היא שלחה קו"ח, שהיו מאד מרשימים, ומרגע, שנכנסה למים, ללוות מדריכה וותיקה, כנהוג אצלינו, הבינו כולם, שהיא מוכשרת, מנהיגה, אחראית, בעלת מקצוע ועוד.
בשיחה, שקיימתי איתה, על מנת ליישר עמדות, שמתי לב, שהיא לקויית ראיה, במידה מדאיגה. היא התקשתה לקרוא מסמך שכתבתי.
היא השתלבה בצוות המדריכות והפיזיוטרפיסטים ללא שום בעיה חברתית או מקצועית. הצטיינה בהעברת שיעורי התעמלות לקבוצות, והרגשתי שזכיתי.בקר אחד היגיעה לעבודה, כשאני הייתי במים. שמתי לב שהיא מקפידה ללכת בבסיס רחב, וזורקת את רגליה לצדדים לשם כך.
מנסיוני רב השנים, הבנתי מייד, שהיא חולה, באחת המחלות הניווניות הנבזיות.
אישה יפה, שעברה בשנים האחרונות טראומות, שבוודאי היו מאיץ למערכת האוטו אימנוית שלה, לתקוף את מערכת העצבים.
מעט אח"כ, כשקיבלה כדור חדש להקלה מכאבים שסבלה במפרקי הגוף, התקשתה לדבר. "המילים לא יוצאות מהפה" היא אמרה, בקול שונה.
ההתקפה עברה, ולימור חזרה לתפקוד תקין.
מאז, כעבור כמה חודשים, היא עברה התקף נוסף, שבא לידי ביטוי בתחושה של זרמים בגפיים התחתונות, כמו גם, נירמול לאורך הרגל, וטשטוש בראייה.
כל הסימנים היצביעו על פיברומיאלגיה, אך בתוך תוכה ידעה, שהטרשת היא התשובה .
לימור היא דוגמה לאדם חזק, שלא יישבר בשום מצב.
יש לה מזל, שעבודתה במרחב המים, שהוא המקום הנכון, והמשמר ביותר לחולי טרשת. טיפולי ההידרותרפיה, שהיא מעבירה, אינם ניזוקים אם היא מתקשה באיזון גופה. הלחץ ההידרוסטטי, עושה עימה חסד מיוחד, ושומר מפני איבוד שיווי משקל. היא נמצאת במצב פעיל כל הזמן, וכשמתרגלת עם מטופלים, שבעייתם בשיקום גב תחתון, את חיזוק שרירי הבטן והעכוז, התוצאה חשובה גם לה.
בשיחות קבועות, שאנו מנהלות, היא מספרת על נסיונותיה לתרגל את הנ"ל בבית, וחוסר הצלחתה לעשות זאת. במים היא שוחה, מלמדת שחייה שיקומית, בונה את הבטחון העצמי של מטופליה, ונבנית אף היא.
לימור היגיעה למקום הנכון. נתמוך בה תמיד, כמו גם מטופליה, ויחד נעזור לה לחיות חיים נורמליים.