חפש מאמרים:
שלום אורח
26.10.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

ליקוי שמיעה – ירידה בכושר השמיעה (חלק שני)

אחד התנאים הראשונים להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה עפ"י חוק הביטוח הלאומי הוא כי כושר השמיעה פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. בית הדיןהארצי קבע את התנאים לפיהם יקבע אם המבוטח עומד בתנאי סף זה.   על כל זאת ועוד במאמרזה.

סעיף 84 א' (א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה -1995, קובע כדלקמן:

(א)   אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1)    המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 ב פקודת הבטיחות בעבודה[נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);

(2)    כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;

(3)    הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:

(א)    היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 ב חוק זכויות החולה , התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);

(ב)    היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.

כאמור לעיל, סעיף 84א'(א)(2) קובע כתנאי להכרה בליקוי שמיעה תוצאה של פגיעה בעבודה כי כושרהשמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. בעב"ל 188/08המוסד לביטוח לאומי נגד דוד אלון ואח' ­­_   קבע בית הדין כי הפרשנות של סעיף 84א(א)(2) לעניין הכרה בליקוי שמיעה כפגיעהבעבודה הינה - הפחתת כושר השמיעה בשיעור של 20 דציבל לפחות בתדירויותהדיבור בכל אחת מהאוזניים (ההדגשה שלי מ.א.) וזאת בממוצעתדירויות הדיבור, קרי 500 - 1000 - 2000 מחזורים בשנייה. תדירויות הדיבור הן התדירויות התפקודיות ובהן יש להראות שחל פיחות בשמיעה, אף אםפיחות זה אינו מצדיק קביעת אחוזי נכות העולים על - 0%.

בפסק דין דוד אלון קבע כב' השופט פליטמן הנחיות בעזרתן יקבע באם חלה ירידה של 20 דציבל לפחות בתדירויות הדיבור.להלן עיקרן:

א.           כיוון שמדובר במבחן סף סינון טכני, המבחן המהותי של הקשר הסיבתי בין החשיפה לרעש מזיק וליקוי השמיעה בשיעור שלא יפחת מ-20דציבל, אינו רלבנטי לבחינת התביעה בשלב המקדמי של בחינת הפיחות בשמיעה.

ב.           בדיקת השמיעה עליה ניתן להסתמך בכדי לקבוע את מידת הירידה בשמיעה, הינה בדיקה שאינה ארכאית ואשר עולה ממנה שהנבדק לאהתחזה, ואשר בוצעה במכון רשמי מוכר הנותן שירות, למשל לקופות החולים, או במסגרתבתי החולים. זאת, להבדיל למשל ממכון פרטי המעוניין רק למכור מכשירי שמיעה.

ג.            על דחיית התביעה בטענה כי הירידה בשמיעה אינה מגיעה ל-20 דציבל בכל אוזן, רשאיהמבוטח להגיש תביעה לבית הדין ולטעון בה, תוך ביסוס טענתו על ממצאי בדיקות שמיעה, כיהפחתת שמיעתו אינה פחותה מ-20 דציבל בכל אוזן.

על בית הדין במקרה כזה, למנות מומחה רפואי אשר יבחן את קיומו של תנאי הסף ואף להורות על שליחת המבוטח למכוןשיקבע על ידו לעריכת בדיקת שמיעה שתוצאותיה יועברו למומחה לחיווי דעתו בשאלת העמידה בתנאי   הסף.

ד.           במקרה שישנן מספר בדיקות שמיעה ובהן תוצאות שונות יש להעדיף את בדיקת השמיעה שתוצאותיה מעידות על עמידה במבחן סף ירידתהשמיעה הנדרש, על פני הבדיקה שתוצאותיה אינן מעידות על כך.

ה.          יש לקבוע את העמידה בתנאי הסף של ירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור בשיעור של 20 דציבל, עלפי תוצאות בדיקת השמיעה לפיה היתה נקבעת נכות בגין ירידה בשמיעה של 20 דציבלבהתאם למבחני הנכות.

ו.             מאחר והדין החדש מסרבל את הליך ההכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה,  חייב המוסד לביטוח לאומי לברר מלכתחילה את קיום כל התנאים עפ"י החוק,  לרבות שאלת הקשר הסיבתי, על מנת שהמומחה הרפואי שימונה על ידי בית הדין יוכל בחוות דעת אחת להשיב לכל השאלות הנדרשות.

מאחורי תיקון החוק עומדת הכוונה להפחית את מספר המבוטחים להם תשולם גמלה ע"י המוסד לביטוח לאומי, בשל פגיעהבשמיעה, אף אם אותה פגיעה אכן נגרמה בשל תנאי עבודתם.

בכדי לבחון אם אתם עומדים בתנאי הסף של החוק ולוודא מיצוי מירבי של זכויותיכם, פנו לעורךדין לביטוח לאומי.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד מירב אפרים

עבדה כיועצת משפטית במוסד לביטוח לאומי כעשר שנים.

המשרד מתמחה במימוש זכויות רפואיות וכספיות מול ביטוח לאומי, ייצוג בפני ועדות רפואיות וניהול הליכים נגד ביטוח לאומי בבתי הדין לעבודה.

אתר:  http://www.lawgate.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד מירב אפרים

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי16/07/112392 צפיות
קיבלתם יום בהיר אחד מכתב מהמוסד לביטוח לאומי המודיע לכם כי עליכם להשיב לו סכום כסף נכבד מאחר והתברר כי תשלום הגמלאות לחשבון הבנק שלכם, לפני שנים נעשתה בטעות? מסתבר שהמקרה שלכם אינו מקרה פרטי.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי16/07/112100 צפיות
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, גמלת שמירת הריון משולמת כאשר אשה נעדרת מעבודתה בתקופת ההריון, בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי12/03/111284 צפיות
אדם אשר חווה אירוע מוחי בעקבות אירוע חיצוני של דחק נפשי בלתי רגיל בעבודה, עשוי להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה. בפסק דין אשר ניתן לאחרונה קבע בית הדין הארצי כי האסכולה העדכנית היא כי אירוע כאמור עשוי להיות טריגר לפרוץ אירוע מוחי.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי17/02/111495 צפיות
כאשר מוגש לבית הדין תביעה שעניינה תאונת עבודה, עשוי בית הדין למנות מומחה רפואי אשר יתן חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הליקוי ממנו סובל התובע. בעב"ל 389/09 בעניינו של לגזיאל שמואל, קבע בית הדין הארצי כי ככלל, מומחים המשמשים כפוסקים בוועדות רפואיות, לא ימונו כמומחים – יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי07/02/111442 צפיות
פגיעה בעבודה, המזכה בגמלאות נפגעי עבודה, היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע, כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי. תאונת עבודה היא תאונה אשר ארעה לעובד תוך כדי ועקב עבודה, ולעצמאי, תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו, וכן תאונה אשר ארעה לעובד או לעצמאי בדרך אל העבודה וממנה, ובנסיבות כמפורט בחוק.אימתי תחשב תאונה כ"תאונת עבודה" ?

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי07/02/111637 צפיות
נפגע עבודה אשר נקבעה לו נכות זמנית, ואין ביכולתו באותה תקופה לעבוד בשל הפגיעה ואין לו מקורות הכנסה אחרים, רשאי להגיש תביעה להכרה "כנכה נזקק" בהתאם לתקנה 18א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה ), התשט"ז-1956. ככל שתאושר תביעתו, יוכל הנפגע להינות מהגדלת נכותו הזמנית ל-100% למשך תקופה מירבית של ארבעה חודשים.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי06/02/111638 צפיות
כיצד תחושב גמלת שמירת הריון של אישה אשר בשל הריונה, נאלצה להפסיק עבודתה במקום עבודה אחד, אך המשיכה לעבוד במקומות עבודה אחרים?

מאמרים נוספים בנושא ביטוח לאומי

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי17/02/163456 צפיות
1. כללי סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי עוסק בתקופת אכשרה לגבי קצבת זקנה וקובע לאמור: "246. תקופת אכשרה (א) תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה; (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;

מאת: sharondan80ביטוח לאומי01/03/152381 צפיות
הפגישה עם הועדה הרפואית בביטוח הלאומי תכלול צוות רופאים מתחום הפציעה לצד אנשי מפתח אשר ישאלו שאלות בגין הנכות ויבקשו הדגמה של פעולות יום, יומיות על מנת לקבוע את דרגת הקושי ואחוזי הנכות המגיעים.

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי25/08/142239 צפיות
פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח חדש), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), שבנספח מזכה בגמלה את מי שנפגע בתאונה וכתוצאה ממנה איבד את כושר התפקוד. הביטוח חל על תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה. "גיל הפרישה" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"הגיל הקבוע לגבר ולאשה, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א' בלוח א'1" . גיל הפרישה לאשה תלוי בתאריך הלידה והוא עומד כיום על גיל 62. גיל הפרישה לגבר היה תלוי בתאריך הלידה וכיום הוא עומד על גיל 67. כלומר, מי שנפגע וגילו מעל גיל הפרישה לא יהיה זכאי לקצבת נפגעי תאונות לפי פרק ו'

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי21/08/142556 צפיות
תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי

מאת: ארז כהןביטוח לאומי26/08/131458 צפיות
מהי מחלת מקצוע? האם רשימת המחלות היא רשימה סגורה? מהי תורת המיקרוטראומה? כיצד עליי לפעול למימוש זכויותיי?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי13/08/131436 צפיות
לא פעם, משרדנו נתקל במקרים בהם הוועדה הרפואית בחרה להעניק לחולים במחלה זו נכות שאינה משקפת את מצבם האמיתי, או התאימה להם דרגת נכות רפואית מפריט ליקוי אחר בשיעור מופחת בהרבה. אז מה כדאי לכם לעשות ?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי30/07/128938 צפיות
תפקידו של התיעוד הרפואי לא מצטמצם רק להוכחת הנזק והטיפול הרפואי לו נזקק הניזוק. אומנם, קיימת חשיבות לכך שהמסמכים הרפואיים יכללו תיעוד רפואי רב ככל שניתן. אך בל נשכח, כי יש בכוחם גם לשפוך אור על המקרה בכללותו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica