העמותות הפכו חלק מחיינו. פעילותן הפכה חשובה יותר עקב מזעור אחריות המדינה לגבי נושאים שהיו בעבר תחת אחריותה. כלומר, העמותות נכנסו לוואקום שנוצר עקב יציאת הממשלה. וכך, ככל שבמציאות היומיומית הישראלית יש פערים שזועקים לשמיים, העמותות הן כמו הילד שמכניס את האצבע לסכר, ובלעדיהן קשה לשער את עצמת השבר שהייתה חווה החברה השיראלית.
תופעה זו אינה ייחודית לישראל. המגזר השלישי, כלומר העמותות, הוא נדבך מרכזי בשירותים לאזרח בכל מדינה מערבית שבה נוהגת כלכלה חופשית והמדינה מנסה לצמצם את מעורבותה במשק. עם זאת, לצערנו, בישראל, ולהבדיל מהעולם, רק חלק קטן מהמימון למגזר השלישי מגיע מתרומות של האזרחים.
כאשר אזרח ישראלי חושב על מקור מימון שאמור להגיע מתרומה, בדרך כלל המחשבה נודדת לארה"ב – איך ימצא התורם האמריקאי, או לחילופין הגביר התורן – כמו מקסוול או גידאמק. וזאת מבלי לציין את המשבר הפיננסי העולמי אשר גרם לצניחה בכמות התרומות המגיעות מחו"ל, מה שממחיש את הסכנה שבתלות שלנו במקורות מימון אלה. זאת למרות שישראל היא מדינה מפותחת, הגאה על כך שהתקבלה לגוש המדינות המפותחות ה- OECD.
נשאלת השאלה כיצד חברה שאתוס הסולידאריות שלה כל כך מפותח – נוהגת באופן כמעט מביש במימון המגזר השלישי שהוא חיוני לחייה.
התשובה לדעתי נעוצה בדיוק בפתיחה של הטור – ככל שהדברים קשורים לנתינה, החברה הישראלית עדיין לא הפנימה את היותה חלק מהעולם המערבי, שבו המדינה מפריטה שירותים חיוניים לטובת המגזר השלישי, ולכן על האזרחים להשלים את החסר באמצעות הפילנתרופיה. בארה"ב ואנגליה, למשל, תרבות הנתינה מפותחת ביותר והיא חלק מהיומיום של כל אזרח – רמת התרומות שם כאחוז מהתל"ג גבוהה פי כמה מזו שבישראל.
עמותת עיגול לטובה (http://www.round-up.org.il/) מבקשת לתת מענה לבעיה, בכך שהיא מאפשרת לכל אזרח להיות פילנתרופ: כל מי שיש לו כרטיס אשראי של ישראכרט או של לאומי קארד, יכול לתת הוראה חד-פעמית לחברת האשראי שלו לעגל את התנועות שהוא מבצע לשקל הקרוב. כך בממוצע יאספו כ-4 שקלים במשך חודש, סכום פעוט וזניח לרוב רובם של האנשים. אך מכיוון שמדובר בהוראה חד-פעמית וקבועה ובמנגנון פשוט ביותר, שלא טומן בחובו נדנוד מעיק, הרי שאם ירשמו לשירות אנשים רבים ניתן יהיה לאסוף סכומים משמעותיים ביותר – בסדרי גודל של עשרות מליוני שקלים מידי שנה.
גם יעד התרומה נבחר בצורה מושכלת: ועדה ציבורית בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט מאיר שמגר הרכיבה רשימת עמותות שכולן עברו מדד שנקרא "מידת השקיפות" שמבטיח שקיימים בהן סדרי מנהל הפתוחים לעיון הציבור, והתורם רשאי לבחור שלושה יעדים מתוך הרשימה. אל יעדים אלה יועבר סכום העיגול במלואו – אף אחד לא גוזר קופון בדרך.
רק אם נטמיע את תרבות הנתינה בשגרת היומיום, נוכל להבטיח את חיותן של העמותות, שהן חלק כה חשוב מחיינו ומתחושת הסולידאריות הנדרשת בכל חברה בריאה.
אודות עיגול לטובה
"עיגול לטובה" היא עמותה ללא כוונת רווח שמטרתה לעודד את היקפי התרומות בישראל למטרות חברתיות. באמצעות היוזמה, ניתן לעגל כלפי מעלה עסקאות ממוכנות, כגון עסקאות בכרטיסי אשראי וחשבונות חודשיים, ולתרום את ההפרש לארגונים חברתיים, על-פי בחירת התורם, מתוך רשימת עמותות ותחומים. עיגול לטובה היא חלק מיוזמה בינלאומית הנקראת Round-up ומהווה חלוצה ומודל לעמותות נוספות שיפעלו במדינות אחרות. www.round-up.org.il
הצטרפו אלינו לפייסבוק- http://www.facebook.com/pages/ygwl-ltwbh/110215919030430?ref=ts
מאת אורני פטרושקה מייסד עמותת עיגול לטובה