חפש מאמרים:
שלום אורח
25.08.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

חוקים קוגנטיים, חוקים דיספוזיטיביים

מאת: איתמר כוכבידיני עבודה03/05/20162541 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

חוקים קוגנטיים, חוקים דיספוזיטיביים

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

שיעורי מבוא

חוקים קוגנטיים

חוק קוגנטי הינו חוק אשר לא ניתן להתנות עליו, שכן החוק הינו בעל אופי כופה. החוק הקוגנטי, אינו מאפשר לאדם ויתור על זכות המוענקת לו מאחר ואין תוקף לוויתור. בחוקים קוגנטיים, חתימת האדם והסכמתו בטלה ומבוטלת מאחר והחוק הינו כופה. כך, לדוגמא: אדם אינו יכול להסכים שיבצעו כלפיו עבירה פלילית. כל הפרה של הוראה במשפט הציבורי כמו, למשל, בסדר הדין הפלילי, תגרור סנקציה עונשית. (כתב אישום יוגש: מדינת ישראל הינה המאשימה ומבצע העבירה הפלילית הינו הנאשם).

חוקי המגן בדיני העבודה הינם חוקים קוגנטיים אשר מטרתם להגן על זכויות העובד הן מפני המעסיק והן מפני ויתור העובד עצמו על זכויותיו הבסיסיות. מכאן עולה כי לעובד לא קיימת הזכות לוותר, על הזכויות המוקנות לו מתוקף חוקי המגן, ועל מעביד מוטלת החובה החוקית להעניק לעובד תנאי עבודה מינימליים מסוימים אשר נקבעו בחוקי המגן. החוזה האישי ואף ההסכם הקיבוצי, אינם מתירים או מאפשרים לעובד לוותר על זכות מהזכויות המוענקות לו בחוקי המגן. הסכם אישי והסכם קיבוצי, יכולים להוסיף ולשפר את תנאי העובד, אך אינם יכולים לגרוע או להרע מחוקי המגן אשר הוענקו לעובד. ההיגיון וההבנה של חוקי המגן הינם, שיחסי עובד-מעביד אינם שוויוניים שכן, המעביד הינו גוף חזק ובעל אמצעים מול העובד, ויש צורך להגן על העובד מפני עמדת מיקוח חלשה כאשר הוא נמצא מול המעביד. משכך, רווחת התפיסה כי במרבית המקרים, הסכמתו של העובד לעניין גריעה מזכויותיו על פי חוק, אינה הסכמה או ויתור של ממש אלא חשש למקום פרנסתו, תוך הפעלת לחץ וכפייה מצד המעביד. המסקנה העולה היא, שבחוקי המגן שהינם קוגנטיים, לחתימת העובד על ויתור כלשהו, אין תוקף, וחתימה זו בטלה ומבוטלת שכן החוק הינו בעל אופי כופה.

עמדה על כך כב' השופטת דוידוב-מוטולה בפסק הדין ע"ע 110/10 רפי רופא נ' מרקם סוכנות לביטוח, כדלקמן:

"ההנחה הבסיסית של משפט העבודה היא כי אין להתנות על קיומם של יחסי עובד – מעביד, כמו גם על חלותם של חוקי המגן. הדבר נובע מנקודת מוצא כי העובד מצוי – במרבית המקרים – בעמדת מיקוח חלשה משל המעסיק, ולכן אין ליתן תוקף לוויתורו על זכויות בסיסיות. לכך מתווספת ההכרה כי כוח העבודה אינו "מצרך" ולכן נדרשת התערבות המחוקק לצורך הנחלת ערכים סוציאליים בסיסיים שהחברה בחרה להגן עליהם."

בישראל, החוקים הקוגנטיים מוסדרים במספר חוקים: במשפט הציבורי – דיני עונשין וסדר דין פלילי, במשפט העבודה - חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק חופשה שנתית, חוק שכר מינימום, חוק פיצויי פיטורים, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ועוד.

חוקים דיספוזיטיביים

חוק דיספוזיטיבי הינו חוק אשר ניתן להתנות עליו שכן, החוק הינו בעל אופי מרשה. החוק הדיספוזיטיבי הינו הנחיה שאינה כופה, כלומר ניתן להסכים לוותר עליה. בחוק דיספוזיטיבי המעביד יכול ליצור הסכם בינו לבין עובדו השכיר המסכים כי העובד לא יקבל הטבה כזו או אחרת. היות החוק דיספוזיטיבי, מאפשר שינוי בהסכמה הדדית של הצדדים המעורבים. כך למשל, בחוק שהוא דיספוזיטיבי יהיה רשום: אלא אם כן נקבע אחרת וכד´. אם אדם חותם מרצונו ומוותר על הזכות, חתימה זו, הינה בעלת תוקף. המסקנה העולה היא, שחוק דיספוזיטיבי הינו חוק גמיש, המאפשר לצדדים לסטות ממנו לפי רצונם (בניגוד מוחלט לחוק קוגנטי).

בישראל, החוקים הדיספוזיטיביים מוסדרים במספר חוקים, אשר העיקריים שבהם הינם: דיני חוזים, דיני נזיקין. כך, למשל, בדיני חוזים – חוק המכר הינו חוק דיספוזיטיבי החל על רוב סוגי העסקאות המאפשרות שינוי, וויתור בהסכמה.

הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

 הכותב הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול במקצועות חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות למעלה מ-15 שנה, וד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

(PhD ) Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL     [רואה חשבון(כלכלן)-כוכבי איתמר (C.P.A.)]

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

משרד עורך דין, קריית הממשלה פל ים 7, חיפה,טל: 8621350- 04, פקס:8621349- 04, פל': 050-5443671

cpa-adv-itamar@bezeqint.net

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת איתמר כוכבי

מאת: איתמר כוכביחוק ומשפט - כללי28/12/17540 צפיות
פרופ' גרוס, מאיר את תשומת ליבם של כל המבקשים לכהן בתפקיד הדירקטור כי המגמה היא לראות בכך מקצוע הדורש סטנדרט מסוים – יותר לא מדובר בסטנדרט התנהגות של "אדם סביר", אלא בסטנדרט התנהגות של "מקצוען סביר".

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים12/12/17583 צפיות
אזרחי ישראל בעלי אזרחות נוספת מכל מדינה אחרת, צפויים להידרש למלא תצהיר ודוחות מס לפי בקשת הבנקים בישראל. בעקבות יישום הסכם ה-CRS בישראל, אשר תוקפו אמור להיכנס באמצע שנת 2018, ייאלצו תושבי ישראל שהינם בעלי אזרחות נוספת זרה, לדווח על חשבונם בעקבות פניית הבנקים בישראל. בעלי האזרחות הנוספת הזרה, ידרשו לדווח כי הכספים בחשבונם מוצהרים ושולם עליהם מס כנדרש בחוק בישראל ובעולם.

מאת: איתמר כוכביחוק ומשפט - כללי23/11/17671 צפיות
חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 מכיר במשכנתא כאחת מבין הזכויות הקנייניות בישראל. בהתאם לסעיף 4 לחוק, משכנתא היא "מישכון של מקרקעין". הגדרת "מישכון" קבועה בסעיף 1 (א) לחוק המישכון, התשכ"ז-1967, ולפיה, מישכון הינו "שעבוד נכס כערובה לחיוב; הוא מזכה את הנושה להיפרע מהמשכון אם לא סולק החיוב".

מאת: איתמר כוכביחוק ומשפט - כללי22/11/17602 צפיות
סביב המושג חברת בניה קבלנית קיים ערפול מסוים, שכן אין לו הגדרה קבועה. ניתן לומר כי חברת בניה היא גוף המועסק בשלב כלשהו בחיי פרויקט הבניה. ייתכן והחברה תהיה אחראית על החלק ההנדסי – הקמה פיזית של הפרויקט ויתכן כי חברת הבנייה תהיה יזמית-שיווקית.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים16/11/17671 צפיות
לאחרונה פרסמה החטיבה המקצועית של רשות המיסים, החלטה חדשה בנושא עובדי הרילוקיישן. החלטה זו נועדה להחליף את ההחלטה הקודמת, משנת 2014. ההחלטה מחודש נובמבר 2017, קובעת תנאים לפיהם העובדים יוכלו לעבוד בחו"ל, לשלם מס בחו"ל ולא לשלמו בארץ ולא להיפגע בדרישות מס "מנופחות" במועד חזרתם ארצה.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים15/11/17606 צפיות
אזרחי ישראל בעלי אזרחות נוספת מכל מדינה אחרת, צפויים להידרש למלא תצהיר ודוחות מס לפי בקשת הבנקים בישראל. בעקבות יישום הסכם ה-CRS בישראל, אשר תוקפו אמור להיכנס באמצע שנת 2018, ייאלצו תושבי ישראל שהינם בעלי אזרחות נוספת זרה, לדווח על חשבונם בעקבות פניית הבנקים בישראל. בעלי האזרחות הנוספת הזרה, ידרשו לדווח כי הכספים בחשבונם מוצהרים ושולם עליהם מס כנדרש בחוק בישראל ובעולם.

מאת: איתמר כוכבידיני מיסים15/11/17545 צפיות
אזרחי ישראל בעלי אזרחות נוספת מכל מדינה אחרת, צפויים להידרש למלא תצהיר ודוחות מס לפי בקשת הבנקים בישראל. בעקבות יישום הסכם ה-CRS בישראל, אשר תוקפו אמור להיכנס באמצע שנת 2018, ייאלצו תושבי ישראל שהינם בעלי אזרחות נוספת זרה, לדווח על חשבונם בעקבות פניית הבנקים בישראל. בעלי האזרחות הנוספת הזרה, ידרשו לדווח כי הכספים בחשבונם מוצהרים ושולם עליהם מס כנדרש בחוק בישראל ובעולם.

מאמרים נוספים בנושא דיני עבודה

מאת: רונית בילרדיני עבודה14/03/18334 צפיות
חוק פיצויי פיטורים קובע, כי עובד אשר פוטר ממקום עבודתו לאחר שנת עבודה זכאי לפיצויי פיטורים מהמעביד. כמו כן, קובע החוק, כי בנסיבות מסוימות זכאי עובד לתשלום פיצויי פיטורים אף לאחר התפטרותו מעבודה. (הרעת תנאים, התפטרות לצורך טיפול בילד, מעבר מגורים לצורך עבודתו של בן הזוג ועוד).

מאת: tiloniדיני עבודה07/09/17688 צפיות
לעיתים, כמו בכל משפחה, יכולים להתגלע ויכוחים וחילוקי דעות, אולי אפילו להיאמר מילים קשות אך במקום העבודה, בניגוד למקרים דומים בתוך המשפחה הקרובה או לחברים הקרובים, עלול הצד השני לראות בדברים אלו כהוצאת לשון הרע בעבודה ולתבוע את אומרם בבית המשפט תחת חוק ""איסור לשון הרע התשכ"ה- 1965"

מאת: שירה אלהדיני עבודה20/12/16624 צפיות
במסגרת עבודתו, זכאי העובד לזכויות שונות, כגון חופשה שנתית, דמי הבראה, גמול שעות נוספות ועוד.

מאת: איתמר כוכבידיני עבודה01/08/161609 צפיות
אישור מרופא תעסוקתי המורה כי אין העובד מסוגל לחזור לעבודתו הקודמת, או מצב הזהה לה, וזאת בשל תפקוד לקוי של אחד מאברי הגוף. עובד הסובל מבעיות בריאותיות ומציג מסמכים מרופא מומחה, המציין את הלקות בכושר עבודתו ומגבלותיו הרפואיות בעבודתו. עובד הסובל ממגבלה בריאותית ומבצע עבודה אשר אינה מתאימה ליכולותיו הרפואיות עקב מצב בריאותי לקוי.

מאת: איתמר כוכבידיני עבודה02/06/162233 צפיות
החובה לשלם שכר בחגים לעובדים, עולה מתוקף צו ההרחבה להסכם המסגרת במגזר העסקי. בהתאם לכך, עובד חודשי ועובד שכר (בתנאים הרשומים להלן) זכאים לשכר רגיל, אף בימים אשר לא עבדו בהם בשל היותם ימי מנוחה בחגים.

מאת: אבי דוידידיני עבודה23/05/162309 צפיות
בקצרה על הרעת תנאים בעבודה לאלו המחליטים להתפטר ולאלו המחליטים להישאר במקום העבודה.

מאת: איתמר כוכבידיני עבודה22/05/162404 צפיות
חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן יקרא: "החוק"), קובע את הזכאויות העומדות לנשים כזכויות קוגנטיות (ר' מאמרי: חוקים קוגנטיים, חוקים דיספוזיטיביים – ד"ר איתמר כוכבי). מטרת החוק וייעודו הינו הבטחת הזכויות וההגנה על הנשים בעבודה

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica