חפש מאמרים:
שלום אורח
11.08.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

התקף לב כתאונת עבודה

עברת התקף לב בעבודה ? התעצבנת בעבודה והתחלת לחוש כאבים בחזה?עשיתמאמץ פיזי חריג בעבודה ולאחריו חשת בדקירות בחזה אשר הובילו להופעת אוטם לבבי?יתכן ומדובר ב "תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, ואתה זכאי לקבל גמלאות כספיות ו/או אחרות מהמוסד לביטוח לאומי. במאמר זה ארחיב על הנסיבות בהןרואים התקף לב כתאונת עבודה,ועל החשיבות בפנייה לעורך דין המומחה בתחום, עוד בטרם הגשת התביעה הראשונה(טופסההודעה על פגיעה בעבודה) לביטוח לאומי.

מי שתביעתו תוכר כפגיעה בעבודה, כלומר שהתקף הלב יוכר כ"תאונת עבודה", יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה לתקופה בה היה באי כושר (לתקופה מירבית של 90 ימים), בהתאםלתעודות אי הכושר. מי שיקבעו לו אחוזי נכות בגין התקף הלב, עשוי להיות זכאי לתשלוםמענק, קצבה זמנית או קצבה חודשית קבועה (בהתאם לגובה הנכות), ולגמלאות נוספות מהביטוחהלאומי. שווי הגמלאות עשוי להגיע למאות אלפי שקלים. אם חלילה התקף הלב יביא לפטירתושל המבוטח, יהיו זכאים בני משפחתו (אלמנתו וילדיו) לקצבה חודשית ולמענקים שונים הקבועים בחוק.

מהואוטם שריר הלב?

התקף לב (או בשמו הרפואי "אוטם שריר הלב") הינו תוצאה של מחלת טרשת העורקים הכליליים המתפתחת לאורך זמן. האוטם מתרחש, בדרך כלל, באופן טבעי כאשר שכבת שומן שהצטברהברובד הפנימי של העורק נקרעת, וסביב הקרע נוצר קריש דם אשר גורם לסתימת העורקכולו, להפסקת מעבר הדם בעורק ובעקבות כך, הפסקת הובלת החמצן ללב. אוטם שריר הלביכול להתפתח משך מספר דקות, שעות אף מספר ימים. אירוע חריג בעבודה עשוי להוות אתאותו טריגר הגורם ללחץ דם מוגבר ולהשתחררות קריש דם הסותם את העורק. כפי שמובהרלעיל, האירוע החריג, ה"טריגר" בעניינו, אינו הסיבה לקיומה של מחלת הלב ובדרך כלל תרומתו להופעת האוטם הלבבי (התקף הלב) קטנה. אף על פי כן, יתכנו מקריםבהם לאירוע החריג משקל רב בהופעת האוטם וסביר להניח, שבלעדיו לא היה המבוטח לוקה בהתקףלב באותו מועד.

אירועחריג או מאמץ בלתי רגיל

כאמור,אחד התנאים המקדמיים להכרה באוטם לבבי כפגיעה בעבודה, הואשלאוטם הלבבי קדם "אירוע חריג" או מאמץ בלתי רגיל". הקביעה כי אכן מדובר באירוע חריג או מאמץ לא רגיל בהקשרשל אדם מסויים נעשית באופן סוביקטיבי שכן, אירוע מסויים ישפיע באופן שונה עלאנשים שונים. אירוע שיחשב "חריג" או "בלתי רגיל" עבור אדם פלוני, עשוי להיות אירוע שגרתי עבור אלמוני. לאירוע חריג עשוי להחשב ויכוח חריף עם המעביד או עם קולגה לעבודה, ויכוח עםמנהל הבנק, עם ספק או נותן שרותים אחר וכדו'. מאמץ בלתי רגיל, כשמו כן הוא, מדבר על מאמץ פיזי גדול של מבוטח אשראינו רגיל בכך.

הקביעהבאם ארע אירוע חריג בעבודה, תתבסס הן על הצהרותיו של המבוטח בטופס התביעה, חקירותיו בביטוחלאומי, חקירות של עדים נוספים ואף על הרישומים באנמנזה הרפואית. עלאף טענה חוזרת ונשנית של מבוטחים כי לא ראו חשיבות לספר בבית החולים על אשר ארע להם בעבודה או לחילופין כי הדבריםשסיפרו בבית החולים לא נרשמו ע"י הרופאים, חזר בית הדין וקבע בפסקי דין רבים כי העובדהשהמבוטח לא סיפר לצוות הרפואי בחדר המיון על כל אירוע חריג בעבודתו, תומכת במסקנהכי לא אירע אירוע כזה, או כי התובע לא ייחס חשיבות לאירוע הנטען(ראה:דב"ע נו / 0-153 יצחק כהן נ' המל"ל (לא פורסם)).

"חריגות" האירוע נבחנת באופן סוביקטיבי לגבי המבוטח, אך יש להביא ראיות אוביקטיביותהתומכות בטענות המבוטח בדבר האירוע ועוצמתו. בית הארצי לעבודה קבע בדב"ע נד/ 0-203 שלמה אברמוביץ נגד המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם),כי לא כל התרגזות במהלך העבודה תחשב כ"אירוע חריג" בדבריו להלן:

"חיי אדם עובד בן זמננו אינם מתנהלים, בדרךכלל, על מי מנוחות. הוא אינו נתון בסביבה "סטרילית", חפה ממוקדי חיכוך ומתח ובעיקר כל אימת שמדובר ביחסי עבודה היררכיים בו כפוף העובד להוראות הממונים עליו,שלא תמיד ישביעוהו נחת.

קיום הרמוניה מושלמת ביחסי העבודה הוא מטבע הדברים חיזיון בלתי נפרץ, וחיי העבודה רצופים לעיתים מזומנותבתסכול, רגשות קיפוח, התרגזות וכעס, ברמה זו או אחרת.

על מנת שיוכר דחק נפשי כ"אירוע חריג"במשמעות ההלכה הפסוקה, צריך שיהא לו מימד המעצים אותו באורח משמעותי לעומת דחק נפשישיגרתי שהיא מנת חלקם של עובדים במערכות העבודה".

הוכחת"אירוע חריג" בעבודה, אינה מלאכה של מה בכך, והיא עלולה לחרוץ את גורל התביעה, באםלאישור או לדחייה. מבוטחים רבים אשר אכן חוו אירוע חריג בעבודה, נוטים לשים לעצמםרגליים, ומציינים בתביעתם לביטוח לאומי כיהם "תמיד לחוצים בעבודה", וזאת מתוך חוסר הבנה ומחשבה מוטעית כי לחץ תמידי בעבודה, הוא ההוכחה לקשר בין העבודהלהתקף הלב שקיבלו. על רקע האמור לעיל, עצתילכם לפנות ליעוץ משפטי של עו"ד המומחה בתחום עוד בטרם הגשת התביעה לביטוח לאומי.

שאלתהקשר הסיבתי

לאחרשנקבע כי למבוטח ארע אירוע חריג או מאמץ בלתי רגיל אשר קדם לאוטם הלבבי, יבחן הביטוח הלאומי את שאלתהקשר הסיבתי הרפואי בין אותו אירוע חריג לבין התקף הלב. כפי שהובהר לעיל, אוטםלבבי יקרה אצל אנשים אשר קיימת אצלם היצרות עורקים מוקדמת, ולפיכך ישקול הביטוחהלאומי, בין היתר, אם גורמי הסיכון של אותו אדם השפיעו יותר על פרוץ האוטם מאשרהאירוע החריג. בין גורמי הסיכון האישיים נכללים,עישוןכבד, לחץ דם גבוה, כולסטרול "רע" גבוה, ואף תורשה.אל מול גורמי הסיכון של המבוטח תבחן סמיכות הזמנים שבין האירוע החריג לבין הופעתהאוטם. ככל שפרק הזמן בין האירוע החריג לבין האוטם הלבבי קצר יותר, עולה הסיכוילקביעת קשר סיבתי בין השניים.

ככלשהתביעה תאושר, דרגת נכותו של המבוטח תקבע ע"י הוועדות הרפואיות (ראה להלן). מאידך, אם התביעה תדחה ע"י פקיד התביעות בטענה כי לא ארע למבוטח אירוע חריג או מאמץ לא חריג, ו/או בשל העדר קשר סיבתי בין האירוע החריג להתקף הלב,ישלבחון באם קיימת עילה להגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.ההליכים בבית הדין בתביעות מסוג זה מורכבים,מסובכים ויש לנהלם רק באמצעות עורך דין מנוסה המומחה בתחום.

קביעתדרגת הנכות ע"י הוועדות הרפואיות:

לאחרשהמוסד לביטוח לאומי הכיר באוטם הלבבי כפגיעה בעבודה או לחילופין לאחר שבית הדין קבע כי האוטםהלבבי הינו "פגיעה בעבודה",יוזמן המבוטח לוועדה ראשונה בהרכב של רופא אחד (ומזכיר וועדה) אשר תדון בעניינוותקבע אם נותרה לו נכות כתוצאה מהפגיעה.על החלטת הוועדה רשאי המבוטח להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים אשר תדון בעניינו בהרכבשל שלושה רופאים, כאשר בסמכותה לשנות את החלטת הוועדה הראשונה.

בסמכותהשל הוועדה לקבוע את אחוזי הנכות הרפואית אשר נגרמה למבוטח כתוצאה מתאונת העבודה. כפי שהובהר לעיל, אוטם שריר הלב מתרחש אצל מבוטחים להם מחלה כלילית קודמת, וישנם מקרים בהם הוועדה תערוך חשבון "עובר ושב" ותנכה את הנכות בגין המצב הקודם מהנכות שנקבעה לאחר האוטם הלבבי.יש לשים לב כי ניכוי מצב קודם אפשרי אך ורק במקרה שבו קיים מצב קודם מוכח שלפגיעה בלב. הוועדה צריכה להסתמך על נתונים מוכחים לפגיעה קודמת בלב וזאת למשללאור מיפוי לב או אקו לב שנעשה או נתונים אחרים מתוך החומר הרפואי המצביעים על פגיעהבלב.

עלהחלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתן להגיש ערעור לבית הדין בשאלות משפטיות בלבד.

סיכום:

תביעותלביטוח לאומי עקב התקף לב בעבודה, מוטב שיעשו כבר מהשלב הראשון בליווי עורך דין המומחה בתחום.הטיפול בתביעה אשר נדחתה ע"י ביטוח לאומי, ארוך ומסובך מאוד.וההתנהלותמול הוועדות הרפואיות חשובה לא פחות. אלו בדיוק המקרים בהם הבחירה לחסוך ולהימנע מקבלת ליווי משפטי, עלולה לעלות לכם ביוקר.

ישלכם לב אחד - שמרו עליו !

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד מירב אפרים

עבדה כיועצת משפטית במוסד לביטוח לאומי כעשר שנים.

המשרד מתמחה במימוש זכויות רפואיות וכספיות מול ביטוח לאומי, ייצוג בפני ועדות רפואיות וניהול הליכים נגד ביטוח לאומי בבתי הדין לעבודה.

אתר:  http://www.lawgate.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד מירב אפרים

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי16/07/112382 צפיות
קיבלתם יום בהיר אחד מכתב מהמוסד לביטוח לאומי המודיע לכם כי עליכם להשיב לו סכום כסף נכבד מאחר והתברר כי תשלום הגמלאות לחשבון הבנק שלכם, לפני שנים נעשתה בטעות? מסתבר שהמקרה שלכם אינו מקרה פרטי.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי16/07/112082 צפיות
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, גמלת שמירת הריון משולמת כאשר אשה נעדרת מעבודתה בתקופת ההריון, בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי12/03/111271 צפיות
אדם אשר חווה אירוע מוחי בעקבות אירוע חיצוני של דחק נפשי בלתי רגיל בעבודה, עשוי להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה. בפסק דין אשר ניתן לאחרונה קבע בית הדין הארצי כי האסכולה העדכנית היא כי אירוע כאמור עשוי להיות טריגר לפרוץ אירוע מוחי.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי17/02/111480 צפיות
כאשר מוגש לבית הדין תביעה שעניינה תאונת עבודה, עשוי בית הדין למנות מומחה רפואי אשר יתן חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הליקוי ממנו סובל התובע. בעב"ל 389/09 בעניינו של לגזיאל שמואל, קבע בית הדין הארצי כי ככלל, מומחים המשמשים כפוסקים בוועדות רפואיות, לא ימונו כמומחים – יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי07/02/111419 צפיות
פגיעה בעבודה, המזכה בגמלאות נפגעי עבודה, היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע, כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי. תאונת עבודה היא תאונה אשר ארעה לעובד תוך כדי ועקב עבודה, ולעצמאי, תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו, וכן תאונה אשר ארעה לעובד או לעצמאי בדרך אל העבודה וממנה, ובנסיבות כמפורט בחוק.אימתי תחשב תאונה כ"תאונת עבודה" ?

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי07/02/111621 צפיות
נפגע עבודה אשר נקבעה לו נכות זמנית, ואין ביכולתו באותה תקופה לעבוד בשל הפגיעה ואין לו מקורות הכנסה אחרים, רשאי להגיש תביעה להכרה "כנכה נזקק" בהתאם לתקנה 18א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה ), התשט"ז-1956. ככל שתאושר תביעתו, יוכל הנפגע להינות מהגדלת נכותו הזמנית ל-100% למשך תקופה מירבית של ארבעה חודשים.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי06/02/111622 צפיות
כיצד תחושב גמלת שמירת הריון של אישה אשר בשל הריונה, נאלצה להפסיק עבודתה במקום עבודה אחד, אך המשיכה לעבוד במקומות עבודה אחרים?

מאמרים נוספים בנושא ביטוח לאומי

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי17/02/163420 צפיות
1. כללי סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי עוסק בתקופת אכשרה לגבי קצבת זקנה וקובע לאמור: "246. תקופת אכשרה (א) תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה; (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;

מאת: sharondan80ביטוח לאומי01/03/152355 צפיות
הפגישה עם הועדה הרפואית בביטוח הלאומי תכלול צוות רופאים מתחום הפציעה לצד אנשי מפתח אשר ישאלו שאלות בגין הנכות ויבקשו הדגמה של פעולות יום, יומיות על מנת לקבוע את דרגת הקושי ואחוזי הנכות המגיעים.

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי25/08/142212 צפיות
פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח חדש), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), שבנספח מזכה בגמלה את מי שנפגע בתאונה וכתוצאה ממנה איבד את כושר התפקוד. הביטוח חל על תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה. "גיל הפרישה" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"הגיל הקבוע לגבר ולאשה, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א' בלוח א'1" . גיל הפרישה לאשה תלוי בתאריך הלידה והוא עומד כיום על גיל 62. גיל הפרישה לגבר היה תלוי בתאריך הלידה וכיום הוא עומד על גיל 67. כלומר, מי שנפגע וגילו מעל גיל הפרישה לא יהיה זכאי לקצבת נפגעי תאונות לפי פרק ו'

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי21/08/142532 צפיות
תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי

מאת: ארז כהןביטוח לאומי26/08/131430 צפיות
מהי מחלת מקצוע? האם רשימת המחלות היא רשימה סגורה? מהי תורת המיקרוטראומה? כיצד עליי לפעול למימוש זכויותיי?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי13/08/131405 צפיות
לא פעם, משרדנו נתקל במקרים בהם הוועדה הרפואית בחרה להעניק לחולים במחלה זו נכות שאינה משקפת את מצבם האמיתי, או התאימה להם דרגת נכות רפואית מפריט ליקוי אחר בשיעור מופחת בהרבה. אז מה כדאי לכם לעשות ?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי30/07/128901 צפיות
תפקידו של התיעוד הרפואי לא מצטמצם רק להוכחת הנזק והטיפול הרפואי לו נזקק הניזוק. אומנם, קיימת חשיבות לכך שהמסמכים הרפואיים יכללו תיעוד רפואי רב ככל שניתן. אך בל נשכח, כי יש בכוחם גם לשפוך אור על המקרה בכללותו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica