חפש מאמרים:
שלום אורח
14.11.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

אינטרנט, מודיעין , ריגול ופיקוח ציבורי

מאת: עמית שטיינהרטמדעי המדינה20/05/20108957 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

מאמר זה עוסק בהשפעת האינטרנט על ארגוני המודיעין וקשרי הגומלין שבין ארגוני הביון לקברניט המדיני. המאמר בוחן האם חל שינוי מהותי בדפוסי האיסוף של המודיעין (בארגוני ביון חוץ שאינם צבאיים) בעשור האחרון ובהתאמה לכך האם ניתן לשפר את מערכת הבקרה והפיקוח של הקברניט המדיני על ארגוני המודיעין?

במאמר זה אבקש לסקור מקצת ממצאי מחקרי העוסק בהשפעת האינטרנט על ארגוני המודיעין וקשרי הגומלין שבין ארגוני הביון לקברניט המדיני. במחקרי בדקתי האם חל שינוי מהותי בדפוסי האיסוף של המודיעין (בארגוני ביון חוץ שאינם צבאיים) בעשור האחרון ובהתאמה לכך האם ניתן לשפר את מערכת הבקרה והפיקוח של הקברניט המדיני על ארגוני המודיעין? במהלך המחקר ראיינתי פוליטיקאים וקציני מודיעין בכירים, בין המרואיינים נמנו יעקב פרי, דני יתום, יורם הסל ואחרים.

עד לשנות התשעים של המאה העשרים היומינט וסינגינט היוו חלק נכבד מכלי האיסוף של ארגוני הביון, חדירת המחשב האישי ואחריו האינטרנט, התקשורת הלוויינית והסוללארית וכן שורה של חידושים טכנולוגים שינו ללא הכר את התקשורת הבין אישית ואת אופן העברת המידע הגלוי תוך שיפור היכולת לאתר וללמוד, עובדות והלכי רוח אשר בעבר דרשו הפעלה שיטתית של מערך אנשי שטח.

הופעת הרשתות החברתיות, הקהילות הוירטואליות ומאגרי המידע הממוחשבים גרמו לכך כי מערכות יחסים בין אישיות, כלכליות וחברתיות נרקמות כיום באופן וירטואלי ומנוהלות באמצעות האינטרנט. חדירת האינטרנט והטלפון הסלולארי למדינות מתפתחות הואצה אף היא בעשור האחרון ויצרה זירת תקשורת והפצת מידע חדשה שבה ממשלות זרות (במיוחד זו הסינית, כאשר דוגמה מובהקת לכך הינה פרשת ה Ghost Net- ) (1) מנהלות קמפיין אינטרנטי אגרסיבי לשם השגת מידע חסוי מתחומים מגוונים. שינויים אלה משפיעים על מערכות ההגנה של המדינה המודרנית ומחייבים פיתוח דוקטרינת איסוף מודיעין חדשה.

בראיונות שערכתי בלטה תגובת אנשי המודיעין אשר גרסו כי שימושי הביון באינטרנט מוגבלים לכדי כלי עזר המשרת חלק מצרכי האיסוף המודיעיני וקשה היה להם להסכים כי ניתן יהיה לשפר באמצעות כלי זה את רמת הפיקוח והבקרה על ארגוני המודיעין. (2) מרבית המרואיינים הדגישו את מגבלות האינטרנט והאמצעים האלקטרונים בכל הקשור לאיסוף מידע מודיעיני, לדעתם הקברניט המדיני נותר תלוי לחלוטין במידע המתקבל מארגוני המודיעין. המרואיינים הדגישו טענה החוזרת אף בספרות ולפיה קיימים סוגים רבים של יעדים שקשה במיוחד לחדור עליהם באמצעים אלקטרונים בכלל ובאמצעות האינטרנט בפרט. לשם המחשה, ארגוני הביון חווים את הבעייתיות בחדירה לארגוני טרור פונדמנטליסטיים דוגמת חיזבאל'ה ואל קעידה, (3) אולם בשני העשורים האחרונים הקשיים המעשיים שעמדו בפני היכולת לפתח מודיעין אנושי הביאו לכך שמשקלם של גורמי המודיעין התלויים בטכנולוגיה התחזקו מאוד ברם, מחסור במודיעין אנושי (יומינט) הוכח כקריטי באירועי ספטמבר 2001 ובמתקפות טרור רבות ונוספות. אין חולק על כך כי שימוש באמצעים אלקטרונים דוגמת האינטרנט ככלי מודיעיני מוגבל ביכולותיו, אולם בניגוד למרבית מרואייני אני סבור כי התפקיד אותו ממלא האינטרנט באיסוף המודיעין יהפוך מרכזי יותר ויותר בשנים הבאות. בהמשך המאמר אתאר כיצד ניתן להשתמש באינטרנט כדי לשפר את הפיקוח על ארגוני המודיעין וכדי לאפשר לקברניט המדיני למקסם את השימוש במידע אותו מעמיד המודיעין לרשותם.

אחת הטענות הבולטות שנשמעות מפי קברניטים מדיניים כלפי המידע המתקבל מארגוני המודיעין הינה כי מדובר בדרך כלל בדוחות ארוכים המאזכרים פרטים מיותרים, הערכות המודיעין ותחזיותיו כתובות בלשון מתחמקת, התחזיות, טוענים קברניטים מדיניים פעמים רבות ניתנות לפירושים שונים. אנשי המודיעין לעומתם מעלים את הטענה הקלאסית לפיה איש אינו קורא את מרבית דיווחיהם, לעתים מזומנות עולה הטענה כי הקברניטים המדיניים אינם מספקים פידבק ושאלות לגבי הכתוב בדו"חות ובכך מונעים את התהליך המתבקש של הצי"ח (4). מממצאי מחקרי ניתן ללמוד בבירור כי הן הקברניטים המדיניים והן אנשי המודיעין סבורים כי שיתוף פעולה הדדי ומוצלח תלוי תלות מכרעת באישיותו וברקעו המקצועי של הקברניט המדיני הממונה על שרותי המודיעין, על בסיס ממצא זה אני מציע מודל המתאר חמישה טיפוסים מרכזיים של מדינאים כצרכני מודיעין :

טיפוס הקברניט המדיני הראשון הוא "מקצוען המודיעין", לקברניט מדיני זה יש רקע מקצועי קודם בעבודת המודיעין, הרקע יכול להיות צבאי, מודיעיני, או עבודה במשרד ממשלתי הקשור בארגוני המודיעין. (5) מאפייניו של טיפוס "מקצוען המודיעין" הם : קריאה ממוקדת של מרבית דו"חות המודיעין המגיעים עליו, ירידה לפרטים ושאלת שאלות לגבי עדכוני המודיעין, נטייה להיות מעורב בהתרחשויות שוטפות, קבלת עדכונים על בסיס קבוע ובתדירות גבוהה, מתן פידבק לממצאי המודיעין על בסיס קבוע תוך בחינת המקורות שהובילו למידע שהוצג בפניו. קברניט מדיני זה יודע בדרך כלל מה הוא המוצר המודיעיני אותו הוא מבקש ומה הן מגבלות יכולותיו של המודיעין. דוגמא מובהקת לסוג זה של קברניט מדיני הינם נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש האב אשר שימש בעברו כראש ה CIA וראש ממשלת ישראל המנוח יצחק רבין אשר שימש רוב ימיו בתפקידי ביטחון (6).

את טיפוס הקברניט המדיני השני אני מכנה : "האוהד המלומד", לקברניט מדיני זה אין ניסיון קודם בעבודת מודיעין זולת ניסיונו הפוליטי, מרבית הידע שלו בנושא נובע מקריאה ועיון בספרות מודיעין וכן מקריאה מדוקדקת של דו"חות המודיעין ולעיתים מזומנות אף מסטריאוטיפים קולנועיים וספרותיים. הוא שואל שאלות ומבקש הסברים, לטיפוס קברניט מדיני זה יש כבוד בסיסי לעבודת המודיעין, הוא מרבה להיפגש עם ראשי המודיעין להיוועץ בהם ולהסתמך על דעתם בקבלת החלטותיו. קברניט מדיני זה יטה בדרך כלל לקבל את מרבית המלצות המודיעין מתוך הבנה שאנשי המודיעין כמקצוענים בתחום יודעים את אשר הם עושים. לרוב יעדיף קברניט מדיני זה לאשר את חריגות התקציב של ארגוני המודיעין. קברניט מדיני זה מושפע במיוחד בעת קבלת החלטותיו מעמדת ראשי הארגונים. דוגמה לכך הינה נשיא ארה"ב לשעבר רונאלד ריגן.

טיפוס הקברניט המדיני השלישי מכונה "המבקר המלומד", לקברניט מדיני זה אין ניסיון קודם בעבודת מודיעין זולת ניסיונו הפוליטי, מרבית הידע שלו בנושא נובע מקריאה ועיון בספרות מודיעין וכן מקריאה מדוקדקת של דוחות המודיעין. הוא שואל שאלות ומבקש הסברים, בבסיס תפיסתו ארגוני המודיעין אינם כלי אמין ואין הוא רוחש להם אמון וכבוד, הוא מטיל ספק פעמים רבות הן ביושרם המקצועי והן בכוונותיהם של ראשי הארגונים, הוא נמנע בדרך כלל ממפגשים קבועים עם ראשי ארגוני המודיעין ומשתמש במידע שהוא מקבל מהם בספקנות ובזהירות. קברניט מדיני מטיפוס זה הינו ריצ'רד ניקסון נשיא ארה"ב לשעבר (7)

טיפוס הקברניט המדיני הרביעי הוא "המבקר החופשי", לקברניט מדיני זה אין ניסיון קודם בעבודת מודיעין זולת ניסיונו הפוליטי, בבסיס תפיסתו עומדת האמונה כי ארגוני מודיעין הינם גורמים שליליים על גבול המיותרים. הוא אינו קורא את מרבית דוחות המודיעין ומסתפק בדיווחים בע"פ ומטיל ספק רב במידע ובכנות כוונות ארגוני המודיעין, הוא משתדל להימנע מפגישות עם ראשי ארגוני המודיעין, בדרך כלל אין בידיו כל כלים מקצועיים כדי להעריך ולבקר בצורה מעשית את עבודת ארגוני המודיעין, בקבלו מהם דוחות הוא אינו מחזיר לרוב פידבק. טיפוס קברניט מדיני ממין זה היה במידה רבה נשיא ארה"ב לשעבר הארי טרומן אשר פירק את OSS (קודמו של ה CIA ) בטענה כי בעת שלום אין צורך במודיעין ובמידה מוגבלת אף הנשיא האמריקאי ג'ימי קרטר (8).

טיפוס הקברניט המדיני האחרון הינו "החסיד השוטה", לקברניט מדיני זה אין ניסיון קודם בעבודת מודיעין אף לא בתפקידיו המדיניים הקודמים, תפיסת המודיעין שלו הינה ערב רב של דימויים קולנועיים הרווחים בספרות הפופולארית, הוא אינו קורא כמעט לחלוטין כל דו"ח מכל סוג שהוא ומסתפק בדיווחים קצרים בע"פ, לעיתים מזומנות הוא מותיר את ניהול ענייני המודיעין בידי עוזריו אשר מטווים את המדיניות, בדרך כלל אין בידיו כלים מקצועיים כדי להעריך ולבקר בצורה מעשית את עבודת ארגוני המודיעין, בקבלו מהם דוחות הוא אינו מחזיר לרוב פידבק מסודר, יש לו כבוד רב לעבודת המודיעין והוא מרבה להשתמש במסקנות המודיעין ולאמצן במדיניותו השוטפת.

דוגמה לכך הינה נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג בוש הבן. (יואר כי יחסיו של בוש הבן עם ה - CIA אופיינו בחוסר אמון רב מצד בוש כלפי הארגון, אך בוש פיתח מערכות יחסים אלטרנטיביות עם ארגוניביון אחרים) (9).

דומני כי כל סוגי טיפוסי הקברניטים המדיניים שתוארו למעט "מקצוען המודיעין" יתקשו להעריך בעצמם את עבודת המודיעין ובהתאם גם לעשות בה שימוש מושכל. המידע הקיים בידי נבחרי הציבור בדבר עבודת מודיעין קרוב לעיתים מזומנות לזה המצוי בידי הציבור הכללי.לא אחת הועלתה הטענה כי גורמים המקורבים לארגוני מודיעין נוטים לעיתים לייצר מיתוסים על יכולות מופלאות והצלחות מפליגות ובהתאמה לכך מרבית המידע שיש בידי הציבור על ארגוני המודיעין מקורו בדימויים הוליוודים ספרי מתח וביוגרפיות פופולאריות. סוד גלוי הוא כי המודיעין הינו כלי מוגבל מעצם הווייתו, לרוב הוא מסוגל לספק בשיאו מידע על יכולות היעד ולעיתים נדירות מאוד יכול המודיעין לגלות משהוא על כוונות היעד, בהתחשב במגבלות אלה אתאר בקצרה את מודל הפיקוח המופיע במחקרי :

למרבית ראשי המדינות יש עוזר צבאי ואולם לרבים מהם אין עוזר מוגדר לענייני מודיעין , היועץ לביטחון לאומי בארה"ב משמש בפועל כמפקח מתאם הנשיא על הקשר עם קהיליית המודיעין, אך מדובר בתפקיד מורכב ובכיר הרבה יותר מתפקיד עוזר. דומני כי יש חשיבות רבה בעבודת מטה מצומצם וזמין לענייני מודיעין לצד הקברניט המדיני, מודל הפיקוח המוצע על ידי גורס כי בשלב ראשון על הקברניט המדיני הנבחר שאינו "מקצוען מודיעין" למנות מס' מצומצם, עוזר – שלושה עוזרים מהמקורבים והאמינים ביותר עליו, על עוזרים להיבחר מחוץ לקהילת המודיעינית או הצבאית. (למרות האמור על עוזרים לעבור את מכלול התחקירים המיוחדים שנדרשים מעובדי מדינה הנחשפים לסודות ביטחוניים, כמו כן יהיה על העוזרים לעבור את מבחני ההתאמה הראשוניים המקובלים בעת קבלה לארגוני הביון של המדינה). המטרה הינה לבדוק את התאמתם של העוזרים ומסוגלותם לתפקוד בסביבה מודיעינית. חשוב להבין כי מסקנות מחקרי ומחקרים נוספים מצביעים על כך כי מעט מאוד קברניטים מדיניים יסכימו ללמוד ולהתמחות התמחות עומק בתחום המודיעין, גם שני טיפוסי הקברניטים המדיניים שהגדרתי כ : "המבקר החופשי" וה"מבקר המלומד" אינם יכולים מתוקף תפקידם להתמחות בנושא המודיעין, אשר על כן על העוזרים לעבור קורס קצר שיוכן בידי מומחים מן האקדמיה (ללא קשר כל שהוא לשירותי הביטחון) וכן צוות נבחר משרותי הביון של המדינה). בנוסף, ישתתף בהכנת הקורס צוות מידענים בכירים העוסקים באחזור מידע ממאגרי מידע ממוחשבים, הנושאים שיסקרו יהיו : הגדרת תפיסת האיום במודיעין, שיטות לאיסוף מידע, יומינט ושיטות טכנולוגיות, מגבלות שיטות מודיעיניות לאיסוף מידע, עבודת אנליסט המודיעין, מבנה ארגוני המודיעין במדינתם, מבנה ארגוני מודיעין מתחרים ועמיתים, כתיבת דו"ח מודיעין הלכה למעשה, איתור ואחזור מידע במאגרי מידע גלויים באינטרנט ובצד החסוי של האינטרנט (10).

בתום תקופת הכשרה זו יסייעו העוזרים לקברניט בחקר דוחות המודיעין, ביקורת על דוחות אלה וסיוע בעבודה שוטפת מול ארגוני המודיעין, הם יהוו הגוף שבאמצעותו יכול הקברניט המדיני לבחון את טיב המידע המתקבל מארגוני המודיעין, אם כי חשוב לציין כי המודל המוצא אינו תקף לכל סוגי המידע המודיעיני ואינן מהווה תחליף לבקרה שיטתית ומסודרת של ארגוני המודיעין על ידי הראשות המחוקקת והמבצעת. באמצעות הכשרת קבוצה מצומצמת ביותר של עוזרים מתוגברים על ידי קבוצה מצומצמת של מידענים מקצועיים, יוכל הקברניט לקיים פיקוח הדוק יותר על ארגוני הביון, להנחותם על בסיס קבוע ולבחון באופן ביקורתי ואפקטיבי יותר את המידע המגיע מהם וכן את מגמותיו.

במהלך מחקרי עמדתי על כך כי איתור ואחזור המידע המצוי באינטרנט ובמאגרי המידע האלקטרוניים אינו יכול להחליף את עבודת המודיעין, הוא גם אינו יכול להוות כלי בוחן מוחלט לעובדות ולפרשנות המובאים על ידי המודיעין, אולם ברצוני לסייג הבחנה זו בשתי תובנות :

ראשית, ברשתות התקשורת האלקטרוניות ניתן למצוא מידע עובדתי רב בשאלות חברתיות, פוליטיות, גיאוגרפיות, כלכליות, טכנולוגיות ועוד, מידע זה אם יודעים כיצד לנטרו ולאחזרו יכול על בסיס רנדומאלי לאמת חלק גדול מהמידע המועבר לקברניט על ידי המודיעין, כאשר עוזרי הקברניט ירצו לבדוק רנדומאלית חלק מהעובדות המופיעות בדו"חות המודיעין, או לאמת הלכי רוח כאלה ואחרים ידע מקצועי באחזור מידע יכול לסייע. באמצעות בקרה רנדומאלית ניתן פעמים רבות להעריך את טיב המידע ואת רצינותו ובעזרת ההשכלה המודיעינית הבסיסית שתינתן לעוזרים ניתן יהיה להעריך את מגמות המלצות דוחות המודיעין.

הבחנתי השנייה מתבססת על ההנחה שהוזכרה ולפיה החברה המודרנית ופעמים רבות גם חברות מתפתחות נוטות לקיים חלקים נרחבים מחייהן הכלכלים והחברתיים על גבי המרחב הוירטואלי, נכון הוא כי נדיר שסודות מדינה יצופו באופן חופשי באינטרנט, אך קרוב היום בו גיוס סוכנים, הפעלתם, ביצוע מניפולציות של מידע, נטילת זהויות שאולות במטרה לפתח קשרים שיובילו להפקת מידע ופעולות רבות המאפיינות את היומניט, יתבצעו גם באינטרנט ובפלטפורמות מקבילות לו, כיום דעה זו רווחת גם בקרס חלקים נרחבים מקהילת המודיעין.

לא אחת עבודת המודיעין הינה איסוף סיזיפי של פרטי פאזל בו תמונת המקור נסתרת, יכולת הסקת המסקנות של המודיעין מורכבת משורה של הנחות יסוד המבוססות על הנחות עבודה אינדוקטרינאציות. מרבית הקברניטים המדיניים משוללי השכלה מודיעינית ומתקשים להבחין בין מה שמוצג להם כעובדה לבין ספקולציה על בסיס עובדתי, דומני כי על מודל בקרה אפקטיבי להתייחס לארבעת טיפוסי הקברניטים המדיניים אשר אינם אנשי מודיעין מקצועיים, זאת כדי לאפשר לקברניטים מדיניים להכיר טוב יותר את יכולות ומגבלות ארגוני המודיעין, לדעת לזהות מתי יש בידי ארגון המודיעין מידע חיוני ומתי מתחת להררי המילים שבדוחות מסתתרת אי ודאות. הכרה קרובה יותר של שיטת החשיבה המודיעינית תאפשר לקברניט המדיני לעשות שימוש מושכל בשירותי המודיעין ותאפשר בקרה תקציבית ותפעולית אשר תחסוך כסף רב ותאפשר איתור חריגות ותקלות בעבודת המודיעין.

מרבית אנשי המודיעין שראיינתי שילמו מס שפתיים לקדמה הטכנולוגית וציינו את חשיבות האינטרנט והתקשורת האלקטרונית כבסיס לחדשנות באיסוף המידע המודיעיני, אולם רובם ככולם גרסו כי האינטרנט והתקשורת האלקטרונית לא יחליפו לעולם את עבודתו של הסוכן ואת הצורך ביומינט בעבודת הביון.

באחד הראיונות שערכתי עם איש מודיעין הזכרתי את הסיפור המפורסם בדבר כנס העתידנים שנערך בפריס בשנת 1900, בכנס הועלתה השאלה מה הם האתגרים שיעמדו במהלך המאה ה20 בפני הערים המרכזיות באירופה, מסקנת הכנס הייתה כי הבעיה הגדולה ביותר תהיה מה לעשות עם הזבל שמותירים אחריהם הסוסים ברחובות, זאת בעקבות הגידול המאסיבי שצפו באוכלוסיות הערים הגדולות. קשה לי להשתחרר מן ההרגשה כי גם אנשי המודיעין אותם ראיינתי ועל מקצועיותם אין חולק, משתמשים בדפוסי חשיבה דומים לדפוסים בהם השתמשו בפריס של שנת 1900 (11). המחשב, האינטרנט, הטלפון הסלולארי, התקשורת הלוויינית וטכנולוגיות נגזרות, אינם עוד אמצעים שנועדו להקל על השגת מטרות נקודתיות, הם הפכו לדרך חיים ולפלטפורמה בתוכה מנהלים בני אדם את חייהם.

נכון הוא כי כיום רק לרבע מאוכלוסיית כדור הארץ יש נגישות ממשית לכל אותם כלים, אולם מכפלת גידול השימוש באמצעים אלקטרונים, זמינותם ומחירם ההולך ופוחת הופכים את "מהפכת התקשורת" לנחלת קהלים רבים. בעולם בו חשבונות הבנק שלנו מנוהלים במאגרי מידע, התקשורת הקבוצתית של רבים מאיתנו וכן גם התקשורת הבין אישית נעשית על גבי רשת האינטרנט קשה להעריך את קצב גידול השימוש בטכנולוגיה ובהתאמה גם את מכפלת המידע. כבר היום חלקים גדולים מעבודת הביון הקלאסית דוגמת "תאור הלכי רוח ברחוב", מקום טופוגראפי של מטרות, מידע כלכלי וגיאוגרפי אשר עד לפני עשור השגתו הצריכה שימוש באנשי שטח, כל אלה נאספים כעת תוך זמן קצר ומבלי לצאת את החדר. היכולת להשיג מידע על מטרות אנושיות באינטרנט אף היא הולכת וגוברת, לא אחת מועלת הסברה כי המלחמה הקרה הבאה תהיה זו אשר תעסוק במידע ובמניפולציות שניתן לערוך בעזרת המידע. ארגוני הביון מבינים את חשיבות המהפכה האלקטרונית ומשקיעים חלק גדול מתקציביהם בפיתוח אמצעי מעקב, איתור,סינון וכן במערכות העושות שימוש מניפולטיבי במידע, אך בתהליך זה אובד חלק גדול ממונופול שהיה בידי המודיעין על איתור מידע ומניפולציה בו. אין לי כל ספק כי תפקידו של היומינט המסורתי רחוק מסיום, אולם אני סבור כי הוא עתיד להשתנות ולהתבסס יותר ויותר על פלטפורמות אלקטרוניות ווירטואליות. כיום יש בידי הקברניט המדיני אמצעים המאפשרים מעקב אחר דפוסי איסוף וניתוח הנתונים של ארגוני המודיעין, אמנם הוא לא יוכל להקיף את מכלול עבודת הביון, אך יש בידיו כלי בקרה טובים מאלה אשר היו קיימים בעבר.

מרבית ספרות המחקר העוסקת בבקרת מודיעין מציעה מודלים של פיקוח פרלמנטארי ופיקוח משפטי, דומני כי מודלים אלה תקפים פחות כאשר אנו עוסקים בעבודת המודיעין, לא אחת בשל העובדה כי חלק מפעילות ארגוני המודיעין נעשית לעיתים שלא במסגרת החוק והנורמות המקובלות.

לדעתי חיזוק יכולת הפיקוח של הקברניט המדיני על ארגוני המודיעין, הינם אפקטיביים יותר מכל צורת בקרה פרלמנטארית או משפטית הקיימת בידי החברה הדמוקרטית.דגם הבקרה המוצע על ידי אינו תואם במלואו את עקרון "האיזונים ובלמים" ומותיר בידי הראשות המבצעת חלק ניכר מעבודת הפיקוח על ארגוני הביון, על טענה זו אוכל להשיב את הדברים הבאים, ראשית דגם הביקורת שהצעתי אינו בא במקומם של מערכות הביקורת הקיימות, שנית, כפי שכבר הזכרתי אופי עבודת ארגוני הביון מקשה את הביקורת והשליטה בארגונים אלה במיוחד בחברה הדמוקרטית, מתן כלי אפקטיבי לביקורת והערכה בידי הקברניט המדיני הינה במקרה זה פשרה של הרע במיעוט המאזנת בין הצורך הביטחוני לבין העיקרון הדמוקרטי.

הערה : בשל כשל טכני של האתר אין איני יכול לפרסם את הרשימה הביבליוגרפית עליה הסתמכתי, ניתן לפנות אל אתר חבר CCI ולבקש את הרשימה בכל עת.

עמית

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

ד"ר עמית שטיינהרט , מומחה לארגוני ביון אזרחיים, דירקטור בחברת המודיעין העיסקי השויצרית CCI AG

מנכ"ל קבוצת השקעות הנדל"ן הציבורית  LANDSCAPE PLC הפועלת במרכז אירופה ובבלקן.

http://cc-int.eu

www.landscape.bg

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עמית שטיינהרט

מאמרים נוספים בנושא מדעי המדינה

מאת: אדיר בנימינימדעי המדינה17/11/1316618 צפיות
הרצון העיקש להשיג את התוכנית המושלמת מביא להשארת המצב הקיים, שהוא בדרך כלל פחות טוב מן הרע במיעוטו או הטוב במירבו.

מאת: דורון עמיתמדעי המדינה17/09/128101 צפיות
כול כך הרבה דם נשפך על מדינת ישראל והקיום שלה, מדוע שפוליטיקאים לא יפנימו ויעשו מהלך גורף אמיתי לאיחוד העם ושינוי המגמה?

מאת: פורטל אינדקס עסקיםמדעי המדינה06/02/127763 צפיות
ומה עם פסיכומטרי? בחינת הפסיכומטרי היא מדרגה גדולה בדרך לתואר הראשון אבל זה לא בלתי אפשרי, הציון בבחינה יחד עם ציוני הבגרות יחושבו לקרת לימודי התואר. ממוצע ציונים טוב ואתם על הגל, אם לא הלך לכם כל כך טוב זה קורה, רבים מנסים שוב בפעם הבאה תהיו מוכנים יותר.

מאת: אבי בכרמדעי המדינה11/06/119955 צפיות
מהו תהליך קבלת החלטות? תיאור פשטני של תהליך קבלת החלטות יהיה להגדירו כבחירה בין אלטרנטיבות. הכושר לקבל החלטות בכלל, והחלטות נכונות בפרט, הוא תכונה חשובה למנהלים, למפקדים ולמנהיגים בכל הדרגות ,הרמות והתפקידים כמו גם לאנשים פרטיים. לאורך השנים פותחו מודלים לקבלת החלטות על מנת לסייע למנהל לקבל החלטה רציונאלית, הנשענת על איסוף וארגון מידע, בדיקת חלופות והערכת תוצאותיהן האפשריות.

מאת: Efratמדעי המדינה01/02/109440 צפיות
המונח דמוקרטיה מסמל את המושג שלטון העם. הדמוקרטיה הינה שיטת ממשל המקובלת כיום על ידי רוב במדינות בעולם המודרני. העקרון החשוב ביותר בשיטת ממשל זו הוא הבחירה של מנהיג באמצעות הצבעה של כלל האזרחים במדינה. התהליך בא לידי ביטוי בבחירה של מועמד אחד מתוך מספר מועמדים מובילים, כאשר לאחר ההצבעה, הרוב קובע מיהו המנצח. הבוחרים שווים בינם לבין עצמם ואינם מופלים על סמך פרמטרים כגון: מין, דת, צבע עור, השכלה או גיל. השיטה המקובלת כיום הינה השיטה של דמוקרטיה ייצוגית, באמצעות שיטה זו הרשויות מתחלקות לשתיים: הרשו

מאת: Efratמדעי המדינה20/01/1010275 צפיות
דמוקרטיה ליברלית היא צורת ממשל, המבוססת על דמוקרטיה ייצוגית בה היכולת של הנבחרים להפעיל את כוחם הפוליטי כפופה לשלטון החוק במטרה להגן על זכויות האזרח. עקרונות השיטה מקיימים בה הן אחריות אנכית (Vertical Accountability) של השלטון לבוחרים והן אחריות אופקית Horizontal) Accountability) של השלטון למוסדות המאזנים (נויברגר 2004, 211). החוקה היא תולדה של "רגע קונסטיטוציוני" בו ניתן ביטוי להסכמה לאומית רחבה אשר מייצרת "הסדר" ממשלי ארוך ימים שאינו תלוי בזהות האנשים המאיישים אותו

מאת: א.ע עאו'ץ מדעי המדינה23/02/097975 צפיות
הכלכלה של בלגיה מפותחת ביותר והיא מבוססת על מסחר בינלאומי. יותר מ-70% מהתל"ג הבלגי בא מיבוא ויצוא. בלגיה מיבאת את כל חומרי הגלם למוצרים רבים ומייצאת אותם לאחר עיבוד המעלה את שווי המוצר. יותר מ-50% מהיצור שלה מיועעד לייצוא, ובתחומים מסוימים, כטקסטיל וזכוכית השיעור עולה ל-80%. בגלל המיקום של המדינה והתשתית התחבורתית המפותחת שלה היא משמשת צומת מסחרי מרכזי בשוק האירופאי

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica