חפש מאמרים:
שלום אורח
08.07.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

הוצאת הוועדות הרפואיות מביטוח לאומי

הוועדות הרפואיות הפועלות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה –1995, הן גוף עצמאי, מעין שיפוטי, הכפוף להוראות החוק ולביקורתו השיפוטית של בית הדין לעבודה.   אופיין המעין שיפוטי של הועדה הרפואית מדרג ראשון ושל הוועדה הרפואית לעררים,מחייב את החברים בהן לפעול על פי הכללים השוללים משוא פנים וניגוד אינטרסים.   אף עלפי כן, חדשות לבקרים, נשמעת ביקורת נוקבת כנגדן, אשר מלווה בקריאה להוצאתן מן המוסד לביטוח לאומי.

על החלטות הוועדות רפואיות בשני הדרגים, קיים הליך ערעור.   על החלטת הוועדהמדרג ראשון, ניתן להגיש ערעור לועדה רפואית לעררים, אשר בסמכותה, לאשר החלטת הוועדה מדרג ראשון, לבטלה או לשנותה. הביקורת השיפוטית על החלטת ועדת הערר נעשית באמצעות הגשת ערעורלבית דין אזורי לעבודה בשאלות חוק בלבד, וממנו ברשות, לבית הדין הארצי לעבודה. קיימתאף אפשרות לעתור לבג"צ על קביעת בית הדין הארצי לעבודה.

סיבות רבות הביאו לתחושות קיפוח של המבוטחים אשר זומנו לוועדות ולקריאה להוציאןמהמוסד לביטוח לאומי. מה שהחל כמחאת בודדים בבתי הדין לעבודה, סחף אחריו קולותמבוטחים רבים, אליהם   הצטרפו ארגוני הנכים השונים.    הביקורת סבבה סביב שני נושאים עיקריים.   ראשית, העובדה שהביקורת השיפוטית מוגבלת לשאלות חוק בלבד,   גרמה לתסכול, כאשר מחד, החלטות הרופאים לא עלו בקנה אחד עם ציפיותיהם של המבוטחים, מאידך, דלתו של ביתהדין בשאלות רפואיות, היתה סגורה.   שנית, בין המוסד לביטוח לאומי לבין הוועדות הרפואיות קיימות נקודות השקה רבות, אשריוצרות   את התחושה כי מדובר בוועדות "מטעם המוסד לביטוח לאומי".   להלן פירוט "נקודות השקה":

1.             הוועדות הרפואיות פועלות מכוח חוק הביטוח הלאומי והתקנות על פיו.

2.             הרופאים בוועדות ממונים ע"י שר העבודה והרווחה, ומשובצים לוועדות על פי בחירה של מזכיר הוועדות.

3.             מזכיר הוועדות הרפואיות הוא עובד המוסד לביטוח לאומי, אשר עבר הכשרה מתאימה, ואשר עבודתו כמזכיר וועדות נעשית לאחר שעות עבודתוכפקיד תביעות.

4.             שכרם של הרופאים ומזכירי הוועדות משולם ע"י המוסד לביטוח לאומי.

5.             הוועדות הרפואיות פועלות במבנים של המוסד לביטוח לאומי ומקבלות מהמוסד לביטוח לאומי את כל השירותים המנהלים.

6.             ההזמנות להתייצב בפני הוועדות הרפואיות וההודעה על החלטת הוועדה הרפואית נשלחות אל המבוטח באמצעות המוסד לביטוח לאומי.

7.             המוסד לביטוח לאומי קובע את מספר המבוטחים שיוזמנו ל"יום וועדות", וכפועל יוצא,   משפיע על משך הבדיקה של כל מבוטח בפניהועדה.

8.             ערעור לבית הדין האיזורי לעבודה, על החלטת וועדות הערר, מוגש כנגד המוסד לביטוח לאומי.

9.             הביטוח הלאומי הוא הגוף המשלם את הגמלאות השונות בהתאם לקביעותיהן של הוועדות הרפואיות.

קיומן של נקודות השקה כה רבות בין הוועדות הרפואיות לבין המוסד לביטוח לאומי,היווה קרקע פוריה לצמיחתן של טענות כגון;   למוסד לביטוח לאומי יש עניין בקביעת אחוזי נכות נמוכים; לרופאים בוועדות יש ענייןלרצות את "מעבידם";   מזכיר הוועדות מכתיב לרופאים כיצד לפסוק וכדו'.   מבוטחים רבים טענו כי יש טעם לפגם בכך שהגוף שאמור לשלם את הגמלה, הוא הגוף שבודקאותם.   עוד   נטען כי   פרק הזמן אותו מקדישה וועדה לכל מבוטח, קצר מאוד, ואינו מאפשר לערוך בדיקה קלינית מקיפה, ו/אולקרוא את התיק הרפואי של המבוטח ביסודיות. כמו כן נטען כי שכרם של הרופאים בוועדותנמוך מאוד, דבר שפוגם ביכולתו של המוסד לביטוח לאומי לגייס רופאים מיומנים, ו"משאיר" את המוסד ואת המבוטחים עם רופאים קשישים, המנותקים מהחידושים ברפואה.

ועדת העבודה הרווחה של הכנסת ה - 15,   מינתה ועדה בראשותו של מי שהיה נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט (בדימוס) מ.  גולדברג, בכדי לבחון אם ראוי להוציא את הוועדות הרפואיות, הפועלות מכוח חוק הביטוח הלאומי, לגוף חיצוני   כך שהמוסד יהיהרק "הגוף המשלם" לאלה שימצאו זכאים לכך.

הוועדה התכנסה מספר פעמים, כאשר בפניה הונחו, בין היתר, עמדותיהם של   ארגון הנכיםנפגעי תאונות עבודה בישראל, ארגון הנכים הכללי, משרד האוצר, ארגון "בצלם", והועד הארצי של עובדי המוסד לביטוח לאומי.   לאחר קבלת עמדות הנוגעים בדבר,   קבעה הוועדה כדלקמן:

" חברי הועדות הרפואיות עושים מלאכתם נאמנה, פוסקים לפי מיטב הכרתם המקצועית הועדה בדעה שמזכירי הועדות, על אף היותם עובדי המוסד, ממלאים תפקידם נאמנה, ואין להם כל עניין לגרוע מדרגתנכותו של נכה יחד עם זאת, אין למרביתם המכריע של חברי הועדה ספק, שמראית פני הצדק, והצורך בשיפור השירות לציבור הנזקקלועדות, דורשים שינוי במצב הקיים וכי השינוי יצמצם משמעותית את תחושת אי – הצדקהמפעמת בלב חלק מהמבוטחים".

ועדת גולדברג המליצה, בין היתר, כי בחירת חברי הוועדות הרפואיות תעשה באמצעותמכרז של משרד הבריאות,   כי רופא ימונה לפרק זמן של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשלוש שנים נוספות, רק לאחר קבלת דו"ח של   וועדתבקרה על  תפקודו,   וכי הוועדות לא תתקיימנה בסניפי המוסד לביטוח לאומי, אלא בבתי החולים הממשלתיים, בתי החולים של קופתהחולים הכללית, ובמרפאות קופות החולים, אשר יבחרו במכרז.

חלפו שנים רבות והמלצותיה של ועדת גולדברג, טרם יושמו. ישום הרפורמה המוצעת כרוךבהשקעה של מיליונים רבים של שקלים חדשים, ומשרד האוצר מתנגד.   מדובר כאמור בשכירתמבנים חדשים, הכשרה ותשלום למזכירי וועדות, מכרזים, השתלמויות, הדרכות מקצועיות וכדו'.

במצב הקיים, ובכדי להפיק את המירב מהדיון בפני הוועדות הרפואיות,   חשוב להגיעלוועדה עם טענות מסודרות ומאורגנות, חוות דעת ומסמכים רפואיים עדכניים.   ככל שניתן כדאי לקבל ליווי משפטי של עורך דין או נציג ארגון נכים אשר יוודא כיזכויותיך נשמרות ע"י הוועדה הרפואית, וכי החלטת הוועדה מתקבלת באופן עצמאי ובהתאם לכללי המינהל התקין.

בריאות שלמה לכולם !

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד מירב אפרים

עבדה כיועצת משפטית במוסד לביטוח לאומי כעשר שנים.

המשרד מתמחה במימוש זכויות רפואיות וכספיות מול ביטוח לאומי, ייצוג בפני ועדות רפואיות וניהול הליכים נגד ביטוח לאומי בבתי הדין לעבודה.

אתר:  http://www.lawgate.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד מירב אפרים

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי16/07/112371 צפיות
קיבלתם יום בהיר אחד מכתב מהמוסד לביטוח לאומי המודיע לכם כי עליכם להשיב לו סכום כסף נכבד מאחר והתברר כי תשלום הגמלאות לחשבון הבנק שלכם, לפני שנים נעשתה בטעות? מסתבר שהמקרה שלכם אינו מקרה פרטי.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי16/07/112071 צפיות
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, גמלת שמירת הריון משולמת כאשר אשה נעדרת מעבודתה בתקופת ההריון, בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי12/03/111258 צפיות
אדם אשר חווה אירוע מוחי בעקבות אירוע חיצוני של דחק נפשי בלתי רגיל בעבודה, עשוי להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה. בפסק דין אשר ניתן לאחרונה קבע בית הדין הארצי כי האסכולה העדכנית היא כי אירוע כאמור עשוי להיות טריגר לפרוץ אירוע מוחי.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי17/02/111466 צפיות
כאשר מוגש לבית הדין תביעה שעניינה תאונת עבודה, עשוי בית הדין למנות מומחה רפואי אשר יתן חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הליקוי ממנו סובל התובע. בעב"ל 389/09 בעניינו של לגזיאל שמואל, קבע בית הדין הארצי כי ככלל, מומחים המשמשים כפוסקים בוועדות רפואיות, לא ימונו כמומחים – יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי07/02/111407 צפיות
פגיעה בעבודה, המזכה בגמלאות נפגעי עבודה, היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע, כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי. תאונת עבודה היא תאונה אשר ארעה לעובד תוך כדי ועקב עבודה, ולעצמאי, תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו, וכן תאונה אשר ארעה לעובד או לעצמאי בדרך אל העבודה וממנה, ובנסיבות כמפורט בחוק.אימתי תחשב תאונה כ"תאונת עבודה" ?

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי07/02/111606 צפיות
נפגע עבודה אשר נקבעה לו נכות זמנית, ואין ביכולתו באותה תקופה לעבוד בשל הפגיעה ואין לו מקורות הכנסה אחרים, רשאי להגיש תביעה להכרה "כנכה נזקק" בהתאם לתקנה 18א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה ), התשט"ז-1956. ככל שתאושר תביעתו, יוכל הנפגע להינות מהגדלת נכותו הזמנית ל-100% למשך תקופה מירבית של ארבעה חודשים.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי06/02/111605 צפיות
כיצד תחושב גמלת שמירת הריון של אישה אשר בשל הריונה, נאלצה להפסיק עבודתה במקום עבודה אחד, אך המשיכה לעבוד במקומות עבודה אחרים?

מאמרים נוספים בנושא ביטוח לאומי

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי17/02/163394 צפיות
1. כללי סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי עוסק בתקופת אכשרה לגבי קצבת זקנה וקובע לאמור: "246. תקופת אכשרה (א) תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה; (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;

מאת: sharondan80ביטוח לאומי01/03/152341 צפיות
הפגישה עם הועדה הרפואית בביטוח הלאומי תכלול צוות רופאים מתחום הפציעה לצד אנשי מפתח אשר ישאלו שאלות בגין הנכות ויבקשו הדגמה של פעולות יום, יומיות על מנת לקבוע את דרגת הקושי ואחוזי הנכות המגיעים.

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי25/08/142196 צפיות
פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח חדש), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), שבנספח מזכה בגמלה את מי שנפגע בתאונה וכתוצאה ממנה איבד את כושר התפקוד. הביטוח חל על תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה. "גיל הפרישה" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"הגיל הקבוע לגבר ולאשה, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א' בלוח א'1" . גיל הפרישה לאשה תלוי בתאריך הלידה והוא עומד כיום על גיל 62. גיל הפרישה לגבר היה תלוי בתאריך הלידה וכיום הוא עומד על גיל 67. כלומר, מי שנפגע וגילו מעל גיל הפרישה לא יהיה זכאי לקצבת נפגעי תאונות לפי פרק ו'

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי21/08/142517 צפיות
תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי

מאת: ארז כהןביטוח לאומי26/08/131415 צפיות
מהי מחלת מקצוע? האם רשימת המחלות היא רשימה סגורה? מהי תורת המיקרוטראומה? כיצד עליי לפעול למימוש זכויותיי?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי13/08/131394 צפיות
לא פעם, משרדנו נתקל במקרים בהם הוועדה הרפואית בחרה להעניק לחולים במחלה זו נכות שאינה משקפת את מצבם האמיתי, או התאימה להם דרגת נכות רפואית מפריט ליקוי אחר בשיעור מופחת בהרבה. אז מה כדאי לכם לעשות ?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי30/07/128886 צפיות
תפקידו של התיעוד הרפואי לא מצטמצם רק להוכחת הנזק והטיפול הרפואי לו נזקק הניזוק. אומנם, קיימת חשיבות לכך שהמסמכים הרפואיים יכללו תיעוד רפואי רב ככל שניתן. אך בל נשכח, כי יש בכוחם גם לשפוך אור על המקרה בכללותו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica