לקויות למידה וקשיים בקשב ובריכוז הם שמות כוללים למגוון של קשיים הפוגעים הן בתיפקודו הלימודי של הלומד והן בתיפקודו הריגשי – חברתי.
לקויות למידה מתבטאות בקשיים בלתי צפויים , אותם חווה הילד, המתבגר או המבוגר בתחומים ספציפיים כגון : קריאה, כתיבה, חשבון,שפה זרה, קשב, וזיכרון . קשיים אלה אינם תואמים את מגוון יכולותיו, את רמתו האינטלקטואלית ואת ביצועיו של הלומד בתחומים אחרים.
ניתן למיין את לקויות הלמידה לשני סוגים עיקריים :
1. ליקויי למידה אקדמיים
2. הפרעות בקשב, בריכוז ובהתארגנות
ליקויי למידה אקדמיים
דיסלקסיה– קשיים בתהליך רכישת הקריאה
על רקע ליקויים בתהליכים תפיסתיים כמו ליקויים בתפיסה חזותית - קושי לערוך הבחנות מדוייקות בין סימנים גרפיים דומים או קשיים ביכולת לשמר בזיכרון סימנים גרפיים שהלומד נחשף אליהם פעמים רבות. ליקויים בתפיסה השמיעתית - קושי לערוך הבחנות מדוייקות בין צלילים דומים ( כגון ג'- ק' או ד' – ת' ועוד). קושי בזיכרון השמיעתי לטווח קצר או קושי בתהליך הפירוק הפונולוגי של המלה לצלילים הבודדים מהם היא מורכבת.
דיסגרפיה – קשיים בתהליך רכישת מיומנות הכתיבה.
ניתן להבחין בשלושה אספקטים במיומנות זו:
כתיבה מוטורית - הביצוע המוטורי הכרוך באחיזת עיפרון, הפעלת מתח שרירים מאוזן , לא חזק מדי ולא חלש מדי , על מנת ליצור כתיבה שוטפת , אוטומטית וללא מאמץ מיותר. כשהילד מייצר אחיזת עיפרון קשוחה מדי ותנועתיות מסורבלת מדי, תוצרי הכתיבה שלו לא קריאים , המאמץ הכרוך בכך רב מדי ונוצרת תופעה של הימנעות מכתיבה.
כתיבה פונטית - קשורה ביכולת לתרגם את צלילי הדיבור לסימנים הגרפיים המייצגים אותם. קשיים בעיבוד שמיעתי או בזיכרון חזותי מייצרים שגיאות כתיב רבות ומגוונות הגורמות ללומד להתבייש בתוצריו ולעיתים קרובות להימנע מכתיבה.
כתיבה הבעתית - קשורה ביכולת לתרגם את השפה המדוברת לכללים ולמבנה המיוחד של השפה הכתובה. לעיתים נדמה כי המעבר הזה פשוט ומובן מאליו, אך מסתבר כי מעבר זה הוא מורכב ולא בהכרח קשור לאיכות השפה המדוברת שלהלומד. בתחום זה נוצרים קשיים באירגון טקסט כתוב, בניסוח וביכולת לבטא את רעיונותיו של הלומד באופן שוטף ומדוייק.
דיסקלקוליה – קשיים ברכישת השפה המתימטית
על רקע ליקויים בתפיסה מרחבית או ליקויים בזיכרון וברצף שמיעתי היוצרים קשיים בתפיסת המבנה העשורי של השפה המתימטית או קשיים באוטומטיזציה של פעולות החשבון הבסיסיות - למרות הבנה מתימטית מופשטת גבוהה.
ליקויי למידה אלה אינם קשורים ביכולת לקלוט ידע ולעבד אותו בצורה טובה;אך הקריאה הלא רהוטה, הכתיבה המשובשת ועתירת שגיאות הכתיב ותופעות נוספות שהזכרנו קודם, מפריעים ללומד לממש את מלוא הפוטנציאל האינטלקטואלי שלו.קשיים אלה יוצרים בילבול ותיסכול ומשפיעים על הדימוי העצמי וגורמים לירידה משמעותית במוטיבציה להשקיע במטלות הלימודיות הנדרשות מהלומד.
הפרעות בקשב , בריכוז ובהתארגנות
במקביל לליקויי למידה אקדמיים סובלים רבים מהלומדים מקשיים בריכוז,בקשב ובהתארגנות, המשפיעים ישירות על התפקוד הלימודי והתפקוד ההתנהגותי שלהם. קשיים בקשב וריכוז כוללים מאפיינים רבים :
היפר – אקטיביות, אימפולסיביות, מוסחות יתר, קשיים בהתארגנות ובניהול זמן וקשיים בפיתוח מיומנויות חברתיות.
מאפיינים אלה מופיעים אצל כל אחד בהרכבים שונים ובעוצמות שונות ולכן האבחנה לא פשוטה ועלולה לבלבל הן את ההורים והן את המורים.
היפראקטיביות – A.D.H.D
תסמונת A.D.H.D - היפראקטיביות , תנועתיות יתר מתבטאת בקושי לשבת זמן ממושך במקום אחד, תזוזת ידיים ורגליים בזמן ישיבה, נגיעה ומישוש חפצים שונים, נטייה להרבות בפעילות מוטורית כגון : ריצה, קפיצה, טיפוס ועוד.גם פטפטנות יתר שייכת למאפיינים של היפראקטיביות ועליה זוכים הלומדים לגערות רבות מצד המורים.פעילות מוטורית מבוקרת וייעודית לפני השיעור עשוייה להפחית במידה מסוימת את תנועתיות היתר של הלומד בזמן השיעור.
מוסחות יתר – A.D.D
תסמונת A.D.D מתבטאת בקשיים בקשב ללא היפראקטיביות, והאפיון הבולט הנו מוסחות יתר , היינו, קושי להתמקד בגירויים הרלוונטיים לתהליך הלמידה ולהתעלם מהגירויים הלא רלוונטיים.לומדים אלה מוסחים בקלות על ידי כל גירוי חיצוני הצץ על פני השטח וכן על ידי גירויים פנימיים כמו היסחפות לאסוציאציות וקונוטציות הנוצרות בזמןהלמידה ( כאשר הם אמורים להיות קשובים למורה או להתמקד במשימה מסויימת). קושי זה מתבטא ,לעיתים קרובות, בחולמנות ובהתנתקות מן הנעשה בשיעור; אני נוהגת לתאר את הלומד כ " נפקד – נוכח " או " נוכח – נפקד" .הלומד לא מודע, בדרך כלל, להתנתקויות הללו, אך הן משפיעות באופן דרמטיעל איכות הלמידה ומפחית את היכולת להפיק משמעות מהלמידה בזמן השיעור, וזאת למרות היכולת הקוגניטיבית הטובה של הלומד.
אימפולסיביות
אלמנט נוסף בתסמונת הוא האימפולסיביות, הנטייה לפעול מיד ומתוך שקול דעת מועט. האפיונים הם: קושי בעיכוב התגובה והשהייתה , כלומר קושי להכניס חשיבה ותכנון במרווח הזמן שבין הגירוי לבין התגובה.לומדים אלה מגיבים באופן אוטומטי ללא בקרה מספקת ולרוב זוכים לקיטונות של רותחין מכל הסובבים אותם : הורים, מורים וחברים. לרוב הם מצטערים על תגובתם הפזיזה והנמהרת אך זה בדרך כלל מאוחר מדי.ישנו גם קושי בתכנון פתרונות אפשריים , בבחירת הפתרון המתאים לסיטואציה ספציפית וקושי בהערכת התגובה. אלמנט זה מייצר אינסוף עימותים וחיכוכים בין הלומד וסביבתו וגורם להיווצרות דימוי עצמי נמוך ותחושה פנימית של חוסר שליטה ובקרה על המתרחש, הן בסביבה הפנימית והן בסביבה החיצונית שלו.
קשיים ברכישת מיומנויות חברתיות
אלמנט נוסף ודרמטי המופיע אצל חלק מהתלמידים הוא הקושי ברכישת מיומנויות חברתיות. לומדים אלה מתקשים הן בתפיסת מצבים חברתיים ספציפיים והן בתפיסת המפה החברתית הגלובלית ולכן מתקשים לייצר תגובה הולמת למצבים אלה. היום מקשרים קשיים אלה לקשיים בתפיסה המרחבית המשפיעים גם על תפקודים לימודיים ספציפיים כמו הנדסה וגיאוגרפיה, וכן על התפקודים החברתיים. אנשים אלה מתקשים בהפנמת חוקים חברתיים מקובלים ולעיתים קרובות מתנגדים לקבלת מרות מגורמי סמכות, וכתוצאה מכך הם מגיעים לעימותים קשים עם הסובבים אותם.
במבט על, הפרעת קשב הנה הפרעה במנגנוני הבקרה של המוח, שתפקידם ויסות, תיאום ובקרה של מגוון פעילויות מוחיות.
מערכת התיאום והבקרה המוחית כוללת מספר מנגנונים, כאשר אחד או אחדים ממנגנונים אלה פועלים בצורה לא תקינה נוצרות התגובות הבאות:- כאשר מנגנון ויסות הדחפים פועל בצורה לא יעילה נוצרות תגובות היפראקטיביות ואימפולסיביות. כאשר מנגנון סינון הגירויים פועל בצורה לא יעילה נוצרת מוסחות יתר ו/או קושי במיקוד הקשב ו/או קושי בחלוקת הקשב. כאשר מנגנון ניהול , תכנון וארגון פועל בצורה לא יעילה נוצרות בעיות בארגון הפיזי , בארגון מרחב הזמן ובארגון המרחב הפנימי המתאים לביצוע מטלות לימודיות או ליצירת תקשורת בין אישית ותוך-אישית .
כתבה : חדווה נבון, מנהלת מרכז נבון- למידה פורצת דרך, מאבחנת דידקטית , מפתחת שיטות הוראה ייחודיות בהוראה מתקנת לטיפול בדיסלקסיה ובדיסגרפיה- שיטת "רוקדים עם אותיות" לטיפול בדיסקלקוליה - "רוקדים עם מספרים" ושיטת "לומדים איך ללמוד" להקניית אסטרטגיות למידה וניהול תהליכי למידה
מרכז נבון - הדישון 4/6 מלחה ירושלים, 077-7800050, 054-4758852
www.navoncenter.com
navon10@017.net.il