|
המאמר עוסק במקרה שבו אדם אשר נפגע בעת שפתח את מכסה המנוע ברכב לאחר שעצר את רכבו בצד הדרך ונפגע ממכסה המנוע, הוכר כנפגע בתאונת דרכים.
למאמר המלא...
|
|
המאמר עוסק בקשר האפשרי שהוכר בפסיקה בין פגיעה בתאונה ובין התפרצות מחלת הסכרת
למאמר המלא...
|
|
|
|
המאמר מסביר את הצורך החוקי בהגשת תביעה עקב פגיעה בתאונת דרכים לא רק נגד חברת הביטוח, אלא גם נגד נהג הרכב שבו נסע הנפגע.מאז נחקק חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975, אשר ביסודו הינו חוק סוציאלי שנועד להתמודד עם "מכת מדינה" של תאונות דרכים, אין צורך להוכיח אשם בכדי לזכות בפיצויים בגין נזקי גוף מחברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בביטוח חובה. לפיכך, גם אם האחריות לתאונת הדרכים מונחת על כתפי הנפגע עצמו, עדיין זכאי הוא לפיצוי מחברת הביטוח כל עוד אין התאונה נכנסת באחד מן החריגים בחוק.
למאמר המלא...
|
|
במאמר זה, נבחן את ההיבטים השונים שמעלה סוגיית ההכנסות הלא מדווחות במקרים של פסיקת פיצוי לאנשים אשר נפגעו בתאונות.ראובן נפצע בתאונה, ובית המשפט קובע כי על שמעון מוטלת האחריות לפצות את ראובן בגין הנזקים אשר נגרמו לו בתאונה.אחד מראשי הנזק בגינם זכאי ראובן לפיצוי הוא הפסד השתכרות לעבר ולעתיד. עולה השאלה כיצד יקבע בית המשפט מהי הכנסתו האמיתית של ראובן לפני התאונה בכדי שיוכל לפצות אותו בגין נזקיו ?
למאמר המלא...
|
|
הקשר בין מחלת הפיברומיאלגיה ופגיעה בתאונה, בעיקר תאונת דרכים, הולך ונהיה מוכר יותר ויותר, הן בעולם הרפואה והן בעולם המשפט, עובדה אשר הופכת את הצורך בהיכרות המחלה והשלכותיה לקריטית הן לעוסקים בתחום והן לכל אדם אשר נפגע בתאונה. המאמר נותן הסבר קצר בנוגע למחלה ועוסק בהיבטים המשפטיים של הקשר בין המחלה ופגיעה בתאונה.
למאמר המלא...
|
|
המאמר עוסק באחד החריגים להגדרת המנוח "תאונת דרכים" בחוק הוא החריג של תאונה במתכוון. המאמר מנתח,, דרך פסקי דין שונים, באילו מקרים אכן מדובר בתאונה במתכוון שבה הנפגע איננו זכאי לפיצויים מכוח החוק.המסגרת המשפטית
ההגדרה הבסיסית של המונח "תאונת דרכים", מצויה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "החוק"):
""תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה"
במסגרת החוק, נקבעו להגדרה בסיסית זו חריגים שונים, אשר בהתקיים אחד מחריגים אלו, לא תיחשב התאונה כתא
למאמר המלא...
|
|
המאמר סוקר את משמעות המונח "שנים אבודות" ואת המהפכה אשר חולל פסק דין אטינגר בדיני הנזיקין בכלל ובפסיקת הפיצוי לעיזבונות של קטינים בפרט.רבים מכם ודאי שמעו בשנתיים האחרונות לא אחת את המושג "שנים אבודות", ולא בכדי. פסק דין אשר ניתן על-ידי בית המשפט העליון ביום 15.03.2004, במסגרת ע"א 140/00 עיזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד נ"ח(4) 486, (להלן: "פרשת אטינגר"), חולל מהפכה של ממש בדיני הנזיקין בישראל בכלל ובפסיקת הפיצוי לעיזבונות של קטינים ב
למאמר המלא...
|
|
המאמר סוקר את מהות הפיצויים העונשיים, את עמדת הפסיקה הזרה ועמדת המשפט העברי ביחס לפיצויים עונשיים וכן בודק האם הפסיקה הישראלית מכירה בכלל בפיצויים עונשיים או לא
למאמר המלא...
|
|
שם חוקה יפול על כל הישרה או הנהגה שתכלול קבוץ רב מן האנשים,הין בתהיה כוללת חוקים רבים כמו''כל יודעי דת ודין''[אסתר א' י''ג ]או ציווי אחד כמו ''ותנתן דת בשושן'' [שם י''ד ט'] והן שתהיה אלהית כמו מימינו אש דת למו [דברים ל''ב] או נימוסית ''כדת מדי ופרס''[דניאל ו' ט'] והחוקה על שלשה אופנים א, טבעית ב, נימוסית ג, אלהית
למאמר המלא...
|