סכנה רבה צפויה, אם החולשה תוקפת את שרירי הנשימה. איוורור הריאות נפגע, ובעקבותיו היכולת האירובית והאנ- אירובית של הגוף, כמו גם, התנגודת למחלות ווירוסים אחרים.
הם מוצאים עצמם עייפים יותר, אפקטיביים פחות, ואינם מעלים על דעתם, , כך יש סיכוי שההתקף בגיל המבוגר יהיה חמור יותר.
ככל שהשיתוק בילדות היה חריף יותר, כך יש סיכוי שההתקף בגיל המבוגר יהיה חמור יותר.
סיבות לפוסט פוליו:
כל מי שנפגע בילדותו מנגיף הפוליו, עשוי לחוות כעבור כ 30-40 שנה את תוצאות המחלה.
היחידות העצביות, שנפגעו בקרניים הקדמיות של עמוד השידרה ובגזע המח, ותפקידם להניע את השרירים, יגרמו נזקים אורטופדיים ביציבה, שיווי משקל, א- סימטריה של השלד, ולעיתים אף צליעה. ייתכן מצב לחידוש התנועה במקומות המוגבלים, עם תהיה צמיחה מחודשת של היחידות העצביות.
יש לזכור: בקצות העצבים, המגיעים לתאים המוטוריים, מתפתח אט אט תהליך פתולוגי. זו היא תגובה על מאמץ יתר להצמיח קצוות חדשות של תאי עצב מוטוריים, במטרה לנסות ולהפעיל מחדש את השרירים, שנפגעו בילדות.
חולי פוליו, שיקפידו לעשות פעילות גופנית, אך יימנעו מעומסים על המפרקים והשרירים, יבטיחו שליטה במחלה החוזרת, ומיזעור הסטייה של השלד בכל המישורים. לפיכך, ההידרותרפיה, השחייה וההתעמלות במים, תוך שהגוף מאבד 2/3 ממשקלו, ובמנח הוריזונטלי לא ייוצר לחץ על עמוד השידרה, יהיו התחזוקה הטובה והיעילה ביותר. ללא חשש מתאונה ספורטיבית, ובניצול הלחץ ההידרוסטטי, שלא מאפשר נפילה מהירה, אין כמו שיקום הידרותרפיה, כאמצעי לחשיפהת המוגבל והבריא במרחב אחד.