המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות, הידוע כ-DSM, הוא הספר הרשמי והמקובל בתחום והוא המגדיר את מחלות הנפש השונות המוכרות לנו כיום.
הסכיזופרניה מקבלת בספר זה מקום של כבוד, שכן תופעה נפשית זו מהווה נושא למחקר בינלאומי עם הצלחות מסחררות לצד כישלונות חרוצים, והטיפול בסכיזופרניה הפך למטרה מאוד חשובה בעיני המדע והחוקרים הרפואיים, שכן פיצוח הטיפול במחלה זו יביא מזור לסבלם של מאות אלפים ברחבי העולם.
הסובלים מסכיזופרניה נמצאים בסיכון לסבול מהזיות, הפרעות חשיבה וקוגניציה, התנהגויות משונות המלוות בשיחה עם עצמם או עם יציר דמיונם, פרנויה, ירידה בהנאה הכללית בחיים, דיכאון, מחשבות שווא וכיו"ב.
טיפול בסכיזופרניה בימינו
הטיפול העיקרי במחלת הסכיזופרניה הוא טיפול תרופתי, כאשר עיקר המטרה היא מניעת אפיזודות פסיכוטיות ושמירה על האיזון של המטופל אשר נמצא במצב מודע ויציב בין התקף להתקף. סטטיסטית ישנם קרוב לעשרים אחוזים מהמטופלים אשר מגיעים לרמיסיה מלאה מהמחלה.
התרופות המובילות לטיפול בסכיזופרניה מצליחות כיום לייצר סטטיסטיקה בה 70% מהמטופלים נמנעים מאפיזודות חוזרות, לעומת 20% מאלו שלא נוטלים תרופות.
בעוד שהטיפול התרופתי בסכיזופרניה מועיל, הרי שמחקרים סטטיסטיים הוכיחו מעבר לכל צל של ספק כי שילובם של טיפולים פסיכו-סוציולוגים מייצרים כר פורה ביותר לרמיסיה של המחלה ולשיפור כללי באיכות חייו של המטופל.
מסיבה זו רבים מהמוסדות המובילים אימצו את השיטה של הטיפול המשולב, ומציעים, לצד הפיקוח ומתן התרופות הספציפיות למצב ולמצבים הנלווים (דיכאון, חרדה וכיו"ב) גם טיפולים בשיטות התנהגותיות שונות, בהתאם למטופל ולמוסד.
סוגי סכיזופרניה
ישנם חמישה סוגים ראשיים של סכיזופרניה, והטיפול בהם דומה אך לא זהה:
1. קטטונית - חוסר תנועה מוחלט או פעילות יתר מוגזמת, אקולליה ואקופרקסיה.
2. פרנויה - מחשבות שווא מסוג של תחושת רדיפה או שיגעון גדלות, בליווי הזיות שמיעתיות.
3. בלתי-מאורגנת - דיבור אסוציאטיבי ומהלך רגשי ללא התאמה להתרחשות המציאותית.
4. שאריתית - חולים כרוניים הסובלים בעיקר מתסמינים שליליים.
5. בלתי-מובחנת - סכיזופרנים שאינם נופלים לאף אחת מן הקטגוריות הנ"ל.
טיפול בסכיזופרניה דורש אבחנה מבדלת, זיהוי מדויק של הסיטואציה (שלעיתים מורכבת ממספר מאפיינים משולבים), ובחירת התרופות המדויקות לטיפול הנכון.