|
מצא אומר דברים מרחיקי לכת: אם יש שני מועמדים שהם שווים אבל הגבר מוביל בקצת כי הוא ישב 10 שנים בדירקטוריון, אז יש לראות אותם כשווים. גם בסיטואציה שיש גבר שקורות החיים שלו יותר טובים בגלל שהוא גבר אז יש לראות אותו כשווה לאישה ולתת לה עדיפות. החובה היא לא מוחלטת - יש לאזן בין הצורך ליצור העדפה מתקנת לבין אילוצים של החברה אבל ע"פ רוב עדיף לתת עדיפות להעדפה מתקנת. הוא פוסל את המינויים למרות שהמועמדים הם ראויים לחלוטין.
למאמר המלא...
|
|
למה זרים מעלים קשיים מיוחדים. לכאורה כניסה של זרים היא דבר טוב. ישראל התנהלה ברוח מפאיניקית והזר שנכנס לישראל יכול להביא ידע, יוקרה, כושר ניהול, טכנולוגיות, בנקים זרים, עליית התפוקה וכו'. ישראל מאוד מעוניינת להשתלב בגופים בינלאומיים, היא רוצה לשחק בליגת העל ולכן היא צריכה להיות הרבה יותר יעילה. משקיעים זרים יכולים לעזור לישראל בהשתלבות הזאת. אבל ההתערבות של הזר מעלה חששות בסיטואציה תמימה שבה המשקיע הזר הוא תמים.
למאמר המלא...
|
|
מבחן השליטה והפיקוח, "לפי מבחן זה עובד הוא מועסק הנתון לפיקוח מצד המעביד או.. חב לציית להוראות המעביד" מבחן זה בודק בעצם למי כפוף יגאל בפועל. ע"פ הטקסט יכולים אנו לראות כי מבחינה ניהולית, נמצא יגאל תחת פיקוחו של קצין הביטחון בחברת "סגול", לו הוא חייב דיווח וממנו מקבל הוראות. יגאל נטל חלק בפעילות השוטפת של הארגון (חובת השתתפות בתרגילים וכו).
למאמר המלא...
|
|
התפתח מנהג שבו האישה או אביה דרשו בעת הנישואין התחייבות מן הבעל שאם ימות לפני אשתו, תהיה האלמנה זכאית למזונות מנכסיו. בהתחלה הסכמים אלו היו פרטיים ואז הפכו לנוהג בקובל ברוב העם. בית הדין ראה בנוהג זה מחייב והפך אותו לדין מחייב לגבי כל הזוגות אפילו אם לא ערכו הסכם מחייב. מאחר שהחקיקה היתה מסובבת על הנוהג הקיים , התקנה נתנה את התוקף המשפטי לנוהג ובגלל זה נוצרו 2 נוסחאות ( כי אנשי יהודה ראו בנוסח השני, ואילו אנשי ירושלים והגליל ראו את הנוסח השני.
למאמר המלא...
|
|
במקרה של נישואי תערובת, מכיוון ששני בני הזוג משתייכים לעדות דתיות שונות, אין לאף בית דין את הסמכות לדון במישרין בענייני המעמד האישי של הצדדים. עם זאת, חיקוק מנדטורי מסמיך את נשיא ביהמ"ש העליון להקנות סמכות לפי שיקול דעתו, לאחד מבתי הדין הדתיים או לבית המשפט האזרחי. הסדר דומה נקבע בחוק בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), תשכ"ט 1969.
למאמר המלא...
|
|
רבן גמליאל טוען שלפעמיים צריך להרוג. ישנה מחלוקת בין ר' עקיבא + ר' טאיפון מול ר' גמליאל הראשונים אומרים שהשינויים של המשפט העברי מוליכים אותנו לקביעת כלל שבישראל לא הורגים לעומתם ר' גמליאל אומר שצריך לשמור על האופציה כלומר לא להפוך את הפרוצדורה. לכלל כי אז אתה בעצם מוציא את האוויר מהמשפט העברי.
למאמר המלא...
|
|
כאשר קיים צורך לבצע עבודת תרגום לאנגלית או תרגום לגרמנית של מסמך, קיימת חשיבות רבה לביצוע עבודה מקצועית. זאת כי על ידי פנייה אל מקור מקצועי העוסק בתחום התרגום ניתן לוודא תרגום לאנגלית או תרגום לגרמנית באופן נכון ומדויק. כאשר מדובר על מסמכים העוסקים בתחום מקצועי מסוים, קיימת חשיבות גם לידיעת מונחים מקצועיים שונים אשר מופיעים במסמך. מונחים מקצועיים אשר מתורגמים לא באופן המדויק עלולים לגרום לאי הבנת המסמך.
למאמר המלא...
|
|
הארט (1907-1992)- פוזיטיביסטם מתון המשולב עם משפט הטבע - אוניברסיטת אוקספורד. תורתו הפוזיטיביסטית המתונה של הארט מהווה כמעיין תגובה ופיתוח של התיאוריות של אוסטין, בשונה ממנו הוא מיקם את מע' המשפט במרכז ולא את הריבון. כפוזיטיביסט הארט דחה את קיומו של קשר הכרחי בין מוסר למשפט, אם כי הכיר בהשפעה שהייתה מאז ומעולם על התפתחות המשפט.
למאמר המלא...
|
|
משוואת אקווינס מקבלת מצב לפיו יהיו מס' חוקים שלא עומדים בקנה אחד עם המשפט הטבעי אך בשל כך שכל מע' המשפט כן כפופה למשפט הטבעי אז יש חובה לציית מחשש שהמע' תאבד את יציבותה ותוקפה. אקווינס יוצר הבחנה בין חוק שאינו מוסרי ונוגד את החוק האלוהי ואסור לציית לו. לבין חוק שאינו מוסרי ונוגד את חוקי הטבע וצריך לציית לו במצב שבו המע' המשפטית אינה נוגדת בכלליות את חוקי הטבע ויש חשש ליציבות המע' (כמו כן חוקי הטבע נמוכים מחוקי האל).
למאמר המלא...
|
|
המשפט הטבעי סיפק את הצידוק המוסרי לקיומן של מערכות חברתיות ומשפטיות. הטענה הבסיסית הייתה שהמשפט מבוסס על איזשהו ערך עליון שאחד העקרונות המרכזיים בתוכו הוא עקרון התבונה (Reason). התומכים במשפט הטבעי טוענים שהאישור המוסרי למשפט הפוזיטיבי מגיע מערכים עליוניים של המשפט הטבעי. במילים אחרות, הגשר שמקשר בין ה"יש" ל"צריך להיות" הוא המשפט הטבעי.
למאמר המלא...
|