מרבית התלמידים אולי אינם מודעים לכך, אבל ישנה טקטיקה אחת שעשויה לשפר באופן משמעותי את הסיכויים שלהם להתגבר על הלחץ וחרדת הבחינות לקראת עונת המבחנים שמתחילה ממש עכשיו. וכן, אולי זה נשמע נדוש לחלק מכם, אבל לטכניקה הזאת קוראים "פעילות גופנית". זה יכול להיות הליכה לחדר כושר מספר פעמים בשבוע, רכיבה על אופני כביש או שטח, ריצה בפארק, משחק כדורגל בימים שלישי ושישי, או כל פעילות גופנית אחרת שתימשך באופן רציף.
העיתון ניו יורק טיימס פרסם בשנה שעברה מספר מאמרים על הקשר הישיר כל כך בין כושר גופני לבין בריאות המוח. באחד מהמאמרים בסדרה שהתפרסמה בעיתון נכתב, כי "לאורך יותר מעשור המדענים שמתעסקים בחקר המוח, לצד הפסיכולוגים, אוספים ממצאים בנושא הקשר ההדוק בין פעילות גופנית לתפקוד מוצלח יותר של המוח האנושי. אבל, ממחקרים חדשים עולה, כי אין מדובר בקשר רופף, אלה בקשר הדוק ומשמעותי ביותר.
מהמחקרים עלה, כי פעילות גופנית היא הגורם היחיד שמביא לבניית תאים חדשים במוח האנושי לצד שיפור של תאי המוח הקיימים. ממחקר שנערך עלה עוד, כי אצל עכברים שערכו פעילות גופנית נמצא מוח בריא יותר, ואותם עכברים גם ביצעו בצורה טובה יותר משימות קוגניטיביות פשוטות. זאת, לעומת עכברים שלא ביצעו כל פעילות גופנית.
באחד המאמרים שפורסמו בניו יורק טיימס נכתב, כי פעילות גופנית מייצרת חלבון שקיבל את השם BDNF . אותו החלבון אחראי לתמיכה ולחיזוק הנוירונים במוח. כתוצאה מכך, כך נכתב באותו המחקר, רק אמונים סדירים וקבועים יאפשרו את בנייתם של תאי מוח חדשים ויחזקו את תאי המוח הקיימים.
אחרי שהבנו איך פעילות גופנית יכולה להשפיע על המוח שלכם בצורה כל כך חיובית, הגיע הזמן לספר איך העניין הזה קשור באופן ישיר לחרדת מבחנים. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הצביעו על כך ש-Multitasking (ריבוי משימות במקביל) יכול לגרום אצל רבים לקושי בשליטה על הרגשות שלהם וכתוצאה מכך להתגברות רמת החרדה הכללית. החלפה תדירה בין משימות הופכת את השליטה הרגשית לקשה יותר. לעומת זאת, פעילות גופנית עושה בדיוק את הדבר ההפוך.
במאמר אחר שפורסם בעיתון ניו יורק טיימס תחת השם "כיצד פעילות גופנית יכולה להרגיע את החרדה" נכתב, כי "במהלך השנים האחרונות למדו החוקרים כי לפעילות הגופנית יש שתי השפעות משמעותיות על המוח האנושי, שהן לכאורה סותרות זו את זו. מצד אחד, כושר גופני מאפשר את בנייתם של תאים חדשים במוח, אך מהצד השני, הפעילות הגופנית מביאה לכך שחלקים אחרים במוח יהיו רגועים יותר.
בפועל מה שמתרחש הוא, שההתעמלות עוזרת לייצר "מטפלת-נוירונים", שהולכת ומספרת לנוירונים שכבר קיימים במוח של האדם לא לייצר תגובת יתר כגון חרדה והתרגשות. מהמחקר עלה, כי חולדות מעבדה שערכו פעילות גופנית באופן קבוע הגיבו טוב יותר במצבי לחץ, לעומת חולדות שלא ערכו פעילות גופנית.
אם לנסות ולתאר זאת במילים אחרות, אותן החולדות שערכו פעילות הצליחו להגיב ברמה לא מוגזמת של רגש ולא הפכו כל מצב זניח למקור מרכזי של מתח וחרדות. עוד עלה במחקר, כי המצב הרגוע בו נמצאו החלודות לא נבע בגלל העיפות שלהן מהאימונים, אלא בעקבות שאותו אימון גופני הביא לבניית תאים חדשים במוח שלהן.
הקליקו כאן למידע נוסף על התמודדות עם לחץ וחרדת מבחנים.