נפגע עבודה זכאי גם לטיפולים בתחום הרפואה המשלימה

במרכז הערעור אשר הוגש לבית הדין הארצי בתיק עב"ל 419/06 אבנר עורקבי נגד המוסד לביטוח לאומי, עמדההשאלה: האם טיפולים מתחום הרפואה המשלימה לנפגע עבודה ייחשבו כ"טיפולרפואי" ו"ריפוי" כמשמעותם בחוק ובתקנות.והאם מכוח פרשנותתכליתית למונחים אלה, ניתן לכלול טיפולים מתחום הרפואה המשלימה. בית הדיןהארצי השיב בחיוב.

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, נפגע בעבודה זכאי לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואיולשיקום מקצועי, אשר יינתנו לו עפ"י רוב, באמצעותקופות החולים.המוסד לביטוח לאומי וקופות החולים חתמו על הסכם המסדיר אתחובותיהם וזכויותיהם ההדדיות, בדבר מתן השירותים הרפואיים, היקפם ומימונם.

בעניינו של עורקבי, המערער אשר הוכרכנפגע עבודה, הגיש נגד המוסד לביטוח לאומי ושירותי בריאות כללית תביעהלמימון טיפולים רפואיים מתחום הרפואה המשלימה.משתביעתו נדחתה ע"י המוסדלביטוח לאומי, קופת החולים ואף ע"י בית הדין האזורי לעבודה, ערער הנפגעלבית הדין הארצי לעבודה.

בית הדין הארצי קיבל את הערעור ואישר כי הן מבחינתהפרשנות הלשונית והן מבחינת הפרשנות התכליתית של המונחים "טיפולרפואי" ו"ריפוי" בהוראות החוק, ישלהכיר, בהתקיים תנאים מסוימים, בטיפול מתחום ענפי הרפואה המשלימה, כטיפולחיוני ונחוץ לנפגע עבודה שתכליתו לרפא את הנפגע לשם החזרתו למעגל העבודה.

בפסק דינו התווה בית הדין הארצי את הדרך בה יעמדו החלטתהמוסד לביטוח לאומי וקופות החולים בעניין האמור, לביקורת שיפוטית של בתיהדין לעבודה.

ככל שתביעתו של נפגע נדחתה משיקולי מדיניות כגון איהכרה בטיפול המשלים המסוים כ"טיפול רפואי" בכלל ומסוג "ריפוי" בפרט,ייבחנו, בין היתר, השיקולים הבאים:

1. חיוניותו של הטיפול המשלים לריפוי המבוטח:

חיוניותו של הטיפול המשלים לריפוי הנפגע תתבסס על אמותהמידה הבאות (בהתאמה):

• האם הטיפול המשלים מוכר בדין במסגרת חוקהסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק הביטוחהלאומי, או הוראות חוק אחרות.

• האם המוסד והקופה מאפשרים מתן השירות הרפואי שלהטיפול המשלים למבוטחים במתקני הקופה, בתי החולים או באמצעותנותני שירות רפואי מוכרים אחרים.

• האם הטיפול המשלים המבוקש המוענק במתקני הקופה אוהמוסד או הממומן על ידם, כפוף למשטר רישוי או לפיקוח מוסדר.

• האם מתיישב הטיפול עם תכלית החוק ותקנותיו לרפא מחלהאו פציעה שנגרמה לנפגע המבוטח כתוצאה מפגיעה בעבודה, לסייע בתפקוד סדירמתוך מגמה להחזירו לעבודה מהר, ככל הניתן.

1. הזיקה הכללית בין הרפואה הקונבנציונאלית לטיפול המשלים.

2. ככל שהחלטת הדחייה מבוססת על שיקולי מדיניות כלליים, על ההחלטה להיות מנומקת ולענות על עיקרי הצדק הטבעי וכללי המשפט המינהלי, לרבות שיקוליסבירות ומידתיות.

בית הדין יבחן את חיוניות הטיפול המשלים המבוקש בהתייחסלנסיבותיו הספציפיות של הנפגע. האם הטיפול המשלים יסייע לריפוי, לקיוםאורח חיים סדיר ולהשתלבותו מחדש במעגל העבודה; בית הדין יתן משקל רב לחוותדעתו של הרופא המכריע בעניין האמור, והוא אף רשאי למנות מומחה רפואי מטעמו,אשר יתן דעתו בשאלה אשר על הפרק.

פסק דינו של בית הדין הארצי מהווה פריצת דרך בהתייחסותהממסד ככלל ובית הדין בפרט, אל הרפואה המשלימה וחשיבותה בהליך הטיפולוהריפוי.

לבירור זכויותיכם מומלץלפנות לעורך דין המתמחה בביטוח לאומי.

רפואה (משלימה) בריאה !