הפרעת קשב והיפראקטיביות ADHD ממבט אחר...
הפרעת קשב וריכוז הפכה לבעיה מרכזית ברפואה הציבורית וברפואת הילדים בפרט, בגלל שכיחותה, מורכבותה והשלכותיה העתידיות על הילדים, על משפחותיהם, ועל החברה בכללותה. כיום, ניתן לטפל בה באמצעות שיטות משלימות המשלבות גישה קונבנציונלית וייעוץ עם רופא מדיציני.
"כל אדם זקוק לאדם אחד לפחות שיאמין בו"
הפרעת קשב והתנהגות היפראקטיבית מוגדרות כהפרעה שבה מופיעים תסמינים של אימפולסיביות שאינה תואמת את גילו של הילד, חוסר ריכוז ולעיתים פעלתנות גופנית מוגזמת. הפרעה זו קשורה לעיתים גם לליקוי למידה ולחוסר במיומנות חברתית.
"צריך לעשות הבחנה בין הפרעת קשב המכונה ADD שבה קיימות בעיקר בעיות של קשב ללא היפראקטיביות, לבין ADHD שברוב המקרים מלווה גם בליקוי למידה (למרות שבדרך כלל ילדים אלה נבונים מאוד)", מסבירה מיכל שפר מיכאלי, מייסדת מרכז "עיגולים של שמחה", המתמחה בייעוץ, אבחון וטיפול בקשיי תפקוד ולמידה בשיטת אלבאום וגישות משלימות נוספות. "פעמים רבות לא מאתרים את הבעיה בגיל צעיר ולא נעשה אבחון. לכשל באיתור ההפרעה יש השפעה על אורח חייהם של מבוגרים רבים שאינם מודעים למצבם."
מהם הגורמים לבעיה?
קיימים גורמים רבים לבעיות קשב או לבעיות התנהגות אצל ילדים. במחקרים נמצא כי דלקות באוזניים תכופות, שימוש תדיר באנטיביוטיקה, לידה בטרם עת והיסטוריה משפחתית, מעלים את הסיכוי לפתח הפרעה זו.
לפי ההשקפה ההוליסטית, הגורמים הסביבתיים להפרעה כוללים תוספים מזיקים במזון, אלרגיה למזונות ולחומרים המצויים בסביבה והרעלה ממתכות כבדות (כמו עופרת, כספית ואלומיניום). מערכת עיכול שתפקודה לקוי וחדירות גבוהה של המעי גורמים לעליה ברמת הרעלים המטבוליים הפוגעים באיזון הכימי במוח. גם לחסרים תזונתיים בחומצות שומניות חיוניות, בויטמינים מקבוצה B, במגנזיום, בברזל ובמינרלים אחרים, יש תפקיד בהיווצרות ההפרעה.
בנוסף, אין להמעיט בחשיבותו של המתח הנפשי והקשר שלו ל- ADHD.
"אם ילדכם סובל מ- ADHD יש דרכים רבות, טבעיות שנועדו להקל על הסימפטומים ובמקרים מסוימים אף להעלימן מעידה מיכל שפר מיכאלי, מנכ"לית מרכז עיגולים של שמחה. "כל ילד זקוק לפחות למבוגר אחד שיאמין בו ומאיתנו ההורים זה ידרוש סבלנות, התמדה והרבה אמונה לכל אורך הדרך".
לרוב, האבחון נעשה על פי תסמינים ולא ע"י בדיקת מעבדה ועל כן יש חשש לטעות באבחנה או לאבחון באופן קולקטיבי ע"פ מספר תסמינים בלבד שלא מתייחס באופן הוליסטי (שלם) לילד.
תסמינים שמאפיינים היפראקטיביות, יכולים להופיע עקב חסרים תזונתיים, עודף במתכות, בעיות רגשיות, ומתח בהם אנו יכולים לטפל ללא התרופות הקונבנציונליות המקובלות שמטפלות מצוין בתסמיני ההפרעה אך לא בשורש הבעיה.
תסמינים להפרעת היפראקטיביות:
קושי לשבת בשקט, מצבי רוח משתנים, חוסר מנוחה, טווח קשב נמוך, חוסר יכולת להתרכז, התפרצויות זעם תכופות, ליקויים בקואורדינציה ובמיומנויות המוטוריות, הפרעות בזיכרון, חוסר יכולת להשלים משימות המתאימות לגיל הילד. אימפולסיביות,לקוי בדיבור,ליקוי למידה.
גורמים עיקריים לתסמינים:
תזונה עתירת סוכרים, צבעי מאכל וחומרים משמרים,אלרגיה / רגישות למזון,היפוגליקמיה, חסרים תזונתיים, ליקויים בעיכול ובספיגת מזון, הרעלה ממתכות כבדות, מתחים נפשיים.
שיטות אבחון נוספות:
הבדיקות הבאות יכולות לתת לכם הערכה לגבי הגורמים האפשריים להתפתחות ADHD: איתור אלרגיות ו\או רגישויות למזון- בדיקת דם, בדיקה אלקטרודרמלית, ויטמינים ומינרלים- בדיקת דם, הימצאות קנדידה- בדיקת צואה, מתכות רעילות- בדיקת שיער, שתן, חדירות מעיים- בדיקת שתן, רמת סוכר בדם- בדיקת דם בצום, רמת החומצות השומניות בדם- בדיקת דם בצום
רמת חומצות האמיניות- בדיקת דם בצום או שתן.
טיפול:
כל ההמלצות שיובאו להלן הם בגדר המלצה בלבד לטיפול ביתי באופן טבעי ואינם יבואו במקום הרפואה המדיצינית או לחילופין, התייעצות עם רופא מדיצני. בנוסף, יש להתייעץ עם מטפלים/ מרפאים מתחום הרפואה המשלימה על מנת להתאים את הטיפול המתאים.
תזונה- טיפול תזונתי חייב להיות חלק מרכזי בטיפול בילדים הסובלים מ- ADHD. האסטרטגיות שיתוארו להלן ישפרו את התנהגותו של הילד ויקדמו אצלו ריכוז ויציבות המתאימים לגילו. שיטות אלה אף יסייעו למנוע את התפתחותן של הפרעות אחרות הקשורות לתזונה לקויה. ההמלצות שיובאו להלן מתאימות גם למבוגרים הסובלים מהפרעה זאת.
"ילדים רבים הלוקים ב- ADHD סובלים מעודף נחושת או עופרת בדמם, מסבירה מיכל שפר מיכאלי. הדרך הטובה ביותר שתוכלו להבטיח שהמזון שילדכם אוכלים אוכל נקי מתוספים מזיקים, היא לקנות מזון טרי ולהכין את המאכלים בעצמכם. יש לתת עדיפות לאוכל מלא.
ויטמינים מקבוצות B מרפאים עצבים מתוחים. מקורות טובים לויטמינים אלה הם, בין היתר- אורז חום, שמרי בירה וירקות עליים."
פרחי באך- ניתן לשלב טיפול בפרחי באך הניתן בתמצית לאיזון רגשי בהתמודדותו של הילד / הבוגר עם הסימפטום והקשיים הנלווים אליו.
אקופרסורה- הטיפול מבוסס על לחיצות בנקודות ייחודיות שיחזירו את הזרימה התקינה של האנרגיה ויאזנו את הגוף. ניתן ללמד גם ילדים קטנים טכניקות של לחיצות אקופרסורה, הם יוכלו להשתמש בהן כאשר יחושו חוסר שקט בגוף.
הומיאופתיה- שיטת טיפול טבעית המבוססת על הנחה כי "הדומה בדומה ירפא". התרופות ההומאופתיות מדוללות והן מעוררות את מערכת הריפוי הטבעיות הקיימות בגופנו.
רפלקסולוגיה- הטיפול נעשה ע"י לחיצות על נקודות רפלקס הנמצאות בכף הרגל כדי לחזק את מערכת הריפוי הטבעית של הגוף. הטיפול יעודד תחושה של שלווה ומנוחה בגוף.
צמחי מרפא- שימוש בצמחי מרפא ימנע התפתחות של מחלות. במצב של מחלה שכבר התפתחה- יש להתייעץ עם רופא נטורופת על מנת לקבל המלצה עפ"י התסמינים הקיימים.
לסיכום, כיום קיימות שיטות טיפול מגוונות שיכולות לתמוך בילד או במבוגר ולאפשר לו להתמודד עם הקשיים ולאו דווקא "להרדים אותם". כל אחד בדרכו הוא יכול למצוא את הטיפול או השילוב המנצח עבורו.
הכתבה נכתבה בעזרתה של מיכל שפר מיכאלי, מייסדת ומנכ"לית "עיגולים של שמחה", מרכז המתמחה בייעוץ, אבחון וטיפול בקשיי תפקוד ולמידה בקרב ילדים ומבוגרים.
לפרטים: "עיגולים של שמחה"
אם המושבות החדשה, פתח תקווה.
טל. 074-7015551, אתר הבית: www.igulim.co.il