חפש מאמרים:
שלום אורח
26.10.2020
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

נפגע עבודה זכאי גם לטיפולים בתחום הרפואה המשלימה

במרכז הערעור אשר הוגש לבית הדין הארצי בתיק עב"ל 419/06 אבנר עורקבי נגד המוסד לביטוח לאומי, עמדההשאלה: האם טיפולים מתחום הרפואה המשלימה לנפגע עבודה ייחשבו כ"טיפולרפואי" ו"ריפוי" כמשמעותם בחוק ובתקנות.והאם מכוח פרשנותתכליתית למונחים אלה, ניתן לכלול טיפולים מתחום הרפואה המשלימה. בית הדיןהארצי השיב בחיוב.

 

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, נפגע בעבודה זכאי לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואיולשיקום מקצועי, אשר יינתנו לו עפ"י רוב, באמצעותקופות החולים.המוסד לביטוח לאומי וקופות החולים חתמו על הסכם המסדיר אתחובותיהם וזכויותיהם ההדדיות, בדבר מתן השירותים הרפואיים, היקפם ומימונם.

 

בעניינו של עורקבי, המערער אשר הוכרכנפגע עבודה, הגיש נגד המוסד לביטוח לאומי ושירותי בריאות כללית תביעהלמימון טיפולים רפואיים מתחום הרפואה המשלימה.משתביעתו נדחתה ע"י המוסדלביטוח לאומי, קופת החולים ואף ע"י בית הדין האזורי לעבודה, ערער הנפגעלבית הדין הארצי לעבודה.

 

בית הדין הארצי קיבל את הערעור ואישר כי הן מבחינתהפרשנות הלשונית והן מבחינת הפרשנות התכליתית של המונחים "טיפולרפואי" ו"ריפוי" בהוראות החוק, ישלהכיר, בהתקיים תנאים מסוימים, בטיפול מתחום ענפי הרפואה המשלימה, כטיפולחיוני ונחוץ לנפגע עבודה שתכליתו לרפא את הנפגע לשם החזרתו למעגל העבודה.

 

בפסק דינו התווה בית הדין הארצי את הדרך בה יעמדו החלטתהמוסד לביטוח לאומי וקופות החולים בעניין האמור, לביקורת שיפוטית של בתיהדין לעבודה.

 

ככל שתביעתו של נפגע נדחתה משיקולי מדיניות כגון איהכרה בטיפול המשלים המסוים כ"טיפול רפואי" בכלל ומסוג "ריפוי" בפרט,ייבחנו, בין היתר, השיקולים הבאים:

 

  1. חיוניותו של הטיפול המשלים לריפוי המבוטח:

חיוניותו של הטיפול המשלים לריפוי הנפגע תתבסס על אמותהמידה הבאות (בהתאמה):

  • האם הטיפול המשלים מוכר בדין במסגרת חוקהסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק הביטוחהלאומי, או הוראות חוק אחרות.

  • האם המוסד והקופה מאפשרים מתן השירות הרפואי שלהטיפול המשלים למבוטחים במתקני הקופה, בתי החולים או באמצעותנותני שירות רפואי מוכרים אחרים.

  • האם הטיפול המשלים המבוקש המוענק במתקני הקופה אוהמוסד או הממומן על ידם, כפוף למשטר רישוי או לפיקוח מוסדר.

  • האם מתיישב הטיפול עם תכלית החוק ותקנותיו לרפא מחלהאו פציעה שנגרמה לנפגע המבוטח כתוצאה מפגיעה בעבודה, לסייע בתפקוד סדירמתוך מגמה להחזירו לעבודה מהר, ככל הניתן.

 

  1. הזיקה הכללית בין הרפואה הקונבנציונאלית לטיפול המשלים.

  2. ככל שהחלטת הדחייה מבוססת על שיקולי מדיניות כלליים, על ההחלטה להיות מנומקת ולענות על עיקרי הצדק הטבעי וכללי המשפט המינהלי, לרבות שיקוליסבירות ומידתיות.

 

בית הדין יבחן את חיוניות הטיפול המשלים המבוקש בהתייחסלנסיבותיו הספציפיות של הנפגע. האם הטיפול המשלים יסייע לריפוי, לקיוםאורח חיים סדיר ולהשתלבותו מחדש במעגל העבודה; בית הדין יתן משקל רב לחוותדעתו של הרופא המכריע בעניין האמור, והוא אף רשאי למנות מומחה רפואי מטעמו,אשר יתן דעתו בשאלה אשר על הפרק.

פסק דינו של בית הדין הארצי מהווה פריצת דרך בהתייחסותהממסד ככלל ובית הדין בפרט, אל הרפואה המשלימה וחשיבותה בהליך הטיפולוהריפוי.

 

לבירור זכויותיכם מומלץלפנות לעורך דין המתמחה בביטוח לאומי.

 

רפואה (משלימה) בריאה !

 

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

עו"ד מירב אפרים

עבדה כיועצת משפטית במוסד לביטוח לאומי כעשר שנים.

המשרד מתמחה במימוש זכויות רפואיות וכספיות מול ביטוח לאומי, ייצוג בפני ועדות רפואיות וניהול הליכים נגד ביטוח לאומי בבתי הדין לעבודה.

אתר:  http://www.lawgate.co.il

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת עו"ד מירב אפרים

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי16/07/112392 צפיות
קיבלתם יום בהיר אחד מכתב מהמוסד לביטוח לאומי המודיע לכם כי עליכם להשיב לו סכום כסף נכבד מאחר והתברר כי תשלום הגמלאות לחשבון הבנק שלכם, לפני שנים נעשתה בטעות? מסתבר שהמקרה שלכם אינו מקרה פרטי.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי16/07/112100 צפיות
בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, גמלת שמירת הריון משולמת כאשר אשה נעדרת מעבודתה בתקופת ההריון, בשל מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי12/03/111284 צפיות
אדם אשר חווה אירוע מוחי בעקבות אירוע חיצוני של דחק נפשי בלתי רגיל בעבודה, עשוי להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה. בפסק דין אשר ניתן לאחרונה קבע בית הדין הארצי כי האסכולה העדכנית היא כי אירוע כאמור עשוי להיות טריגר לפרוץ אירוע מוחי.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי17/02/111495 צפיות
כאשר מוגש לבית הדין תביעה שעניינה תאונת עבודה, עשוי בית הדין למנות מומחה רפואי אשר יתן חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הליקוי ממנו סובל התובע. בעב"ל 389/09 בעניינו של לגזיאל שמואל, קבע בית הדין הארצי כי ככלל, מומחים המשמשים כפוסקים בוועדות רפואיות, לא ימונו כמומחים – יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי07/02/111442 צפיות
פגיעה בעבודה, המזכה בגמלאות נפגעי עבודה, היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע, כהגדרתן בחוק הביטוח הלאומי. תאונת עבודה היא תאונה אשר ארעה לעובד תוך כדי ועקב עבודה, ולעצמאי, תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו, וכן תאונה אשר ארעה לעובד או לעצמאי בדרך אל העבודה וממנה, ובנסיבות כמפורט בחוק.אימתי תחשב תאונה כ"תאונת עבודה" ?

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי07/02/111637 צפיות
נפגע עבודה אשר נקבעה לו נכות זמנית, ואין ביכולתו באותה תקופה לעבוד בשל הפגיעה ואין לו מקורות הכנסה אחרים, רשאי להגיש תביעה להכרה "כנכה נזקק" בהתאם לתקנה 18א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה ), התשט"ז-1956. ככל שתאושר תביעתו, יוכל הנפגע להינות מהגדלת נכותו הזמנית ל-100% למשך תקופה מירבית של ארבעה חודשים.

מאת: עו"ד מירב אפריםביטוח לאומי06/02/111638 צפיות
כיצד תחושב גמלת שמירת הריון של אישה אשר בשל הריונה, נאלצה להפסיק עבודתה במקום עבודה אחד, אך המשיכה לעבוד במקומות עבודה אחרים?

מאמרים נוספים בנושא ביטוח לאומי

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי17/02/163456 צפיות
1. כללי סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי עוסק בתקופת אכשרה לגבי קצבת זקנה וקובע לאמור: "246. תקופת אכשרה (א) תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה; (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה;

מאת: sharondan80ביטוח לאומי01/03/152381 צפיות
הפגישה עם הועדה הרפואית בביטוח הלאומי תכלול צוות רופאים מתחום הפציעה לצד אנשי מפתח אשר ישאלו שאלות בגין הנכות ויבקשו הדגמה של פעולות יום, יומיות על מנת לקבוע את דרגת הקושי ואחוזי הנכות המגיעים.

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי25/08/142239 צפיות
פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח חדש), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), שבנספח מזכה בגמלה את מי שנפגע בתאונה וכתוצאה ממנה איבד את כושר התפקוד. הביטוח חל על תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה. "גיל הפרישה" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"הגיל הקבוע לגבר ולאשה, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א' בלוח א'1" . גיל הפרישה לאשה תלוי בתאריך הלידה והוא עומד כיום על גיל 62. גיל הפרישה לגבר היה תלוי בתאריך הלידה וכיום הוא עומד על גיל 67. כלומר, מי שנפגע וגילו מעל גיל הפרישה לא יהיה זכאי לקצבת נפגעי תאונות לפי פרק ו'

מאת: מנחם כהןביטוח לאומי21/08/142556 צפיות
תיקון 159 לחוק הביטוח הלאומי

מאת: ארז כהןביטוח לאומי26/08/131458 צפיות
מהי מחלת מקצוע? האם רשימת המחלות היא רשימה סגורה? מהי תורת המיקרוטראומה? כיצד עליי לפעול למימוש זכויותיי?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי13/08/131436 צפיות
לא פעם, משרדנו נתקל במקרים בהם הוועדה הרפואית בחרה להעניק לחולים במחלה זו נכות שאינה משקפת את מצבם האמיתי, או התאימה להם דרגת נכות רפואית מפריט ליקוי אחר בשיעור מופחת בהרבה. אז מה כדאי לכם לעשות ?

מאת: יובל סמרה, עו"דביטוח לאומי30/07/128938 צפיות
תפקידו של התיעוד הרפואי לא מצטמצם רק להוכחת הנזק והטיפול הרפואי לו נזקק הניזוק. אומנם, קיימת חשיבות לכך שהמסמכים הרפואיים יכללו תיעוד רפואי רב ככל שניתן. אך בל נשכח, כי יש בכוחם גם לשפוך אור על המקרה בכללותו.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica