חפש מאמרים:
שלום אורח
23.07.2019
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

משטר במדינת ישראל

מאת: Efratמדעי המדינה20/01/201010229 צפיות שתף בטוויטר |   שתף בפייסבוק

דמוקרטיה ליברלית היא צורת ממשל, המבוססת על דמוקרטיה ייצוגית בה היכולת של הנבחרים להפעיל את כוחם הפוליטי כפופה לשלטון החוק במטרה להגן על זכויות האזרח. עקרונות השיטה מקיימים בה הן אחריות אנכית (Vertical Accountability) של השלטון לבוחרים והן אחריות אופקית Horizontal) Accountability) של השלטון למוסדות המאזנים (נויברגר 2004, 211). החוקה היא תולדה של "רגע קונסטיטוציוני" בו ניתן ביטוי להסכמה לאומית רחבה אשר מייצרת "הסדר" ממשלי ארוך ימים שאינו תלוי בזהות האנשים המאיישים אותו ואשר קובע ומנציח את עקרונות היסוד, הנורמות הפוליטיות וערכיה של המדינה וכן את המוסדות והכללים שעל פי הם היא תתנהל (רוזנטל 2009, הרצאה 6). תפקידה של חוקה בדמוקרטיה ליבראלית הוא להגביל ולרסן את רשויות השלטון, למנוע שימוש לרעה בכוח השלטון ולמנוע את עריצות הרוב תוך הגנה על זכויות האדם ועל זכויות המיעוט במדינה (נויברגר 2004, 271), יחד עם זאת ראוי לזכור כי חוקה אינה יוצרת את זכויות האדם אלא רק מכריזה ומעגנת אותם שכן זכויות האדם והאזרח בחברה הדמוקרטית נובעות מעצם השקפת החברה כחברה דמוקרטית וערכי העומק הדמוקרטיים (אדרעי 1996, 453- 456).

הגישה הפונקציונאליסטית מערכתית
מערכת הינה קבוצה של גורמים משתנים המקיימים קשרי גומלין ביניהם ואשר פועלים על פי כללים שנקבעו מראש. מערכת פוליטית היא התלות הדדית ויחסי הגומלין בין היחידות המרכיבות אותה במאבק המתמיד להקצאה מוסמכת של ערכים חברתיים ממשאבים מוגבלים תוך שמירה על שווי משקל. הסביבה הכוללת המשפיעה על המערכת הפוליטית מורכבת מהקבוצה התוך חברתית, התובעת והתומכת וכן מהלחץ החוץ חברתי בדמות הכלכלה הגלובלית, התרבות והאינטרסים הבינלאומיים. בשעה שמוסדות השלטון השונים, מופקדים על תהליך ההמרה של הפיכת תשומות (תביעות ותמיכות) לתפוקות פוליטיות (החלטות הרשויות). מכיוון שהיכולת להגיב לתנאים וללחצים הסביבתיים היא תכונה קריטית של הארגון הפנימי של המערכת הפוליטית, ישנם מגוון רחב של מנגנונים המשמשים מערכות פוליטיות בהתמודדות זו. מנגנונים אלו מווסתים את התנהגותן, יכולים לשנות את המבנה הפנימי שלהן, ואפילו יכולים להביא לעיצוב מחדש של מטרות יסוד (איסטון 1966, 244). התפיסה הפונקציונאליסטית המערכתית גורסת כי כל פעולותיהם של רכיבי המערכת החברתית מתועלים לשם חיזוק המערכת השלמה, קידום הסולידריות וההסכמיות החברתית, ועל כן המערכת הפוליטית פועלת באופן הישרדותי וסתגלני לאור תכליות המערכת וניתוח שלה יחייב הערכת תכליותיה ולכידותה הפנימית שכן לכל סוג של מערכת יש רוח מסוימת משל עצמה ("רוח החוקים") שהיא פונקציונאלית לקיומה (זיסר 1993, 255). לאור האמור נראה כי תפקידה של החוקה בדמוקרטיה ליבראלית בראי הגישה הפונקציונאליסטית היא כלי להעצמת השרידות החברתית, ראשית על ידי עיגונם של המוסדות השולטים החברה ולעניין זה שתי השפעות הקשורות לגישה הפונקציונאליסטית, האחת היא ההגדרה ספציפית של פונקציות מוסדיות, והשנייה, מתייחסת לאיזונים ובלמים של הכוחות הפועלים בחברה על מנת למנוע עריצות הרוב והשלטון שכן הללו מתחייבים בשאיפה לתלות הדדית ויחסי גומלין בין היחידות החברתיות במטרה לשמור על שווי משקל. שיווי משקל זה ישמר ביתר שאת לנוכח קיבועם של עקרונות וערכים אשר בכוחם לוודא כי תהליך ההמרה (מתשומות לתפוקות) לא ייפגם, תגבר היכולת לעמוד איתן לנוכח לחצים סביבתיים ויישמרו זכויות האדם והאזרח.
גישת האליטות
גישת האליטות גורסת כי האליטה, אשר היא קבוצה מצומצמת של אנשים אשר מחזיקה בייחוד מסוים מצד כישוריה או מוצאה, משתמשת במוסדות והארגונים השונים של המדינה כמנגנון אוכף נורמות אשר מנציחים את שליטתה במדינה על ידי הפיכת הנורמות של האליטה לנורמות של המדינה, לפיכך טבעה של כל חברה נקבע על פי טבע האליטה הדומיננטית שבה (Hay, Lister & Marsh 2006, 39). ההתבססות דרך השליטה במוסדות עומדת בקנה אחד עם הגישה המוסדית לפיה המוסדות הפולטים הם שחקנים בפני עצמם אשר ממלאים תפקיד אוטונומי בעיצוב התוצאות פוליטיות בהיותם זירות לתחרות בין הכוחות החברתיים בחברה אשר מחד מגדירים אינטרסים ומאידך אף מגוננים עליהם (לונדס 2005, 124). לפיכך נראה כי האליטה נוקטת, בין היתר, במוסדיות נורמטיבית (Normative Institutionalism) על ידי שימוש במוסדות פוליטיים לשם עיצוב של "הערכים, הנורמות, האינטרסים, הזהויות האמונות" של השחקנים ועל ידי קביעה מהי התנהגות "הולמת בסביבה נתונה" (לונדס 2005, 125). חברי האליטה זוכים, לצד רמת השפעה פוליטית חזקה, גם לזכויות יתר אשר אותן הם משמרות בצורה מעגלית על ידי נתינתם לחברי האליטה בלבד ותוך שמירה על הרכיב הדמוקרטי פורמאלי בלבד בו לקבוצות אחרות יש סיכוי נמוך, עם בכלל, להיכנס למעגל הכוח בהעדר הרכיב הליבראלי שייעודו הגבלת שלטון הרוב ומתן זכויות למיעוט (שפירא 1993, 41). לשם המחשה, ניתן לנתח את המערכת הפוליטית הישראלית בתקופת מפא"י ככזו הנשלטת על ידי אליטה אחת, אשכנזית ציונית וסוציאליסטית, אשר חולשת על כל מוקדי הכוח המוסדיים הקיימים (ההסתדרות הציונית, הסתדרות העובדים), משתיתה ומטמיעה את ערכיה בחברה ("כור ההיתוך") ונהנית מדומיננטיות פוליטית (שפירא 1993, 48- 49). בראי של גישת האליטות תפקידה של החוקה הוא לשמש כמכשיר להנדסה פוליטית, בהן נקבעים כללי המשחק של מערכת השלטון בצורה שתיתן וודאות ניהולית לשלטון ולנתיניו (דורון ורוזנטל, 3), אשר על כן, נראה כי יש בכוחה של חוקה ליבראלית, אשר נותנת ביטוי לפרטים בחברה על ידי עיגונם של זכויות אדם ואזרח ונובעת מהסכמה רחבה, להגביר את רמת הלגיטימציה הציבורית והיוקרה הבינלאומית ובכך לשמש הן לקיבוע שליטת האליטה במוסדות הפוליטיים והן לעיגון הנורמות והערכים של הקבוצה על מנת שאלו ינציחו את השפעתה המכרעת על המדיניות הציבורית ויקטינו, מכוח קשיחות החוקה, את יכולתם של קבוצות האחרות לשנות את הסטאטוס קוו. מנגד, היווצרות של החוקה עלולה גם לפגוע בשליטת האליטה שכן היא מחייבת פשרות רבות אשר מפחיתות את חופש הפעולה השלטוני, את הדומיננטיות המכריעה של אליטה אחת ופותחת פתח לביקורת שיפוטית על פעולות השלטון, כפי שניתן ללמוד, בין היתר, מהחלטתו של דויד בן גוריון להימנע מאימוץ חוקה ולדחות את ההחלטה על חוקה לזמן בלתי מוגדר (החלטת הררי) על אף שהיה בכוחו לכוננה בהתאם להצהרתו בהכרזת העצמאות (דורון ורוזנטל, 17).
שאלה 2
לעניות דעתנו, תפקידה של החוקה בראי הגישה הפונקציונאליסטית היא ככלי להעצמת השרידות והלכידות החברתית, על ידי קביעת הערכים עליהן תתבסס המדינה, הסדרת מוסדות  השלטון, הגבלת כוחו, ושמירה על  זכויות הפרט. כל זאת, על מנת לשמור על שווי המשקל במערכת, חיזוק העמידות אל מול לחצים סביבתיים ושיפור תהליך ההמרה (תפוקות תשומות) כדי לשמור על מערכת יציבה מבחינה כלכלית, חינוכית וחברתית (נויברגר 2004, 166). להיעדרה של חוקה בישראל יש השלכות מרובות שכן הדבר הביא לפגיעה בזכויות אדם והאזרח, ללקויים בתפקוד מערכות השלטון, לפיצול המערכת המפלגתית, וכן לניכור של חלקים מהאוכלוסייה מהשיטה הדמוקרטית (נויברגר 1997, 65). פגיעה בזכויות האדם- בבסיס הדמוקרטיה הליברלית מונחת האמונה בחירות האדם, לפיכך העובדה כי חירויות האזרח וחובותיו לא עוגנו בישראל בחוקה הובילה להתפתחות איטית ולא מושלמת של הכרב בחירויות אלו כפי שניתן ללמוד מדחייתן של ההצעות לכינונה של מגילת זכויות אזרח אשר הוגשה בתחילה על ידי חבר הכנסת הנס קלינגהופר (1964), בשנת 1974 על ידי בנימין הלוי  ובשנת 1980 שוב על ידי אמנון רובינשטיין (נויברגר 1997, 51). ולבסוף ל-"מהפכה החוקתית" וחקיקת חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק (1992) אשר עיגנו שורה של זכויות אדם (הגנה על החיים, הגוף, הכבוד, קניין, חירות, פרטיות, תנועה, חופש העיסוק) ונתנו סמכות לרשות השופטת למתוח ביקורת שיפוטית ולהכריז על בטלותו של חוק העומד בסתירה לחוקי יסוד אלה (פסקת ההגבלה). אך את חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו" המגן על מרבית הזכויות ניתן לשנות ברוב רגיל בכנסת והוא אינו "משוריין" ובחוקים אלו לא נמנו השוויון, חופש הדת וחופש הביטוי  שהם מיסודות  הדמוקרטיה הליבראלית. בנוסף הגבלת השלטון (נויברגר 1997, 8) בישראל נוגדת את הדגם הקלאסי של הפרדת הרשויות שהעניק כוח רב לפרלמנט ואילו בישראל הממשלה אינה רק רשות מבצעת כי היא מעצבת מדיניות וממשלה יציבה נהנית מרוב בפרלמנט ותוכל להעביר כל חקיקה שיכולה לפגוע במיעוט ובזכויות (נויברגר 2004, 172).

ליקויים בתפקוד מערכות השלטון- חוקי יסוד: הכנסת (1958), הממשלה (1968) והשפיטה (1984) עוסקים בהסדרת רשויות השלטון (נויברגר 1997, 50) וקובעים את סמכויות, התפקידים ואת יחסי הגומלין בין הרשויות. אך העובדה שהסדרי השלטון לא מעוגנים בחוקה הביאה לשינוי שיטת הבחירה בישראל (בחירה ישירה- 1992) וחזרה לשיטה הישנה (2001) ולאי יציבות פוליטית. משבוטל לראשונה חוק של הכנסת על ידי בית המשפט העליון (בג"צ מנהלי השקעות) כחלק מהביקורת השיפוטית הנובעת מחוקי היסוד התערער מאזן הכוחות בין הרשות המחוקקת והשופטת. התפתחות "האקטיביזם השיפוטי" שעיקרו הכול שפיט, ו"הפוליטיזציה של ביהמ"ש" והתערבות בג"צ בהחלטות מדיניות- פוליטיות כדוגמת ההתנתקות (בג"צ חוף עזה) הביאה לפגיעה באמון ובלגיטימציה הציבורית ברשות השופטת והובילה למאבקי כוחות בין הרשויות אשר פגמו בתהליך ההמרה ובמערכת בכללותה.
ניכור בקרב קבוצות באוכלוסיה- הליברליזם הוא במהותו דמוקרטי ואינדיבידואליסטי, לכן קשה לליבראלים להתמודד עם סוגית הזכויות הקבוצתיות, ואחד המבחנים הניצבים בפני דמוקרטיה ליבראלית הוא יחסה למיעוטים. נראה כי היעדר חוקה קיבע בישראל משטר עם סממנים אוניטריים- ריכוזיים, בו פרלמנט חד ביתי המדגיש את עקרון הרוב הפוגע בסולידריות וההסכמיות החברתית ובמיעוט הערבי הנבדל אשר מדיר רגליו מהשתתפות בבחירות ומקטין את לגיטימיות השלטון (נויברגר 2004, 170- 171; ג'מאל 2002, 61). העדר החוקה השפיע אף על הסוגיה הדתית (דת ומדינה) כאשר מחד היה זה חששם של המפלגות הדתיות כי החוקה שתיכון תהא חילונית וליבראלית ולא תבסס על הדת היהודית (שפירא 1993, 41; נויברגר 1997, 39). אולם מאידך היעדרה משמר את חוסר ההסכמה ומעצים את הקרע הדתי- חילוני אשר מרים ראשו לפרקים והגיע לשיאו בימי המאבק הדתי בבג"צ.

אנו גורסים כי לצד ההשפעות המובאות ניתן לזהות תהליך בו היעדרה של חוקה פורמאלית הביא להתפתחותה של מעיין חוקה מטריאליסטית (נויברגר 1997, 13) המתבססת על מגילת העצמאות, חוקי יסוד, חוקים "רגילים" ופסקי דין תקדימיים. התפתחות זו רחוקה מלהשתוות למדינות בעלות מסורת חזקה כדוגמת אנגליה אולם יש ובחלוף הזמן המסורת החוקתית תתחזק לאחר שוך המאבקים על דמותה. יחד עם זאת ברור כי תואם חוקה אינו מחפה על היעדרה של חוקה כתובה וברורה אשר לה גם תפקיד חינוכי המעניק מימד של המשכיות ויציבות (נויברגר 1997, 9).

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:
 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת Efrat

מאת: Efratקניות 09/04/137194 צפיות
באירועים כמו חתונה ובת או בר מצווה, חלק חשוב בארגון האירוע הוא בחירת מתנות לאורחי המסיבה. יש שבוחרים מחזיקי מפתחות, פרחים או תמונות מגנטיות אך חולצות עם הקדשה או הדפסה הומוריסטית גם מהוות מתנה חביבה וגם יוצרות שיח משעשע בין האורחים.

מאת: Efratקניות 09/04/137208 צפיות
באירועים כמו חתונה ובת או בר מצווה, חלק חשוב בארגון האירוע הוא בחירת מתנות לאורחי המסיבה. יש שבוחרים מחזיקי מפתחות, פרחים או תמונות מגנטיות אך חולצות עם הקדשה או הדפסה הומוריסטית גם מהוות מתנה חביבה וגם יוצרות שיח משעשע בין האורחים.

מאת: Efratצרכנות09/04/137285 צפיות
ישנן חנויות ש"מגהצות" את סמל בית הספר שמשורטט בגלופה על פני החולצה – ואז הוא בדרך כלל בולט ממנה ומתבלה במהירות, וישנן חנויות שמדפיסות את הסמל באופן מיידי על פני החולצה. אצל אורי עצמון עובדים בשיטת הדפסת משי או על חיתוך של טפט במכונת הפלוטר.

מאת: Efratחקירות09/04/137221 צפיות
חידוש שמצאה דנה תדמור הוא מתחום מכשירי הבילוש הקטנים הוא עטי הפטנט שמצד אחד הן עטים תמימות למראה אך מצד שני הן יכולות להכיל בתוכן מצלמה או אמצעי הקלטה של קול שמסוגל להקליט מקרוב שיחה שלמה

מאת: Efratאופנה09/04/137199 צפיות
אתרי האינטרנט מייצרים יתרון למי שאינו יכול להגיע לחנות ומעוניין בהזמנה של הפריט – גם ישירות לכתובת אחרת, ופעמים רבות מייצרת גם הנחה והשוואת מוצרי תינוקות בקלות.

מאת: Efratביגוד והנעלה09/04/136754 צפיות
מדובר על חולצות טי מודפסות עם כיתוב משעשע אשר לרוב לובש החתן, האבות של שני הצדדים ולעיתים גם השושבינים. החולצה מהווה גם לבוש פחות מחייב וגם הפתעה לכל האורחים שמחכים לראות מה יהיה כתוב על החולצה. לעיתים חולצות מעין אלו גם מחולקות לאורחים כמזכרת חתונה.

מאת: Efratאירועים וחתונות – כללי05/02/136409 צפיות
האורחים המשתתפים באירוע מתחילים לדמיין אותו כבר מהרגע שבו מזכירים את התאריך, שמוסרים את ההזמנה ולדלות עליו מעט יותר פרטים. יד הדמיון ממשיכה לצייר את האירוע המצופה בצבעים המדומים, אולם מי שבאמת נותן את משיכת המכחול הנכונה היא חברת הפקות אירועים – אותו גוף שאמון על החוויה הצרופה לאותו המפגש. כאשר מדובר על אירוע לעובדים, המעסיק לא צריך לשבור

מאמרים נוספים בנושא מדעי המדינה

מאת: אדיר בנימינימדעי המדינה17/11/1316576 צפיות
הרצון העיקש להשיג את התוכנית המושלמת מביא להשארת המצב הקיים, שהוא בדרך כלל פחות טוב מן הרע במיעוטו או הטוב במירבו.

מאת: דורון עמיתמדעי המדינה17/09/128061 צפיות
כול כך הרבה דם נשפך על מדינת ישראל והקיום שלה, מדוע שפוליטיקאים לא יפנימו ויעשו מהלך גורף אמיתי לאיחוד העם ושינוי המגמה?

מאת: פורטל אינדקס עסקיםמדעי המדינה06/02/127720 צפיות
ומה עם פסיכומטרי? בחינת הפסיכומטרי היא מדרגה גדולה בדרך לתואר הראשון אבל זה לא בלתי אפשרי, הציון בבחינה יחד עם ציוני הבגרות יחושבו לקרת לימודי התואר. ממוצע ציונים טוב ואתם על הגל, אם לא הלך לכם כל כך טוב זה קורה, רבים מנסים שוב בפעם הבאה תהיו מוכנים יותר.

מאת: אבי בכרמדעי המדינה11/06/119713 צפיות
מהו תהליך קבלת החלטות? תיאור פשטני של תהליך קבלת החלטות יהיה להגדירו כבחירה בין אלטרנטיבות. הכושר לקבל החלטות בכלל, והחלטות נכונות בפרט, הוא תכונה חשובה למנהלים, למפקדים ולמנהיגים בכל הדרגות ,הרמות והתפקידים כמו גם לאנשים פרטיים. לאורך השנים פותחו מודלים לקבלת החלטות על מנת לסייע למנהל לקבל החלטה רציונאלית, הנשענת על איסוף וארגון מידע, בדיקת חלופות והערכת תוצאותיהן האפשריות.

מאת: עמית שטיינהרטמדעי המדינה20/05/108907 צפיות
מאמר זה עוסק בהשפעת האינטרנט על ארגוני המודיעין וקשרי הגומלין שבין ארגוני הביון לקברניט המדיני. המאמר בוחן האם חל שינוי מהותי בדפוסי האיסוף של המודיעין (בארגוני ביון חוץ שאינם צבאיים) בעשור האחרון ובהתאמה לכך האם ניתן לשפר את מערכת הבקרה והפיקוח של הקברניט המדיני על ארגוני המודיעין?

מאת: Efratמדעי המדינה01/02/109394 צפיות
המונח דמוקרטיה מסמל את המושג שלטון העם. הדמוקרטיה הינה שיטת ממשל המקובלת כיום על ידי רוב במדינות בעולם המודרני. העקרון החשוב ביותר בשיטת ממשל זו הוא הבחירה של מנהיג באמצעות הצבעה של כלל האזרחים במדינה. התהליך בא לידי ביטוי בבחירה של מועמד אחד מתוך מספר מועמדים מובילים, כאשר לאחר ההצבעה, הרוב קובע מיהו המנצח. הבוחרים שווים בינם לבין עצמם ואינם מופלים על סמך פרמטרים כגון: מין, דת, צבע עור, השכלה או גיל. השיטה המקובלת כיום הינה השיטה של דמוקרטיה ייצוגית, באמצעות שיטה זו הרשויות מתחלקות לשתיים: הרשו

מאת: א.ע עאו'ץ מדעי המדינה23/02/097946 צפיות
הכלכלה של בלגיה מפותחת ביותר והיא מבוססת על מסחר בינלאומי. יותר מ-70% מהתל"ג הבלגי בא מיבוא ויצוא. בלגיה מיבאת את כל חומרי הגלם למוצרים רבים ומייצאת אותם לאחר עיבוד המעלה את שווי המוצר. יותר מ-50% מהיצור שלה מיועעד לייצוא, ובתחומים מסוימים, כטקסטיל וזכוכית השיעור עולה ל-80%. בגלל המיקום של המדינה והתשתית התחבורתית המפותחת שלה היא משמשת צומת מסחרי מרכזי בשוק האירופאי

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica