתי, והסדר המובטח על-ידי ארגון חברתי מוגדר היטב. הוא מציע אף תכנית חינוך המכינה את אזרחי מדינתו לחיים בחברה האידיאלית. וכפי שציינתי בתחילת המאמר הגענו למעמד העבדים על פי אפלטון, אצל אפלטון לא כוללת החברה ה - 'צודקת' את העבדים כחלק מן החברה, אפלטון מגדיר את העבדות כהכרח, מוסד העבדות הוא תנאי לתפקוד יעיל של החברה. העבדות מוצגת בין היתר כעונש לאנשים חוטאים ופושעים, וגם כחלופה לעונש מוות.

פסקי דין מוות בעת ההיא ניתנו לרוצחים, שודדים וסתם אנשים רעבים שגנבו כיכר לחם, והם אף לא פסחו על ילדים. אבל, המטרה העליונה של החברה המוצעת על- ידי אפלטון הייתה לכונן שלטון יעיל ו 'צודק' של חברה 'צודקת'. וחברה צודקת "אפלטונית" הייתה חברה המחולקת למעמדות מוגדרים היטב וברורים, ומסודרים בהירארכיה קפדנית, כשלכל מעמד הוגדרו חובותיו, זכויותיו ותפקידיו, כשהחינוך מכין את האדם למילוי התפקיד שנועד לו בתוקף מעמדו כמובן. המטרה העליונה הייתה הכנת שליטים פילוסופים, או הקניית ידע פילוסופי (דיאלקטיקה ) לשליטים. הוא גם מפרט את נושאי הלימוד המתאימים לכל מעמד, כשהם מדורגים בהירארכיה של קושי והכללה.

הבסיס הכלכלי של החברה האידיאלית מצוין רק כדרך אגב, כמרכיב של המעמדות (או היעדרם ) החברתיים. מדוע נעדרה סוגיה חשובה זאת מכתביו של אפלטון? הסיבה לדעתי נעוצה בכך שאפלטון, עסק, מכוח מעמדו וחינוכו, רק בעניינים 'העומדים ברומו של העולם' ובעיות כלכליות לא תפסו מקום רב בתודעתו. אמנם הפיכת העבודה לערך שיש לאהבו.             מה שנראה כמעניין אבל תמים, היא האמונה של אפלטון ברצון הטוב ובמסירות של השליטים. לתפישתו, אם השליטים יהיו פילוסופים, אין ספק שישקדו על טובת אזרחיהם ולא ינצלו את מעמדם לטובתם האישית ולרעת וניצול מעמד הנשלטים.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת אבי בכר

מאת: אבי בכרדמוקרטיה ושלטון24/07/18851 צפיות
האם מדינת ישראל הופכת להיות אל מול עיננו לדיקטטורה ו/או למדינת אפרטהייד עם סימני פאשיזם?? אודה, מכיוון שחשש כבד החל להתגנב לליבי כי אכן המציאות התקשורתית המדווחת אמת היא... החלטתי לעשות מעשה ולבצע מחקר קצרצר, מאמר מחקרי, אשר נשען על עובדות בלבד, עובדות ונתונים מחקריים, זאת תוך הבאת ציטטות ומובאות מדויקות. אני למעשה בדקתי את שתי התיאוריות הבאות: מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. או שאולי, מדינת ישראל היא מדינה פאשיסטית, גזענית ודיקטטורה חשוכה.

מאת: אבי בכרפילוסופיה09/01/182351 צפיות
התבונה המעשית על פי קאנט ומדוע נכשלים כל הניסיונות לתיאודיציה? קאנט בנסותו לענות על השאלה הזאת מתחבט באותה קושיה שמעולם לא נתנה מנוח לחלק המאמין של האנושות, והיא התהייה על צדקתו המוחלטת של האל. בעיית התיאודיציה (צירוף המלים היווניות "תיאוס", שמשמעה אל, ו"דיקֶה", שפירושה צדק), כפי שנוהגים לכנותה בשיח הפילוסופי, עוסקת בניסיון לפתור את המתח הבלתי נסבל בין הרוע והסבל שמלווים את עצם קיומנו בארץ ובין הטוּב המושלם המיוחס לאל אשר ברא את העולם ומושל בו.

מאת: אבי בכרשואה ותקומה24/12/17468 צפיות
מאמר זה סוקר את עשרת הימים האחרונים בחייו של היטלר בבונקר בו שהה ובו סיים את חייו בהתאבדות, המאמר מסתמך על עדויותיהם של עוזרים ויועצים ששהו בבונקר לצידו של היטלר בימיו האחרונים ועל ממצאי מחקרים קפדניים שבוצעו לאורך השנים, ומספק 'הצצה' מהימנה ביותר על ימים אלו תוך ציון תאריכים מדויקים לרצף ההתרחשויות, כמו כן נסקרים בו "אירועי שוליים" היסטוריים שלא קשורים במישרין לסופו של הצורר הנאצי והתאבדותו, כגון התרחשויות היסטוריות מחוץ לבונקר וחשיפת קטעים מתוך צוואתו הסופית.

מאת: אבי בכרחינוך ולימודים - כללי19/12/17766 צפיות
הלמידה בשיטה הדיאלוגית אמורה לפתח קהילת למידה אקטיבית, אחראית לתהליך הלמידה, סקרנית, כזאת שתהא בנויה על יחסי גומלין מאתגרים בין המורים לחומר הלימוד ולתלמידים. שיטה זאת מוצגת במאמר כאופן הלימוד המשמעותי ביותר כיום והיא מצליחה ובולטת מעל כל החלופות האחרות.

מאת: אבי בכרדתות19/12/17748 צפיות
האסלאם תמך גם בכל מה שקשור לקידום מעמדה של האישה ובשוויונה המוחלט אל מול הגבר, מה קרה אם כך? מה השתבש? מדוע מעמדה של האישה הורע עד כדי הפיכתה עם השנים ל"חפץ" והשפלתה ונחיתותה ברוב מדינות האסלאם?

מאת: אבי בכרלימודים אקדמאיים16/12/17707 צפיות
מאמר זה דן בסוגיית ההשכלה הגבוהה בקרב נשים בישראל כאשר ההתייחסות מנסה להקיף את כלל המגזרים בפסיפס המורכב של החברה בישראל אם כי עקב המורכבות החברתית הקשורה לסוגיה זו באשר לנשים משכילות מהמגזר הערבי בישראל בכללותו (נוצריות, מוסלמיות, בדואיות ובסייגים מסוימים גם דרוזיות) המיקוד במאמר יהיה בנשים משכילות בחברה הישראלית. כלומר, מצב ההשכלה או מקומה של ההשכלה בהוויה הישראלית בקרב הנשים בישראל. הדיון מתייחס לנשים בישראל מהמגזרים השונים.

מאת: אבי בכרלימודים אקדמאיים16/12/17475 צפיות
מאמר זה דן בסוגיית ההשכלה הגבוהה בקרב נשים בישראל כאשר ההתייחסות מנסה להקיף את כלל המגזרים בפסיפס המורכב של החברה בישראל אם כי עקב המורכבות החברתית הקשורה לסוגיה זו באשר לנשים משכילות מהמגזר הערבי בישראל בכללותו (נוצריות, מוסלמיות, בדואיות ובסייגים מסוימים גם דרוזיות) המיקוד במאמר יהיה בנשים משכילות בחברה הישראלית. כלומר, מצב ההשכלה או מקומה של ההשכלה בהוויה הישראלית בקרב הנשים בישראל. הדיון מתייחס לנשים בישראל מהמגזרים השונים.

מאמרים נוספים בנושא פילוסופיה

מאת: אבי בכרפילוסופיה09/01/182351 צפיות
התבונה המעשית על פי קאנט ומדוע נכשלים כל הניסיונות לתיאודיציה? קאנט בנסותו לענות על השאלה הזאת מתחבט באותה קושיה שמעולם לא נתנה מנוח לחלק המאמין של האנושות, והיא התהייה על צדקתו המוחלטת של האל. בעיית התיאודיציה (צירוף המלים היווניות "תיאוס", שמשמעה אל, ו"דיקֶה", שפירושה צדק), כפי שנוהגים לכנותה בשיח הפילוסופי, עוסקת בניסיון לפתור את המתח הבלתי נסבל בין הרוע והסבל שמלווים את עצם קיומנו בארץ ובין הטוּב המושלם המיוחס לאל אשר ברא את העולם ומושל בו.

מאת: חגי הופרפילוסופיה24/02/165698 צפיות
למה לחיות? זו שאלה נצחית, אך דומה שעדיין לא מצאו לה תשובה מספקת. להלן אסקור כמה גישות בקשר אליה.

מאת: shmolikפילוסופיה17/11/143208 צפיות
כולנו רוצים הצלחה בחיינו, ובכדי להצליח צריך לפעול. אך מה צריך לעשות בשביל לפעול - מוטיבציה, וזהו הדבר אותו אני מבקש להעביר אליכם הקוראים במאמר זה, מוטיבציה.

מאת: אבישי פולקפילוסופיה02/01/147931 צפיות
סוקרטס - פילוסוף יווני שחי לפני כ-2500 שנה. הוא לא הותיר אחריו כתבים כלשהם, וידיעותינו עליו מגיעות מתיאורים חיצוניים, בעיקר תיאוריו כפי שהוא מופיע ביצירותיו של תלמידיו. סוקרטס עסק בעיקר בתורת המידות ובענייני ניהול החברה והמדינה.

מאת: אבישי פולקפילוסופיה02/01/147909 צפיות
ניטשה הוגה דעות, מבקר תרבות, משורר ומלחין גרמני,אשר תהילתו נודעה לימים כפילוסוף מחשובי זרם האקזיסטנציאליזם וכחוזה הפוסטמודרניזם. ניטשה נולד בשנת 1844, למשפחה נוצרית אדוקה.

מאת: אלכס ז'בוטינסקיפילוסופיה15/01/139280 צפיות
רוצים לבדוק עם אתם מתאימים זה לזה? בואו תראו מהכוכבים אומרים לקבלת פרוספקט חדש.

מאת: בולי טייספילוסופיה27/11/127612 צפיות
כולם מדברים על מדינת רווחה אבל למה זה קיים. למה רוצים את זה. מה היתרון ומה ההבדלים בין התפיסות השונות של מדינת הרווחה.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica