עברת התקף לב בעבודה ? התעצבנת בעבודה והתחלת לחוש כאבים בחזה?עשיתמאמץ פיזי חריג בעבודה ולאחריו חשת בדקירות בחזה אשר הובילו להופעת אוטם לבבי?יתכן ומדובר ב "תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, ואתה זכאי לקבל גמלאות כספיות ו/או אחרות מהמוסד לביטוח לאומי. במאמר זה ארחיב על הנסיבות בהןרואים התקף לב כתאונת עבודה,ועל החשיבות בפנייה לעורך דין המומחה בתחום, עוד בטרם הגשת התביעה הראשונה(טופסההודעה על פגיעה בעבודה) לביטוח לאומי.
מי שתביעתו תוכר כפגיעה בעבודה, כלומר שהתקף הלב יוכר כ"תאונת עבודה", יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה לתקופה בה היה באי כושר (לתקופה מירבית של 90 ימים), בהתאםלתעודות אי הכושר. מי שיקבעו לו אחוזי נכות בגין התקף הלב, עשוי להיות זכאי לתשלוםמענק, קצבה זמנית או קצבה חודשית קבועה (בהתאם לגובה הנכות), ולגמלאות נוספות מהביטוחהלאומי. שווי הגמלאות עשוי להגיע למאות אלפי שקלים. אם חלילה התקף הלב יביא לפטירתושל המבוטח, יהיו זכאים בני משפחתו (אלמנתו וילדיו) לקצבה חודשית ולמענקים שונים הקבועים בחוק.
מהואוטם שריר הלב?
התקף לב (או בשמו הרפואי "אוטם שריר הלב") הינו תוצאה של מחלת טרשת העורקים הכליליים המתפתחת לאורך זמן. האוטם מתרחש, בדרך כלל, באופן טבעי כאשר שכבת שומן שהצטברהברובד הפנימי של העורק נקרעת, וסביב הקרע נוצר קריש דם אשר גורם לסתימת העורקכולו, להפסקת מעבר הדם בעורק ובעקבות כך, הפסקת הובלת החמצן ללב. אוטם שריר הלביכול להתפתח משך מספר דקות, שעות אף מספר ימים. אירוע חריג בעבודה עשוי להוות אתאותו טריגר הגורם ללחץ דם מוגבר ולהשתחררות קריש דם הסותם את העורק. כפי שמובהרלעיל, האירוע החריג, ה"טריגר" בעניינו, אינו הסיבה לקיומה של מחלת הלב ובדרך כלל תרומתו להופעת האוטם הלבבי (התקף הלב) קטנה. אף על פי כן, יתכנו מקריםבהם לאירוע החריג משקל רב בהופעת האוטם וסביר להניח, שבלעדיו לא היה המבוטח לוקה בהתקףלב באותו מועד.
אירועחריג או מאמץ בלתי רגיל
כאמור,אחד התנאים המקדמיים להכרה באוטם לבבי כפגיעה בעבודה, הואשלאוטם הלבבי קדם "אירוע חריג" או מאמץ בלתי רגיל". הקביעה כי אכן מדובר באירוע חריג או מאמץ לא רגיל בהקשרשל אדם מסויים נעשית באופן סוביקטיבי שכן, אירוע מסויים ישפיע באופן שונה עלאנשים שונים. אירוע שיחשב "חריג" או "בלתי רגיל" עבור אדם פלוני, עשוי להיות אירוע שגרתי עבור אלמוני. לאירוע חריג עשוי להחשב ויכוח חריף עם המעביד או עם קולגה לעבודה, ויכוח עםמנהל הבנק, עם ספק או נותן שרותים אחר וכדו'. מאמץ בלתי רגיל, כשמו כן הוא, מדבר על מאמץ פיזי גדול של מבוטח אשראינו רגיל בכך.
הקביעהבאם ארע אירוע חריג בעבודה, תתבסס הן על הצהרותיו של המבוטח בטופס התביעה, חקירותיו בביטוחלאומי, חקירות של עדים נוספים ואף על הרישומים באנמנזה הרפואית. עלאף טענה חוזרת ונשנית של מבוטחים כי לא ראו חשיבות לספר בבית החולים על אשר ארע להם בעבודה או לחילופין כי הדבריםשסיפרו בבית החולים לא נרשמו ע"י הרופאים, חזר בית הדין וקבע בפסקי דין רבים כי העובדהשהמבוטח לא סיפר לצוות הרפואי בחדר המיון על כל אירוע חריג בעבודתו, תומכת במסקנהכי לא אירע אירוע כזה, או כי התובע לא ייחס חשיבות לאירוע הנטען(ראה:דב"ע נו / 0-153 יצחק כהן נ' המל"ל (לא פורסם)).
"חריגות" האירוע נבחנת באופן סוביקטיבי לגבי המבוטח, אך יש להביא ראיות אוביקטיביותהתומכות בטענות המבוטח בדבר האירוע ועוצמתו. בית הארצי לעבודה קבע בדב"ע נד/ 0-203 שלמה אברמוביץ נגד המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם),כי לא כל התרגזות במהלך העבודה תחשב כ"אירוע חריג" בדבריו להלן:
"חיי אדם עובד בן זמננו אינם מתנהלים, בדרךכלל, על מי מנוחות. הוא אינו נתון בסביבה "סטרילית", חפה ממוקדי חיכוך ומתח ובעיקר כל אימת שמדובר ביחסי עבודה היררכיים בו כפוף העובד להוראות הממונים עליו,שלא תמיד ישביעוהו נחת.
קיום הרמוניה מושלמת ביחסי העבודה – הוא מטבע הדברים חיזיון בלתי נפרץ, וחיי העבודה רצופים לעיתים מזומנותבתסכול, רגשות קיפוח, התרגזות וכעס, ברמה זו או אחרת.
על מנת שיוכר דחק נפשי כ"אירוע חריג"במשמעות ההלכה הפסוקה, צריך שיהא לו מימד המעצים אותו באורח משמעותי לעומת דחק נפשישיגרתי שהיא מנת חלקם של עובדים במערכות העבודה".
הוכחת"אירוע חריג" בעבודה, אינה מלאכה של מה בכך, והיא עלולה לחרוץ את גורל התביעה, באםלאישור או לדחייה. מבוטחים רבים אשר אכן חוו אירוע חריג בעבודה, נוטים לשים לעצמםרגליים, ומציינים בתביעתם לביטוח לאומי כיהם "תמיד לחוצים בעבודה", וזאת מתוך חוסר הבנה ומחשבה מוטעית כי לחץ תמידי בעבודה, הוא ההוכחה לקשר בין העבודהלהתקף הלב שקיבלו. על רקע האמור לעיל, עצתילכם לפנות ליעוץ משפטי של עו"ד המומחה בתחום עוד בטרם הגשת התביעה לביטוח לאומי.
שאלתהקשר הסיבתי
לאחרשנקבע כי למבוטח ארע אירוע חריג או מאמץ בלתי רגיל אשר קדם לאוטם הלבבי, יבחן הביטוח הלאומי את שאלתהקשר הסיבתי הרפואי בין אותו אירוע חריג לבין התקף הלב. כפי שהובהר לעיל, אוטםלבבי יקרה אצל אנשים אשר קיימת אצלם היצרות עורקים מוקדמת, ולפיכך ישקול הביטוחהלאומי, בין היתר, אם גורמי הסיכון של אותו אדם השפיעו יותר על פרוץ האוטם מאשרהאירוע החריג. בין גורמי הסיכון האישיים נכללים,עישוןכבד, לחץ דם גבוה, כולסטרול "רע" גבוה, ואף תורשה.אל מול גורמי הסיכון של המבוטח תבחן סמיכות הזמנים שבין האירוע החריג לבין הופעתהאוטם. ככל שפרק הזמן בין האירוע החריג לבין האוטם הלבבי קצר יותר, עולה הסיכוילקביעת קשר סיבתי בין השניים.
ככלשהתביעה תאושר, דרגת נכותו של המבוטח תקבע ע"י הוועדות הרפואיות (ראה להלן). מאידך, אם התביעה תדחה ע"י פקיד התביעות בטענה כי לא ארע למבוטח אירוע חריג או מאמץ לא חריג, ו/או בשל העדר קשר סיבתי בין האירוע החריג להתקף הלב,ישלבחון באם קיימת עילה להגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.ההליכים בבית הדין בתביעות מסוג זה מורכבים,מסובכים ויש לנהלם רק באמצעות עורך דין מנוסה המומחה בתחום.
קביעתדרגת הנכות ע"י הוועדות הרפואיות:
לאחרשהמוסד לביטוח לאומי הכיר באוטם הלבבי כפגיעה בעבודה או לחילופין לאחר שבית הדין קבע כי האוטםהלבבי הינו "פגיעה בעבודה",יוזמן המבוטח לוועדה ראשונה בהרכב של רופא אחד (ומזכיר וועדה) אשר תדון בעניינוותקבע אם נותרה לו נכות כתוצאה מהפגיעה.על החלטת הוועדה רשאי המבוטח להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים אשר תדון בעניינו בהרכבשל שלושה רופאים, כאשר בסמכותה לשנות את החלטת הוועדה הראשונה.
בסמכותהשל הוועדה לקבוע את אחוזי הנכות הרפואית אשר נגרמה למבוטח כתוצאה מתאונת העבודה. כפי שהובהר לעיל, אוטם שריר הלב מתרחש אצל מבוטחים להם מחלה כלילית קודמת, וישנם מקרים בהם הוועדה תערוך חשבון "עובר ושב" ותנכה את הנכות בגין המצב הקודם מהנכות שנקבעה לאחר האוטם הלבבי.יש לשים לב כי ניכוי מצב קודם אפשרי אך ורק במקרה שבו קיים מצב קודם מוכח שלפגיעה בלב. הוועדה צריכה להסתמך על נתונים מוכחים לפגיעה קודמת בלב וזאת למשללאור מיפוי לב או אקו לב שנעשה או נתונים אחרים מתוך החומר הרפואי המצביעים על פגיעהבלב.
עלהחלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתן להגיש ערעור לבית הדין בשאלות משפטיות בלבד.
סיכום:
תביעותלביטוח לאומי עקב התקף לב בעבודה, מוטב שיעשו כבר מהשלב הראשון בליווי עורך דין המומחה בתחום.הטיפול בתביעה אשר נדחתה ע"י ביטוח לאומי, ארוך ומסובך מאוד.וההתנהלותמול הוועדות הרפואיות חשובה לא פחות. אלו בדיוק המקרים בהם הבחירה לחסוך ולהימנע מקבלת ליווי משפטי, עלולה לעלות לכם ביוקר.
ישלכם לב אחד - שמרו עליו !